דוח של בנק ישראל שפורסם בשבוע שעבר על ההתחייבויות של הציבור הישראלי נותן לנו נתונים מעניינים. רוב ההתחייבויות שלנו הן למשכנתאות, סדר גודל של 620 מיליארד שקל, ועם חובות נוספים אנחנו בחוב כולל של כ-880 מיליארד שקל. בואו נניח שהדוח לא כולל את כל החובות כי יש גם הלוואות משפחתיות ונוספות. נניח שהחוב הכולל של הציבור הוא טריליון שקל.

טריליון שקל נשמע הרבה מאוד, אבל כשמחלקים את זה לנפש - 10 מיליון איש , מקבלים שהחוב לכל אדם הוא כ-100 אלף שקל. אם נתייחס למשפחה עם 2 ילדים נקבל שיש לה חוב של 400 אלף שקל. זה ממוצע וכמו שאתם יודעים, ממוצע זה עניין בעייתי. לדוגמה - זוג צעיר שלוקח משכנתא בהיקף של 1-1.5 מיליון שקל ואפילו יותר, עמוס בחובות - הרבה יותר מהממוצע. מצד שני, יש משפחות רבות אחרי 20-30 שנה של משכנתא שאין להם חוב גדול. 

למשפחה ממוצעת יש חוב של 400 אלף שקל, וזה הגיוני כי משפחה ממוצעת היא לא זוג צעיר והיא גם לא סוג בפנסיה, היא זוג בגילאי 45-50 בערך, ובמצב כזה המשכנתא כבר נמוכה, היא בישורת האחרונה שלה, אצל חלק כבר נסגרה. 

התחלנו בחוב, אבל יש לנו יותר נכסים. יש דירה, רכב ויש נכסים פיננסים. נתחיל בדירה - דירה ממוצעת בישראל שווה כ-2.3 מיליון שקל. אנחנו מתייחסים כאן לממוצע, אז זו הדירה שיש למשפחה שהגדרנו - 4 נפשות (2 ילדים) וחוב של 400 אלף שקל. הדירה בניכוי החוב שרובו משכנתא - כ-1.9 מיליון שקל. 

• לראשונה מזה עשור: יותר מיליארדרים אמריקאיים מסיניים; מי נמצא בראש הרשימה?
• UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

יש גם רכבים. מסתבר שזה לא משמעותי להון הכולל. יש מעל 4 מיליון רכבים, שזה בממוצע 0.4 רכב לאיש, למשפחה כ-1.6 רכבים. נניח שמדובר ברכבים עם וותק של 6-7 שנות וותק ונניח בשמרנות שיש עליהם עוד חוב, נקבל אולי 100 אלף שקל שווי נטו של רכבים. אנחנו בסיכום ביניים של 2 מיליון שקל - הון ממוצע למשפחה בלי הנכסים הפיננסים. וכאן מגיעה ההפתעה הגדולה.

הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024 מציג תמונה עגומה של רמת הידע הפיננסי בישראל: כמחצית מהאוכלוסייה מתקשה לחשב ריבית, רבים לא מבינים את השפעת האינפלציה על הכסף שלהם, וחלק משמעותי לא מכיר כלים בסיסיים כדי לנהל השקעות. הנתונים, שנאספו בקרב כ-6,900 ישראלים בני 20 ומעלה, ממחישים כי למרות הבנה תיאורטית מסוימת של מושגים פיננסיים, יש עדיין 'בורות' גדולה בקרב הציבור כשזה מגיע ליישום מעשי, והמחיר של חוסר השכלה פיננסית בסופו של יום יכול להיות מתורגם להפסדים משמעותיים של אלפי שקלים לכל משפחה.

ריבית ואינפלציה: מבינים את התיאוריה מתקשים לחשב

הסקר חושף כי 87% מהנשאלים מבינים את המושג הבסיסי של ריבית. הרבה הצליחו להסביר בצורה תיאורתית מה ההבדל בין הלוואה עם תשלום נוסף ללא תשלום, או במילים אחרות הם הבינו שעל כל שקל שהם מלווים הם צריכים לשלם יותר. את זה שיש "מחיר" לכסף. אבל כשביקשו מהם לחשב כמה יסתכם חיסכון של 100 שקלים אחרי שנה בריבית של 4%, רק 56% ענו נכון (104 שקלים). כן זה קצת יותר ממחצית מהנשאלים. המצב החמיר כשהשאלה התקדמה לריבית דריבית: רק 48% ידעו שבצורה כזאת של חיסכון הסכום יגדל ליותר מ-120 שקלים אחרי חמש שנים. במילים אחרות, יותר ממחצית הישראלים לא מבינים את ההשלכות ארוכות הטווח של חיסכון או הלוואה. זה ידע קריטי במיוחד בתקופה של ריבית גבוהה.

במאמר המוסגר זה כנראה גם מסביר את מליארדי השקלים שהישראלים משכיבים בעו"ש. כשחסרה ההבנה לכח העוצמתי של ריבית דריבית, תופעה אותה אפשר לנצל ולמנף בעיקר דרך שוק ההון, הבורות מובילה להיענות נמוכה ביותר להשקיע את הכסף ולהרוויח עליו - ולבנקים בתורם, לנצל את אותו חוסר הידע בשביל לגרוף רווחים ממרווחי ההלוואות.

גם בנושא האינפלציה התמונה בכלל לא מעודדת. 78% יודעים שאינפלציה גבוהה פירושה עליית מחירים מהירה, אבל כשהם נשאלו על ההשפעה של אינפלציה של 2% בשנה על כוח הקנייה של 1,000 שקלים, רק 60% השיבו נכון שערך הכסף יישחק. כ-40% מהציבור, אם כן, לא מבינים שהכסף ש"שוכב בצד" מאבד מערכו עם הזמן. זה אולי קושי בחשבון אבל הוא מתורגם לחוסר הבנה של מה קורה לכסף כשהוא שוכב בלי תשואה.

• העלייה בירידה: פחות עולים ב-2024, רובם מרוסיה
• הישראלים משלמים בזמן, אך חשים חוסר ידע פיננסי
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

פערים מגדריים, גילאיים והשכלתיים

הסקר חושף פערים מובהקים בין קבוצות באוכלוסייה. גברים מפגינים ידע גבוה יותר מנשים: 66% מהגברים חישבו נכונה ריבית שנתית לעומת 46% מהנשים, ו-57% מהגברים הבינו ריבית דריבית לעומת 39% מהנשים. נשים גם נטו יותר להימנע מלהשיב על שאלות, מה שמעיד על חוסר ביטחון בידע הפיננסי שלהן.