הגירעון נותר יציב - 5.2% מהתוצר
הגירעון החודשי עמד על כ-13 מיליארד שקל, והביא את הגירעון השנתי לכ-14.9 מיליארד שקל, מעט נמוך מהנתון אשתקד
הגירעון המצטבר (12 חודשים אחרונים) ירד בכ-0.1%, ועמד בסוף חודש מרץ על כ-5.2% מהתוצר, כך עולה מנתונים שמפרסם היום החשב הכללי במשרד האוצר.
במהלך חודש מרץ הכנסות המדינה עמדו על כ-44.7 מיליארד שקל. מתחילת השנה רשמו הכנסות המדינה גידול של כ-22.1% ועמדו על כ-147.3 מיליארד שקל תקופה המקבילה אשתקד. מנגד, במהלך החודש רשמה המדינה הוצאה של 57.7 מיליארד שקל. מתחילת השנה נרשמו הוצאות ממשלתיות של כ-143.6 מיליארד שקל קיטון של 4.2% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. בקשר זה יש לציין, כי חודש מרץ היה החודש האחרון ללא תקציב מאושר ומסכם רבעון של קיטון נומינאלי בהוצאות, זאת בעקבות ההשפעה המרסנת של התקציב ההמשכי וקיטון בהוצאות המלחמה.
2024 נגמרה עם הפתעה לטובה
הגירעון של המדינה עמד בסוף שנת 2024 על 6.9% מהתוצר, נתון נמוך באופן משמעותי מיעד הגירעון השנתי שהועלה בסוף השנה ל-7.7%, כך עולה מנתונים שמפרסם היום החשב הכללי באוצר. הגירעון החודשי עמד על כ-19.2 מיליארד שקל, בהשוואה לחודש דצמבר אשתקד שהסתיים בגירעון של כ-33.8 מיליארד שקל.
שנת 2024, הייתה חריגה גם בהיבטים התקציביים, עם ארבעה תקציבים שונים, שהאחרון הציג גרעון מתוכנן של 7.7%. במהלך השנה החולפת, טיפס הגירעון והגיע במלך חודש ספטמבר לשיא 8.5% בחודש ספטמבר. אך כפי שהיה צפוי ברגע שיצאו החודשים עתירי ההוצאות הוא החל לרדת מידי חודש. הוצאות הממשלה במהלך שנת 2024 עמדו על 621 מיליארד שקל, גידול של כ-20%., דומה לזה שנרשם בקורונה, והגירעון היה גדול יותר. הגידול נבע מההוצאות הביטחוניות, האומדן הראשוני של החשב הוא שבמהלך השנה נרשמו הוצאות של כ-100 מיליארד שקל, כולל הוצאות ביטחוניות ישירות והוצאות אזרחיות (פינוי התושבים), ומתחילת המלחמה אומדים בחשב את ההוצאות בכ-125 מיליון שקל.
בצד ההכנסות רשמה המדינה כ-485 מיליארד שקל, עליה משמעותית של למעלה מ-10% ביחס לכ-439 מיליון שקל בשנת 2023, הגידול הגדול ביותר בעשור האחרון. מתוכם, כ-255 מיליארד שקל הגיעו ממיסים ישירים ועוד כ-191 מיליארד שקל הגיעו ממיסוי עקיף. בנוסף, מפרוץ המלחמה שולמו כ-18.5 מיליארד שקל מקרן הפיצויים.
- מיכל עבאדי בויאנג'ו שבה לתפקיד החשבת הכללית באוצר
- פרטנר ופלאפון יספקו שירותי סלולר לכ-220 אלף עובדי מדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במבט קדימה שנת 2025 ישנו תכנון גירעון של בין 4.4-4.9%. החשב הכללי שב והדגיש, כי חשוב לשמור על הרמה הזו שתאפשר לשמור על היציבות ולשפר את דירוג האשראי וכי הנתון הזה צריך לכלול גם את אימוץ מסקנות ועדת נגל. בתקציב המדינה שאושר לפני כשבועיים נקבע כי תקרת הגירעון תעמוד על 4.9%, כשתקציב הביטחון יעמוד על כ-110 מיליארד שקל ותקציב משרד החינוך על כ-92 מיליארד שקל.
