שיפור קל ביחס לאומדן הקודם: התמ"ג עלה ב-2.1%
על פי נתוני הלמ"ס חל שיפור קל בתמ"ג (בחישוב שנתי) ביחס לאומדן הקודם שהציג עליה של כ-2.1%; במבט שנתי, חלה עליה של 1% בלבד בתמ"ג, בזמן שהתמ"ג לנפש ירד ב-0.3%
במהלך הרבעון הרביעי של שנת 2024 חלה עליה של 2.1% בתמ"ג (בחישוב שנתי) ביחס לרבעון הקודם, כך עולה מנתוני האומדן השלישי שמפרסמת היום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. בסיכום שנת 2024 עלה התוצר המקומי הגולמי ב-1% בלבד, לעומת שנת 2023 בזמן שהתמ"ג לנפש ירד ב-0.3%.
על פי נתוני הלמ"ס התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג), עלה ברבעון הרביעי של שנת 2024 ב-2.1% בחישוב שנתי לעומת הרבעון הקודם. מדובר בשיפור קל ביחס לאומדן הקודם אז עמדה העלייה על כ-2% באומדן הקודם. התוצר המקומי הגולמי לנפש עלה ב-1.1% בחישוב שנתי.
יבוא הסחורות והשירותים עלה ברבעון הרביעי של השנה ב-18.3% בחישוב שנתי בהמשך לעלייה של 16.2% ברבעון הקודם. מנגד, יבוא השירותים ירד ב-2.1% בחישוב שנתי, המשקפת עליה מתונה של 0.3% בחישוב שנתי ביבוא השירותים למעט תיירות כאשר יבוא שירותי התיירות ירד ב-10.6%. יבוא הסחורות האזרחיות עלה ב-11.2% בחישוב שנתי.
יבוא היהלומים עלה ברבעון הרביעי לאחר ירידה ברבעון הקודם, והיבוא הביטחוני עלה בצורה משמעותית כך שיבוא הסחורות והשירותים למעט יבוא ביטחוני, אוניות, מטוסים ויהלומים עלה ברבעון הרביעי של 2024 ב-13.2% בחישוב שנתי.
- התמ"ג זינק ב-11% ברבעון השלישי של 2025, הצריכה ב-21%
- התמ"ג קפץ ב-12.4%, בהתאוששות המהירה ביותר מאז הקורונה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עלייה בהוצאות לצריכה
ההוצאה לצריכה פרטית, עלתה ב-9.6% ברבעון הרביעי של שנת 2024 בחישוב שנתי לאחר עלייה של 8.7% בחישוב שנתי ברבעון השלישי. הצריכה הפרטית לנפש עלתה ב-8.6% בחישוב שנתי. השינוי בהוצאה לצריכה הפרטית לנפש ברבעון הרביעי של 2024 נבע מירידה של 0.6% בחישוב שנתי בצריכה פרטית שוטפת לנפש (ההוצאות למזון, משקאות וטבק, לשירותים אישיים, לדיור, לדלק וחשמל לאחזקת בית, ולמוצרי תעשייה לצריכה שוטפת).
ההוצאה לצריכת מוצרים בני קיימה לנפש עלתה ב-13.9% ברבעון הרביעי של שנת 2024 בעיקר בגלל העלייה המשמעותית ברכישת כלי רכב 977.5% בחישוב שנתי (81.2% בחישוב רבעוני). ההוצאה לרכישת ציוד משק הבית כגון: מקררים, מכונות כביסה, מזגנים עלתה בשיעור של 40.6% בחישוב שנתי (8.9% בחישוב רבעוני) וההוצאות לריהוט ותכשיטים עלו ב-4.9% בחישוב שנתי.
ההוצאה לצריכה ציבורית עלתה ב-9.5% בחישוב שנתי ברבעון הרביעי של שנת 2024. ההוצאה לצריכה אזרחית עלתה ב-20.1% בחישוב שנתי (4.7% בחישוב רבעוני) ברבעון הרביעי של שנת 2024. ברבעון זה הקניות נטו עלו ב-46.6% בחישוב שנתי (10.0% בחישוב רבעוני) והתמורה לשכירים והמיסים על היצור הכלולים בהוצאה לצריכה האזרחית עלו ב 2.0% בחישוב שנתי.
- אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
- ועדת השרים אישרה: מגבלות חדשות על שכר הטרחה בתביעות סיעוד של קשישים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
שלא במפתיע ההוצאה לצריכה ביטחונית עלתה ב-44.2% בחישוב שנתי (9.6% בחישוב רבעוני) ברבעון הרביעי של שנת 2024.
- 1.בא 21/04/2025 13:39הגב לתגובה זוארדואנים ופוטינים בישראל.
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
