בימים אלו מראיין שר האוצר בצלאל סמוטריץ מועמדים לראש אגף התקציבים באוצר. יש ארבעה מועמדים עיקרים לתפקיד: אורי שיינין שעבד בעבר במשרד האוצר, נח הקר שהיה בעברו באגף התקציבים, נעמה קאופמן פס שהיתה בעברה באגף החשב הכללי ומהרן פרוזנפר שהיה בעברו יועץ כלכלי לרמטכ"ל. ככל הנראה קיים מועמד נוסף גם הוא אינו יוצא אגף התקציבים באוצר. 

יש לקוות ששר האוצר יביא מינוי ראוי, לא מתוך האגף במטרה להחזיר עטרה ליושנה ולהחזיר את האגף לקדמת הבמה ולמעמדו הראוי. אגף התקציבים ירד מגדולתו בשנים האחרונות. נערי האוצר שהיו בעברם עתודת הניהול של המשק הישראלי, פינו בשנים האחרונות את מקומם ליוצאי חברת הייעוץ מקינזי וחברות ייעוץ אחרות. איך זה קרה?

נערי האוצר - מעמדם יורד

 יצחק רבין ראש הממשלה, היה ידוע ביכולות הקריאטיביות שלו, בעיקר כאשר הוא היה  כועס על עניין מסויים. מי שהביא אותו לסף עצבים גבוה, היו עובדי אגף התקציבים באוצר. "נערי האוצר" ,הוא קרא להם וטען שזוהי חבורת ילדים שלא מבינה מה קורה בעם ומה קורה לממשלה.

בהתבטאות אחרת עוקצנית ,הוא קרא להם "פוגלים", על שמו של מנכל האוצר בתקופתו אהרן פוגל. רבין כיוון לכך שהם מנהלים יותר מידי את ענייני המדינה ותמיד באותו הקול, קולו של המנכל וראש אגף התקציבים.

שני הביטויים נועדו להביע תסכול מהמעמד הרם של עובדי אגף התקציבים. מאז ומתמיד נערי האוצר נחשבו כסיירת המטכ"ל של ישראל במשרד האוצר. אלו ששומרים  על הקופה הציבורית. השפעתם הגבוהה יצרה מאז ומעולם עימותים, בינם לדרג הנבחר, כמעט בכל ממשלה שקמה כאן. היו תקופות סוערות וסוערות יותר. שקט לעלם לא היה.

בעוד נערי האוצר מרגישים שליחות לשמור על הכסף של המדינה, הפוליטיקאים רואים בהם חסם למימוש מדיניותם. יש לומר ביושר מאז ומעולם נערי האוצר היו העילית, נערים צעירים ומשכילים. הבעיה שחלקם סבר שהתפקיד שלהם הוא להחליט ולא ליישם מדיניות.

נערי האוצר, הטובים  מקרב בוגרי הלימודים לתואר ראשון בכלכלה מהאוניברסיטאות בארץ. מרביתם כ 75% מהם בוגרי האוניברסיטה העברית בירושלים, חלק ניכר בוגרי תכנית פכ”מ היוקרתית (לימודי תואר ראשון בפילוסופיה, כלכלה ומדע המדינה). גם אחוז הקבלה מהווה רף כניסה. אחוז הקבלה לאגף התקציבים נמוך ומידי שנה מתקבלים בודדים  לעבודה.

אלא שיש שלוש בעיות עיקריות: הם מחזיקים בידם כוח מופרז שנית; רובם מגיעים  לאגף מייד לאחר סיום תואר ראשון, ללא ניסיון קודם; מעבר לגיל ולחוסר הנסיון הם נאלצים להתמודד מול לחצים אדירים של שועלים פוליטים ותיקים, משימה מאתגרת במיוחד

.

