אילן רום מנכל משרד האוצר; קרדיט: ברוך גרינברג
אילן רום מנכל משרד האוצר; קרדיט: ברוך גרינברג

אילן רום מונה למנכ"ל משרד האוצר

אחרי המלצת סמוטריץ', אילן רום, ששירת במוסד כ-25 שנה, מונה למנכ"ל משרד האוצר; "המשימות המרכזיות העומדות בפנינו כוללות את היערכות המשק ליום שאחרי המלחמה", מסר רום

רוי שיינמן | (2)

מינויו של אילן רום כמנכ"ל החדש של משרד האוצר אושר הממשלה. רום שירת במוסד במשך 25 שנה והגיע לדרגה מקבילה לתת-אלוף. במהלך שנותיו במוסד פיקד על אלפי מבצעים מורכבים חוצי יבשות וקיבל שני פרסי בטחון ישראל ואת צל"ש המוסד. הוא היה מהמנהלים ומהמפקדים שהובילו ויישמו את הרפורמה במוסד שהיוותה שינוי ארגוני וההפעלתי רב-מערכתי.


בשנתיים וחצי האחרונות מכהן רום כמנכ"ל המועצה האזורית הגדולה בארץ - מועצת מטה בנימין. הוא הוביל במועצה שינויי עומק בדגש על פיתוח כלכלי הכולל בן היתר תכנון ופיתוח מואץ של חמישה אזורי תעשיה גדולים, והוביל התייעלות כלכלית עמוקה בארגון ולראשונה הוביל לאיזון תקציבי ולרווחיות במועצה חרף תקופת המלחמה. רום דובר 4 שפות, עברית איטלקית, צרפתית ואנגלית, בוגר תואר ראשון בארכיאולוגיה וארץ ישראל ובעל תואר שני במשפטים.


"אילן יהיה נכס למשרד האוצר ויתרום מכשרונו ויכולתיו לקידום הכלכלה והמערכת הפיננסית בישראל", מסר שר האוצר ח"כ בצלאל סמוטריץ'. "אילן הוא מנהל חזק בעל עקומת למידה חדה, ואין לי ספק שהוא יסייע לנו בהנעת כלכלת ישראל קדימה. משרד האוצר הוא מהמשרדים החשובים והמורכבים ביותר לניהול במדינת ישראל. חיזוק שדרת הניהול ופרטיקות הניהול של המשרד, ובכלל זה שיפור ממשקי העבודה בין האגפים השונים בתוך המשרד, שיפור יחסי העבודה עם משרדי הממשלה האחרים, בדגש על אצילת סמכויות וחיזוק יכולות ניהול התקציב בתוך המשרדים, שיפור מדדי השקיפות בתקציב המדינה והנומרטור ובעבודת משרד האוצר יתרמו רבות ליעילות התקציבית, יחזקו את יכולות הביצוע של הממשלה ויהוו מנוע צמיחה עבור הכלכלה ועבור אזרחי ישראל".


"אני מודה לשר האוצר, בצלאל סמוטריץ’, על האמון", מסר אילן רום. "אני נכנס לתפקיד בחרדת קודש, מתוך הכרה בחשיבותו הרבה למדינת ישראל, ועם תוכניות גדולות לתמיכה בהמשך צמיחתה והזנקתה של הכלכלה הישראלית. בהובלת השר, אני מתכוון לקדם שיתוף פעולה הדוק בין משרד האוצר, הממשלה והמגזר הפרטי והעסקי - המנוע המרכזי של הכלכלה שלנו. יחד נפעל לחיזוק, פיתוח ושגשוג הכלכלה הישראלית. המשימות המרכזיות העומדות לפתחנו כוללות את היערכות המשק הישראלי ליום שאחרי המלחמה, במטרה להוביל ליציאה לתקופת צמיחה משמעותית, שתביא את הכלכלה הישראלית לשיאים חדשים. בנוסף נפעל לטיפול יסודי בסוגיית יוקר המחיה שמלווה את תושבי ישראל מזה שנים רבות".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אפי 19/03/2025 21:23
    הגב לתגובה זו
    מקווה ך שעמוד השדרה והאופי שלך יעמדו בלחצים הרעילים שלהם .
  • 1.
    ישראלי חרד מפוליטיקאים 19/03/2025 17:12
    הגב לתגובה זו
    מקווה שיעסוק ויפעל לטובת הכלכלה ולא וטובת הקלקלה הקואליציונית . צמיחה מחייבת לחסל את הכספים הקואליציונים וחלוקת הקצבאות . הציבור יצא לעבוד ולהתפרנס בכבוד והכלכלה תמריא .
שלמה קרעי הליכוד
צילום: הגר כהן

משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת

החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה

רן קידר |

מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה. 

לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.

לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם. 

עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל.  שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.

הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.

שלמה קרעי הליכוד
צילום: הגר כהן

משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת

החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה

רן קידר |

מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה. 

לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.

לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם. 

עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל.  שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.

הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.