אילן רום מנכל משרד האוצר; קרדיט: ברוך גרינברג
אילן רום מנכל משרד האוצר; קרדיט: ברוך גרינברג

אילן רום מונה למנכ"ל משרד האוצר

אחרי המלצת סמוטריץ', אילן רום, ששירת במוסד כ-25 שנה, מונה למנכ"ל משרד האוצר; "המשימות המרכזיות העומדות בפנינו כוללות את היערכות המשק ליום שאחרי המלחמה", מסר רום

רוי שיינמן | (2)

מינויו של אילן רום כמנכ"ל החדש של משרד האוצר אושר הממשלה. רום שירת במוסד במשך 25 שנה והגיע לדרגה מקבילה לתת-אלוף. במהלך שנותיו במוסד פיקד על אלפי מבצעים מורכבים חוצי יבשות וקיבל שני פרסי בטחון ישראל ואת צל"ש המוסד. הוא היה מהמנהלים ומהמפקדים שהובילו ויישמו את הרפורמה במוסד שהיוותה שינוי ארגוני וההפעלתי רב-מערכתי.


בשנתיים וחצי האחרונות מכהן רום כמנכ"ל המועצה האזורית הגדולה בארץ - מועצת מטה בנימין. הוא הוביל במועצה שינויי עומק בדגש על פיתוח כלכלי הכולל בן היתר תכנון ופיתוח מואץ של חמישה אזורי תעשיה גדולים, והוביל התייעלות כלכלית עמוקה בארגון ולראשונה הוביל לאיזון תקציבי ולרווחיות במועצה חרף תקופת המלחמה. רום דובר 4 שפות, עברית איטלקית, צרפתית ואנגלית, בוגר תואר ראשון בארכיאולוגיה וארץ ישראל ובעל תואר שני במשפטים.


"אילן יהיה נכס למשרד האוצר ויתרום מכשרונו ויכולתיו לקידום הכלכלה והמערכת הפיננסית בישראל", מסר שר האוצר ח"כ בצלאל סמוטריץ'. "אילן הוא מנהל חזק בעל עקומת למידה חדה, ואין לי ספק שהוא יסייע לנו בהנעת כלכלת ישראל קדימה. משרד האוצר הוא מהמשרדים החשובים והמורכבים ביותר לניהול במדינת ישראל. חיזוק שדרת הניהול ופרטיקות הניהול של המשרד, ובכלל זה שיפור ממשקי העבודה בין האגפים השונים בתוך המשרד, שיפור יחסי העבודה עם משרדי הממשלה האחרים, בדגש על אצילת סמכויות וחיזוק יכולות ניהול התקציב בתוך המשרדים, שיפור מדדי השקיפות בתקציב המדינה והנומרטור ובעבודת משרד האוצר יתרמו רבות ליעילות התקציבית, יחזקו את יכולות הביצוע של הממשלה ויהוו מנוע צמיחה עבור הכלכלה ועבור אזרחי ישראל".


"אני מודה לשר האוצר, בצלאל סמוטריץ’, על האמון", מסר אילן רום. "אני נכנס לתפקיד בחרדת קודש, מתוך הכרה בחשיבותו הרבה למדינת ישראל, ועם תוכניות גדולות לתמיכה בהמשך צמיחתה והזנקתה של הכלכלה הישראלית. בהובלת השר, אני מתכוון לקדם שיתוף פעולה הדוק בין משרד האוצר, הממשלה והמגזר הפרטי והעסקי - המנוע המרכזי של הכלכלה שלנו. יחד נפעל לחיזוק, פיתוח ושגשוג הכלכלה הישראלית. המשימות המרכזיות העומדות לפתחנו כוללות את היערכות המשק הישראלי ליום שאחרי המלחמה, במטרה להוביל ליציאה לתקופת צמיחה משמעותית, שתביא את הכלכלה הישראלית לשיאים חדשים. בנוסף נפעל לטיפול יסודי בסוגיית יוקר המחיה שמלווה את תושבי ישראל מזה שנים רבות".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אפי 19/03/2025 21:23
    הגב לתגובה זו
    מקווה ך שעמוד השדרה והאופי שלך יעמדו בלחצים הרעילים שלהם .
  • 1.
    ישראלי חרד מפוליטיקאים 19/03/2025 17:12
    הגב לתגובה זו
    מקווה שיעסוק ויפעל לטובת הכלכלה ולא וטובת הקלקלה הקואליציונית . צמיחה מחייבת לחסל את הכספים הקואליציונים וחלוקת הקצבאות . הציבור יצא לעבוד ולהתפרנס בכבוד והכלכלה תמריא .
נתניהו לוויתן
צילום: עמוס בן גרשום

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים

ההסכם מבוסס על הרחבת יצוא הגז ממאגר לווייתן, צפוי להניב כ־58 מיליארד שקל לקופת המדינה ולהימשך עד שנת 2040



אדיר בן עמי |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.


העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.


לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.


בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.


ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.



אנשים וגרפים
צילום: FREEPIK

התמ"ג זינק ב-11% ברבעון השלישי של 2025, הצריכה ב-21%

הצריכה הפרטית, ההשקעות והייצוא הובילו את הצמיחה לאחר הירידה החדה ברבעון השני על רקע מלחמת "עם כלביא"; התמ"ג לנפש עלה ב-9.5%

רן קידר |
נושאים בכתבה תמ"ג צריכה פרטית

התמ"ג רשם קפיצה חדה ברבעון השלישי של שנת 2025, עם עלייה של 11% בחישוב שנתי (2.6% בחישוב רבעוני), כך על פי האומדן השני של החשבונות הלאומיים שפרסמה היום הלמ"ס. העלייה החדה משקפת התאוששות משמעותית בפעילות הכלכלית, לאחר ירידה של 4.8% בתמ"ג ברבעון השני של השנה, שנרשמה בעקבות מלחמת "עם כלביא" והשפעותיה על המשק.

על פי נתוני הלמ"ס, הצמיחה ברבעון השלישי נובעת יותר מכל מהתאוששות חזקה בצריכה הפרטית, מגידול חד בהשקעות בנכסים קבועים ומעלייה ביצוא הסחורות והשירותים. במקביל, נרשמה גם עלייה מתונה יחסית בצריכה הציבורית, בעוד היבוא עלה בשיעור דו-ספרתי, דבר המעיד על חידוש הביקושים במשק.


תוצר מקומי גולמי לנפש נתונים מנוכי עונתיות, בשקלים


צריכה פרטית

בפילוח לפי רכיבי התוצר, עולה כי ההוצאות על צריכה פרטית זינקו ב־21.6% בחישוב שנתי (5% בחישוב רבעוני), לאחר ירידה של 5.1% ברבעון השני. הצריכה הפרטית לנפש עלתה ב-19.9% בחישוב שנתי. העלייה בצריכה הפרטית נרשמה כמעט בכל סעיפי ההוצאה, ובפרט במוצרים ברי-קיימא (למשל ריהוט, מקררים ומכונות כביסה) וברי-קיימא למחצה (למשל בגדים, נעליים וחפצים לבית).