בעיה נוספת היא שבגינה רבים רוצים  לעבוד שם, היא ההתחככות עם גורמי השפעה רבים בשוק הציבורי והפרטי. נער אוצר בן פחות מ 30 צריך לפתח יכולת וסיבולת בבואו להתמודד עם טייקונים במשק. רבים גם מוצאים אצל אותם טייקונים עבודה מתגמלת, בהמשך דרכם המקצועית.

בתקופת סמוטריץ ירד מעמדם של נערי האוצר, בעיקר בשל השפעות פוליטיות על התקציב. ומנערי האוצר נעבור לנערי מקנזי

נערי מקזני - מעמדם עולה

מקנזי ישראל הוקמה בשנת 2000 על ידי יונתן קולדני יהודי אמריקאי ,שעלה לישראל לשם הקמת הסניף המקומי. מקנזי היא חברת הייעוץ היוקרתית שעובדת עם גופים וחברות הגדולות במשק. בין לקוחותיה חברות תרופות ומזון, בנקים, משרדי ממשלה חברות תקשורת ועוד. 

יש אומרים שקפיצת הדרך הגדולה היתה בשנת 2008 עת, זכתה במכרז הייעוץ החיצוני לתקציב משרד הביטחון. המכרז פורסם בעקבות דו"ח ועדת ברודט לבדיקת תקציב הביטחון, שיצא במאי 2007 לאחר  מלחמת לבנון השנייה, שבעקבותיו התחייבה מערכת הביטחון לחסוך 30 מיליארד שקל בהליך ההתייעלות בתמורה להגדלת תקציב הביטחון.

מקינזי זכתה במכרז בהיקף של 22 מיליון ש"ח על 30 אלף שעות במשך שלוש שנים. בפועל, התברר כי היקף החוזה לא היה מספק ומערכת הביטחון שילמה למקינזי קרוב ל־100 מיליון שקל, פי 5 מסכום המכרז הראשוני .

מקינזי היא חברת ייעוץ וניהול תהליכים. ייעוץ נחשב מזה שנים רבות, בכל העולם, לאחד התחומים  הטובים והמתפתחים  בעולם העסקי בארצות הברית, מוסמכי לימודים מתקדמים במנהל עסקים (MBA) בעלי הציונים הטובים ביותר מבקשים קודם כל לעבוד ייעוץ. מעבר לשכר הגבוה העבודה מספקת נסיון למול ההנהלה הבכירה בחברות גדולות. הסיבה העיקרית בגינה  מקינזי הפכה  מעין צוהר לעולם העסקים, היא החשיפה והעיסוק להמון תעשיות והמון נושאים בתקופה קצרה, עקומת הלמידה תלולה.

יתרון נוסף הוא הבינלאומיות שמשחקת תפקיד - היכולת לעבוד במשרדים אחרים, לעשות פרויקטים בכל מיני מקומות, ולעבוד גם עם מומחים שמגיעים מחו״ל. יש גם את המעטפת של ההשקעה באנשים וההתפתחות האישית והמקצועית שלהם - כמו תכניות טריינינג, מנטורשיפ.

כיום השותף-המנהל של מקינזי בישראל הוא דיוויד צ'ין, יליד בריטניה וחי בישראל לאחר שעלה לארץ. מקינזי פועלת בארץ כמעט 25 שנה. היא מעסיקה כיום כ-150 עובדים בישראל: כ-80 מתוכם במשרות הייעוץ שבתל אביב והיתר במסגרת הסטארט־אפ איגואזיו (Iguazio) בהרצליה שהחברה רכשה בתחילת 2022 ומתמחה בבינה מלאכותית וב-MLOps.

נערי מקנזי מול נערי האוצר

ננסה למפות את היתרונות והחסרונות בשני הגופים שיש המכנים אותם יחידות העילית של עתודת הניהול בישראל.

השפעה - בתחום זה יש נוק אאוט לנערי האוצר. היכולת שלהם להשפיע רוחבית על התהליכים במדינה באמצעות התקציבים הוא עצום. העלייה לרגל אליהם באמצעות לוביסטים או באופן ישיר, ההשתתפות הקבועה שלהם בוועדות הכנסת וההחלטות שלהם הופכים אותם לבעלי השפעה עצומה, הגבוהה ביותר שיש. 

לעומתם נערי מקינזי עסוקים בדרך כלל, בטח בתחילת דרכם, בנגיעה בחברה אחת או שתיים. הם צוללים לעומק המספרים על מנת לייעל תהליכים ולחסוך בעלויות. עוצמת ההשפעה שלהם קטנה.

למידה - אם האוורד נחשבת לאוניברסיטה הטובה בעולם, הרי שמקינזי נחשבת לבית הספר התעסוקתי המוביל בעולם העסקי. נערי מקנזי נחשפים לסודות הכמוסים ביותר של חברות, מתעמקים בתהליכים מורכבים, נתחי שוק, מתחרים ובעיקר לומדים את הארגון באופן ייסודי, בטרם מגבשים את המלצותיהם.

נערי האוצר אינם יכולים ללמוד לעומק את תחומי עיסוקם. בדרך כלל רפרנט באגף התקציבים באוצר, אחראי על מספר תחומי פעילות (למעט אלו שאחראים רק על משרד הביטחון). עיסוקם העיקרי הוא בלמידת צרכי המשרדים השונים ובתעדוף משימות.

קשרים - מערכת ההכרויות של נער אוצר היא חריגה לאדם בגילו. רפרנט באגף התקציבים מוצא עצמו נפגש עם עשרות מנכלים ובעלי השפעה במשק. במקביל הוא נחשף ומכיר לעומק את הרגולציה, את חברי הכנסת, שרים, משרדי הממשלה השונים. עקב כך ולעיתים בביקורת שנשמעת עליהם רבים מהם מוצאים את עצמם בסיום תפקידם במשרות בכירות בחברות מולם עבדו

לעומתם החשיפה של נערי מקינזי לנושאי משרות בכירות נמוך. הם בעיקר יתקלו,יראיינו ויישבו לשיחות עומק עם בכירי החברות איתם הם עבדים אבל זו מסגרת מצומצמת של אנשים.

תקציבים - בנושא התקציבים אנשי האוצר מטפלים במאות מיליארדים רבים של שקלים, כל הכסף של מדינת ישראל. זה מקור כוח ואחריות. אלו ממקנזי מתעסקים בסכומים קטנים בהרבה ,בהיותם ממוקדים במספר קטן של חברות עבורם הם מספקים ייעוץ. 

תרבות עבודה ותהליכים - הנקודה המהותית בגינה נערי מקנזי הפכו מוצלחים ובחזית הכלכלה הישראלית היא היכולת ללמוד חברות לעומק ולנתח אותם מה שמשפיע על כל העתיד המקצועי שלהם בניהול חברות.

הסדר,המשמעת,הלוגיקה היא כזו שמאפשרת להם להפוך תהליכים למדוייקים וללמוד מנסיון העבר של גופים עסקיים כאן יש נצחון חד משמעי לנערי מקנזי. לעומתם נערי האוצר עשויים לא מעט בכיבוי שריפות ובעיקר בתקצוב פעילויות ופיזור הכסף.הם לא נכנסים לעומקם של התהליכים שנמצאים בידי פקידי הממשלה ואנשי המקצוע בגופים המקצועיים

ניתוח מעמיק - אם יש מקום בו שמים את האצבע כיצד נערי מקינזי השכילו להחליף את נערי האוצר, זה צרכי המגזר העסקי. יוצא מקינזי עשוי להגיע בשל יותר בחשיבה, בניתוח, בהבנה העסקית מזה של נער האוצר. הוא התעמק בבחינת חברה ובנסיון לייעל את עבודתה. התחומים בהם נגע נער האוצר פחות חשובים לניהול עסקי מוצלח עתידי.

