
הסוף לחיפושי החניה בת"א? העירייה חושפת חניון רובוטי ראשון מסוגו בישראל
עיריית תל אביב משיקה את החניון הרובוטי הראשון בארץ: נכנסים, מוסרים מפתחות והרובוט כבר עושה את כל השאר
במרכז תל אביב, שבו כל מטר פנוי נחשב זהב והחיפוש אחר חניה הפך ממזמן לטקס יומיומי מתיש, מגיעה בשורה אמיתית. החניון העירוני הרובוטי הראשון בישראל. החידוש הזה לא רק מוסיף מאות מקומות חניה, אלא יכול אולי גם לשנות את הדרך שבה התושבים וגם מי שיבוא לבקר בעיר יחנה את הרכב.
תחשבו על זה שבמקום להסתובב ברחובות וגם עד שמצאתם חניה לתמרן בין עמודי בטון ומכוניות, אתם נכנסים לכמו מין "תא קליטה", סוגרים את הדלת ומשם הטכנולוגיה לוקחת פיקוד. רובוטים מתקדמים נעים על מסילות וממקמים את הרכב שלכם בתוך החניון בצורה אוטומטית ומדויקת. כשתחזרו, אתם תחכו מול אותו שער ותקישו את הקוד, ואז המעלית תשלח אליכם את הרכב שימתין לכם מוכן לנסיעה. זה נשמע דמיוני אבל זו כבר מציאות בהרבה מטרופולינים בעולם, ועכשיו גם בתל אביב.
מעבר לנוחות, המערכת הרובוטית מאפשרת לנצל טוב יותר את הקרקע היקרה במרכז העיר: איפה שפעם נכנסו עשרות כלי רכב, אפשר היום להכניס מאות. זה גם פתרון טכנולוגי לבעיה עירונית מוכרת, שיכול לשמש מודל גם לפרויקטים דומים בעתיד.
חניון בוגרשוב המחודש
החניון החדש, שהוקם על ידי חברת הבת העירונית "אחוזות החוף", נפתח ברחוב בוגרשוב ויחנך רשמית מחר (שלישי, 30 בספטמבר). מדובר בחניון שמציע 224 מקומות חניה כמעט פי ארבעה מהחניון הוותיק שפעל באותו מקום והסתפק ב־64 מקומות בלבד.
- העירייה תבעה על חוב של 200 אלף שקל - ותשלם 30 אלף
- ניצחה את עיריית ת"א: סככת החניה לא תיהרס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מערכת החניה מבוססת על שישה תאי קליטה רחבים, שבהם משאירים את הרכב. מהרגע הזה המערכת האוטומטית מטפלת בכל השאר: הרובוטים לוקחים את הרכב, מחנים אותו במהירות ובבטחה, ובכל קומה פועלים שני רובוטים במקביל כדי להבטיח זמינות רציפה ובטיחות תפעולית.
המתחם כולו מאובטח ומרושת במצלמות, פעיל 24 שעות ביממה ומאויש גם בלילות. הנהגים נהנים מלובי המתנה ממוזג ונעים, שממנו ניתן לעקוב בזמן אמת אחר הגעת הרכב. לאחר התשלום, המערכת מחזירה את הרכב לתא הקליטה כשהוא כבר פונה לכיוון היציאה – מה שהופך את תהליך היציאה לחלק ופשוט
ראש עיריית תל אביב-יפו, רון חולדאי: "פתיחתו של החניון הרובוטי העירוני הראשון בישראל היא נדבך נוסף במאמץ שלנו לתת מענה יצירתי לבעיות התחבורה והחנייה בעיר. זהו פרויקט שמשלב טכנולוגיה מתקדמת עם פתרון יומיומי לציבור, וממחיש את הדרך שבה עיר חכמה יכולה לשפר את איכות החיים של תושביה".
- הלמ"ס: השקעת המדינה בשירותי הבריאות נמוכה יחסית לעולם
- כתב אישום נגד מתווך נדל"ן ועו"ד על עבירות מס של כ-7.5 מיליון שקל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין...
מנכ"ל אחוזות החוף ארז ניסים: "החניון החדש הוא שלב נוסף בהפיכת השירותים העירוניים למתקדמים יותר, נגישים יותר ומשתלבים יותר במערך השירותים הכולל ברחבי העיר. מדובר על קומפלקס שמיישם את עקרון עירוב השימושים, תוך שימוש נכון בטכנולוגיה ומענה על צורכי התושבים".

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״
מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?
השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.37% אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.
אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה.
לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים.
הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.
- גילת זינקה 8.4%, אנלייט ב-6.9%; חברה לישראל איבדה 5.4% - נעילה חיובית בבורסה
- הדולר בשפל של יותר מ-3 שנים, עד לאן הוא ירד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפגעים
מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״
מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?
השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.37% אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.
אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה.
לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים.
הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.
- גילת זינקה 8.4%, אנלייט ב-6.9%; חברה לישראל איבדה 5.4% - נעילה חיובית בבורסה
- הדולר בשפל של יותר מ-3 שנים, עד לאן הוא ירד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפגעים
מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות
