בנק לאומי
צילום: Bizportal

קנס של 2.1 מיליון שקל על בנק לאומי בגין הפרת הוראות איסור הלבנת הון

בנק ישראל קנס את בנק לאומי ב-2.1 מיליון שקל בשל כשלים במערכות הניטור של הבנק, אחרי שבביקורת התגלו עשרות הפרות של הוראות איסור הלבנת הון; בבנק טוענים כי מדובר במקרים טכניים בודדים ואין שום קשר למימון טרור

מנדי הניג | (1)
נושאים בכתבה לאומי בנק ישראל

ועדת העיצומים לתאגידים בנקאיים קבעה כי בנק לאומי לישראל בע"מ יישא בעיצום כספי בסך 2.1 מיליון שקל, אחרי שהפר שורה של הוראות מכוח חוק איסור הלבנת הון. ההחלטה התקבלה לאחר ביקורת של הפיקוח על הבנקים, שהעלתה ליקויים מהותיים במערכות הניטור ובנהלי הכרת הלקוח של הבנק.

הוועדה ייחסה לבנק לאומי 11 הפרות של סעיף 9 לצו איסור הלבנת הון, הנוגע לדיווח על פעולות בלתי רגילות לרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור. לפי הוועדה, הכשל המרכזי נבע מהגדרות שגויות במערכת הניטור, שהובילו לכך שפעולות חריגות לא זוהו ולא דווחו במועד. בנוסף, נמצאו 10 הפרות של סעיף 2א לצו, הקובע את החובה לעדכן את הליך הכרת הלקוח (KYC). לפי הממצאים, הבנק לא הבחין באנומליות בפעילות לקוחותיו ולא ביצע את ההתאמות הנדרשות על בסיס הערכות סיכון וסקירות תקופתיות.

במסגרת החלטתה, הדגישה הוועדה כי מערך הניטור מהווה "בריח תיכון" במשטר איסור הלבנת הון, ולכן כל כשל בתפעולו מערער את יכולת הפיקוח על פעילות חריגה. עוד נמסר כי החובה לעדכן את הליך הכרת הלקוח איננה מותנית באיתור חריגות בפועל, אלא נדרשת כתהליך שיטתי המבוסס על ניהול סיכונים.

הוועדה ציינה כי סכום הקנס הופחת ביחס לתקרה המקסימלית הקבועה בחוק (2.26 מיליון שקל לכל הפרה), בין היתר לנוכח שיתוף הפעולה שהפגין הבנק עם צוותי הביקורת והצעדים שתיקן בהמשך. לצד זאת, הוועדה קיימה שימוע לבנק טרם מתן ההחלטה.

מלאומי נמסר: "מדובר במקרים טכניים בודדים של דיווח אודות הפקדות מזומן בסכומים קטנים שבוצעו בעבר, ובאף אחד מהם אין קשר למימון טרור או חשד להלבנת הון. בנוסף, בזכות העובדה שהבנק טיפל לאורך השנים בכל הליקויים, סכום העיצום הופחת משמעותית".

לבנק לאומי עומדת זכות ערעור לבית משפט השלום בתוך 30 ימים ממועד ההחלטה.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אנונימי 21/09/2025 15:29
    הגב לתגובה זו
    לא יכול להיות שאני צריך לבנק למה אני מושך 10000 שח!!! כסף שלי ראבק!
דניאל חחיאשווילי המפקח על הבנקים
צילום: דוברות בנק ישראל

עמלת ההפצה בקרנות נאמנות צפויה לרדת; ועדה ממליצה על הגבלת העמלה ל-0.2% לעומת 0.35% כיום

מנגד עמלת קנייה ומכירת קרנות נאמנות תעלה - עוד רפורמה שבסוף לא פתרת עיוותים בשוק ההון ומעלה את הכוח של הבנקים והגופים המוסדיים. הכיוון נכון, אבל למה בכלל להשאיר את עמלות ההפצה? אין ייצור כזה בעולם; למה להשאיר דמי ניהול חשבון ניירות ערך? גם זה נכחד מהעולם

מנדי הניג |

נתחיל מהסוף - רפורמה בעמלות של דמי הניהול בחשון הניירות ערך, עמלות הפצה ועמלת הקנייה ומכירה, לא אמורה להיראות כך. הרפורמה שפורסמה היום היא לעג לרש. הציבור משלם משלם דמי ניהול יקרים על קרנות נאמנות כי קרנות הנאמנות משלמים עמלת הפצה לבנקים. מדובר בעמלה היסטורית שוועדת בכר הטילה על הקרנות כפיצוי לבנקים על אובדן פעילות הקרנות. הבנקים הרוויחו פעמיים - גם מכרו את הקרנות ביוקר וגם מקבלים סכומי עתק מדי שנה כבר 20 שנה. אין עמלות כאלו בעולם, תבטלו אותם. על פי הצוות שסיפק המלצות הן יורדו לעד 0.2%, בעוד שכיום זה עד 0.35%. אבל זה לא נכון, לא חכם, זה סתם ניסיון ללכת בין הטיפות - לא לריב עם זה ולא לריב עם זה. אתם רגולטורים, התפקיד שלכם לריב לטובת הציבור - אין שום הגיון בעמלה הזו. וועדת בכר טעתה, זה נשאר 20 שנה, הגיע הזמן לחסל את זה.  