נערי מקינזי > נערי האוצר

באופן מובהק בשנים האחרונות נערי מקינזי ולא נערי האוצר הם אלו שהשתלבו במשרות בכירות במשק. הרשימה מפוארת. יש כמה בוגרי מקינזי שייסדו חברות יוניקרן כך למשל אמיר שלכט אחד ממייסדי גלובל אי חברה שמספקת לתחום המסחר המקוון  ונסחרת בנאסדק לפי שווי של 6.5 מיליארד דולר. אורן שובל מייסד ויה חברה שייצרה טכנולוגיה לתחבורה דינמית ושווה 3.3 מיליארד דולר, אסף ונד מייסד היפו שהנפיק את החברה לפי שווי של 5 מיליארד דולר ומאז אגב התרסקה לשווי של חצי מיליארד.

אסף רפופורט שייסד את אדאלום והיה מנכל מיקרוספוט וכעת הבעלים של חברת וייז ,חברה שעוסקת באבטחת ענן, שנמכרה לגוגל (עדיין לא בהכסם סופי) ב-32 מיליארד דולר!

אסף שגיא סמנכל טיקטוק, דניאל שוורץ סמנכל חדשנות של פפסי, מאיה אלדר בכירה בסיילספורס, תומר בראל נשיא מליו,  אביגיל שירמן אמאזון, גילי הוך ישראכרט, ירון סבוראי  קיי הלת, דוד אלכסנדר משנה למנכל פניקס, אורי קילשטיין שהיה מנכל קרפור ועזריאלי.ריצי האנטר ודני בן רעי בעלי הקרן המצליחה גרין לנטרן .

וגם אורי לוין. לוין טייס חיל אוויר שימש תקופה ארוכה מאד של 6 שנים במקינזי. לוין כיהן כמנכ"ל בנק דיסקונט ובהמשך עבר להיות מנכ"ל חברת הנדל"ן תדהר.

לעומת הרשימה החלקית והמרשימה של יוצאי מקינזי, נערי האוצר נדחקו בשנים  האחרונות למקומות נחשקים הרבה פחות.

ארבעת ראשי אגף התקציבים האחרונים מצאו את עצמם במשרות פחות משמעותיות, אם כי לכל הדעות בהחלט טובות - שאול מרידור משמש כסמנכל הכספים  של חברת לייטריקס שעוסקת בתחום התוכן הויזואלי שגייסה לפני שלוש שנים לפי שווי של 1.8 מיליארד דולר אלא שמאז הספיקה לשנות את הכוון העסקי בהעדר צמיחה ואף הובילה שני גלי פיטורים; אמיר לוי שימש כמנכל חברת תשתיות אינטרנט המבוססת של סיבים אופטים וכעת הוא שותף בקרן ספרה; גל הרשקוביץ ,מנכל חברת ייעוץ עיסקי ואודי ניסן הלך בעיקר לכוון האקדמיה.

גם הרפרנטים הרבים יוצאי האוצר לא הצליחו להשתלב בתפקידים בכירים ומרביתם הלכו לתחום ההייטק - שני מנדל שמצאה את מקומה לצד מרידור בלייטרקס, דורון סמיש faye, שירה ברגמן טאבולה, רועי קונפינו לומינייד ,אסף ורסצוג בלאנרגי ועוד. 

 האחרון שמחזיק בתפקיד בכיר הוא קובי הבר מנכ"ל ביטוח ישיר שהיה לפני שני עשורים ראש אגף התקציבים. למעשה, אפשר לראות שינוי כוון בקרב נערי האוצר שעברו לחברות היי טק עם סיום תפקידם באוצר ולא בתפקידי מנכ"ל. הנהירה שלהם להייטק מעט מוזרה היות ואין להם ערך מוסף בתחום. אלו אנשים עם יכולות בתחום הרגולציה, וקשרי  ממשל והם לא עושים בו שימוש.

יש לקוות ששר האוצר יביא מינוי ראוי, לא מתוך האגף במטרה להחזיר עטרה ליושנה ולהחזיר את האגף לקדמת הבמה ולמעמדה הראוי.