סעיף 14 לא יחול באם נערך פיצול בשכרו המבוטח של העובד

העובדות -------------- אי.סי.איי טלקום בע"מ (להלן: "המעבידה") היא חברה ציבורית העוסקת בתחום התקשורת והטלקומוניקציה, אשר העסיקה את ברזילי מזרחי (להלן: "העובד") על פי חוזה עבודה אישי, מיום 22.2.1988, ועד שהסתיימה העסקתו ביום 25.11.01.

העובד, שהיה עובד המעבידה במשך תקופה בת כ- 14 שנים, הגיש בבית הדין האזורי בתל אביב את תביעתו כנגד המעבידה, בגין קיפוח שקופח לטענתו על ידה בזכויותיו הסוציאליות. בתביעתו ביקש העובד לחייב את המעבידה לשלם לו תנאי פרישה מיוחדים, השלמת פיצויי פיטורים, השלמת הפרשות בהתייחס למרכיבים שונים בשכרו, פיצוי בגין פיטורים שלא כדין ופיצוי בגין עגמת נפש שנגרמה לו לטענתו, בנסיבות בהן הסתיימה העסקתו. בית הדין האזורי דחה את תביעת העובד. על דחיית התביעה ובקשר לכלל רכיביה, סב הערעור שלפנינו.

במהלך תקופת העבודה, הפרישה המעבידה משכרו של העובד לפנסיה מקיפה, למבטחים ולקרן גדיש. בשנת 1999 פתחה המעבידה פוליסת ביטוח מנהלים על שמו של העובד, אליה הופרשו כספים בגין חלק קטן מהשכר, עד למועד סיום עבודתו של העובד בחברה.

בתקציר פסק הדין שלפנינו נתמקד בטענת העובד, לפיה הוא זכאי לתשלום פיצויי פיטורים עבור תקופת עבודתו, בשיעורם המלא עפ"י חוק פיצויי פיטורים, וכי אין תחולה במקרה הנ"ל להוראת סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג- 1963 (להלן " החוק"), לפיה באות ההפרשות שהפרישה המעבידה לפנסיה במקוםפיצויי פיטורים.

פסק הדין -------------- בית הדין קבע, כי אין כל קשר בין הנסיבות שבהן הופסקה העסקתו של העובד לבין הליך המיזוג עם תדיראן. בית הדין אף דחה את תביעתו של העובד לקבלת תנאי פרישה מיוחדים מכיוון שהתנאים שנקבעו בהסכמי המיזוג אינם חלים עליו. כמו כן, קיימת שונות שהיא בהחלט רלוונטית בין העובד לבין מי מעובדי המעבידה הוותיקים שפוטרו עקב תהליך המיזוג. משכך, אין במניעתם של תנאי הפרישה המיטיבים מן העובד משום הפלייה פסולה, וממילא אין בה כדי להקנות לו זכות לאותם תנאים.

העובד לא הוכיח, כי פוטר בחוסר תום לב וללא סיבה מוצדקת, באופן המזכה אותו בפיצוי כלשהו, לרבות פיצוי בגין עגמת נפש שנגרמה לו לטענתו. כמו כן, בית הדין לא מצא במקרה זה באי קיומו של שימוע, כדי להצדיק פסיקת פיצוי כספי בשיעור כלשהו לעובד.

גם תביעתו להפרשה לפנסיה עבור שעות נוספות גלובליות ואחזקת רכב נדחתה. בית הדין קבע, כי תשלומים ששולמו לעובד במהלך תקופת עבודתו עבור "שעות נוספות גלובאליות" ו"אחזקת רכב" היו בגדר "תוספות" אמיתיות לשכרו, באשר הן שיקפו תמורה אמיתית עבור עבודה בשעות נוספות ועבור אחזקת רכב. בהיותן תוספות אמת לשכר אין הן חלק מ"שכרו הקובע" של העובד, והמעבידה לא הייתה מחויבת להפריש מהן במסגרת הפרשותיה לפנסיה.

תחולת סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים

בית הדין הארצי קיבל את קביעתו של בית הדין האזורי, בדבר תחולת ההסכם הקיבוצי הכללי בעניין פנסיה מקיפה בתעשייה על הצדדים. נקבע, כי נוכח הוראותיו המפורשות של ההסכם הקיבוצי בעניין הפנסיה המקיפה בתעשייה, באו ההפרשות שהפרישה המעבידה משכרו של העובד למבטחים ולגדיש במקום פיצויי פיטורים. כל זאת, בכפוף לאמור להלן בדבר המצב המשפטי שהשתנה לדעת בית הדין, עם פתיחת פוליסת ביטוח מנהלים לעובד בשנת 1999.

בשנת 1999 פתחה המעבידה לעובד פוליסת ביטוח מנהלים והחלה להפריש סכומים בגין חלק משכרו לפוליסה.

בית הדין קבע, כי בנסיבות העניין, באותה התקופה בה פוצל שכרו של העובד, ולא בוצעו ההפרשות על פי ההסכם הקיבוצי ממלוא שכרו הקובע, אין תחולה להוראת ההסכם הקיבוצי בדבר היותן של ההפרשות במקום פיצויי פיטורים. ללא ספק, יש תוקף להוראה, לפיה באות ההפרשות במקום פיצויי פיטורים רק בעת שהוראות ההסכם בדבר ההפרשות מקוימות כלשונן, וההפרשות מבוצעות כדין ממלוא שכרו הקובע של העובד.

"הפיצול" שפיצלה המעבידה בין הסכומים שהצטברו במבטחים ובגדיש לעומת הסכום שהצטבר בפוליסה, וההשלמה שהשלימה ל- 100% פיצויים אך בהתייחס לאותו חלק מן השכר שהופרש לפוליסת ביטוח מנהלים, אינו עולה בקנה אחד עם הוראות הדין, ואינו מתיישב עם התכלית שביסוד הוראת סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים.

התוצאה המתבקשת מן האמור הינה, כי הפרשות המעבידה למבטחים ולגדיש באות במקום פיצויי פיטורים לעובד, אך עד המועד שבו בשנת 1999 היא התחילה להפריש עבורו לפוליסת ביטוח מנהלים. בגין התקופה שמאז פתיחת הפוליסה ועד לסיום עבודתו תהיינה ההפרשות למבטחים, לגדיש ולפוליסה (לרבות סכום ההשלמה ששולם כבר לידי העובד) אך על חשבון פיצויי פיטורים. על כן, בהתייחס לתקופה האמורה, משנת 1999 (מועד פתיחת פוליסת ביטוח מנהלים על שם העובד) ועד למועד סיום העבודה, על המעבידה להשלים לידי העובד את סכום הפיצויים עד לשיעור של- 100% על פי משכורתו הקובעת.

סיכומו של דבר, התקבל הערעור בחלקו לעניין השלמת פיצויי פיטורים לעובד לשיעור של 100% לתקופה שמאז 1999 (מועד פתיחת פוליסת ביטוח המנהלים), ועד למועד סיום העבודה.

(*) הכותב/.ת - עו"ד ב"כל עתיד", מרכז המידע הפנסיוני של "חשבים-HPS".