תווי שי הם שוברים לרכישת מוצרים ושירותים, שמעניקים מעסיקים לעובדים בחגים או כתגמול, ומהווים ענף בהיקף של מיליארדי שקלים בשנה. השוברים מונפקים בידי חברות סליקה ומועדוני צרכנות, וניתנים למימוש ברשתות מזון, אופנה, חשמל ופנאי. עבור המעסיק ההטבה כרוכה בזקיפת
שווי לעובד מעל תקרה מסוימת, ועבור המנפיק היא יוצרת יתרת כספים גדולה שנשמרת עד המימוש. חוקי הגנת הצרכן מסדירים את תוקף השוברים, את חובת המימוש ואת ההגבלות על גובה העמלה, ובשנים האחרונות הוארך התוקף של שוברים בסכומים גבוהים. סוגיה נוספת היא סליקת התווים בעסקים
קטנים ותנאי ההתחשבנות מולם, נושא שנדון בוועדות הכנסת ומשפיע על שוק הקמעונאות ועל צרכנות של עובדים.
כסף במשכורת, תו קנייה או מוצר לבחירה מתוך קטלוג יכולים להיות מוצגים כשי באותו שווי, אבל לא בהכרח להשאיר את העובד עם אותו ערך; כמה מס משלמים על המתנה, מה משתנה כשהמעסיק מגלם אותו - ומה עדיף לבחור כשנותנים לכם אפשרות
