אילן רום מנכל משרד האוצר; קרדיט: ברוך גרינברגאילן רום מונה למנכ"ל משרד האוצר
אחרי המלצת סמוטריץ', אילן רום, ששירת במוסד כ-25 שנה, מונה למנכ"ל משרד האוצר; "המשימות המרכזיות העומדות בפנינו כוללות את היערכות המשק ליום שאחרי המלחמה", מסר רום
מינויו של אילן רום כמנכ"ל החדש של משרד האוצר אושר הממשלה. רום שירת במוסד במשך 25 שנה והגיע לדרגה מקבילה לתת-אלוף. במהלך שנותיו במוסד פיקד על אלפי מבצעים מורכבים חוצי יבשות וקיבל שני פרסי בטחון ישראל ואת צל"ש המוסד. הוא היה מהמנהלים ומהמפקדים שהובילו ויישמו את הרפורמה במוסד שהיוותה שינוי ארגוני וההפעלתי רב-מערכתי.
בשנתיים וחצי האחרונות מכהן רום כמנכ"ל המועצה האזורית הגדולה בארץ - מועצת מטה בנימין. הוא הוביל במועצה שינויי עומק בדגש על פיתוח כלכלי הכולל בן היתר תכנון ופיתוח מואץ של
חמישה אזורי תעשיה גדולים, והוביל התייעלות כלכלית עמוקה בארגון ולראשונה הוביל לאיזון תקציבי ולרווחיות במועצה חרף תקופת המלחמה. רום דובר 4 שפות, עברית איטלקית, צרפתית ואנגלית, בוגר תואר ראשון בארכיאולוגיה וארץ ישראל ובעל תואר שני במשפטים.
"אילן יהיה נכס למשרד האוצר ויתרום מכשרונו ויכולתיו לקידום הכלכלה והמערכת הפיננסית בישראל", מסר שר האוצר ח"כ בצלאל סמוטריץ'. "אילן הוא מנהל חזק בעל עקומת למידה חדה, ואין לי ספק שהוא יסייע לנו בהנעת כלכלת ישראל קדימה. משרד האוצר הוא מהמשרדים החשובים והמורכבים
ביותר לניהול במדינת ישראל. חיזוק שדרת הניהול ופרטיקות הניהול של המשרד, ובכלל זה שיפור ממשקי העבודה בין האגפים השונים בתוך המשרד, שיפור יחסי העבודה עם משרדי הממשלה האחרים, בדגש על אצילת סמכויות וחיזוק יכולות ניהול התקציב בתוך המשרדים, שיפור מדדי השקיפות בתקציב
המדינה והנומרטור ובעבודת משרד האוצר יתרמו רבות ליעילות התקציבית, יחזקו את יכולות הביצוע של הממשלה ויהוו מנוע צמיחה עבור הכלכלה ועבור אזרחי ישראל".
"אני מודה לשר האוצר, בצלאל סמוטריץ’, על האמון", מסר אילן רום. "אני נכנס לתפקיד בחרדת
קודש, מתוך הכרה בחשיבותו הרבה למדינת ישראל, ועם תוכניות גדולות לתמיכה בהמשך צמיחתה והזנקתה של הכלכלה הישראלית. בהובלת השר, אני מתכוון לקדם שיתוף פעולה הדוק בין משרד האוצר, הממשלה והמגזר הפרטי והעסקי - המנוע המרכזי של הכלכלה שלנו. יחד נפעל לחיזוק, פיתוח ושגשוג
הכלכלה הישראלית. המשימות המרכזיות העומדות לפתחנו כוללות את היערכות המשק הישראלי ליום שאחרי המלחמה, במטרה להוביל ליציאה לתקופת צמיחה משמעותית, שתביא את הכלכלה הישראלית לשיאים חדשים. בנוסף נפעל לטיפול יסודי בסוגיית יוקר המחיה שמלווה את תושבי ישראל מזה שנים רבות".
