אילן רום מנכל משרד האוצר; קרדיט: ברוך גרינברגאילן רום מונה למנכ"ל משרד האוצר
אחרי המלצת סמוטריץ', אילן רום, ששירת במוסד כ-25 שנה, מונה למנכ"ל משרד האוצר; "המשימות המרכזיות העומדות בפנינו כוללות את היערכות המשק ליום שאחרי המלחמה", מסר רום
מינויו של אילן רום כמנכ"ל החדש של משרד האוצר אושר הממשלה. רום שירת במוסד במשך 25 שנה והגיע לדרגה מקבילה לתת-אלוף. במהלך שנותיו במוסד פיקד על אלפי מבצעים מורכבים חוצי יבשות וקיבל שני פרסי בטחון ישראל ואת צל"ש המוסד. הוא היה מהמנהלים ומהמפקדים שהובילו ויישמו את הרפורמה במוסד שהיוותה שינוי ארגוני וההפעלתי רב-מערכתי.
בשנתיים וחצי האחרונות מכהן רום כמנכ"ל המועצה האזורית הגדולה בארץ - מועצת מטה בנימין. הוא הוביל במועצה שינויי עומק בדגש על פיתוח כלכלי הכולל בן היתר תכנון ופיתוח מואץ של
חמישה אזורי תעשיה גדולים, והוביל התייעלות כלכלית עמוקה בארגון ולראשונה הוביל לאיזון תקציבי ולרווחיות במועצה חרף תקופת המלחמה. רום דובר 4 שפות, עברית איטלקית, צרפתית ואנגלית, בוגר תואר ראשון בארכיאולוגיה וארץ ישראל ובעל תואר שני במשפטים.
"אילן יהיה נכס למשרד האוצר ויתרום מכשרונו ויכולתיו לקידום הכלכלה והמערכת הפיננסית בישראל", מסר שר האוצר ח"כ בצלאל סמוטריץ'. "אילן הוא מנהל חזק בעל עקומת למידה חדה, ואין לי ספק שהוא יסייע לנו בהנעת כלכלת ישראל קדימה. משרד האוצר הוא מהמשרדים החשובים והמורכבים
ביותר לניהול במדינת ישראל. חיזוק שדרת הניהול ופרטיקות הניהול של המשרד, ובכלל זה שיפור ממשקי העבודה בין האגפים השונים בתוך המשרד, שיפור יחסי העבודה עם משרדי הממשלה האחרים, בדגש על אצילת סמכויות וחיזוק יכולות ניהול התקציב בתוך המשרדים, שיפור מדדי השקיפות בתקציב
המדינה והנומרטור ובעבודת משרד האוצר יתרמו רבות ליעילות התקציבית, יחזקו את יכולות הביצוע של הממשלה ויהוו מנוע צמיחה עבור הכלכלה ועבור אזרחי ישראל".
"אני מודה לשר האוצר, בצלאל סמוטריץ’, על האמון", מסר אילן רום. "אני נכנס לתפקיד בחרדת
קודש, מתוך הכרה בחשיבותו הרבה למדינת ישראל, ועם תוכניות גדולות לתמיכה בהמשך צמיחתה והזנקתה של הכלכלה הישראלית. בהובלת השר, אני מתכוון לקדם שיתוף פעולה הדוק בין משרד האוצר, הממשלה והמגזר הפרטי והעסקי - המנוע המרכזי של הכלכלה שלנו. יחד נפעל לחיזוק, פיתוח ושגשוג
הכלכלה הישראלית. המשימות המרכזיות העומדות לפתחנו כוללות את היערכות המשק הישראלי ליום שאחרי המלחמה, במטרה להוביל ליציאה לתקופת צמיחה משמעותית, שתביא את הכלכלה הישראלית לשיאים חדשים. בנוסף נפעל לטיפול יסודי בסוגיית יוקר המחיה שמלווה את תושבי ישראל מזה שנים רבות".
- 2.אפי 19/03/2025 21:23הגב לתגובה זומקווה ך שעמוד השדרה והאופי שלך יעמדו בלחצים הרעילים שלהם .
- 1.ישראלי חרד מפוליטיקאים 19/03/2025 17:12הגב לתגובה זומקווה שיעסוק ויפעל לטובת הכלכלה ולא וטובת הקלקלה הקואליציונית . צמיחה מחייבת לחסל את הכספים הקואליציונים וחלוקת הקצבאות . הציבור יצא לעבוד ולהתפרנס בכבוד והכלכלה תמריא .
ביטוח לאומי: מאות אלפי זכאים יקבלו עד 1,200 ש"ח בחשבון
מענק חימום לקראת החורף בסכום של 600 עד 1,200 שקל לזכאים; למי מגיע ואיך לבקש מענק כזה?
המדינה תעביר מענקי סיוע לחימום - רובם ישולמו אוטומטית לחשבון הבנק של הזכאים. המוסד לביטוח לאומי בשיתוף משרד הרווחה יתחיל בימים הקרובים להעביר מענקי חימום לאזרחים הזכאים לכך, לקראת עונת החורף הקרבה.
