ימשיכו לסלוק: ועדת הכלכלה מאריכה את הסדרת התשלומים בתווי שי
כרטיסי המתנה זו המתנה הכי גדולה של חברות האשראי - לפי ההערכות שוכבים אצל ביימי כ-150 מיליון ש"ח שלא מומשו; הוראת השעה שנתנו בנושא לב-2022 יוארכו בחודשיים כי לוועדת הכלכלה לא היה מספיק זמן ללמוד את הנושא
תווי שי ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ דוד ביטן, אישרה את בקשת משרד המשפטים להאריך בחודשיים את התקנות הנוגעות לתווי שי וכרטיסי מתנה דיגיטליים. התקנות האלה, שנכנסו לתוקף במרץ 2022, מקלות על החברות שמפעילות את אמצעי התשלום האלה ומאפשרות להן לעבוד עם פחות מגבלות מחוק שירותי התשלום. המטרה כעת היא לשמור על איזון, מצד אחד להגן על הצרכנים, מצד שני לא להקשות יותר מדי על החברות, כדי שלא יפסיקו להציע תווי שי וכרטיסים דיגיטליים.
התקנות האלה היו זמניות והיו צפויות לפקוע מחר ה-13 למאי, רק שבקצב אופייני למגזר הציבורי,המשרד ביקש עוד זמן כדי להכין הסדר חדש ומסודר יותר, כך שתקנות השעה הוארכו. עו"ד איגי פז ממשרד המשפטים הסביר בדיון שנערך בנושא שהתקנות מסדירות את התנאים של תווי שי, תווי קנייה וכרטיסים דיגיטליים באפליקציות. הוא שיתף על כך שהמשרד התחיל לעבוד על התקינות כבר לפני חצי שנה כדי לבחון את הנושא לעומק, אבל עדיין חסר לו מידע, ולכן הוא מבקש עוד חודשיים בשביל לסיים את התהליך.
פז הוסיף שיש דעות שונות בציבור: חלק חושבים שצריך להחיל את החוק על כל סוגי התווים, ואחרים סבורים שאין צורך לשנות כלום. הוא גם ציין שהמשרד בודק מה עושים במקרים שבהם התו לא נותן את הערך שהבטיח. בדיון עלתה הבעיה של תווי המתנה לא ממומשים שמסתכמים במליוני שקלים.
אלה תמיר שלמה מלובי 99 טענה שכ-5% מתווי השי שמונפקים על ידי חברת ביימי לא ממומשים, הסכום הזה מסתכם בכ-150 מיליון שקלים שנשארים אצל החברה, לדבריה ללא סיבה מוצדקת. בתגובה, גיא הס, היועץ המשפטי של ביימי, ציין שהתווים שלא נוצלו אחרי שבע שנים הם בדרך כלל סכומים קטנים, כמו 1.7 שקלים, וקטן הסיכוי שמישהו יממש אותם. במילים אחרות לפי ביימי הפרוטות האלו שנשארות לא ראויות התייחסות לכאורה והיא שמחה לגרוף אותן או לשמור אותן כרזרבה לנצח.
ח"כ שלי טל מירון התייחסה לנושא ואמרה שביימי לא שולחת תזכורות ללקוחות על תווי שי שקיבלו, וזה גורם לאנשים לשכוח אותם. "קיבלתי תו של 500 שקלים ולא מימשתי. למה שביימי תקבל את הכסף?" היא שאלה. ח"כ ביטן ביקש ממשרד המשפטים לקחת ברצינות
את ההערות של חברי הכנסת והציבור, ולהוסיף לתקנות שאמורות להתקדם בעתיד תזכורות ללקוחות וציון ברור של תוקף התו. בסוף הדיון הוועדה אישרה את ההארכה של חודשיים, כשח"כ ביטן וח"כ ששון גואטה תמכו וח"כ טל מירון נמנעה. ח"כ ביטן ביקש מהמשרד לזרז את העבודה
ולהציג
את התקנות החדשות כמה שיותר מהר.
בינתיים, משרד המשפטים קיבל עוד חודשיים כדי ללמוד את הנושא, ולהתחיל ולגבש המלצות שאולי מתישהו יקודמו לתקנות בכרטיסי המתנה הדיגיטליים. בזמן הזה, הציבור יכול להמשיך ולחלק מתנות איש לרעהו וחברות האשראי והספקיות יהנו מרזרבות עצומות שספק אם יממושו במלואן.
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services -1.37% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
