אינטל
צילום: פייסבוק סעיף 27

העתיד של עובדי אינטל בישראל

תחום הפיתוח של אינטל יהיה יותר דומיננטי, הייצור ייפגע - מה יקרה עם המפעלים בישראל ומה המסקנה שמשרד האוצר צריך לאמץ?

חיים בן הקון | (12)
נושאים בכתבה פיטורים אינטל

ענקית השבבים דיווחה כי בכוונתה לפטר 20% מעובדיה מסביב לעולם וזאת כדי למקד את משאבי החברה סביב פיתוח ועיצוב שבבים, ופחות בתחום הייצור. ההודעה באה לאחר שהודיעה באוגוסט אשתקד כי תפטר 15% מעובדיה בעולם; כמות העובדים שיפוטרו בארץ צפויה לעמוד לכאורה על 2,000, אלא שבפועל, זה צפוי להיות משמעותית פחות מכך. 

עובדי אינטל בישראל לא מופתעים מהתוכנית של המנכ"ל החדש, ליפ-בו טאן לכווץ את החברה ולפטר 20% מכוח העבודה שלה. הם רואים את הכישלון בעיניים מדי יום, הם רואים את חוסר העקביות בדרך, את השינויים התכופים יחסית במסרים של ההנהלה, ודווקא מחכים למנכ"ל חזק שייקח את המושכות, גם אם זה אומר שבדרך יהיו פיטורים רחבים. הם לא מופתעים מהפיטורים, הם גם מצפים לתוצאות חלשות שיתפרסמו מחר ועל הודעות דרמטיות נוספות. 


פיתוח לעומת ייצור

אינטל איבדה את הדרך כבר לפני מספר עשורים. זה קורה לאימפריות, אימפריות נופלות לאט. המנכ"ל הקודם פט גלסינגר ניסה ללכת נגד חוקי הכלכלה, הוא העדיף את פעילות ייצור השבבים כי שם יש סובסידיות גדולות מהממשל האמריקאי, וזאת למרות שבהגדרה תחום ייצור השבבים הוא תחום עם שולי רווח נמוכים מאשר תחם הפיתוח. למרות סובסידיות, אינטל לא מצליחה להרוויח בשנתיים האחרונות בתחום הייצור והיא צופה להגיע לרווחים רק בעוד כ-3 שנים. 

ההישענות על סובסידיות הרדימה אותה. היא חשבה שזה מספיק והתחרות שוב הוכיחה לה שבסוף מה שמנצח זה המוצר - אינטל רחוקה מאוד מהיכולות ייצור של הענקית - TSMC. הדרך של גלסינגר כשלה, הוא הועף הביתה, ואחרי מספר חודשים טובים הגיע המנכ"ל החדש ששינה לגמרי את האסטרטגיה. הוא מבין שייצור שנעזר בסבסוד ואין לו זכות קייום כלכלית אמיתית הוא לא עסק לטווח ארוך. הוא מבין שצריך להחזיר את הפיתוח ועיצוב השבבים לצמרת כי שם נמצא הפוטנציאל. אינטל מגרדת מלמטה שווי של 80 מיליארד, בעשירייה השנייה של חברות פיתוח השבבים, כדי להגדיל שווי צריך לפתח לא לייצר. זה ברור לכולם. אם מחר בבוקר מפרידים את הייצור מאינטל ומשאירים אותה רק בפיתוח, סיכוי גבוה מאוד שהשווי שלה יהיה משמעותית מעל 80 מיליארד דולר. 

אינטל בפיגור בכל התחומים גם בתחום ה-AI, אבל רק בתחום הפיתוח היא באמת יכולה לספק ערך אמיתי. גם אם (וזה לא צפוי) תושבח פעילות הייצור יהיה מדובר על עשרות מיליארדים. השבחה בפיתוח ובעיצוב זה במכפלות גדולות. זה יהיה מבחן גדול, לא בטוח שיהיה סיבוב נוסף, בוול סטריט חושבים שזה הסיבוב האחרון של אינטל. 

הסיבוב האחרון?

בסיבוב הזה הכוונה היא להתמקד בהשבחת יכולות הפיתוח והעיצוב ולתת תחרות אמיתית למפתחות המובילות - אנבידיה, AMD, ברודקום ואחרות, ובמקביל להבריא את תחום הייצור כשבמוקדם או מאוחר צפוי להיות בידיים של גוף אחר. 

בשלב הראשון ולאור העובדה שאינטל מתקשה למרות הסובסידיות לנצח את TSMC במכרזים חדשים, הממשל האמריקאי קרא לחברה הטייואנית לבוא לייצר בארה"ב, היא הסכימה כשנראה שחלק מהתהליך הוא שת"פ עם אינטל להחזקה ב-20% מקווי ייצור ומפעלים מסויימים כשבמקביל יעבור ידע מהחברה הטייואנית לאינטל. זה רק שלב מקדמי. זה גם שלב שיכול לזלוג לכל העולם.

קיראו עוד ב"בארץ"

הפעילות בישראל היא גם בפיתוח וגם בייצור. הפעילות בפיתוח לא צפויה להיפגע משמעותית, היא בליבת העשייה של הפיתוח באינטל, אבל פעילות הייצור בארץ צפויה להיפגע מהפיטורים וצפויה לעבור טלטלות בהמשך. לא ברור מה יהיה עתידה, אבל הקפאה או האטה נוספת בהקמת המפעלים היא מתבקשת ומכירה או הכנסת שותף לפעילות בארץ היא גם תרחיש סביר. 

