שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

שיפור קל ביחס לאומדן הקודם: התמ"ג עלה ב-2.1%

על פי נתוני הלמ"ס חל שיפור קל בתמ"ג (בחישוב שנתי) ביחס לאומדן הקודם שהציג עליה של כ-2.1%; במבט שנתי, חלה עליה של 1% בלבד בתמ"ג, בזמן שהתמ"ג לנפש ירד ב-0.3%

איתן גרסטנפלד | (1)

במהלך הרבעון הרביעי של שנת 2024 חלה עליה של 2.1% בתמ"ג (בחישוב שנתי) ביחס לרבעון הקודם, כך עולה מנתוני האומדן השלישי שמפרסמת היום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. בסיכום שנת 2024 עלה התוצר המקומי הגולמי ב-1% בלבד, לעומת שנת 2023 בזמן שהתמ"ג לנפש ירד ב-0.3%.


על פי נתוני הלמ"ס התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג), עלה ברבעון הרביעי של שנת 2024 ב-2.1% בחישוב שנתי לעומת הרבעון הקודם. מדובר בשיפור קל ביחס לאומדן הקודם אז עמדה העלייה על כ-2% באומדן הקודם. התוצר המקומי הגולמי לנפש עלה ב-1.1% בחישוב שנתי.


יבוא הסחורות והשירותים עלה ברבעון הרביעי של השנה ב-18.3% בחישוב שנתי בהמשך לעלייה של 16.2% ברבעון הקודם. מנגד, יבוא השירותים ירד ב-2.1% בחישוב שנתי, המשקפת עליה מתונה של 0.3% בחישוב שנתי ביבוא השירותים למעט תיירות כאשר יבוא שירותי התיירות ירד ב-10.6%. יבוא הסחורות האזרחיות עלה ב-11.2% בחישוב שנתי.


יבוא היהלומים עלה ברבעון הרביעי לאחר ירידה ברבעון הקודם, והיבוא הביטחוני עלה בצורה משמעותית כך שיבוא הסחורות והשירותים למעט יבוא ביטחוני, אוניות, מטוסים ויהלומים עלה ברבעון הרביעי של 2024 ב-13.2% בחישוב שנתי.



עלייה בהוצאות לצריכה

ההוצאה לצריכה פרטית, עלתה ב-9.6% ברבעון הרביעי של שנת 2024 בחישוב שנתי לאחר עלייה של 8.7% בחישוב שנתי ברבעון השלישי. הצריכה הפרטית לנפש עלתה ב-8.6% בחישוב שנתי.  השינוי בהוצאה לצריכה הפרטית לנפש ברבעון הרביעי של 2024 נבע מירידה של 0.6% בחישוב שנתי בצריכה פרטית שוטפת לנפש (ההוצאות למזון, משקאות וטבק, לשירותים אישיים, לדיור, לדלק וחשמל לאחזקת בית, ולמוצרי תעשייה לצריכה שוטפת).


ההוצאה לצריכת מוצרים בני קיימה לנפש עלתה ב-13.9% ברבעון הרביעי של שנת 2024 בעיקר בגלל העלייה המשמעותית ברכישת כלי רכב 977.5% בחישוב שנתי (81.2% בחישוב רבעוני). ההוצאה לרכישת ציוד משק הבית כגון: מקררים, מכונות כביסה, מזגנים עלתה בשיעור של 40.6% בחישוב שנתי (8.9% בחישוב רבעוני) וההוצאות לריהוט ותכשיטים עלו ב-4.9% בחישוב שנתי.


ההוצאה לצריכה ציבורית עלתה ב-9.5% בחישוב שנתי ברבעון הרביעי של שנת 2024. ההוצאה לצריכה אזרחית עלתה ב-20.1% בחישוב שנתי (4.7% בחישוב רבעוני) ברבעון הרביעי של שנת 2024. ברבעון זה הקניות נטו עלו ב-46.6% בחישוב שנתי (10.0% בחישוב רבעוני) והתמורה לשכירים והמיסים על היצור הכלולים בהוצאה לצריכה האזרחית עלו ב 2.0% בחישוב שנתי.

