תלוש שכר
צילום: תמר מצפי

השכר הממוצע בהייטק עלה ב-4.6% - 31.3 אלף שקל

מנגד, מספר משרות השכיר בתחום הגיע ל-400.2 אלף – ירידה קלה של 0.5% לעומת דצמבר 2024 ועלייה מינורית של 0.2% לעומת המצב בינואר 2024. השכר הממוצע לשכירים בכלל המשק הישראלי עלה בינואר ב-2.2% לעומת החודש המקביל, אך בניכוי האינפלציה השכר דווקא ירד ב-1.5% לעומת התקופה המקבילה בשנה שעברה

עוזי גרסטמן |

שוק ההייטק ממשיך להוביל את הכלכלה הישראלית בכל הנוגע לרמות השכר, כך עולה מנתונים שפרסמה היום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס). על פי ההודעה שפורסמה, בינואר 2025 הגיע השכר הממוצע למשרת שכיר בענף ההייטק בישראל ל-31,338 שקל – עלייה של 4.6% לעומת ינואר 2024, אז הגיע השכר ל-29,950 שקל לחודש.


לצד העלייה בשכר, מספר משרות השכיר בתחום ההייטק הגיע ל-400.2 אלף – ירידה קלה של 0.5% לעומת דצמבר 2024 (402.5 אלף) ועלייה מינורית של 0.2% לעומת המצב בינואר 2024 (399.4 אלף). חלקו של ההייטק בכלל משרות השכיר במשק נותר יציב - 9.8%, וללא שינוי משמעותי לעומת דצמבר 2024 (9.9%).


ברמה הכללית, השכר הממוצע למשרת שכיר במשק בינואר הגיע ל-13,419 שקל - עלייה של 2.2% לעומת החודש המקביל בשנה שעברה (13,127 שקל). עם זאת, כשמנכים את השפעת האינפלציה (מדד המחירים לצרכן), השכר הריאלי דווקא ירד – השכר הממוצע למשרת שכיר במחירים קבועים עמד על 11,029 ש"ח, ירידה של 1.5% לעומת ינואר 2024. המשמעות היא שלמרות עלייה נומינלית בשכר, כוח הקנייה של השכירים נשחק בשל עליית המחירים.


מספר המשרות לשכירים בכלל המשק בינואר הגיע ל-4.067 מיליון משרות - עלייה של 3.7% לעומת ינואר 2024 (3.923 מיליון). עם זאת, לעומת דצמבר 2024, הנתון כמעט שלא השתנה (4.069 מיליון). משמעות הדבר היא שקצב יצירת המשרות הואט - דבר שעשוי להעיד על התייצבות מסוימת בשוק התעסוקה.


למרות העלייה החדה בשכר בהייטק, שהגיעה ל-4.6% בשנה, מספר המשרות גדל רק ב-0.2% לעומת ינואר 2024. לעומת דצמבר 2024, מספר המשרות אף ירד ב-0.5% - דבר שעשוי להצביע על האטה מסוימת בגיוסים בענף. ביחס לכלל המשק, שיעור משרות ההייטק נותר 9.8%, ללא שינוי מהותי מדצמבר 2024 (9.9%).


הנתונים של הלמ"ס משקפים מציאות כלכלית מורכבת: מצד אחד, יש עלייה ברמות השכר, בעיקר בענפי ההייטק והפיננסים, אך מנגד השכר הריאלי נשחק בשל האינפלציה. בנוסף, קצב יצירת המשרות במשק מראה סימנים של התייצבות - מה שעשוי לרמוז על האטה מסוימת בגידול התעסוקה. בהייטק, שמוביל את השכר בישראל, מספר המשרות נותר כמעט ללא שינוי, דבר שעשוי להצביע על אתגרים עתידיים בגיוס עובדים או על מגמות של התייעלות בחברות. יהיה מעניין לראות כיצד תתפתח מגמה זו בחודשים הבאים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךדן תורג'מן. קרדיט: אור ברוך

לאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות,  הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו

רן קידר |
נושאים בכתבה עבירות מס

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו.

תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.

למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה. השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.

בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11 עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות נמוך יותר.

כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.

דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךדן תורג'מן. קרדיט: אור ברוך

לאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות,  הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו

רן קידר |
נושאים בכתבה עבירות מס

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו.

תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.

למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה. השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.

בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11 עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות נמוך יותר.

כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.