אושר כי יוארך התוקף של שוברים בסך של 150 שקל ומעלה
ועדת הכלכלה של הכנסת אישרה כי התוקף של תווי השי וכרטיסי המתנה הדיגיטליים יוארך ל-15 שנה, לעומת מגבלת חמש השנים שהייתה נהוגה בעבר; בנוסף, הוחלט כי לקוחות יקבלו תזכורת שנתית על יתרת השובר, וכן תזכורת נוספת חודש לפני פקיעתו
ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ דוד ביטן, אישרה היום תיקון לתקנות המסדירות את תוקף תווי השי וכרטיסי המתנה הדיגיטליים. מעתה, שוברים בסכום של מעל 150 שקלים יוכלו ליהנות מתוקף של עד 15 שנה, לעומת מגבלת חמש השנים
שהייתה נהוגה בעבר. בנוסף, הוחלט כי לקוחות יקבלו תזכורת שנתית על יתרת השובר, וכן תזכורת נוספת חודש לפני פקיעתו. התקנות יחולו גם על תווים שכבר ניתנו בעבר, וצפויות להיכנס לתוקף בעוד כחצי שנה.
נציג משרד המשפטים, עו"ד איגי פז, הבהיר כי ההסדר מהווה פיילוט לשלוש שנים, ויוצר "איזון צרכני מוגבר". עם זאת, הוא הדגיש כי ביטול מוחלט של תוקף השוברים יוביל ל"כאוס ניהולי", עמדה שקיבלה גיבוי גם ממנכ"ל BUYME זיו רוזן. התקנות עברו בתמיכת היו"ר ביטן וח"כ אליהו ברוכי, בעוד ח"כ שלי טל מירון, שביקשה לבטל לגמרי את מגבלת התוקף, נמנעה בהצבעה.
מטרת התקנה היא ליצור איזון בין הגנה על הצרכנים לבין הימנעות מהכבדה רגולטורית שעלולה להוביל לצמצום השימוש בתווי השי ובכרטיסים הדיגיטליים.
בעבר ציין פז כי התקנות מסדירות היבטים צרכניים וחוזיים בנוגע לתווי שי, לרבות כרטיסים באפליקציות ובארנקים דיגיטליים. לדבריו, משרדו פעל מעל כחצי שנה על הסדרה כוללת, אך חוסר במידע מספק הקשה על קבלת ההחלטות. פז הדגיש כי קיים
פער רחב בין עמדות הציבור, שחלקו מצדד בכך שיוסר בכלל התוקף על השוברים. ,ואילו אחרים סבורים שאין צורך לשנות את המצב הקיים. הוא הוסיף כי נבחנים גם מקרים של כשל תמורה, כגון תווים שלא מומשו או שפג תוקפם, והאם יש הצדקה לשמור את הכספים אצל החברה המנפיקה.
- עד 450 דולר ליום: מתווה הפיצויים המתגבש לישראלים שנתקעו בחו״ל במהלך המלחמה
- הצעת חוק: הבנקים יחויבו לשלם ריבית על העו"ש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון שנערך במאי השנה, הצביעה אלה תמיר שלמה מלובי 99 על בעיה מהותית: "לפי סמנכ"ל BUYME, כ-5% מהשוברים לא ממומשים, ואם מבטאים זו בשקלים, זה שווה ערך ל־150 מיליון שקל שעוברים לחברות, מבלי שהצרכנים מקבלים תמורה." מנגד, עו"ד גיא הס מטעם BUYME השיב כי רוב השוברים הלא ממומשים מסתכמים ב"שאריות" של פחות משני שקלים, וכי הסיכוי למימוש לאחר שבע שנים הוא אפסי. ח"כ שלי טל מירון, שכאמור נמנעה היות ותמכה בביטול מוחלט של התוקף, הגיבה לטענה: "אם מישהו קנה לי שובר ב־500 שקלים ושכחתי להשתמש בו – למה שהחברה תיקח את הכסף? אתם אפילו לא שולחים תזכורת."
