ימשיכו לסלוק: ועדת הכלכלה מאריכה את הסדרת התשלומים בתווי שי

כרטיסי המתנה זו המתנה הכי גדולה של חברות האשראי - לפי ההערכות שוכבים אצל ביימי כ-150 מיליון ש"ח שלא מומשו; הוראת השעה שנתנו בנושא לב-2022 יוארכו בחודשיים כי לוועדת הכלכלה לא היה מספיק זמן ללמוד את הנושא 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תווי שי

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ דוד ביטן, אישרה את בקשת משרד המשפטים להאריך בחודשיים את התקנות הנוגעות לתווי שי וכרטיסי מתנה דיגיטליים. התקנות האלה, שנכנסו לתוקף במרץ 2022, מקלות על החברות שמפעילות את אמצעי התשלום האלה ומאפשרות להן לעבוד עם פחות מגבלות מחוק שירותי התשלום. המטרה כעת היא לשמור על איזון, מצד אחד להגן על הצרכנים, מצד שני לא להקשות יותר מדי על החברות, כדי שלא יפסיקו להציע תווי שי וכרטיסים דיגיטליים.  

התקנות האלה היו זמניות והיו צפויות לפקוע מחר ה-13 למאי, רק שבקצב אופייני למגזר הציבורי,המשרד ביקש עוד זמן כדי להכין הסדר חדש ומסודר יותר, כך שתקנות השעה הוארכו. עו"ד איגי פז ממשרד המשפטים הסביר בדיון שנערך בנושא שהתקנות מסדירות את התנאים של תווי שי, תווי קנייה וכרטיסים דיגיטליים באפליקציות. הוא שיתף על כך שהמשרד התחיל לעבוד על התקינות כבר לפני חצי שנה כדי לבחון את הנושא לעומק, אבל עדיין חסר לו מידע, ולכן הוא מבקש עוד חודשיים בשביל לסיים את התהליך. 

פז הוסיף שיש דעות שונות בציבור: חלק חושבים שצריך להחיל את החוק על כל סוגי התווים, ואחרים סבורים שאין צורך לשנות כלום. הוא גם ציין שהמשרד בודק מה עושים במקרים שבהם התו לא נותן את הערך שהבטיח. בדיון עלתה הבעיה של תווי המתנה לא ממומשים שמסתכמים במליוני שקלים. 

אלה תמיר שלמה מלובי 99 טענה שכ-5% מתווי השי שמונפקים על ידי חברת ביימי לא ממומשים, הסכום הזה מסתכם בכ-150 מיליון שקלים שנשארים אצל החברה, לדבריה ללא סיבה מוצדקת. בתגובה, גיא הס, היועץ המשפטי של ביימי, ציין שהתווים שלא נוצלו אחרי שבע שנים הם בדרך כלל סכומים קטנים, כמו 1.7 שקלים, וקטן הסיכוי שמישהו יממש אותם. במילים אחרות לפי ביימי הפרוטות האלו שנשארות לא ראויות התייחסות לכאורה והיא שמחה לגרוף אותן או לשמור אותן כרזרבה לנצח. 

ח"כ שלי טל מירון התייחסה לנושא ואמרה שביימי לא שולחת תזכורות ללקוחות על תווי שי שקיבלו, וזה גורם לאנשים לשכוח אותם. "קיבלתי תו של 500 שקלים ולא מימשתי. למה שביימי תקבל את הכסף?" היא שאלה. ח"כ ביטן ביקש ממשרד המשפטים לקחת ברצינות את ההערות של חברי הכנסת והציבור, ולהוסיף לתקנות שאמורות להתקדם בעתיד תזכורות ללקוחות וציון ברור של תוקף התו. בסוף הדיון הוועדה אישרה את ההארכה של חודשיים, כשח"כ ביטן וח"כ ששון גואטה תמכו וח"כ טל מירון נמנעה. ח"כ ביטן ביקש מהמשרד לזרז את העבודה
ולהציג את התקנות החדשות כמה שיותר מהר.

בינתיים, משרד המשפטים קיבל עוד חודשיים כדי ללמוד את הנושא, ולהתחיל ולגבש המלצות שאולי מתישהו יקודמו לתקנות בכרטיסי המתנה הדיגיטליים. בזמן הזה, הציבור יכול להמשיך ולחלק מתנות איש לרעהו וחברות האשראי והספקיות יהנו מרזרבות עצומות שספק אם יממושו במלואן.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רשות המסים
צילום: רשות המסים

רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי

רשות המסים יצאה לדרך עם ההליך, אשר יעמוד בתוקף עד אוגוסט 2026, ויחול על כלל עבירות המס - ממס הכנסה ועד מיסוי מקרקעין; במסלול המקוצר (הירוק) ניתן להסדיר גם הכנסות משכר דירה ונכסים דיגיטליים בהיקפים מוגבלים



צלי אהרון |

רשות המסים, באישור היועצת המשפטית לממשלה, הודיעה על הפעלתו מחדש של נוהל הגילוי מרצון - הליך ייחודי המאפשר לנישומים לדווח על נכסים או הכנסות שלא דווחו בעבר, לשלם את המס המתחייב. ובתמורה לקבל חסינות מהליך פלילי. 