טעות נוספת - דמי ניהול על החשבון. אין עמלה כזו. פעם אגב קראו לה דמי משמרת. כאילו שהבנק שומר על הניירות שלנו מפני גניבה. אין עמלה כזו בברוקרים הפרטיים, אין עמלה כזו גם בבנקים ללקוחות שמתעקשים. זה לא קיים ברוב העולם. הצוות משנה את העמלות משיעור קבוע על סכום התיק למדרגות. שוב חצי עבודה. לחסל את העמלה זה מה שצריך. הרי הרפורמה הזו היא מתנה בשביל הבנקים. הם יודעים שזו עמלה לא רלבנטית והם מנסים להאריך אותה ככל שיוכלו (גם עמלת הפצה), ברגע שיש רפורמה זה נותן להם שקט לשנים רבות. הם מעדיפים  להתגמש במחיר ולקבל שקט. הרגולטור צריך לראות רק את טובת הצרכן, וזה לא משתקף מהרפורמה הזו.  זה בולט בעמלות קנייה ומכירה על קרנות נאמנות - העלו את העמלה "כפיצוי" על הירידה בעמלות הפצה. מה זה צריך להיות? אם מספקים עמלת קנייה על קרנות נאמנות שאין שום סיבה שתהיה בהן עמלה כזו, זה לא כמו מניה או נייר ערך סחיר, לפחות תורידו לגמרי את עמלת ההפצה. 


התחלנו בביקורת, ובכך שזו לא באמת רפורמה, ונמשיך עם הצרכנים-לקוחות, הצוות שנבחר והבנקים. כשאתם קונים או מוכרים מניה, קרן נאמנות או אג"ח, תמיד מופיעה שורת עמלה. היא מחויבת אוטומטית, נכנסת אל הדו"ח החודשי, והרבה פעמים נבלעת בין אינספור סעיפים קטנים. אבל מי באמת עוצר ומבין על מה בדיוק נגבית כל עמלה, מה ההבדל בין עמלת קנייה, דמי ניהול, דמי משמרת או עמלות עקיפות, ואיך בכלל אפשר להשוות בין הבנקים לחברי הבורסה האחרים? המבנה שאנחנו מכירים נבנה שכבה על שכבה לאורך שנים, והפך למשהו שרק יועצים או רואי חשבון יכולים לפענח. עבור רוב המשקיעים, במיוחד הקטנים, זה כמו מסך עשן: אתה יודע שאתה משלם, אבל לא באמת יודע על מה.

מי שהיה במשך שנים אחראי לבלגן הזה מנסה לעשות בו סדר. האוצר, בנק ישראל ורשות ניירות ערך, שלושת הרגולטורים פועלים ביחד במטרה לשפר את אחד הנושאים המעורפלים של שוק ההון שזה השקיפות והיכולת של המשקיעים הקטנים להבין את המחיר של השירות עליו הם משלמים. הם מפרסמים דוח הביניים שהוא לא רק הצהרה שהם פועלים בנושא אלא גם מציעים מתווה מעשי: מודל עמלות חדש שבו הלקוח מבין כמה עולה לו השירות, יכול להשוות בין הצעות מתחרות, ובסופו של דבר גם לבחור בצורה מושכלת. המהלך הזה הוא ניסיון ליישר קו עם מגמות בינלאומיות בבורסות בעולם. אבל הוא פספס את המטרה לחלוטין כמו הרבה רפורמות עבר. רפורמה צריכה להביא שינוי אמיתי לצרכן. זאת לא תביא כלום - הצרכן אולי יקבל דמי ניהול נמוכים יותר- גם לא בטוח כי יצרן הקרן לא בהכרח יוריד דמי ניהול וגם ישלם עמלת קנייה ומכירה. 


הרכב הצוות המכובד היה אמור לתת פתרון אמיתי לציבור. הכוונה היתה הסתכלות רוחבית על כלל פעילות שוק ההון, ולייצר מתווה שיוכל לחול על מגוון הגופים הפועלים בתחום. במסגרת עבודתו, הצוות בחן את מבנה העמלות הקיים, ערך דיונים עם בנקים, חברי בורסה שאינם בנקים, מנהלי קרנות נאמנות, בעלי רישיון ייעוץ ושיווק השקעות וכן נציגי ציבור, וקיים שיח עם רשות התחרות. בפועל, הוא לא הציג את עמדת הציבור, אלא "נכנע" לבנקים.