העתיד של עובדי אינטל בישראל
תחום הפיתוח של אינטל יהיה יותר דומיננטי, הייצור ייפגע - מה יקרה עם המפעלים בישראל ומה המסקנה שמשרד האוצר צריך לאמץ?
ענקית השבבים דיווחה כי בכוונתה לפטר 20% מעובדיה מסביב לעולם וזאת כדי למקד את משאבי החברה סביב פיתוח ועיצוב שבבים, ופחות בתחום הייצור. ההודעה באה לאחר שהודיעה
באוגוסט אשתקד כי תפטר 15% מעובדיה בעולם; כמות העובדים שיפוטרו בארץ צפויה לעמוד לכאורה על 2,000, אלא שבפועל, זה צפוי להיות משמעותית פחות מכך.
עובדי אינטל בישראל לא מופתעים מהתוכנית של המנכ"ל החדש, ליפ-בו טאן לכווץ את החברה ולפטר 20% מכוח העבודה שלה. הם רואים את הכישלון בעיניים מדי יום, הם רואים את חוסר העקביות בדרך, את השינויים התכופים יחסית במסרים של ההנהלה, ודווקא מחכים למנכ"ל חזק שייקח את המושכות, גם אם זה אומר שבדרך יהיו פיטורים רחבים. הם לא מופתעים מהפיטורים, הם גם מצפים לתוצאות חלשות שיתפרסמו מחר ועל הודעות דרמטיות נוספות.
פיתוח לעומת ייצור
אינטל איבדה את הדרך כבר לפני מספר עשורים. זה קורה לאימפריות, אימפריות נופלות לאט. המנכ"ל הקודם פט גלסינגר ניסה ללכת נגד חוקי הכלכלה, הוא העדיף את פעילות ייצור השבבים כי שם יש סובסידיות גדולות מהממשל האמריקאי, וזאת למרות שבהגדרה תחום ייצור השבבים הוא תחום עם שולי רווח נמוכים מאשר תחם הפיתוח. למרות סובסידיות, אינטל לא מצליחה להרוויח בשנתיים האחרונות בתחום הייצור והיא צופה להגיע לרווחים רק בעוד כ-3 שנים.
ההישענות על סובסידיות הרדימה אותה. היא חשבה שזה מספיק והתחרות שוב הוכיחה לה שבסוף מה שמנצח זה המוצר - אינטל רחוקה מאוד מהיכולות ייצור של הענקית - TSMC. הדרך של גלסינגר כשלה, הוא הועף הביתה, ואחרי מספר חודשים טובים הגיע המנכ"ל החדש ששינה לגמרי את האסטרטגיה. הוא מבין שייצור שנעזר בסבסוד ואין לו זכות קייום כלכלית אמיתית הוא לא עסק לטווח ארוך. הוא מבין שצריך להחזיר את הפיתוח ועיצוב השבבים לצמרת כי שם נמצא הפוטנציאל. אינטל מגרדת מלמטה שווי של 80 מיליארד, בעשירייה השנייה של חברות פיתוח השבבים, כדי להגדיל שווי צריך לפתח לא לייצר. זה ברור לכולם. אם מחר בבוקר מפרידים את הייצור מאינטל ומשאירים אותה רק בפיתוח, סיכוי גבוה מאוד שהשווי שלה יהיה משמעותית מעל 80 מיליארד דולר.
- רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?
- ניסתה לעקוף איסור פיטורים בהריון - ותפצה עובדת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אינטל בפיגור בכל התחומים גם בתחום ה-AI, אבל רק בתחום הפיתוח היא באמת יכולה לספק ערך אמיתי. גם אם (וזה לא צפוי) תושבח פעילות הייצור יהיה מדובר על עשרות מיליארדים. השבחה בפיתוח ובעיצוב זה במכפלות גדולות. זה יהיה מבחן גדול, לא בטוח שיהיה סיבוב נוסף, בוול סטריט חושבים שזה הסיבוב האחרון של אינטל.
הסיבוב האחרון?
בסיבוב הזה הכוונה היא להתמקד בהשבחת יכולות הפיתוח והעיצוב ולתת תחרות אמיתית למפתחות המובילות - אנבידיה, AMD, ברודקום ואחרות, ובמקביל להבריא את תחום הייצור כשבמוקדם או מאוחר צפוי להיות בידיים של גוף אחר.
