ישראל מבטלת מכסים על יבוא מארה"ב לפני "יום השחרור" של טראמפ
בצעד נגד "יום השחרור": ביטול המכסים על היבוא החקלאי בשווי חצי מיליארד שקל מארה"ב מעורר התנגדות בקרב חקלאים ישראלים
במהלך מהיר שנועד להקדים את כניסתו לתוקף מחר של הצו להטלת מכסים חדשים ("יום השחרור") שצפוי להיחתם על ידי נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ישראל ביטלה את כל המכסים על מוצרים מארה"ב בתקווה שבעקבות צעד זה היא תוחרג מהמכסים האמריקאיים החדשים. ההחלטה התקבלה בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ושר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת, וצפויה להיכנס לתוקף לאחר אישור ועדת הכספים וחתימת שר הכלכלה על הצו המתאים.
המהלך הנוכחי מהווה המשך להסכם הסחר החופשי שנחתם בין ישראל לארה"ב בשנת 1985. כיום, כ-99% מהמוצרים המיובאים מארה"ב כבר פטורים ממכס, כך שהצעד הנוכחי יחול על קבוצה מצומצמת של מוצרים שנותרו עם מכסים, בעיקר בתחומי המזון והחקלאות. ארצות הברית היא שותפת הסחר הגדולה של ישראל, כאשר בשנת 2024 עמד ייצוא הסחורות מישראל לארה"ב על 17.3 מיליארד דולר, וייצוא השירותים הוערך בכ-16.7 מיליארד דולר. גביית המכס מיבוא מארה"ב עומדת כיום רק על 42 מיליון שקל בשנה. למעשה, כל היבוא מארה"ב משוחרר כבר עתה ממכס בישראל, למעט מוצרים חקלאיים. היבוא החקלאי מארה"ב לישראל, הכולל בעיקר יינות ותפוחי אדמה, מוערך בכחצי מיליארד שקל בשנה.
החקלאים בישראל מתנגדים למהלך, בחששם מפגיעה בתוצרת המקומית. בנוסף, קיימת הערכה כי מדינות אחרות עשויות לראות בעין לא יפה אם ישראל תהיה המדינה היחידה שתוחרג ממכסי טראמפ החדשים, שכן כל שותפות הסחר של ארה"ב צפויות להיכלל בצו האמריקאי. ההערכה בקרב הממשלה היא שהמהלך יוביל להרחבת מגוון המוצרים המיובאים מארה"ב, במיוחד בתחום המזון והחקלאות, ויגביר את התחרות בשוק המקומי. הציפייה היא שהגברת התחרות תוביל להורדת מחירים לצרכן, כחלק ממאמצי הממשלה להתמודד עם יוקר המחיה במשק הישראלי.
ראש הממשלה בנימין נתניהו התייחס למהלך ואמר: "ביטול המכסים על סחורה אמריקנית הוא צעד נוסף במדיניות שהממשלות בראשותי מובילות על עשור לפתיחת השוק לתחרות, להכנסת גיוון למשק, ולהורדת יוקר המחיה. בנוסף על היתרונות הכלכליים למשק ולאזרחי ישראל, המהלך הנוכחי יאפשר לנו לחזק עוד יותר את הברית והקשרים בין ישראל לארצות-הברית. נמשיך לפעול להורדת חסמים ומכסים, ולביצור יחסינו המיוחדים עם ארצות-הברית".
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' התייחס להיבט הדיפלומטי של ההחלטה, לצד ההשפעה הצפויה על המחירים בישראל: "הממשל הנוכחי הוא הזדמנות לעצב עתיד כלכלי אסטרטגי חדש למדינות, תוך חיזוק תפקידה של ישראל כשותפה כלכלית. אני רואה חשיבות בהעמקת שיתוף הפעולה הכלכלי, קידום החדשנות וחיזוק הקשרים הפיננסים והמסחריים בין המדינות, כפי שהוצהר על-ידי משרד האוצר האמריקני והישראלי לאחרונה. הורדת המיסים עולה בקנה אחד עם מדיניות הממשלה במאבק ביוקר המחייה ועשויה להגביר את התחרות בתחום המזון".
שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת הוסיף: "אנו פועלים לחיזוק הכלכלה הישראלית ואת הקשרים בין המדינות. ביטול המכסים על יבוא מארצות-הברית הוא צעד משלים ליחסי הסחר בין המדינות החולקות הסכם סחר שנים רבות שיקדם שיתופי-פעולה כלכליים נוספים בעתיד ועשוי להוביל להפחתת מחירים של מוצרים מיובאים. נמשיך לפעול לפתיחת שווקים חדשים וליצירת הזדמנויות כלכליות שישפיעו על המשק הישראלי ועל השותפות עם ארצות-הברית, תוך שמירה על התוצרת המקומית".
- 12.רק מראה כמה קברניטי ישראל עלובים... (ל"ת)אנונימי 03/04/2025 08:19הגב לתגובה זו
- 11.אנונימי 02/04/2025 17:40הגב לתגובה זוהאינפלתיה לא תרד בישראל הישראלי המצוי משלם כמעט כל מה שמבקשים !
- 10.פרוגרס 02/04/2025 12:14הגב לתגובה זודי לכלכלת בעזרת השם
- לא מבינים בכלל מה זה מכס.תן להם לנסוע למרוקוהונגריה והם מסודרים (ל"ת)ליטי 03/04/2025 08:20הגב לתגובה זו
- 9.אזרח 02/04/2025 06:36הגב לתגובה זוזה מה שיעזור לחקלאות לא מכסים ובטח לא מאמריקה של טראמפ
- 8.ביטלו את המכס על רכבים (ל"ת)אופיר 02/04/2025 06:18הגב לתגובה זו
- 7.כל הכבוד צעד בכיוון הנכון (ל"ת)אלירן 01/04/2025 21:15הגב לתגובה זו
- Ron DeSantis 01/04/2025 21:38הגב לתגובה זוביבי צריך להמשיך לחלק שלמונים לשותפיו ואתה תמשיך לשלם
- 6.דב 01/04/2025 20:59הגב לתגובה זוממשלת דמים על מי אתם עובדים מה עם המכוניות.
- 5.Ron DeSantis 01/04/2025 20:58הגב לתגובה זולכן הוא מעלה מסים אחרים
- 4.חרטטנים שיבטלו מיסים על טסלה ופורד נראה אותם! (ל"ת)אנונימי 01/04/2025 20:41הגב לתגובה זו
- 3.אנונימי 01/04/2025 20:29הגב לתגובה זומה קורה עם רכבי יבוא מארהב האם המס המוטל עליהם מבוטל
- 2.אנונימי 01/04/2025 20:28הגב לתגובה זובכתבה שכחו לציין הורדה מלאה של מכס על רכבים אמריקאיםשכחו
- 1.אנונימי 01/04/2025 20:26הגב לתגובה זוכנראה שכחתם שיש גם יבוא רכבים מאמריקה. מה קורה שם מבטלים את מיסי היבוא על רכב אמריקאישכחתם
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
