ענקית השבבים דיווחה כי בכוונתה לפטר 20% מעובדיה מסביב לעולם וזאת כדי למקד את משאבי החברה סביב פיתוח ועיצוב שבבים, ופחות בתחום הייצור. ההודעה באה לאחר שהודיעה באוגוסט אשתקד כי תפטר 15% מעובדיה בעולם; כמות העובדים שיפוטרו בארץ צפויה לעמוד לכאורה על 2,000, אלא שבפועל, זה צפוי להיות משמעותית פחות מכך. 

עובדי אינטל בישראל לא מופתעים מהתוכנית של המנכ"ל החדש, ליפ-בו טאן לכווץ את החברה ולפטר 20% מכוח העבודה שלה. הם רואים את הכישלון בעיניים מדי יום, הם רואים את חוסר העקביות בדרך, את השינויים התכופים יחסית במסרים של ההנהלה, ודווקא מחכים למנכ"ל חזק שייקח את המושכות, גם אם זה אומר שבדרך יהיו פיטורים רחבים. הם לא מופתעים מהפיטורים, הם גם מצפים לתוצאות חלשות שיתפרסמו מחר ועל הודעות דרמטיות נוספות. 

פיתוח לעומת ייצור

אינטל איבדה את הדרך כבר לפני מספר עשורים. זה קורה לאימפריות, אימפריות נופלות לאט. המנכ"ל הקודם פט גלסינגר ניסה ללכת נגד חוקי הכלכלה, הוא העדיף את פעילות ייצור השבבים כי שם יש סובסידיות גדולות מהממשל האמריקאי, וזאת למרות שבהגדרה תחום ייצור השבבים הוא תחום עם שולי רווח נמוכים מאשר תחם הפיתוח. למרות סובסידיות, אינטל לא מצליחה להרוויח בשנתיים האחרונות בתחום הייצור והיא צופה להגיע לרווחים רק בעוד כ-3 שנים. 

ההישענות על סובסידיות הרדימה אותה. היא חשבה שזה מספיק והתחרות שוב הוכיחה לה שבסוף מה שמנצח זה המוצר - אינטל רחוקה מאוד מהיכולות ייצור של הענקית - TSMC. הדרך של גלסינגר כשלה, הוא הועף הביתה, ואחרי מספר חודשים טובים הגיע המנכ"ל החדש ששינה לגמרי את האסטרטגיה. הוא מבין שייצור שנעזר בסבסוד ואין לו זכות קייום כלכלית אמיתית הוא לא עסק לטווח ארוך. הוא מבין שצריך להחזיר את הפיתוח ועיצוב השבבים לצמרת כי שם נמצא הפוטנציאל. אינטל מגרדת מלמטה שווי של 80 מיליארד, בעשירייה השנייה של חברות פיתוח השבבים, כדי להגדיל שווי צריך לפתח לא לייצר. זה ברור לכולם. אם מחר בבוקר מפרידים את הייצור מאינטל ומשאירים אותה רק בפיתוח, סיכוי גבוה מאוד שהשווי שלה יהיה משמעותית מעל 80 מיליארד דולר. 

• ה-AI והעבודה שלכם - מי בסכנה ומי לא?
• רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

אינטל בפיגור בכל התחומים גם בתחום ה-AI, אבל רק בתחום הפיתוח היא באמת יכולה לספק ערך אמיתי. גם אם (וזה לא צפוי) תושבח פעילות הייצור יהיה מדובר על עשרות מיליארדים. השבחה בפיתוח ובעיצוב זה במכפלות גדולות. זה יהיה מבחן גדול, לא בטוח שיהיה סיבוב נוסף, בוול סטריט חושבים שזה הסיבוב האחרון של אינטל. 

הסיבוב האחרון?

בסיבוב הזה הכוונה היא להתמקד בהשבחת יכולות הפיתוח והעיצוב ולתת תחרות אמיתית למפתחות המובילות - אנבידיה, AMD, ברודקום ואחרות, ובמקביל להבריא את תחום הייצור כשבמוקדם או מאוחר צפוי להיות בידיים של גוף אחר. 

בשלב הראשון ולאור העובדה שאינטל מתקשה למרות הסובסידיות לנצח את TSMC במכרזים חדשים, הממשל האמריקאי קרא לחברה הטייואנית לבוא לייצר בארה"ב, היא הסכימה כשנראה שחלק מהתהליך הוא שת"פ עם אינטל להחזקה ב-20% מקווי ייצור ומפעלים מסויימים כשבמקביל יעבור ידע מהחברה הטייואנית לאינטל. זה רק שלב מקדמי. זה גם שלב שיכול לזלוג לכל העולם.

• ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים
• מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר"
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הריבית תרד מחר ל-4.25% - איך זה ישפיע עליכם?

הפעילות בישראל היא גם בפיתוח וגם בייצור. הפעילות בפיתוח לא צפויה להיפגע משמעותית, היא בליבת העשייה של הפיתוח באינטל, אבל פעילות הייצור בארץ צפויה להיפגע מהפיטורים וצפויה לעבור טלטלות בהמשך. לא ברור מה יהיה עתידה, אבל הקפאה או האטה נוספת בהקמת המפעלים היא מתבקשת ומכירה או הכנסת שותף לפעילות בארץ היא גם תרחיש סביר. 

הכל תלוי במה יחליט ליפ-בו טאן לגבי פעילות הייצור ועד כמה הוא נחוש להוריד אותה מסדר היום. על פניו הוא היה רוצה כמה שיותר מהר כדי להתמקד בפיתוח, אבל מצד שני, אולי דווקא המתנה תספק לו ערך גדול יותר, כי הפעילות הזו הפסדית אך ההפסדים אמורים לקטון בהדרגה. 

העתיד של המפעל בישראל?

המשמעות לאינטל ישראל היא המשך אי וודאות בפעילות הייצור. אחרי שפוטרו כ-1,000 עובדים בסבב הקודם, הפיטורים כאן יכולים להיות גדולים יותר, וגם אחריהם לא ברור עתיד המפעלים הגדולים בקריית גת. 

המשמעות לישראל היא הימור כושל על אינטל. נכון שאינטל השקיעה כאן במשך עשרות שנים וסיפקה עבודה ל-12-13 אלף עובדים, אבל היא עשתה זאת כי זה היה כלכלי בשבילה. היא קיבלה כאן מענקים ענקיים - הטבות מס והשקעות ישירות. ישראל שמה הרבה ביצים מהסל שלה על אינטל, ונפנפה לפני שנתיים בהשקעת ענק של 25 מיליארד דולר שכבר לא תהיה.

זה אומר שיש חור גדול בתקציב - אין הכנסות, אין מסים מאינטל כמו שציפו. אין גם תכנון מוקדם, אנחנו שואלים כבר מעל שנה את האוצר אם יש תוכנית מגירה, אם פנו לאינטל כדי להבין לאן זה הולך, מה יהיה עם ההשקעות בקריית גת, אם נערכים לירידה בפעילות ובמסים. התשובה היא שהמענקים ניתנים במקביל לקצב ההשקעות, לא יהיו השקעות לא יהיו מענקים. אבל המענקים ניתנים כדי לייצר עבודה, צמיחה, ואם לא נערכים לזה, יש חור בעבודה ובצמיחה.

המסקנה מכל זה היא כמו בעולם ההשקעות - לפזר. לא לתת מענקים לגוף אחד גדול ולוותר על פיזור בין מספר גופים, כי זה יכול לעבוד ולהצליח אבל כשזה נכשל הנזק גדול.