אינטל
צילום: פייסבוק סעיף 27

העתיד של עובדי אינטל בישראל

תחום הפיתוח של אינטל יהיה יותר דומיננטי, הייצור ייפגע - מה יקרה עם המפעלים בישראל ומה המסקנה שמשרד האוצר צריך לאמץ?

חיים בן הקון | (12)
נושאים בכתבה פיטורים אינטל

ענקית השבבים דיווחה כי בכוונתה לפטר 20% מעובדיה מסביב לעולם וזאת כדי למקד את משאבי החברה סביב פיתוח ועיצוב שבבים, ופחות בתחום הייצור. ההודעה באה לאחר שהודיעה באוגוסט אשתקד כי תפטר 15% מעובדיה בעולם; כמות העובדים שיפוטרו בארץ צפויה לעמוד לכאורה על 2,000, אלא שבפועל, זה צפוי להיות משמעותית פחות מכך. 

עובדי אינטל בישראל לא מופתעים מהתוכנית של המנכ"ל החדש, ליפ-בו טאן לכווץ את החברה ולפטר 20% מכוח העבודה שלה. הם רואים את הכישלון בעיניים מדי יום, הם רואים את חוסר העקביות בדרך, את השינויים התכופים יחסית במסרים של ההנהלה, ודווקא מחכים למנכ"ל חזק שייקח את המושכות, גם אם זה אומר שבדרך יהיו פיטורים רחבים. הם לא מופתעים מהפיטורים, הם גם מצפים לתוצאות חלשות שיתפרסמו מחר ועל הודעות דרמטיות נוספות. 


פיתוח לעומת ייצור

אינטל איבדה את הדרך כבר לפני מספר עשורים. זה קורה לאימפריות, אימפריות נופלות לאט. המנכ"ל הקודם פט גלסינגר ניסה ללכת נגד חוקי הכלכלה, הוא העדיף את פעילות ייצור השבבים כי שם יש סובסידיות גדולות מהממשל האמריקאי, וזאת למרות שבהגדרה תחום ייצור השבבים הוא תחום עם שולי רווח נמוכים מאשר תחם הפיתוח. למרות סובסידיות, אינטל לא מצליחה להרוויח בשנתיים האחרונות בתחום הייצור והיא צופה להגיע לרווחים רק בעוד כ-3 שנים. 

ההישענות על סובסידיות הרדימה אותה. היא חשבה שזה מספיק והתחרות שוב הוכיחה לה שבסוף מה שמנצח זה המוצר - אינטל רחוקה מאוד מהיכולות ייצור של הענקית - TSMC. הדרך של גלסינגר כשלה, הוא הועף הביתה, ואחרי מספר חודשים טובים הגיע המנכ"ל החדש ששינה לגמרי את האסטרטגיה. הוא מבין שייצור שנעזר בסבסוד ואין לו זכות קייום כלכלית אמיתית הוא לא עסק לטווח ארוך. הוא מבין שצריך להחזיר את הפיתוח ועיצוב השבבים לצמרת כי שם נמצא הפוטנציאל. אינטל מגרדת מלמטה שווי של 80 מיליארד, בעשירייה השנייה של חברות פיתוח השבבים, כדי להגדיל שווי צריך לפתח לא לייצר. זה ברור לכולם. אם מחר בבוקר מפרידים את הייצור מאינטל ומשאירים אותה רק בפיתוח, סיכוי גבוה מאוד שהשווי שלה יהיה משמעותית מעל 80 מיליארד דולר. 

אינטל בפיגור בכל התחומים גם בתחום ה-AI, אבל רק בתחום הפיתוח היא באמת יכולה לספק ערך אמיתי. גם אם (וזה לא צפוי) תושבח פעילות הייצור יהיה מדובר על עשרות מיליארדים. השבחה בפיתוח ובעיצוב זה במכפלות גדולות. זה יהיה מבחן גדול, לא בטוח שיהיה סיבוב נוסף, בוול סטריט חושבים שזה הסיבוב האחרון של אינטל. 

הסיבוב האחרון?

בסיבוב הזה הכוונה היא להתמקד בהשבחת יכולות הפיתוח והעיצוב ולתת תחרות אמיתית למפתחות המובילות - אנבידיה, AMD, ברודקום ואחרות, ובמקביל להבריא את תחום הייצור כשבמוקדם או מאוחר צפוי להיות בידיים של גוף אחר. 

בשלב הראשון ולאור העובדה שאינטל מתקשה למרות הסובסידיות לנצח את TSMC במכרזים חדשים, הממשל האמריקאי קרא לחברה הטייואנית לבוא לייצר בארה"ב, היא הסכימה כשנראה שחלק מהתהליך הוא שת"פ עם אינטל להחזקה ב-20% מקווי ייצור ומפעלים מסויימים כשבמקביל יעבור ידע מהחברה הטייואנית לאינטל. זה רק שלב מקדמי. זה גם שלב שיכול לזלוג לכל העולם.