במרץ 2022, אישרה ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ מיכאל ביטון, תקנות שקובעות החרגה זמנית של תווי קנייה וכרטיסי מתנה מחוק שירותי תשלום – לתקופה של שנה וחצי. ההחרגה נועדה לאפשר הסדרה רגולטורית מתאימה בעתיד, מבלי לפגוע ביכולת הציבור להשתמש באמצעים אלו. לצד ההחרגה, קבעה הוועדה שורת הגנות צרכניות, ומעבר לתוקף שעודכן היום, נקבע גם כי צרכנים יוכלו לבקש הארכה אחת נוספת גם לאחר שפג תוקף השובר, והמנפיקים יחויבו לבצע מאמץ סביר לשחזור היתרה במקרה של אובדן או גניבה. במקרה של חדלות פירעון מצד בית העסק לפני אספקת המוצר או השירות, תינתן לצרכן אפשרות לדרוש את כספו בחזרה. כמו כן, חלה על המנפיקים חובת גילוי ברורה הכוללת את תנאי המימוש, רשימת הספקים, התוקף, והסבר על הזכויות במקרה של תקלה או אובדן. על פי נציגת משרד המשפטים, 96%–98% מהשוברים ממומשים תוך 18 חודשים.
פיקדונות בנקאיים מול קרנות כספיות, עוצב ע״י מנדי הניגהריבית על הפיקדונות בבנקים ירדה - ריבית תעריף עד 3.5%
הציפיות להורדת ריבית כבר גלומות בשוק האג"ח וגם במק"מ (מלווה קצר מועד). התשואות ירדו מאוד בימים האחרונים כשהתשואה לשנה עומדת על 3.5%. במקביל הבנקים הורידו את הריבית התעריפית - בבנקים הגדולים אתם תקבלו עד 3.5% בפיקדון לשנה בריבית קבועה. אם תנהלו מו"מ אולי תקבלו עוד כמה עשיריות, כנראה שמעטים יוכלו עדיין לקבל 4%. בקרוב גם זה לא יהיה אפשרי.
הבנקים לא חיכו לירידת ריבית בנק ישראל כדי להוריד את הריבית בפיקדונות. מנגד, הריבית על ההלוואות לא ירדה. זה אומר שהמרווח שלהם דווקא גדל - הפער בין הריבית שהם מקבלים לריבית שהם משלמים דווקא עלה.
כתבנו כאן רק לפני שבוע שיש חלון הזדמנות מאוד קצר כדי להשיג עדיין תשואות יחסית טובות בפיקדונות ( כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות כספיות? ) החלון הזה לרוב הציבור נסגר, רק אלו שיכולים להתמקח מול הבנק וחשובים לבנק, יכולים לקבל ריבית עם קידומת 4. ואז עולה השאלה - מה צריך לעשות משקיע סולידי?
ובכן, מי שלא הספיק לקבע את התשואה בפיקדון שקלי בריבית קבועה, יכול לקבל סדר גודל של 3.5%, אולי 3.8% בבנק, כ-3.5% במק"מ והשאלה כמה בקרנות כספיות - המכשירים בשוק כבר מגלמים כאמור ריבית של 3.5% בשנה, והקרנות הכספיות לרוב מצליחות לעשות יותר בשל היתרון לגודל. סיכוי טוב שהתשואה שנה קדימה תהיה באזור 3.7%-3.8%, זה כמובן נכון להערכה הקיימת שמתבטאת בבשוק במחירי אגרות החוב והמק"מ. אם יהיה שוני בהערכות לגבי הורדת הריבית, אז זה ישפיע על התשואה והריבית.
- בלי עמלות ועם נזילות יומית: בנק לאומי משיק פיקדון מובנה דולרי S&P500
- מה הריבית שתקבלו בהשקעה סולידית לשנה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מעבר לתשואה ברוטו, צריך לזכור את המס. על קרנות כספיות יש מס של 25% על הרווח הריאלי. בפיקדונות יש מס של 15% על הרווח הנומינלי. נניח , כפי שצופים הכלכלנים אינפלציה של כ-2.2% שנה מהיום. זה אומר שקרן כספית שתניב 3.8%, תשלם מס על רווח ריאלי של 1.6%. מדובר במס של 0.4%. יישאר לכם ביד כ-3.4%.
מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל
כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום
מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק.
כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?
האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.
על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית.
- הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?
- פדיונות של 144 מיליארד דולר ביום אחד ותנועת המחאה שקמה בארה"ב וסחפה את העולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM
באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.
