שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

שיפור קל ביחס לאומדן הקודם: התמ"ג עלה ב-2.1%

על פי נתוני הלמ"ס חל שיפור קל בתמ"ג (בחישוב שנתי) ביחס לאומדן הקודם שהציג עליה של כ-2.1%; במבט שנתי, חלה עליה של 1% בלבד בתמ"ג, בזמן שהתמ"ג לנפש ירד ב-0.3%

איתן גרסטנפלד | (1)

במהלך הרבעון הרביעי של שנת 2024 חלה עליה של 2.1% בתמ"ג (בחישוב שנתי) ביחס לרבעון הקודם, כך עולה מנתוני האומדן השלישי שמפרסמת היום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. בסיכום שנת 2024 עלה התוצר המקומי הגולמי ב-1% בלבד, לעומת שנת 2023 בזמן שהתמ"ג לנפש ירד ב-0.3%.


על פי נתוני הלמ"ס התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג), עלה ברבעון הרביעי של שנת 2024 ב-2.1% בחישוב שנתי לעומת הרבעון הקודם. מדובר בשיפור קל ביחס לאומדן הקודם אז עמדה העלייה על כ-2% באומדן הקודם. התוצר המקומי הגולמי לנפש עלה ב-1.1% בחישוב שנתי.


יבוא הסחורות והשירותים עלה ברבעון הרביעי של השנה ב-18.3% בחישוב שנתי בהמשך לעלייה של 16.2% ברבעון הקודם. מנגד, יבוא השירותים ירד ב-2.1% בחישוב שנתי, המשקפת עליה מתונה של 0.3% בחישוב שנתי ביבוא השירותים למעט תיירות כאשר יבוא שירותי התיירות ירד ב-10.6%. יבוא הסחורות האזרחיות עלה ב-11.2% בחישוב שנתי.


יבוא היהלומים עלה ברבעון הרביעי לאחר ירידה ברבעון הקודם, והיבוא הביטחוני עלה בצורה משמעותית כך שיבוא הסחורות והשירותים למעט יבוא ביטחוני, אוניות, מטוסים ויהלומים עלה ברבעון הרביעי של 2024 ב-13.2% בחישוב שנתי.



עלייה בהוצאות לצריכה

ההוצאה לצריכה פרטית, עלתה ב-9.6% ברבעון הרביעי של שנת 2024 בחישוב שנתי לאחר עלייה של 8.7% בחישוב שנתי ברבעון השלישי. הצריכה הפרטית לנפש עלתה ב-8.6% בחישוב שנתי.  השינוי בהוצאה לצריכה הפרטית לנפש ברבעון הרביעי של 2024 נבע מירידה של 0.6% בחישוב שנתי בצריכה פרטית שוטפת לנפש (ההוצאות למזון, משקאות וטבק, לשירותים אישיים, לדיור, לדלק וחשמל לאחזקת בית, ולמוצרי תעשייה לצריכה שוטפת).


ההוצאה לצריכת מוצרים בני קיימה לנפש עלתה ב-13.9% ברבעון הרביעי של שנת 2024 בעיקר בגלל העלייה המשמעותית ברכישת כלי רכב 977.5% בחישוב שנתי (81.2% בחישוב רבעוני). ההוצאה לרכישת ציוד משק הבית כגון: מקררים, מכונות כביסה, מזגנים עלתה בשיעור של 40.6% בחישוב שנתי (8.9% בחישוב רבעוני) וההוצאות לריהוט ותכשיטים עלו ב-4.9% בחישוב שנתי.


ההוצאה לצריכה ציבורית עלתה ב-9.5% בחישוב שנתי ברבעון הרביעי של שנת 2024. ההוצאה לצריכה אזרחית עלתה ב-20.1% בחישוב שנתי (4.7% בחישוב רבעוני) ברבעון הרביעי של שנת 2024. ברבעון זה הקניות נטו עלו ב-46.6% בחישוב שנתי (10.0% בחישוב רבעוני) והתמורה לשכירים והמיסים על היצור הכלולים בהוצאה לצריכה האזרחית עלו ב 2.0% בחישוב שנתי.

