שיפור קל ביחס לאומדן הקודם: התמ"ג עלה ב-2.1%
על פי נתוני הלמ"ס חל שיפור קל בתמ"ג (בחישוב שנתי) ביחס לאומדן הקודם שהציג עליה של כ-2.1%; במבט שנתי, חלה עליה של 1% בלבד בתמ"ג, בזמן שהתמ"ג לנפש ירד ב-0.3%
במהלך הרבעון הרביעי של שנת 2024 חלה עליה של 2.1% בתמ"ג (בחישוב שנתי) ביחס לרבעון הקודם, כך עולה מנתוני האומדן השלישי שמפרסמת היום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. בסיכום שנת 2024 עלה התוצר המקומי הגולמי ב-1% בלבד, לעומת שנת 2023 בזמן שהתמ"ג לנפש ירד ב-0.3%.
על פי נתוני הלמ"ס התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג), עלה ברבעון הרביעי של שנת 2024 ב-2.1% בחישוב שנתי לעומת הרבעון הקודם. מדובר בשיפור קל ביחס לאומדן הקודם אז עמדה העלייה על כ-2% באומדן הקודם. התוצר המקומי הגולמי לנפש עלה ב-1.1% בחישוב שנתי.
יבוא הסחורות והשירותים עלה ברבעון הרביעי של השנה ב-18.3% בחישוב שנתי בהמשך לעלייה של 16.2% ברבעון הקודם. מנגד, יבוא השירותים ירד ב-2.1% בחישוב שנתי, המשקפת עליה מתונה של 0.3% בחישוב שנתי ביבוא השירותים למעט תיירות כאשר יבוא שירותי התיירות ירד ב-10.6%. יבוא הסחורות האזרחיות עלה ב-11.2% בחישוב שנתי.
יבוא היהלומים עלה ברבעון הרביעי לאחר ירידה ברבעון הקודם, והיבוא הביטחוני עלה בצורה משמעותית כך שיבוא הסחורות והשירותים למעט יבוא ביטחוני, אוניות, מטוסים ויהלומים עלה ברבעון הרביעי של 2024 ב-13.2% בחישוב שנתי.
- עלייה של 3.7% בתמ"ג ברבעון הראשון
- התמ"ג צמח ב-3.4% ברבעון הראשון של 2025
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עלייה בהוצאות לצריכה
ההוצאה לצריכה פרטית, עלתה ב-9.6% ברבעון הרביעי של שנת 2024 בחישוב שנתי לאחר עלייה של 8.7% בחישוב שנתי ברבעון השלישי. הצריכה הפרטית לנפש עלתה ב-8.6% בחישוב שנתי. השינוי בהוצאה לצריכה הפרטית לנפש ברבעון הרביעי של 2024 נבע מירידה של 0.6% בחישוב שנתי בצריכה פרטית שוטפת לנפש (ההוצאות למזון, משקאות וטבק, לשירותים אישיים, לדיור, לדלק וחשמל לאחזקת בית, ולמוצרי תעשייה לצריכה שוטפת).
ההוצאה לצריכת מוצרים בני קיימה לנפש עלתה ב-13.9% ברבעון הרביעי של שנת 2024 בעיקר בגלל העלייה המשמעותית ברכישת כלי רכב 977.5% בחישוב שנתי (81.2% בחישוב רבעוני). ההוצאה לרכישת ציוד משק הבית כגון: מקררים, מכונות כביסה, מזגנים עלתה בשיעור של 40.6% בחישוב שנתי (8.9% בחישוב רבעוני) וההוצאות לריהוט ותכשיטים עלו ב-4.9% בחישוב שנתי.
ההוצאה לצריכה ציבורית עלתה ב-9.5% בחישוב שנתי ברבעון הרביעי של שנת 2024. ההוצאה לצריכה אזרחית עלתה ב-20.1% בחישוב שנתי (4.7% בחישוב רבעוני) ברבעון הרביעי של שנת 2024. ברבעון זה הקניות נטו עלו ב-46.6% בחישוב שנתי (10.0% בחישוב רבעוני) והתמורה לשכירים והמיסים על היצור הכלולים בהוצאה לצריכה האזרחית עלו ב 2.0% בחישוב שנתי.
