הירשמו
  1. ראשי
  2. בארץ
תלוש שכר
צילום: תמר מצפי

השכר הממוצע בהייטק עלה ב-4.6% - 31.3 אלף שקל

מנגד, מספר משרות השכיר בתחום הגיע ל-400.2 אלף – ירידה קלה של 0.5% לעומת דצמבר 2024 ועלייה מינורית של 0.2% לעומת המצב בינואר 2024. השכר הממוצע לשכירים בכלל המשק הישראלי עלה בינואר ב-2.2% לעומת החודש המקביל, אך בניכוי האינפלציה השכר דווקא ירד ב-1.5% לעומת התקופה המקבילה בשנה שעברה

עוזי גרסטמן |
נושאים בכתבה השכר הממוצע במשק הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הייטק

שוק ההייטק ממשיך להוביל את הכלכלה הישראלית בכל הנוגע לרמות השכר, כך עולה מנתונים שפרסמה היום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס). על פי ההודעה שפורסמה, בינואר 2025 הגיע השכר הממוצע למשרת שכיר בענף ההייטק בישראל ל-31,338 שקל – עלייה של 4.6% לעומת ינואר 2024, אז הגיע השכר ל-29,950 שקל לחודש.


לצד העלייה בשכר, מספר משרות השכיר בתחום ההייטק הגיע ל-400.2 אלף – ירידה קלה של 0.5% לעומת דצמבר 2024 (402.5 אלף) ועלייה מינורית של 0.2% לעומת המצב בינואר 2024 (399.4 אלף). חלקו של ההייטק בכלל משרות השכיר במשק נותר יציב - 9.8%, וללא שינוי משמעותי לעומת דצמבר 2024 (9.9%).


ברמה הכללית, השכר הממוצע למשרת שכיר במשק בינואר הגיע ל-13,419 שקל - עלייה של 2.2% לעומת החודש המקביל בשנה שעברה (13,127 שקל). עם זאת, כשמנכים את השפעת האינפלציה (מדד המחירים לצרכן), השכר הריאלי דווקא ירד – השכר הממוצע למשרת שכיר במחירים קבועים עמד על 11,029 ש"ח, ירידה של 1.5% לעומת ינואר 2024. המשמעות היא שלמרות עלייה נומינלית בשכר, כוח הקנייה של השכירים נשחק בשל עליית המחירים.


מספר המשרות לשכירים בכלל המשק בינואר הגיע ל-4.067 מיליון משרות - עלייה של 3.7% לעומת ינואר 2024 (3.923 מיליון). עם זאת, לעומת דצמבר 2024, הנתון כמעט שלא השתנה (4.069 מיליון). משמעות הדבר היא שקצב יצירת המשרות הואט - דבר שעשוי להעיד על התייצבות מסוימת בשוק התעסוקה.


למרות העלייה החדה בשכר בהייטק, שהגיעה ל-4.6% בשנה, מספר המשרות גדל רק ב-0.2% לעומת ינואר 2024. לעומת דצמבר 2024, מספר המשרות אף ירד ב-0.5% - דבר שעשוי להצביע על האטה מסוימת בגיוסים בענף. ביחס לכלל המשק, שיעור משרות ההייטק נותר 9.8%, ללא שינוי מהותי מדצמבר 2024 (9.9%).


הנתונים של הלמ"ס משקפים מציאות כלכלית מורכבת: מצד אחד, יש עלייה ברמות השכר, בעיקר בענפי ההייטק והפיננסים, אך מנגד השכר הריאלי נשחק בשל האינפלציה. בנוסף, קצב יצירת המשרות במשק מראה סימנים של התייצבות - מה שעשוי לרמוז על האטה מסוימת בגידול התעסוקה. בהייטק, שמוביל את השכר בישראל, מספר המשרות נותר כמעט ללא שינוי, דבר שעשוי להצביע על אתגרים עתידיים בגיוס עובדים או על מגמות של התייעלות בחברות. יהיה מעניין לראות כיצד תתפתח מגמה זו בחודשים הבאים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקעובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוק
פרשנות

שכר המינימום מתעדכן, המציאות לא

שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שכר מינימום

היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.

הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק

כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.

כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.

זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.

שני צדדים למטבע הכלכלי

מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.

להמשך הכתבה לחץ כאן