- 2.סיפורי פוגי 08/04/2025 19:19הגב לתגובה זוסוכנויות הדרוג והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כבר חשפו את הבלוף של גראנדמייזרהרמאי הקטן משחק במספרים
- 1.שקרים של גראנדמייזר 08/04/2025 19:10הגב לתגובה זוהרמאי הקטן מנסה להנדס את הגרעוןהוא לא מבין שלא עשו את כולנו באצבע
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
שכר מינימום היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
בית משפט (גרוק)בג״צ ממליץ לחברות הסיעוד למחוק את העתירה נגד הביטוח הלאומי
ההליך ביקש להגביל את שיקול הדעת של הביטוח הלאומי במקרים שבהם זכאי סיעוד לא מקבלים שירות בפועל. בית המשפט מאותת להשאיר את הסמכות בידי הביטוח הלאומי, על רקע מחסור בשירותים, כ-390 אלף זכאים לקצבה, ומאבק מתמשך סביב מכרזי הסיעוד
בג״צ ממליץ לחברות הסיעוד למשוך את העתירה שהגישו נגד המדינה והביטוח הלאומי, סביב האפשרות להעביר גמלת סיעוד בכסף לזכאים שלא מקבלים שירות בפועל מחברות הסיעוד. לפי הדברים שנאמרים בדיון, השופטים מצביעים על כך שההסדר נשען על שיקול דעת מנהלי, ובנסיבות שבהן השירות לא מסופק בשטח, הביטוח הלאומי פועל בתוך המסגרת החוקית.
המחלוקת נוגעת לשאלה פרקטית שמתרגמת מהר לכסף ולשירות. כאשר זכאי סיעוד מאושר לשעות טיפול, אבל בפועל לא מקבל את המענה שאושר לו, הביטוח הלאומי מעביר את שווי הגמלה בכסף כדי לא להשאיר אותו בלי פתרון. חברות הסיעוד ביקשו למנוע את המנגנון הזה, ולטענתן אין לאפשר העברת זכאות במזומן בהיעדר שירותים זמינים.
ברקע עומד גם המהלך המתמשך של הביטוח הלאומי לקדם מכרז סיעוד שמבקש, בין היתר, להטיל סנקציות על חברות במקרים שבהם לא ניתנים שירותים לאזרחים ותיקים סיעודיים. לאורך השנים, וכחלק מההתאמה למציאות בשטח, הביטוח הלאומי מעביר את כספי הגמלה בכסף במצבים שבהם קשישים לא קיבלו שירות, כדי להבטיח שהזכאות שלהם לא תישאר תאורטית.
המחסור בשירות והפער בין זכאות על הנייר למציאות בשטח
לתוך הדיון נכנס נתון שמחדד את הפער בענף. יש כ-390 אלף זכאים לקצבת סיעוד, וכ-50% מהם מטופלים על ידי בני משפחה. הנתון הזה משמש אינדיקציה לכך שחלק גדול מהטיפול בפועל לא נשען על מערך שירות זמין ורציף, אלא על הבית, והוא מצביע על מחסור במטפלות סיעודיות מוכשרות, במיוחד באזורים שבהם קשה יותר לגייס כוח אדם.
- שיח מדיקל - החלטת בג"צ בקשר עם צו ביניים
- כחלון: "נתחיל בהליכים לצורך צמצום המכסים על ייבוא מוצרי חלב"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדיון מגיעים סגן יו״ר הכנסת אליהו רביבו, נציגי עמותות ׳נכה לא חצי בנאדם׳ ועמותת ׳מטה מאבק הסיעודיים׳. הנוכחות שלהם באולם מדגישה שהאירוע לא נשאר בתוך מסגרת משפטית בלבד, אלא נוגע לשאלת ההגנה על זכויות ולדרך שבה המדינה מתמודדת עם מצב שבו השירות המובטח לא תמיד ניתן בפועל.