- סמוטריץ' חשף את מפת הריבונות - באמירויות הזהירו מקריסת 'הסכמי אברהם'
- האם מתפתחת בבנק ישראל "דיקטטורה מחשבתית"?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- העברת ירושה ישירות לנכדים - המגמה החדשה בישראל
שלא במפתיע ההוצאה לצריכה ביטחונית עלתה ב-44.2% בחישוב שנתי (9.6% בחישוב רבעוני) ברבעון הרביעי של שנת 2024.
- 1.בא 21/04/2025 13:39הגב לתגובה זוארדואנים ופוטינים בישראל.

האם מתפתחת בבנק ישראל "דיקטטורה מחשבתית"?
הדיונים הסגורים של הוועדה המוניטרית מה-19-20 לאוגוסט חושפים: כל ששת החברים תמכו בהשארת הריבית על 4.5% - בשוק הכלכלנים חלוקים כשרבים ואפילו הרוב סברו שהגיע הזמן להפחתה - אז איך ייתכן שבתוך בנק ישראל כולם חושבים אותו דבר?
בנק ישראל החליט לאחרונה להותיר את הריבית על כנה ברמה של 4.5% כשכל ששת חברי הועדה המוניטרית, כמו שמגלים הפרוטקולים, תמכו בהחלטה פה אחד. הדיונים של הועדה נערכו יום לפני ההחלטה וביום ההחלטה עצמו, גם בפורום רחב וגם בפורום מצומצם כשלחברים מוצגים כל נתוני
המאקרו הרלוונטים כדי לאפשר להם לקבל החלטה מושכלת.
אמנם זה היה צפוי שבנק ישראל ישאיר את הריבית ללא שינוי, בבנק ישראל גם היסטורית מעדיפים לחכות (ולחקות) את מה שעושים בבנק הפדרלי האמריקאי והסיכויים אז להורדת ריבית בארה"ב באותו החודש היו נמוכים. אבל מה שכן מפתיע זו תמימות הדעים. זה שאפילו חבר אחד לא הביע התנגדות. התנגדות לכאן ולכאן, אנחנו רק רואים התיישרות למה שהנגיד מכווין, במה שנראה כמו סוג של דיקטטורה מחשבתית.
הנתונים שהוצגו לוועדה
אי אפשר לטעון שחברי הועדה לא נחשפו לנתונים, מדובר באנשי מקצוע שמעורים היטב בכלכלה המקומית וגם העולמית ובנוסף לזה הם קיבלו סקירה מלאה של המצב לפני שניגשו להצביע. הצבעה שבסופה כאמור הם החליטו "פה אחד" לא להוריד או להעלות ריבית.
הוועדה שהתכנסה ב-19 לאוגוסט דנה בסביבת האינפלציה שהסתכמה בחודש יולי ב־3.1%, קצת מעל לגבול היעד העליון של הבנק. גם הציפיות לאינפלציה לשנה קדימה הם עדיין סביב מרכז היעד, כשלטווחים ארוכים יותר הן יציבות. שהדאיג אולי את חברי הועדה זה בעיקר המתיחות והרחבת הלחימה שהחמירה את המצב הגיאופוליטי, כמו גם אפשרות להרעה מסוימת בתנאי הסחר העולמיים בעקבות מלחמות הסחר של טראמפ.
- הורדת הריבית מתרחקת: המציאות הבטחונית מכתיבה את הקצב
- מודיס והדירוג, ריבית בנק ישראל ושאר ירקות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברבעון השני נרשמה ירידה של 3.5% בתוצר הכולל ו־6.2% בתוצר העסקי. בבנק הדגישו שהמספרים הללו משקפים בראש ובראשונה את השיתוק הכלכלי שקרה במהלך מבצע "עם כלביא". ובאמת אחרי ההכרעה המהירה מול איראן, אפשר היה לראות התאוששות: הצריכה בכרטיסי
אשראי חזרה לעלות, היבוא והיצוא גדלו, וגם סקרי המגמות של הלמ"ס במגזר העסקי הראו עלייה בציפיות להמשך שיפור.