קיראו עוד ב"בארץ"

הפעילות בישראל היא גם בפיתוח וגם בייצור. הפעילות בפיתוח לא צפויה להיפגע משמעותית, היא בליבת העשייה של הפיתוח באינטל, אבל פעילות הייצור בארץ צפויה להיפגע מהפיטורים וצפויה לעבור טלטלות בהמשך. לא ברור מה יהיה עתידה, אבל הקפאה או האטה נוספת בהקמת המפעלים היא מתבקשת ומכירה או הכנסת שותף לפעילות בארץ היא גם תרחיש סביר. 

הכל תלוי במה יחליט ליפ-בו טאן לגבי פעילות הייצור ועד כמה הוא נחוש להוריד אותה מסדר היום. על פניו הוא היה רוצה כמה שיותר מהר כדי להתמקד בפיתוח, אבל מצד שני, אולי דווקא המתנה תספק לו ערך גדול יותר, כי הפעילות הזו הפסדית אך ההפסדים אמורים לקטון בהדרגה. 

העתיד של המפעל בישראל?

המשמעות לאינטל ישראל היא המשך אי וודאות בפעילות הייצור. אחרי שפוטרו כ-1,000 עובדים בסבב הקודם, הפיטורים כאן יכולים להיות גדולים יותר, וגם אחריהם לא ברור עתיד המפעלים הגדולים בקריית גת. 

המשמעות לישראל היא הימור כושל על אינטל. נכון שאינטל השקיעה כאן במשך עשרות שנים וסיפקה עבודה ל-12-13 אלף עובדים, אבל היא עשתה זאת כי זה היה כלכלי בשבילה. היא קיבלה כאן מענקים ענקיים - הטבות מס והשקעות ישירות. ישראל שמה הרבה ביצים מהסל שלה על אינטל, ונפנפה לפני שנתיים בהשקעת ענק של 25 מיליארד דולר שכבר לא תהיה.

זה אומר שיש חור גדול בתקציב - אין הכנסות, אין מסים מאינטל כמו שציפו. אין גם תכנון מוקדם, אנחנו שואלים כבר מעל שנה את האוצר אם יש תוכנית מגירה, אם פנו לאינטל כדי להבין לאן זה הולך, מה יהיה עם ההשקעות בקריית גת, אם נערכים לירידה בפעילות ובמסים. התשובה היא שהמענקים ניתנים במקביל לקצב ההשקעות, לא יהיו השקעות לא יהיו מענקים. אבל המענקים ניתנים כדי לייצר עבודה, צמיחה, ואם לא נערכים לזה, יש חור בעבודה ובצמיחה.


המסקנה מכל זה היא כמו בעולם ההשקעות - לפזר. לא לתת מענקים לגוף אחד גדול ולוותר על פיזור בין מספר גופים, כי זה יכול לעבוד ולהצליח אבל כשזה נכשל הנזק גדול. 

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    אבני 24/04/2025 07:57
    הגב לתגובה זו
    כאשר מדברים על יצור באינטל הכוונה בין השאר פיתוח טכנולוגיות יצור ואפטימיזציות מחיר ותפוקה. זה בעצם פיתוח ופה התחרות בעולם קטנה. אבל אינטל נכשלה בזה והיא צריכה ללמוד למה.דוקא פיתוח בתחום הנדסת חומרה ותוכנה הם תחומים שקל להעביר למוקדי ידע זולים במיוחד בעידן הAI.
  • 9.
    מאות מנהלים גריאטרים. 24/04/2025 05:59
    הגב לתגובה זו
    באינטל מאות מנהלים בני 55 והפיטורים של אותם מנהלים גריאטרים עם משכורות חזיריות רק יועיל לאינטל. אבל ספק רב אם אינטל סימה עם סבבי הפיטורים לצערנו לאינטל הפסדים עצומים וחובות עתק כך שנראה שככל הנראה אינטל לקראת חדלות פירעון.
  • 8.
    צמ 23/04/2025 21:45
    הגב לתגובה זו
    שכחתם לציין מה המקצוע של הכתב. עם שפה כזו הוא בטח לא עיתונאי.
  • 7.
    מיכה 23/04/2025 20:49
    הגב לתגובה זו
    התרבות הארגונית של אינטל היא נכס אבל עדיין השמנת לא עפה
  • 6.
    אנונימי 23/04/2025 18:50
    הגב לתגובה זו
    כל המיליארדים שהמדינה השקיעה באינטל ירדו לביוב
  • אנונימי 23/04/2025 22:28
    הגב לתגובה זו
    זה מחזיר את עצמו די מהר.
  • 5.
    פעם לעבוד באינטל היה מניה בטוחחחחחחה (ל"ת)
    עושה חשבון 23/04/2025 13:29
    הגב לתגובה זו
  • אנונימי 23/04/2025 21:44
    הגב לתגובה זו
    גם היום
  • 4.
    אינטל מת מהלך. סוס מת. (ל"ת)
    החמור 23/04/2025 10:47
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    האם מצב אינטל ישפיע על חברות ההיטיק האחרות (ל"ת)
    hartkhartkאנונימי 23/04/2025 10:30
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    כל שני וחמישי החברה משנה כיוון ב180 מעלות (ל"ת)
    מהנדס אינטל 23/04/2025 09:21
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אנונימי 23/04/2025 08:38
    הגב לתגובה זו
    אינטל בגלל נהול כושל כושל מפגרת בפיתוח באופטימיזציה...היצור צורך הרבה השקעה והתחרות היא על הקיום מול טיוואן.עדין וינדוס יכולה להציל
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