- 2.אפי 19/03/2025 21:23הגב לתגובה זומקווה ך שעמוד השדרה והאופי שלך יעמדו בלחצים הרעילים שלהם .
- 1.ישראלי חרד מפוליטיקאים 19/03/2025 17:12הגב לתגובה זומקווה שיעסוק ויפעל לטובת הכלכלה ולא וטובת הקלקלה הקואליציונית . צמיחה מחייבת לחסל את הכספים הקואליציונים וחלוקת הקצבאות . הציבור יצא לעבוד ולהתפרנס בכבוד והכלכלה תמריא .
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
בחור במכולת, נוצר באמצעות AIהפתעה - "צעירים בארץ עם ידע פיננסי טוב מהמבוגרים"
בניגוד למדינות ה-OECD שבהן המבוגרים בעלי אוריינות פיננסית שעולה על הצעירים, בישראל זה הפוך - כך קובע מחקר של בנק ישראל
מחקר חדש של בנק ישראל מגלה כי למרות שהממוצע הארצי של אוריינות פיננסית בישראל דומה למדינות ה-OECD, הפערים הפנימיים בין קבוצות האוכלוסייה גדולים משמעותית. בחברה הערבית קיימת בעיה חריפה במיוחד, עם ציון של 54 נקודות בלבד לעומת 67 נקודות בקרב יהודים לא-חרדים - פער של כמעט 13 נקודות שמעיד על חסמים מבניים.
מחקר מקיף שנערך אשתקד במסגרת הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשיתוף עם בנק ישראל, בחן את רמת האוריינות הפיננסית בקרב 4,586 אזרחים בוגרים. התוצאות מצביעות על כך שבעוד המדד הכללי של אוריינות פיננסית בישראל הסתכם ב-64 נקודות - זהה לממוצע מדינות ה-OECD - קיימים פערים מובהקים בתוך החברה הישראלית.
"רמת האוריינות הפיננסית בישראל דומה לממוצע מדינות ה-OECD, ולא נמצאו פערים בין ישראל לממוצע ה-OECD במדד הכולל והן ברכיביו השונים", כותבים החוקרים ספי בכר, מאיה הרן רוזן ורמסיס גרא. עם זאת, הם מזהירים כי "קיימים פערים מובהקים באוריינות הפיננסית בין קבוצות האוכלוסייה בישראל: יהודים לא-חרדים זוכים לציונים הגבוהים ביותר, ואילו בחברה הערבית הציונים נמוכים גם לאחר פיקוח על משתנים שונים".
החברה הערבית: פער שלא נעלם גם אחרי התחשבות בגורמים דמוגרפיים
במדד הכללי של אוריינות פיננסית, האוכלוסייה הערבית קיבלה ציון של 54 נקודות בלבד, לעומת 67 נקודות ביהודים לא-חרדים ו-62 נקודות בחרדים. "בהשוואה בין קבוצות אוכלוסייה נמצא, כי בחברה הערבית קיים פער שלילי ומובהק בשני משתני התוצאה, גם לאחר שליטה על מאפיינים דמוגרפיים ורמת ידיעת השפה העברית", מציין המחקר. "ממצא זה מצביע על קיומם של חסמים נוספים בחברה הערבית, בדומה לממצאים של הצוות הבין-משרדי לגיבוש תוכנית לאומית להגברת ההכלה הפיננסית".
- הישראלים משלמים בזמן, אך חשים חוסר ידע פיננסי
- תוכנית חיסכון לכל ילד - יותר מניות, פחות אג"ח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנתונים מראים כי רק 13% מהאוכלוסייה הערבית עוברים את סף המינימום של 70 נקודות שנקבע על-ידי ה-OECD כציון הנדרש להתנהלות פיננסית מיטבית, לעומת 53% ביהודים לא-חרדים. בידע הפיננסי - הבנת מושגים כמו אינפלציה, ריבית ופיזור סיכונים - הציון של הערבים עמד על 20 נקודות בלבד, לעומת 31 נקודות ביהודים לא-חרדים.