קיראו עוד ב"בארץ"


שלא במפתיע ההוצאה לצריכה ביטחונית עלתה ב-44.2% בחישוב שנתי (9.6% בחישוב רבעוני) ברבעון הרביעי של שנת 2024.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    בא 21/04/2025 13:39
    הגב לתגובה זו
    ארדואנים ופוטינים בישראל.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

"המס על הבנקים הוא מס על הציבור - והוא זה שישלם את המחיר"

בהמשך לכוונת שר האוצר סמוטריץ’ למסות את הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את תגובתו לדו"ח עבודת צוות האוצר וטוען כי הדו"ח חסר השוואות לרווחיות בענפים אחרים, לא בחנו את ההשלכות הכלכליות, והמס צפוי לפגוע בציבור הרחב; מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון "שר האוצר מבקש, באמצעות המהלך הזה, לגבות מס נוסף, בדרך עקיפה ולכאורה מתוחכמת מהציבור"

מנדי הניג |

ברקע הכוונה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ להטיל מס מיוחד נוסף על הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את עמדתו לדו"ח עבודת הצוות שבחן את המהלך. לטענת האיגוד, הדו"ח שאמור היה לשמש בסיס מקצועי להחלטה, לוקה בחוסרים מהותיים, מדלג על בדיקות קריטיות ובעיקר אינו מתמודד עם השאלה מי ישלם בסופו של דבר את מחיר המס.

המסמך מוגש אף שעמדת בנק ישראל, שהוא חלק בלתי נפרד מהצוות, טרם פורסמה, ובאיגוד סבורים כי מדובר בהליך שמתקדם מהר מדי, בלי בחינה כלכלית מלאה של ההשלכות על הציבור והמשק.

לטענת איגוד הבנקים, הדו"ח שפרסם הצוות באוצר לא כולל את שתי הבדיקות המרכזיות שעל הבסיס שלהן אפשר בכלל לדון בהטלת מס על סקטור ספציפי. קודם כל, בדו"ח אין כל השוואה בין הרווחיות של הבנקים לבין הרווחיות של ענפים אחרים במשק. באיגוד מדגישים כי זה  בדיוק הבדיקה שנדרשה מהצוות לבצע, כדי לבחון האם מתקיימות נסיבות חריגות שמצדיקות מיסוי מיוחד של ענף אחד בלבד. למרות זאת, הדו"ח, כך נטען, מדלג לחלוטין על השוואה כזאת.

שנית, הדו"ח לא בוחן את ההשלכות הכלכליות של המהלך על המשק הישראלי. אמנם מצויין בדו"ח כי הטלת מס על הבנקים עלולה להוביל לעליית ריבית, לצמצום האשראי, לפגיעה במשקיעים ולנזק לציבור הרחב, אבל בפועל לא ניסו לאמוד את ההשפעות האלה או להעריך את ההיקף שלהן. באיגוד מציינים כי מדובר בתוצאות שכבר התרחשו בפועל במדינות שבהן הוטל מס דומה, ולכן היעדר ניתוח עלות־תועלת מהווה, לדבריהם, כשל מהותי בעבודת הצוות ואף עומד בניגוד לעקרונות חוק האסדרה.

כמו כן, באיגוד טוענים כי הדו"ח מציג נתון שגוי שלפיו הציבור מחזיק בכ-70% ממניות הבנקים, בעוד שבפועל שיעור אחזקות הציבור עומד על כ-90%. לטענתם, מדובר בפער מהותי, שכן הציבור הוא זה שנושא בפועל בעלות של כל מס שיוטל על הבנקים. למרות זאת, בדו"ח אין כל ניסיון לאמוד את הפגיעה הצפויה בחיסכון הציבורי, בדיבידנדים או בשווי אחזקות הציבור. באיגוד מדגישים כי מבנה בעלות כזה אינו קיים באף מדינה אחרת שהטילה מס על הבנקים, ולכן השוואות בינלאומיות מחייבות זהירות מיוחדת.