מענק חד פעמי להקלה בחשבונות החימום
מדובר בתשלום חד פעמי, שמיועד להקל על ההוצאה של משקי בית מוחלשים בחשבונות החימום - בין אם מדובר בחשמל, גז, דלק או אמצעים אחרים. המענקים נעים בטווח של 600 עד 1,200 שקלים למשפחה, בהתאם לקריטריוני הזכאות. סכומים גבוהים יותר יועברו לקבוצות אוכלוסייה מסוימות, כמו קשישים או ניצולי שואה. לפי נתוני ביטוח לאומי, המענק הסטנדרטי לשנת 2025 עומד על 649 שקלים - סכום שנקבע בהתאם למנגנון חישוב שנתי המשלב עדכון קצבאות והוצאות אנרגיה ממוצעות.
מי זכאי למענק ומתי ייכנס הכסף?
ברוב המקרים, הזכאים לא יצטרכו להגיש בקשה - המענק יוזרם באופן אוטומטי לחשבונם, לפי נתוני הזכאות שכבר קיימים בביטוח הלאומי. ההעברות צפויות להתבצע כבר בימים הקרובים, חלק מהתשלומים יוקדם למועד שלפני 28 באוקטובר - תאריך תשלום הקצבאות החודשי.
בין מקבלי המענק נמצאים:
- מקבלי קצבת אזרח ותיק עם תוספת השלמת הכנסה
- מקבלי קצבאות נכות וסיעוד
- זכאים לקצבת שאירים שהגיעו לגיל פרישה
- חיילים משוחררים ונפגעי פעולות איבה
- ניצולי שואה
- משפחות עם ילדים בהכנסה נמוכה
- אחרי שקיבל מיליון: חשמלאי שנפל יפוצה בכ-130 אלף ש'
- פקידה בביטוח לאומי דרשה להכיר בלחץ כפגיעה בעבודה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, מי שקיבל גמלת אזרח ותיק מיוחדת או תוספת בגין השלמת הכנסה באחד מהחודשים האחרונים - יזכה אף הוא לקבלת המענק.
אושרה ערבות של 200 מיליון ש' לקרנות השקעה בתחום הביטחוני
ועדת הכספים של הכנסת אישרה יוזמה משותפת של משרד הביטחון והאוצר להעמדת ערבות מדינה לקרנות השקעה בתחום הטכנולוגיה הצבאית המתקדמת. המהלך נועד להתמודד עם הקושי של מיזמי ביטחון להשיג מימון פרטי, ולבסס בישראל תעשייה חדשנית שתשמור על עצמאות ביטחונית שלה ותהווה
מנוע צמיחה כלכלי
ועדת הכספים של הכנסת, בראשות ח"כ חנוך מילביצקי (הליכוד), אישרה הקמת מסגרת של ערבות מדינה בהיקף של עד 200 מיליון שקל שתאפשר הקמת שתי קרנות השקעה ייעודיות בתחום התעשייה הצבאית המתקדמת. מדובר במהלך משותף של משרד הביטחון ומשרד האוצר, שנועד לתת מענה למחסור במקורות מימון למיזמים ביטחוניים ולחזק את העצמאות הטכנולוגית של ישראל על רקע ההתפתחויות הגיאופוליטיות בעולם, כך על פי הודעת הוועדה.
החלטת הוועדה מגיעה על רקע ההבנה כי ישראל נדרשת לשמר ולפתח תשתית ביטחונית עצמאית - הן מבחינת ייצור טכנולוגיות צבאיות והן בתחום החדשנות. עבודת מטה של מפא"ת (המִינהל למחקר ולפיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגי) במשרד הביטחון ושל אגף החשב הכללי באוצר העלתה כי מיזמים בתחום הדיפנסטק, בעיקר כאלה שמפתחים מוצרים לשימוש צבאי בלבד, נתקלים בקושי משמעותי בגיוס משקיעים. לעומת זאת, חברות שמפתחות טכנולוגיות בעלות שימוש כפול - ביטחוני ואזרחי - מצליחות לגייס מימון ביתר קלות.
הקרנות החדשות צפויות להשקיע במיזמים בתחום ההגנה, הפיתוח והייצור הצבאי, וליצור מנגנון תמיכה ממשלתי שיצמצם את הסיכון למשקיעים פרטיים. לפי המודל שאושר, חלק מכספי המשקיעים יובטח על ידי המדינה, מה שיאפשר להניע השקעות בהיקף כולל של לפחות מיליארד שקל במהלך השנתיים הקרובות.
במשרד הביטחון הסבירו כי המטרה המרכזית היא לבסס בישראל אקוסיסטם ביטחוני-טכנולוגי שיכלול יזמים, חברות חדשנות והון אנושי איכותי - בדומה למערכות הפועלות במדינות מובילות בעולם. עוד נמסר כי אף שההוצאה הביטחונית העולמית צפויה להגיע ב-2025 ליותר מ-2.7 טריליון דולר, חברות רבות בתחום הביטחוני מתקשות לשרוד בשל פרקי הזמן הארוכים בין פיתוח המוצרים לבין רכישתם על ידי מדינות.
- תקנות חדשות לחלוקת דיבידנדים בין חברות נכנסו לתוקף
- מילביצקי בדרך לראשות ועדת הכספים - למרות החקירה הפלילית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במשרד האוצר מתכננים לצאת למכרז להקמת הקרנות כבר בתחילת השבוע הבא, במטרה למשוך משקיעים מהשוק הפרטי ולשלבם ביוזמה הלאומית. בממשלה רואים במהלך זה צעד אסטרטגי שנועד לא רק לשמור על יתרונה הביטחוני של ישראל, אלא גם להמריץ את הכלכלה באמצעות פיתוח תעשייה חדשנית שתעמוד בחזית הטכנולוגיה העולמית.