הכל תלוי במה יחליט ליפ-בו טאן לגבי פעילות הייצור ועד כמה הוא נחוש להוריד אותה מסדר היום. על פניו הוא היה רוצה כמה שיותר מהר כדי להתמקד בפיתוח, אבל מצד שני, אולי דווקא המתנה תספק לו ערך גדול יותר, כי הפעילות הזו הפסדית אך ההפסדים אמורים לקטון בהדרגה. 

העתיד של המפעל בישראל?

המשמעות לאינטל ישראל היא המשך אי וודאות בפעילות הייצור. אחרי שפוטרו כ-1,000 עובדים בסבב הקודם, הפיטורים כאן יכולים להיות גדולים יותר, וגם אחריהם לא ברור עתיד המפעלים הגדולים בקריית גת. 

המשמעות לישראל היא הימור כושל על אינטל. נכון שאינטל השקיעה כאן במשך עשרות שנים וסיפקה עבודה ל-12-13 אלף עובדים, אבל היא עשתה זאת כי זה היה כלכלי בשבילה. היא קיבלה כאן מענקים ענקיים - הטבות מס והשקעות ישירות. ישראל שמה הרבה ביצים מהסל שלה על אינטל, ונפנפה לפני שנתיים בהשקעת ענק של 25 מיליארד דולר שכבר לא תהיה.

זה אומר שיש חור גדול בתקציב - אין הכנסות, אין מסים מאינטל כמו שציפו. אין גם תכנון מוקדם, אנחנו שואלים כבר מעל שנה את האוצר אם יש תוכנית מגירה, אם פנו לאינטל כדי להבין לאן זה הולך, מה יהיה עם ההשקעות בקריית גת, אם נערכים לירידה בפעילות ובמסים. התשובה היא שהמענקים ניתנים במקביל לקצב ההשקעות, לא יהיו השקעות לא יהיו מענקים. אבל המענקים ניתנים כדי לייצר עבודה, צמיחה, ואם לא נערכים לזה, יש חור בעבודה ובצמיחה.


המסקנה מכל זה היא כמו בעולם ההשקעות - לפזר. לא לתת מענקים לגוף אחד גדול ולוותר על פיזור בין מספר גופים, כי זה יכול לעבוד ולהצליח אבל כשזה נכשל הנזק גדול. 

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    אבני 24/04/2025 07:57
    הגב לתגובה זו
    כאשר מדברים על יצור באינטל הכוונה בין השאר פיתוח טכנולוגיות יצור ואפטימיזציות מחיר ותפוקה. זה בעצם פיתוח ופה התחרות בעולם קטנה. אבל אינטל נכשלה בזה והיא צריכה ללמוד למה.דוקא פיתוח בתחום הנדסת חומרה ותוכנה הם תחומים שקל להעביר למוקדי ידע זולים במיוחד בעידן הAI.
  • 9.
    מאות מנהלים גריאטרים. 24/04/2025 05:59
    הגב לתגובה זו
    באינטל מאות מנהלים בני 55 והפיטורים של אותם מנהלים גריאטרים עם משכורות חזיריות רק יועיל לאינטל. אבל ספק רב אם אינטל סימה עם סבבי הפיטורים לצערנו לאינטל הפסדים עצומים וחובות עתק כך שנראה שככל הנראה אינטל לקראת חדלות פירעון.
  • 8.
    צמ 23/04/2025 21:45
    הגב לתגובה זו
    שכחתם לציין מה המקצוע של הכתב. עם שפה כזו הוא בטח לא עיתונאי.
  • 7.
    מיכה 23/04/2025 20:49
    הגב לתגובה זו
    התרבות הארגונית של אינטל היא נכס אבל עדיין השמנת לא עפה
  • 6.
    אנונימי 23/04/2025 18:50
    הגב לתגובה זו
    כל המיליארדים שהמדינה השקיעה באינטל ירדו לביוב
  • אנונימי 23/04/2025 22:28
    הגב לתגובה זו
    זה מחזיר את עצמו די מהר.
  • 5.
    פעם לעבוד באינטל היה מניה בטוחחחחחחה (ל"ת)
    עושה חשבון 23/04/2025 13:29
    הגב לתגובה זו
  • אנונימי 23/04/2025 21:44
    הגב לתגובה זו
    גם היום
  • 4.
    אינטל מת מהלך. סוס מת. (ל"ת)
    החמור 23/04/2025 10:47
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    האם מצב אינטל ישפיע על חברות ההיטיק האחרות (ל"ת)
    hartkhartkאנונימי 23/04/2025 10:30
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    כל שני וחמישי החברה משנה כיוון ב180 מעלות (ל"ת)
    מהנדס אינטל 23/04/2025 09:21
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אנונימי 23/04/2025 08:38
    הגב לתגובה זו
    אינטל בגלל נהול כושל כושל מפגרת בפיתוח באופטימיזציה...היצור צורך הרבה השקעה והתחרות היא על הקיום מול טיוואן.עדין וינדוס יכולה להציל
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובחן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיוב

לבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23

מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק מזרחי

בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו  - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות. 

שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.

ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.    

 

לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם. 

ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.