הגירעון נותר יציב - 5.2% מהתוצר
הגירעון החודשי עמד על כ-13 מיליארד שקל, והביא את הגירעון השנתי לכ-14.9 מיליארד שקל, מעט נמוך מהנתון אשתקד
הגירעון המצטבר (12 חודשים אחרונים) ירד בכ-0.1%, ועמד בסוף חודש מרץ על כ-5.2% מהתוצר, כך עולה מנתונים שמפרסם היום החשב הכללי במשרד האוצר.
במהלך חודש מרץ הכנסות המדינה עמדו על כ-44.7 מיליארד שקל. מתחילת השנה רשמו הכנסות המדינה גידול של כ-22.1% ועמדו על כ-147.3 מיליארד שקל תקופה המקבילה אשתקד. מנגד, במהלך החודש רשמה המדינה הוצאה של 57.7 מיליארד שקל. מתחילת השנה נרשמו הוצאות ממשלתיות של כ-143.6 מיליארד שקל קיטון של 4.2% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. בקשר זה יש לציין, כי חודש מרץ היה החודש האחרון ללא תקציב מאושר ומסכם רבעון של קיטון נומינאלי בהוצאות, זאת בעקבות ההשפעה המרסנת של התקציב ההמשכי וקיטון בהוצאות המלחמה.
2024 נגמרה עם הפתעה לטובה
הגירעון של המדינה עמד בסוף שנת 2024 על 6.9% מהתוצר, נתון נמוך באופן משמעותי מיעד הגירעון השנתי שהועלה בסוף השנה ל-7.7%, כך עולה מנתונים שמפרסם היום החשב הכללי באוצר. הגירעון החודשי עמד על כ-19.2 מיליארד שקל, בהשוואה לחודש דצמבר אשתקד שהסתיים בגירעון של כ-33.8 מיליארד שקל.
שנת 2024, הייתה חריגה גם בהיבטים התקציביים, עם ארבעה תקציבים שונים, שהאחרון הציג גרעון מתוכנן של 7.7%. במהלך השנה החולפת, טיפס הגירעון והגיע במלך חודש ספטמבר לשיא 8.5% בחודש ספטמבר. אך כפי שהיה צפוי ברגע שיצאו החודשים עתירי ההוצאות הוא החל לרדת מידי חודש. הוצאות הממשלה במהלך שנת 2024 עמדו על 621 מיליארד שקל, גידול של כ-20%., דומה לזה שנרשם בקורונה, והגירעון היה גדול יותר. הגידול נבע מההוצאות הביטחוניות, האומדן הראשוני של החשב הוא שבמהלך השנה נרשמו הוצאות של כ-100 מיליארד שקל, כולל הוצאות ביטחוניות ישירות והוצאות אזרחיות (פינוי התושבים), ומתחילת המלחמה אומדים בחשב את ההוצאות בכ-125 מיליון שקל.
בצד ההכנסות רשמה המדינה כ-485 מיליארד שקל, עליה משמעותית של למעלה מ-10% ביחס לכ-439 מיליון שקל בשנת 2023, הגידול הגדול ביותר בעשור האחרון. מתוכם, כ-255 מיליארד שקל הגיעו ממיסים ישירים ועוד כ-191 מיליארד שקל הגיעו ממיסוי עקיף. בנוסף, מפרוץ המלחמה שולמו כ-18.5 מיליארד שקל מקרן הפיצויים.
- מיכל עבאדי בויאנג'ו שבה לתפקיד החשבת הכללית באוצר
- פרטנר ופלאפון יספקו שירותי סלולר לכ-220 אלף עובדי מדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במבט קדימה שנת 2025 ישנו תכנון גירעון של בין 4.4-4.9%. החשב הכללי שב והדגיש, כי חשוב לשמור על הרמה הזו שתאפשר לשמור על היציבות ולשפר את דירוג האשראי וכי הנתון הזה צריך לכלול גם את אימוץ מסקנות ועדת נגל. בתקציב המדינה שאושר לפני כשבועיים נקבע כי תקרת הגירעון תעמוד על 4.9%, כשתקציב הביטחון יעמוד על כ-110 מיליארד שקל ותקציב משרד החינוך על כ-92 מיליארד שקל.
- 2.סיפורי פוגי 08/04/2025 19:19הגב לתגובה זוסוכנויות הדרוג והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כבר חשפו את הבלוף של גראנדמייזרהרמאי הקטן משחק במספרים
- 1.שקרים של גראנדמייזר 08/04/2025 19:10הגב לתגובה זוהרמאי הקטן מנסה להנדס את הגרעוןהוא לא מבין שלא עשו את כולנו באצבע
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
כהונת נשיא לכל החיים? כך נראית הדרך לדיקטטורה בלשכת רואי החשבון
לשכת רואי החשבון המאמר הבא מתפרסם על רקע הבחירות מחר בלשכת רואי החשבון, שבמסגרתן צפויים חברי הלשכה להצביע גם על שינוי תקנון הנוגע למבנה ההנהגה ולמשך כהונת נשיא הלשכה. חן שרייבר התייחס לנושא במאמרו: תהליכי הדמוקרטיזציה שמחויבים לטובת מעמד רואי החשבון בישראל
אחד הסעיפים המרכזיים שעומדים על הפרק הוא ביטול מגבלת הקדנציות הרצופות לנשיא, מהלך
שעורר בחודשים האחרונים חילוקי דעות בתוך הלשכה. הדברים שלהלן משקפים את עמדתו של אריאל פטל חבר בועד המרכזי, כפי שהיא מובאת במאמר דעה מטעמו.
לשכת רואי החשבון נמצאת ברגע קריטי בחייה. האם נמשיך בדמוקרטיה הכוללת רוטציה ותקופת צינון כל שתי תקופות כהונה רצופות או בדיקטטורה המאפשרת כהונת נשיא לכל החיים?
מחר תתקיים הצבעה על שינוי תקנון. אין מדובר בשינוי "תמים" אלא מסווה של אפשרות כהונת נשיא ללא מגבלת קדנציות, בניגוד למצב הקיים כיום.
- 15 רואי החשבון עברו עבירות מס ורשיונם נשלל, 40 בדרך
- לקוחות יוכלו להחליף בקלות את רואה החשבון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברוב המוחלט של הגופים היציגים של ארגונים דומים ללשכת רואי חשבון, קיימת מגבלת קדנציות. בלשכת עורכי הדין, התאחדות הקבלנים, בורסת היהלומים וגם בכמעט כל לשכות רואי החשבון המובילות בעולם כולל צרפת, ספרד, בריטניה, בלגיה, איטליה, קנדה, ניו יורק ועוד עשרות מדינות אחרות!!!