בשלב הראשון ולאור העובדה שאינטל מתקשה למרות הסובסידיות לנצח את TSMC במכרזים חדשים, הממשל האמריקאי קרא לחברה הטייואנית לבוא לייצר בארה"ב, היא הסכימה כשנראה שחלק מהתהליך הוא שת"פ עם אינטל להחזקה ב-20% מקווי ייצור ומפעלים מסויימים כשבמקביל יעבור ידע מהחברה הטייואנית לאינטל. זה רק שלב מקדמי. זה גם שלב שיכול לזלוג לכל העולם.
- ערבה פאוור הודיעה על עסקת מימון בהיקף של 90 מיליון שקלים
- משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
הפעילות בישראל היא גם בפיתוח וגם בייצור. הפעילות בפיתוח לא צפויה להיפגע משמעותית, היא בליבת העשייה של הפיתוח באינטל, אבל פעילות הייצור בארץ צפויה להיפגע מהפיטורים וצפויה לעבור טלטלות בהמשך. לא ברור מה יהיה עתידה, אבל הקפאה או האטה נוספת בהקמת המפעלים היא מתבקשת ומכירה או הכנסת שותף לפעילות בארץ היא גם תרחיש סביר.
הכל תלוי במה יחליט ליפ-בו טאן לגבי פעילות הייצור ועד כמה הוא נחוש להוריד אותה מסדר היום. על פניו הוא היה רוצה כמה שיותר מהר כדי להתמקד בפיתוח, אבל מצד שני, אולי דווקא המתנה תספק לו ערך גדול יותר, כי הפעילות הזו הפסדית אך ההפסדים אמורים לקטון בהדרגה.
העתיד של המפעל בישראל?
המשמעות לאינטל ישראל היא המשך אי וודאות בפעילות הייצור. אחרי שפוטרו כ-1,000 עובדים בסבב הקודם, הפיטורים כאן יכולים להיות גדולים יותר, וגם אחריהם לא ברור עתיד המפעלים הגדולים בקריית גת.
המשמעות לישראל היא הימור כושל על אינטל. נכון שאינטל השקיעה כאן במשך עשרות שנים וסיפקה עבודה ל-12-13 אלף עובדים, אבל היא עשתה זאת כי זה היה כלכלי בשבילה. היא קיבלה כאן מענקים ענקיים - הטבות מס והשקעות ישירות. ישראל שמה הרבה ביצים מהסל שלה על אינטל, ונפנפה לפני שנתיים בהשקעת ענק של 25 מיליארד דולר שכבר לא תהיה.
זה אומר שיש חור גדול בתקציב - אין הכנסות, אין מסים מאינטל כמו שציפו. אין גם תכנון מוקדם, אנחנו שואלים כבר מעל שנה את האוצר אם יש תוכנית מגירה, אם פנו לאינטל כדי להבין לאן זה הולך, מה יהיה עם ההשקעות בקריית גת, אם נערכים לירידה בפעילות ובמסים. התשובה היא שהמענקים ניתנים במקביל לקצב ההשקעות, לא יהיו השקעות לא יהיו מענקים. אבל המענקים ניתנים כדי לייצר עבודה, צמיחה, ואם לא נערכים לזה, יש חור בעבודה ובצמיחה.
המסקנה מכל זה היא כמו בעולם ההשקעות - לפזר. לא לתת מענקים לגוף אחד גדול ולוותר על פיזור בין מספר גופים, כי זה יכול לעבוד ולהצליח אבל כשזה נכשל הנזק גדול.
- 10.אבני 24/04/2025 07:57הגב לתגובה זוכאשר מדברים על יצור באינטל הכוונה בין השאר פיתוח טכנולוגיות יצור ואפטימיזציות מחיר ותפוקה. זה בעצם פיתוח ופה התחרות בעולם קטנה. אבל אינטל נכשלה בזה והיא צריכה ללמוד למה.דוקא פיתוח בתחום הנדסת חומרה ותוכנה הם תחומים שקל להעביר למוקדי ידע זולים במיוחד בעידן הAI.
- 9.מאות מנהלים גריאטרים. 24/04/2025 05:59הגב לתגובה זובאינטל מאות מנהלים בני 55 והפיטורים של אותם מנהלים גריאטרים עם משכורות חזיריות רק יועיל לאינטל. אבל ספק רב אם אינטל סימה עם סבבי הפיטורים לצערנו לאינטל הפסדים עצומים וחובות עתק כך שנראה שככל הנראה אינטל לקראת חדלות פירעון.
- 8.צמ 23/04/2025 21:45הגב לתגובה זושכחתם לציין מה המקצוע של הכתב. עם שפה כזו הוא בטח לא עיתונאי.