קיראו עוד ב"בארץ"


שלא במפתיע ההוצאה לצריכה ביטחונית עלתה ב-44.2% בחישוב שנתי (9.6% בחישוב רבעוני) ברבעון הרביעי של שנת 2024.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    בא 21/04/2025 13:39
    הגב לתגובה זו
    ארדואנים ופוטינים בישראל.
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים

המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"

רן קידר |

הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.

הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם,  נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.

תגים מזוייפים

בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.

במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.

הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.

וויז אייר
צילום: רשתות חברתיות

וויז אייר בדרך להקים מרכז פעילות בישראל באפריל 2026

בתום ביקור בארץ של מנכ"ל וויזאייר חברת הלואו קוסט ההונגרית מאשרת כי היא מקדמת תוכנית לפתוח בסיס מקומי, צעד שעשוי להגביר תחרות ולהוזיל את מחירי הטיסה - מניות חברות התעופה הישראליות בירידות

מנדי הניג |

התרחבות שוק הלואו-קוסט בישראל מקבלת היום איתות משמעותי, אחרי שמנכ"ל וויז אייר הודיע בתום פגישה עם שרת התחבורה מירי רגב כי החברה מתכננת לפתוח מרכז פעילות מקומי באפריל 2026. ההכרזה מציבה את הענף לקראת חודשים של דיונים רגולטוריים, מתיחות עם החברות הישראליות, ושאלות פתוחות לגבי מיקום הבסיס החדש - נתב"ג או רמון.

בפגישה שנערכה בירושלים הצהירה וויז אייר כי כבר בחורף הקרוב תתחיל להיערך להקמת המרכז, צעד שמוגדר במשרד התחבורה כמהלך שיוכל לשנות את מבנה השוק. הקמת בסיס בישראל תאפשר לחברה להציב מטוסים וצוותים באופן קבוע בארץ, לנצל סלוטים בשעות העמוסות ולהגדיל את מספר היעדים. לצד ההבטחה להגברת התחרות ולהוזלת מחירי הכרטיסים, הצדדים מודים כי חסמים רגולטוריים עדיין דורשים טיפול, והם יעמדו במוקד סבב דיונים נוסף בינואר.

בענף מציינים כי שאלת מיקום המרכז היא עדיין במחלוקת: וויז אייר מעדיפה לפעול מנתב"ג בשל הביקוש הגבוה והנגישות, בעוד במשרד התחבורה שוקלים את שדה רמון כאופציה שתעניק דחיפה לתעופה הדרומית ותפחית את הלחץ בנתב"ג. החברה אף בוחנת הפעלה של טיסות פנים לאילת וקידום מסלול טיסה מעל עומאן, שיוכל לקצר משמעותית את זמני ההגעה לתאילנד ויעדים נוספים במזרח.

על רקע התוכניות החדשות, חברות התעופה הישראליות לא מסתירות את אי־נוחותן. בימים האחרונים נשמעו איומי השבתה מצד ועדי העובדים, לצד טענות שלפיהן המהלך יוצר אפליה לטובת חברה זרה שתזכה בתנאי בסיס זהים לאלו של חברות ישראליות - אך בלי הרגולציה הביטחונית המחמירה שמוטלת עליהן.

שרת התחבורה הביעה הבנה לחששות, אך הדגישה כי מדיניות המשרד נועדה להגביר תחרות ולהוזיל מחירים, במיוחד בתקופה שבה - לדבריה - מחירי הטיסות הורגשו כמופקעים. במשרד מודעים לרגישות הביטחונית, והנושא יעמוד כחלק מהמשא ומתן מול וויז אייר, במיוחד בכל הנוגע להתחייבות שלא להפסיק פעילות בימי חירום.