תלוש שכר
צילום: תמר מצפי

השכר הממוצע בהייטק עלה ב-4.6% - 31.3 אלף שקל

מנגד, מספר משרות השכיר בתחום הגיע ל-400.2 אלף – ירידה קלה של 0.5% לעומת דצמבר 2024 ועלייה מינורית של 0.2% לעומת המצב בינואר 2024. השכר הממוצע לשכירים בכלל המשק הישראלי עלה בינואר ב-2.2% לעומת החודש המקביל, אך בניכוי האינפלציה השכר דווקא ירד ב-1.5% לעומת התקופה המקבילה בשנה שעברה

עוזי גרסטמן |

שוק ההייטק ממשיך להוביל את הכלכלה הישראלית בכל הנוגע לרמות השכר, כך עולה מנתונים שפרסמה היום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס). על פי ההודעה שפורסמה, בינואר 2025 הגיע השכר הממוצע למשרת שכיר בענף ההייטק בישראל ל-31,338 שקל – עלייה של 4.6% לעומת ינואר 2024, אז הגיע השכר ל-29,950 שקל לחודש.


לצד העלייה בשכר, מספר משרות השכיר בתחום ההייטק הגיע ל-400.2 אלף – ירידה קלה של 0.5% לעומת דצמבר 2024 (402.5 אלף) ועלייה מינורית של 0.2% לעומת המצב בינואר 2024 (399.4 אלף). חלקו של ההייטק בכלל משרות השכיר במשק נותר יציב - 9.8%, וללא שינוי משמעותי לעומת דצמבר 2024 (9.9%).


ברמה הכללית, השכר הממוצע למשרת שכיר במשק בינואר הגיע ל-13,419 שקל - עלייה של 2.2% לעומת החודש המקביל בשנה שעברה (13,127 שקל). עם זאת, כשמנכים את השפעת האינפלציה (מדד המחירים לצרכן), השכר הריאלי דווקא ירד – השכר הממוצע למשרת שכיר במחירים קבועים עמד על 11,029 ש"ח, ירידה של 1.5% לעומת ינואר 2024. המשמעות היא שלמרות עלייה נומינלית בשכר, כוח הקנייה של השכירים נשחק בשל עליית המחירים.


מספר המשרות לשכירים בכלל המשק בינואר הגיע ל-4.067 מיליון משרות - עלייה של 3.7% לעומת ינואר 2024 (3.923 מיליון). עם זאת, לעומת דצמבר 2024, הנתון כמעט שלא השתנה (4.069 מיליון). משמעות הדבר היא שקצב יצירת המשרות הואט - דבר שעשוי להעיד על התייצבות מסוימת בשוק התעסוקה.


למרות העלייה החדה בשכר בהייטק, שהגיעה ל-4.6% בשנה, מספר המשרות גדל רק ב-0.2% לעומת ינואר 2024. לעומת דצמבר 2024, מספר המשרות אף ירד ב-0.5% - דבר שעשוי להצביע על האטה מסוימת בגיוסים בענף. ביחס לכלל המשק, שיעור משרות ההייטק נותר 9.8%, ללא שינוי מהותי מדצמבר 2024 (9.9%).


הנתונים של הלמ"ס משקפים מציאות כלכלית מורכבת: מצד אחד, יש עלייה ברמות השכר, בעיקר בענפי ההייטק והפיננסים, אך מנגד השכר הריאלי נשחק בשל האינפלציה. בנוסף, קצב יצירת המשרות במשק מראה סימנים של התייצבות - מה שעשוי לרמוז על האטה מסוימת בגידול התעסוקה. בהייטק, שמוביל את השכר בישראל, מספר המשרות נותר כמעט ללא שינוי, דבר שעשוי להצביע על אתגרים עתידיים בגיוס עובדים או על מגמות של התייעלות בחברות. יהיה מעניין לראות כיצד תתפתח מגמה זו בחודשים הבאים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%

הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון השנתי של 2025

מנדי הניג |
נושאים בכתבה החשב הכללי באוצר

הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.

התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.

מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.

לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.

מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".