אילן רום מונה למנכ"ל משרד האוצר
אחרי המלצת סמוטריץ', אילן רום, ששירת במוסד כ-25 שנה, מונה למנכ"ל משרד האוצר; "המשימות המרכזיות העומדות בפנינו כוללות את היערכות המשק ליום שאחרי המלחמה", מסר רום
מינויו של אילן רום כמנכ"ל החדש של משרד האוצר אושר הממשלה. רום שירת במוסד במשך 25 שנה והגיע לדרגה מקבילה לתת-אלוף. במהלך שנותיו במוסד פיקד על אלפי מבצעים מורכבים חוצי יבשות וקיבל שני פרסי בטחון ישראל ואת צל"ש המוסד. הוא היה מהמנהלים ומהמפקדים שהובילו ויישמו את הרפורמה במוסד שהיוותה שינוי ארגוני וההפעלתי רב-מערכתי.
בשנתיים וחצי האחרונות מכהן רום כמנכ"ל המועצה האזורית הגדולה בארץ - מועצת מטה בנימין. הוא הוביל במועצה שינויי עומק בדגש על פיתוח כלכלי הכולל בן היתר תכנון ופיתוח מואץ של
חמישה אזורי תעשיה גדולים, והוביל התייעלות כלכלית עמוקה בארגון ולראשונה הוביל לאיזון תקציבי ולרווחיות במועצה חרף תקופת המלחמה. רום דובר 4 שפות, עברית איטלקית, צרפתית ואנגלית, בוגר תואר ראשון בארכיאולוגיה וארץ ישראל ובעל תואר שני במשפטים.
"אילן יהיה נכס למשרד האוצר ויתרום מכשרונו ויכולתיו לקידום הכלכלה והמערכת הפיננסית בישראל", מסר שר האוצר ח"כ בצלאל סמוטריץ'. "אילן הוא מנהל חזק בעל עקומת למידה חדה, ואין לי ספק שהוא יסייע לנו בהנעת כלכלת ישראל קדימה. משרד האוצר הוא מהמשרדים החשובים והמורכבים
ביותר לניהול במדינת ישראל. חיזוק שדרת הניהול ופרטיקות הניהול של המשרד, ובכלל זה שיפור ממשקי העבודה בין האגפים השונים בתוך המשרד, שיפור יחסי העבודה עם משרדי הממשלה האחרים, בדגש על אצילת סמכויות וחיזוק יכולות ניהול התקציב בתוך המשרדים, שיפור מדדי השקיפות בתקציב
המדינה והנומרטור ובעבודת משרד האוצר יתרמו רבות ליעילות התקציבית, יחזקו את יכולות הביצוע של הממשלה ויהוו מנוע צמיחה עבור הכלכלה ועבור אזרחי ישראל".
"אני מודה לשר האוצר, בצלאל סמוטריץ’, על האמון", מסר אילן רום. "אני נכנס לתפקיד בחרדת
קודש, מתוך הכרה בחשיבותו הרבה למדינת ישראל, ועם תוכניות גדולות לתמיכה בהמשך צמיחתה והזנקתה של הכלכלה הישראלית. בהובלת השר, אני מתכוון לקדם שיתוף פעולה הדוק בין משרד האוצר, הממשלה והמגזר הפרטי והעסקי - המנוע המרכזי של הכלכלה שלנו. יחד נפעל לחיזוק, פיתוח ושגשוג
הכלכלה הישראלית. המשימות המרכזיות העומדות לפתחנו כוללות את היערכות המשק הישראלי ליום שאחרי המלחמה, במטרה להוביל ליציאה לתקופת צמיחה משמעותית, שתביא את הכלכלה הישראלית לשיאים חדשים. בנוסף נפעל לטיפול יסודי בסוגיית יוקר המחיה שמלווה את תושבי ישראל מזה שנים רבות".
- 2.אפי 19/03/2025 21:23הגב לתגובה זומקווה ך שעמוד השדרה והאופי שלך יעמדו בלחצים הרעילים שלהם .
- 1.ישראלי חרד מפוליטיקאים 19/03/2025 17:12הגב לתגובה זומקווה שיעסוק ויפעל לטובת הכלכלה ולא וטובת הקלקלה הקואליציונית . צמיחה מחייבת לחסל את הכספים הקואליציונים וחלוקת הקצבאות . הציבור יצא לעבוד ולהתפרנס בכבוד והכלכלה תמריא .
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל
השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.
בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.
בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.
באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב
מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל
השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.
בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.
בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.
באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב
מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.