בצלאל סמוטריץ
צילום: נגה מסה לעמ

השכר נטו יעלה - אבל, לא לכולם; התוכנית של האוצר נחשפת

משרד האוצר מרווח את מדרגות המס - זה יעזור בעיקר לבעלי שכר גבוה מ-16 אלף שקל; מס רכוש יהיה 1.5% - ההצעה של האוצר לתקציב 2026

רן קידר |
נושאים בכתבה מסים

משרד האוצר נערך להגיש את המתווה לשינויים במיסוי ב-2026. זה לא סופי, יהיו עוד שינויים רבים. בינתיים, כפי שאישרו בכירים באוצר לביזפורטל נראה שיש בשורה לשכירים, אבל לא לכולם. מי שמרוויחים בחודש יותר מ‑16 אלף שקל (193 800 שקל בשנה) ייהנו מריווח מדרגות המס. הכוונה באוצר להעלות את מדרגת  המס של 20% לרף שכר של 19 אלף שקל במקום מדרגה קיימת של 31%. המשמעות היא שתשלום המס במדרגה הזו (שמתחילה בכ-16.1 אלף שקל בחודש) יהיה 20%. 

דוגמה - בשכר של 19 אלף שקל, תשלום המס יפחת בכ-330 שקלים. בנוסף, גם המדרגות הבאות בתור ידחו, כך שככל שהשכר גבוה יותר, ההטבה גדולה יותר. אבל, רגע, מה עם בעלי השכר הנמוך? הם אלו ששילמו ביוקר בשנתיים האחרונות, כשגם מדרגות המס עליהם הוקפאו. למה לא לתת הטבה גם להם? באוצר הדגישו בעבר כי הם מעוניינים לתת להם הטבות, ונראה שהכוונה, כבר בתקציב 2026 להחזיר את ההצמדה על המדרגות וכן נשקל לרווח את המדרגות גם בשכר נמוך יותר.  

 

מס רכוש של 1.5% על קרקעות פנויות

משרד האוצר מציע להחיות את מס רכוש, כפי שחשפנו לאחרונה. על פי ההצעה מס רכוש יעמוד על 1.5% ויחול על קרקעות פנויוֹת שאינן חקלאיות, כולל קרקע עסקית. מדובר בצעד שלא היה בשימוש ונועד להוביל לגבייה של כ-8 מיליארד שקל, במקביל להוצאה של קרקעות לבנייה - שזו המטרה העיקרית של המהלך. במשרד האוצר סבורים שהמיסוי יוביל אנשים וגופים שונים לבנות על קרקעות דבר שיגדיל את היצע הדירות, אך צריך לומר ש-1.5% לא בהכרח ישפיע על בעלי הקרקעות. זה מיסוי נמוך יחסית. כמו כן, גם אם יהיו כאלו שיעדיפו לבנות או למכור, הרי שעד שזה יתגלגל להיצע דירות ייקח זמן. 

בתחום התחבורה והסביבה מופיע סעיף דרמטי: מס זיהום אוויר שייגבה על טיסות היוצאות מישראל, לפי מרחק ומשקל המטוס. המס ינוע בין 1.5 אלף שקל לטיסה קצרה עם מטוס קל ועד 100 אלף שקל לטיסה ארוכה עם מטוס כבד. הבעיה במיסוי הזה היא שהוא בעצם יתגלגל למחירי הטיסה, כלומר הצרכנים הם אלו שישלמו אותו.   

המהלך מתבסס על ההיגיון שהתחבורה האווירית אחראית לכ‑3.5% מהפליטות בישראל, ועל הצורך לתמרץ תעשיית תעופה “ירוקה” יותר. במספר מדינות מתקדמות באירופה כבר קיים מס  דומה.