יהלי רוטנברג
צילום: שלומי יוסף

הגירעון נותר יציב - 5.2% מהתוצר

הגירעון החודשי עמד על כ-13 מיליארד שקל, והביא את הגירעון השנתי לכ-14.9 מיליארד שקל, מעט נמוך מהנתון אשתקד

איתן גרסטנפלד | (2)

הגירעון המצטבר (12 חודשים אחרונים) ירד בכ-0.1%, ועמד בסוף חודש מרץ על כ-5.2% מהתוצר, כך עולה מנתונים שמפרסם היום החשב הכללי במשרד האוצר.


במהלך חודש מרץ הכנסות המדינה עמדו על כ-44.7 מיליארד שקל. מתחילת השנה רשמו הכנסות המדינה גידול של כ-22.1% ועמדו על כ-147.3 מיליארד שקל תקופה המקבילה אשתקד. מנגד, במהלך החודש רשמה המדינה הוצאה של 57.7 מיליארד שקל. מתחילת השנה נרשמו הוצאות ממשלתיות של כ-143.6 מיליארד שקל קיטון של 4.2% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. בקשר זה יש לציין, כי חודש מרץ היה החודש האחרון ללא תקציב מאושר ומסכם רבעון של קיטון נומינאלי בהוצאות, זאת בעקבות ההשפעה המרסנת של התקציב ההמשכי וקיטון בהוצאות המלחמה.


2024 נגמרה עם הפתעה לטובה


הגירעון של המדינה עמד בסוף שנת 2024 על 6.9% מהתוצר, נתון נמוך באופן משמעותי מיעד הגירעון השנתי שהועלה בסוף השנה ל-7.7%, כך עולה מנתונים שמפרסם היום החשב הכללי באוצר.  הגירעון החודשי עמד על כ-19.2 מיליארד שקל, בהשוואה לחודש דצמבר אשתקד שהסתיים בגירעון של כ-33.8 מיליארד שקל.


שנת 2024, הייתה חריגה גם בהיבטים התקציביים, עם ארבעה תקציבים שונים, שהאחרון הציג גרעון מתוכנן של 7.7%. במהלך השנה החולפת, טיפס הגירעון והגיע במלך חודש ספטמבר  לשיא 8.5% בחודש ספטמבר. אך כפי שהיה צפוי ברגע שיצאו החודשים עתירי ההוצאות הוא החל לרדת מידי חודש. הוצאות הממשלה במהלך שנת 2024 עמדו על 621 מיליארד שקל, גידול של כ-20%., דומה לזה שנרשם בקורונה, והגירעון היה גדול יותר. הגידול נבע מההוצאות הביטחוניות, האומדן הראשוני של החשב הוא שבמהלך השנה נרשמו הוצאות של כ-100 מיליארד שקל, כולל הוצאות ביטחוניות ישירות והוצאות אזרחיות (פינוי התושבים), ומתחילת המלחמה אומדים בחשב את ההוצאות בכ-125 מיליון שקל.


בצד ההכנסות רשמה המדינה כ-485 מיליארד שקל, עליה משמעותית של למעלה מ-10% ביחס לכ-439 מיליון שקל בשנת 2023, הגידול הגדול ביותר בעשור האחרון. מתוכם, כ-255 מיליארד שקל הגיעו ממיסים ישירים ועוד כ-191 מיליארד שקל הגיעו ממיסוי עקיף. בנוסף, מפרוץ המלחמה שולמו כ-18.5 מיליארד שקל מקרן הפיצויים.


במבט קדימה שנת 2025 ישנו תכנון גירעון של בין 4.4-4.9%. החשב הכללי שב והדגיש, כי חשוב לשמור על הרמה הזו שתאפשר לשמור על היציבות ולשפר את דירוג האשראי וכי הנתון הזה צריך לכלול גם את אימוץ מסקנות ועדת נגל. בתקציב המדינה שאושר לפני כשבועיים נקבע כי תקרת הגירעון תעמוד על 4.9%, כשתקציב הביטחון יעמוד על כ-110 מיליארד שקל ותקציב משרד החינוך על כ-92 מיליארד שקל.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    סיפורי פוגי 08/04/2025 19:19
    הגב לתגובה זו
    סוכנויות הדרוג והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כבר חשפו את הבלוף של גראנדמייזרהרמאי הקטן משחק במספרים
  • 1.
    שקרים של גראנדמייזר 08/04/2025 19:10
    הגב לתגובה זו
    הרמאי הקטן מנסה להנדס את הגרעוןהוא לא מבין שלא עשו את כולנו באצבע
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה

כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים

צלי אהרון |


רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.

מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות. 

בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.

רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.

יגדיל את הצריכה הפרטית

הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.

המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.

אילוסטרציה מעצר. קרדיט: AIאילוסטרציה מעצר. קרדיט: AI

21 חשודים נעצרו בחשד לזיוף תקנים בהיקף של 15 מיליון שקל

בתום חקירה סמויה, עוכבו 21 חשודים בחשד למעורבות בביצוע עבירות שחיתות ציבורית חמורות בהן, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, שוחד, הלבנת הון, עבירות על חוק מע"מ ועל פקודת המכס ועבירות על פקודת היבוא והיצוא וחוק התקנים

רן קידר |
נושאים בכתבה הלבנת הון

במסגרת שיתוף פעולה בין היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית (יאל"כ), להב 433, חקירות מכס מע"מ ת"א, בקרת יבוא במכס אשדוד ומשרד הכלכלה והתעשייה, עלה חשד כי אחת ממעבדות הבדיקה בתחום יבוא מוצרים לישראל, חברה לגורמים עבריינים ויחדיו קשרו לקשר שוחדי ומרמתי, במסגרתו שוחררו והופצו כמויות גדולות של מוצרים החייבים עמידה בדרישות תקנים רשמיים, מבלי שעברו את מלוא הבדיקות הנדרשות, ובנוסף לא הועבר הדיווח הנדרש לרשויות בהתאם. 

מרגע שנודעו החשדות האמורים, הוקפאה ההכרה של המעבדה לבדיקות יבוא. בנוסף, עלו חשדות על קשר בין החשוד המרכזי למעבדה במערכת שוחדית, כאשר הוא מפנה אליה יבואנים, תמורת תשלום עמלות ואילו המעבדה בתמורה, מאשרת את שחרור המוצרים. ללא ביצוע הבדיקות וללא דיווח לרגולטור, כנדרש. 

בדרך זו, עולה החשד, כי נכנסו לישראל כמויות גדולות של מוצרים החשודים כמסוכנים, ללא הבדיקות הנדרשות וללא הדיווח הנדרש לרשויות. בשלב זה, על פי החשדות, המוצרים או מרביתם הועברו לשטחים. החקירה מלווה על ידי היחידה המשפטית לתיקים מיוחדים ברשות המיסים ויחידת התביעה הפלילית במשרד הכלכלה. סך עבירות המס נכון ליום זה של החקירה הינן למעלה מ-15 מיליון שקל.

הליך היבוא התקני 

הליך יבוא תקני לישראל נבנה כך שיוודא שכל מוצר שנכנס לשוק המקומי עומד ברף בטיחות ואיכות בסיסי, כך שגם המדינה וגם הצרכן לא נפגעים. הכל מתחיל ברשימון היבוא שמוגש למכס, מסמך רשמי שבו היבואן מפרט את כל פרטי הסחורה, היכן יוצרה, מה ערכה הכספי ומה הייעוד שלה. לאחר מכן מגיע שלב קריטי של בדיקות מעבדה ותקינה: מוצרים מתחומים רגישים כמו חשמל, צעצועים לילדים, קוסמטיקה או ציוד רפואי חייבים לעמוד בתקנים ישראליים מחייבים. כאן נכנסות לפעולה המעבדות המורשות, שאמורות לבדוק אם המוצרים אכן תואמים את התקנות מבחינת בטיחות שימוש, חומרים מסוכנים או התאמה חשמלית. 

במקביל, היבואן מחויב לשלם את כלל המיסים הנדרשים, מכס, מע"מ ולעיתים מסי קנייה נוספים, לפני שהמוצרים יכולים להשתחרר מהנמל. רק כאשר כל התנאים הללו מתקיימים, מקבל היבואן אישור רשמי לשחרור הסחורה לשוק המקומי ולהפצתה לצרכנים. כאשר התהליך הזה נעקף באמצעות שוחד, זיוף אישורים או העלמות מס, נגרמת פגיעה משולשת: ראשית, הציבור חשוף למוצרים שעלולים להיות מסוכנים, החל במוצרי חשמל לא תקינים ועד צעצועים עם חומרים רעילים; שנית, נפגעת התחרות מול יבואנים שמקפידים על החוק ונדרשים להוצאות גבוהות יותר; ושלישית, נגרע כסף רב מקופת המדינה עקב אובדן מסים. 

וכך, הפרשה הנוכחית לא רק שגורעת כספים מהמדינה לטובת מוצרים שחלקם מועברים לשטחים, אלא גם חושפת את הציבור למוצרים שעלולים להוות סכנה.