הנוהל, שנפתח כעת מחדש, יעמוד בתוקפו עד ל-31 באוגוסט 2026, ויחול על כלל עבירות המס: מס הכנסה, מע"מ, מיסוי מקרקעין ומכס. הגשת הבקשות תתבצע באופן מקוון בלבד, באמצעות טופס ייעודי שיועלה לאתר רשות המסים בימים הקרובים. 

תנאי מרכזי להשתתפות בהליך הוא שהפנייה נעשית בתום-לב ובכנות, ושבמועד הפנייה לא מתנהלת בעניינו של המבקש בדיקה או חקירה.

איך זה יתבצע?

הטיפול בבקשות יתבצע בשני מסלולים: במסלול הרגיל - לאחר בדיקה פרטנית של המקרה וחתימה על הסכם שומה מול פקיד השומה הרלוונטי; ובמסלול "הירוק" - מסלול מקוצר שנועד להסדרת דיווחים בהיקפים נמוכים יחסית. 

במסלול זה ניתן להסדיר בין היתר הכנסות משכר דירה למגורים עד 250 אלף שקל לשנה, הכנסות מנכסים פיננסיים בחו"ל אם יתרת החשבון ל-31 בדצמבר 2014 נמוכה מ-4 מיליון שקל ולא בוצעו בו הפקדות חדשות מאז, וכן הכנסות מנכסים דיגיטליים בהיקף של עד 500 אלף שקל לכל תקופת הגילוי, כאשר שווי כלל ההחזקות הדיגיטליות ל-31 בדצמבר 2024 אינו עולה על 1.5 מיליון שקל.

רשות המסים
צילום: רשות המסים

רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי

רשות המסים יצאה לדרך עם ההליך, אשר יעמוד בתוקף עד אוגוסט 2026, ויחול על כלל עבירות המס - ממס הכנסה ועד מיסוי מקרקעין; במסלול המקוצר (הירוק) ניתן להסדיר גם הכנסות משכר דירה ונכסים דיגיטליים בהיקפים מוגבלים



צלי אהרון |

רשות המסים, באישור היועצת המשפטית לממשלה, הודיעה על הפעלתו מחדש של נוהל הגילוי מרצון - הליך ייחודי המאפשר לנישומים לדווח על נכסים או הכנסות שלא דווחו בעבר, לשלם את המס המתחייב. ובתמורה לקבל חסינות מהליך פלילי. 

הנוהל, שנפתח כעת מחדש, יעמוד בתוקפו עד ל-31 באוגוסט 2026, ויחול על כלל עבירות המס: מס הכנסה, מע"מ, מיסוי מקרקעין ומכס. הגשת הבקשות תתבצע באופן מקוון בלבד, באמצעות טופס ייעודי שיועלה לאתר רשות המסים בימים הקרובים. 

תנאי מרכזי להשתתפות בהליך הוא שהפנייה נעשית בתום-לב ובכנות, ושבמועד הפנייה לא מתנהלת בעניינו של המבקש בדיקה או חקירה.

איך זה יתבצע?

הטיפול בבקשות יתבצע בשני מסלולים: במסלול הרגיל - לאחר בדיקה פרטנית של המקרה וחתימה על הסכם שומה מול פקיד השומה הרלוונטי; ובמסלול "הירוק" - מסלול מקוצר שנועד להסדרת דיווחים בהיקפים נמוכים יחסית. 

במסלול זה ניתן להסדיר בין היתר הכנסות משכר דירה למגורים עד 250 אלף שקל לשנה, הכנסות מנכסים פיננסיים בחו"ל אם יתרת החשבון ל-31 בדצמבר 2014 נמוכה מ-4 מיליון שקל ולא בוצעו בו הפקדות חדשות מאז, וכן הכנסות מנכסים דיגיטליים בהיקף של עד 500 אלף שקל לכל תקופת הגילוי, כאשר שווי כלל ההחזקות הדיגיטליות ל-31 בדצמבר 2024 אינו עולה על 1.5 מיליון שקל.