- 7.מיכה 23/04/2025 20:49הגב לתגובה זוהתרבות הארגונית של אינטל היא נכס אבל עדיין השמנת לא עפה
- 6.אנונימי 23/04/2025 18:50הגב לתגובה זוכל המיליארדים שהמדינה השקיעה באינטל ירדו לביוב
- אנונימי 23/04/2025 22:28הגב לתגובה זוזה מחזיר את עצמו די מהר.
- 5.פעם לעבוד באינטל היה מניה בטוחחחחחחה (ל"ת)עושה חשבון 23/04/2025 13:29הגב לתגובה זו
- אנונימי 23/04/2025 21:44הגב לתגובה זוגם היום
- 4.אינטל מת מהלך. סוס מת. (ל"ת)החמור 23/04/2025 10:47הגב לתגובה זו
- 3.האם מצב אינטל ישפיע על חברות ההיטיק האחרות (ל"ת)hartkhartkאנונימי 23/04/2025 10:30הגב לתגובה זו
- 2.כל שני וחמישי החברה משנה כיוון ב180 מעלות (ל"ת)מהנדס אינטל 23/04/2025 09:21הגב לתגובה זו
- 1.אנונימי 23/04/2025 08:38הגב לתגובה זואינטל בגלל נהול כושל כושל מפגרת בפיתוח באופטימיזציה...היצור צורך הרבה השקעה והתחרות היא על הקיום מול טיוואן.עדין וינדוס יכולה להציל
משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת
החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10%
מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה
מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה.
לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא
גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.
לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם.
עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל. שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.
- מינוי חדש במשרד התקשורת: לילך וינשטוק מונתה למשנה למנכ"ל
- משרד התקשורת מבטל את העמלות על הוראות קבע לחברות התקשורת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.
פטריוט (צה"ל)ביקוש משולש לטילי הפטריוט והקשר לתעשייה הביטחונית הישראלית
וגם - 10 דברים שצריך לדעת על הפטריוט
בואינג משלשת ייצור רכיבי פטריוט על רקע ביקוש עולמי שיא. החברה האמריקאית נערכת לקפיצה דרמטית בהזמנות ומקימה מתקן חדש - התעשייה הביטחונית הישראלית צפויה להרוויח גם היא מהביקושים למערכות הגנה.
חברת בואינג הודיעה כי היא צופה עלייה חדה במספר מערכות ההנחייה (seekers) שהיא מספקת עבור טילי הפטריוט, מערכת ההגנה האווירית האמריקאית. מדובר בשילוש קצב האספקה על רקע דרישה עולמית גוברת למערכות הגנה מתקדמות, בעיקר באירופה.
מתכוננים לביקוש: מתקן חדש ומעבר לייצור מואץ
בהתאם לתחזיות הביקוש, בואינג הקימה מתקן ייעודי חדש בשטח של כ-4,000 מ"ר שנועד לתמוך בהרחבת כושר הייצור של רכיבי ההנחיה. סטיב פארקר, ראש חטיבת ההגנה והחלל של בואינג, ציין במהלך תערוכת התעופה בדובאי כי החברה "זיהתה את העלייה בביקושים עוד לפני שהלקוח עצמו פנה", וכי היא נערכת לתקופה של פעילות אינטנסיבית. המהלך מגיע על רקע סיום שביתה ממושכת במפעלי החברה בסנט לואיס, מיזורי – שם מיוצרים חלק מהרכיבים הקריטיים. בעקבות סיום השביתה, החברה נוקטת גישה מדודה בפתיחת קווי הייצור שנפגעו.
מערכת הפטריוט נמצאת בשירות נרחב בכמה מהמדינות המרכזיות של נאט"ו, לרבות גרמניה, פולין, הולנד ורומניה. בשנה האחרונה הביקוש למערכות אלו קפץ משמעותית, בעיקר בשל החשש באירופה מהמשך תוקפנות רוסית. בנוסף, מערכות הפטריוט נמצאות בשימוש אינטנסיבי באוקראינה, כחלק מהמאמץ ליירט טילים בליסטיים ורחפנים איראניים.
במקביל, גוברת הדאגה ברחבי העולם מהתעצמות המתיחות במספר מוקדים נוספים. באירופה, החשש המרכזי נוגע לא רק ללחימה הפיזית באוקראינה אלא גם לממד ההיברידי של המלחמה, לרבות מתקפות סייבר, הפצת דיסאינפורמציה וניסיונות לערער יציבות פוליטית במדינות החברות בנאט"ו. המתיחות סביב הגבולות המזרחיים של אירופה והאיום מפני חדירה של גורמים עוינים אל תוך שטח האיחוד האירופי מגבירים את הדרישה לפתרונות הגנה מתקדמים.
