נדחה ערעורם של עובדי בזק לכלול תוספות שכר בחישובי פנסיה ופיצויים
בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב דחה את ערעורם של כ-107 מעובדי חברת בזק כנגד החברה וכנגד קרן מקפת בה דרשו כי תוספות בשכרם של תוספת עבודה נוספת, תוספת כוננות ודמי כוננות יהוו חלק משכר היסוד הקובע לצורך חישוב הפנסיה, פיצויי פיטורים, דמי חופשה, דמי מחלה, מענק פרישה ומענק הסתגלות. היקף התביעה שהוגשה כ-100 מיליון שקל.
התביעה של העובדים הוגשה בשנת 1996 ולאחר שהשופטת אפרת לקסר דחתה את תביעתם התובעים ערערו על ההחלטה וכיום בית הדין בהרכב של שלושה שופטים: נילי ארד, שמואל צור ולאה גליקסמן; קיבל את עמדת בזק במלואה ודחה את הערעור.
התובעים הועסקו כעובדי אגף מערכות ומחשבים בבזק אליה הועברו מיחידת המחשב של משרד התקשורת. לטענתם תוספות השכר ניתנו להם עוד מתקופת עבודתם במשרד התקשורת וההסכמים הקיבוציים והחוקים החלים עליהם מעגנים את ההסכמה שהייתה קיימת במשרד התקשורת כי תוספות השכר הנם חלק משכר היסוד הקובע של התובעים. הם טענו עוד כי תוספות השכר שולמו להם כתוספות שהן פיקציה, כאשר לאמיתו של דבר הן היו חלק משכר היסוד וניתנו באופן קבוע וללא קשר לעבודתם בפועל, שתוספות השכר היו רכיב משמעותי בשכרם של העובדים ומטרתם המפורשת הייתה והנה הגדלת שכר התובעים ועוד טענו כי תוספות השכר שולמו לתובעים גם בתקופת היעדרותם מהעבודה.
בזק באמצעות עו"ד שלמה בכור טענה כי תוספות השכר לא היו חלק משכר היסוד הקובע של התובעים, אלא מדובר בתוספות ששולמו בתמורה לעבודה שבוצעה בפועל. התוספות לא היו בבחינת תשלום חודשי קבוע אלא תשלום חודשי משתנה בהתאם לשעות עבודתם של העובדים בפועל.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
.jpg "ביטוח לאומי - צילום: Shutterstock")