כטבמ
צילום: תעשייה אווירית

10 הכטב"מים הטובים בעולם - האם ישראל בצמרת?

מי הכטב"מים שנחשבים הטובים בעולם, איפה הם היו בשימוש, מה היכולות המבצעיות שלם - כל מה שצריך לדעת

עמית בר | (9)
נושאים בכתבה כטב"ם

הכטב"מים (כלי טיס בלתי מאוישים) הפכו לאחד הכלים החשובים ביותר בשדה הקרב המודרני, כשהם משמשים למשימות תקיפה, איסוף מודיעין, סיור והגנה. הדירוג של הכטב"מים שלפניכם הוא ריכוז של ממצאים בתקשורת הביטחונית על  על סמך מספר פרמטרים: טווח טיסה, משך שהייה באוויר, יכולות חימוש, טכנולוגיות חמקנות, דיוק תקיפה, עלויות, מספר יחידות שיוצרו ושימוש מבצעי מוכח.


1. MQ-9 Reaper (ארה"ב)

פותח: 2001 על ידי ג'נרל אטומיקס
יוצר עד כה: מעל 300 יחידות
משמש את: ארה"ב, בריטניה, צרפת, איטליה, ספרד
טווח: 1,850 ק"מ
זמן שהייה: 27 שעות
מהירות מרבית: 482 קמ"ש
משקל: 4,760 ק"ג
חימוש: טילי AGM-114 Hellfire, פצצות מונחות GBU-12
עלות: כ-32 מיליון דולר
ה-MQ-9 Reaper השתתף במבצעי אפגניסטן, עיראק, סוריה ותימן, ולקח חלק בחיסול בכירים בארגוני טרור כמו אל-קאעדה ודאעש.


יתרונות:  יכולת חימוש מרשימה, משך טיסה ארוך, מוכח בשדה הקרב
חסרונות: לא חמקני, יקר יחסית


2. Bayraktar TB2 (טורקיה)

פותח: 2014 על ידי Baykar
יוצר עד כה: מעל 500 יחידות
משמש את: טורקיה, אוקראינה, קטר, אזרבייג'ן
טווח: 300 ק"מ
זמן שהייה: 27 שעות
מהירות מרבית: 222 קמ"ש
משקל: 700 ק"ג
חימוש: טילי MAM-L, פצצות מונחות

עלות: כ-5 מיליון דולר


ה-TB2 הפך לאחד הכלים המשמעותיים ביותר במלחמת נגורנו-קרבאך, המלחמה באוקראינה והמערכה בלוב.


יתרונות: עלות נמוכה מאוד, יכולת תקיפה מדויקת, קל לתפעול

חסרונות: לא חמקני,  חימוש מוגבל




3. RQ-4 Global Hawk (ארה"ב)

פותח: 1998 על ידי Northrop Grumman
יוצר עד כה: כ-50 יחידות
משמש את: ארה"ב, נאט"ו, יפן
טווח: 22,780 ק"מ

זמן שהייה: 34 שעות
מהירות מרבית: 629 קמ"ש
משקל: 6,800 ק"ג
חימוש: ללא חימוש – משמש רק לאיסוף מודיעין

עלות: כ-130 מיליון דולר


ה-RQ-4 פעל באפגניסטן, עיראק, סוריה ואוקראינה, ושימש למשימות ריגול מתקדמות.


יתרונות: כושר טיסה לטווחים ארוכים מאוד, מצלמות מתקדמות לסיור ומודיעין

חסרונות: ללא חימוש כלל, יקר מאוד


4. Heron TP (ישראל)

פותח: 2004 על ידי התעשייה האווירית
יוצר עד כה: מאות יחידות
משמש את: ישראל, גרמניה, הודו
טווח: 7,400 ק"מ

קיראו עוד ב"בארץ"

זמן שהייה: 36 שעות
משקל: 5,400 ק"ג
חימוש: מגוון טילים מתקדמים

עלות: כ-35 מיליון דולר


שימש במבצעי צה"ל בעזה, בסוריה ובלבנון, והפך לכלי קריטי בפעילות המודיעינית של ישראל.

יתרונות: מערכות אלקטרוניות מתקדמות, כושר שהייה ארוך

חסרונות: לא חמקני במיוחד


כתבות קשורות: 

מטוסי הקרב המובילים בעולם - 10 הגדולים

מסוקי הקרב הטובים בעולם – מי הכי חזק בשמיים?





5. Wing Loong II (סין)

פותח: 2017 על ידי AVIC
יוצר עד כה: מעל 200 יחידות
משמש את: סין, ערב הסעודית, איחוד האמירויות

טווח: 4,000 ק"מ
זמן שהייה: 20 שעות
חימוש: טילי HJ-10

עלות: כ-5 מיליון דולר


שימש לתקיפות בלוב ובתימן.


יתרונות: עלות נמוכה יחסית, יכולת תקיפה טובה

חסרונות: מערכות פחות מתקדמות מהמקבילים האמריקאים


6. MQ-4C Triton (ארה"ב)

פותח: 2013
יוצר עד כה: מעל 20 יחידות
משמש את: חיל הים האמריקאי
טווח: 15,000 ק"מ

שהייה באוויר: 30 שעות
חימוש: ללא חימוש

משמש למשימות מודיעין ימי ופעל באזור האוקיינוס השקט.


יתרונות: יכולת גילוי איומים ימיים

חסרונות: יקר מאוד



7. Shahed-129 (איראן)


פותח: 2012
יוצר עד כה: מאות יחידות
משמש את: איראן ובעלות בריתה

טווח: 1,700 ק"מ
חימוש: טילים מדויקים


שימש בלחימה בסוריה, עיראק ותימן.


יתרונות: עלות נמוכה, כושר נשיאה גבוה

חסרונות: מערכות ניווט בסיסיות


8. CH-5 Rainbow (סין)

פותח: 2017
יוצר עד כה: עשרות יחידות
משמש את: סין, מצרים, ערב הסעודית

טווח: 2,000 ק"מ
חימוש: מגוון טילים
פרק מבצעי

נמצא בניסויים קרביים במזרח התיכון.


יתרונות: חימוש מתקדם, יכולת שהייה גבוהה


חסרונות: לא חמקני


9. GJ-11 (סין)

פותח: 2020
יוצר עד כה: מספר לא ידוע
משמש את: סין
טווח: לא פורסם
חימוש: טילים מונחים


עדיין לא הופעל במלחמות.

יתרונות: חמקני

חסרונות: לא נבחן בקרב


10. Hermes 900 (ישראל)

פותח: 2009
יוצר עד כה: מאות יחידות
משמש את: ישראל, שווייץ, ברזיל

טווח: 2,000 ק"מ
חימוש: יכולת חימוש מוגבלת


נמצא בשימוש מבצעי בצה"ל ובכמה צבאות בעולם.

יתרונות: יכולת סיור מתקדמת

חסרונות: נשיאת חימוש מוגבלת



תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    מה עם הra01 המלט הישראלי הסודי הטוב בעולם (ל"ת)
    אנונימי 05/07/2025 23:50
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    אנונימי 05/07/2025 17:27
    הגב לתגובה זו
    מה שכן שלנו שוהה הרבה זמן באוויר וזה ממש חשוב
  • 5.
    הדרוג מוזר כי לא צריך להיות מקום לטורקים ואיראנים בצמרת (ל"ת)
    ויטלי 12/03/2025 16:48
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    שוקי 12/03/2025 15:16
    הגב לתגובה זו
    מה עם הזיק . מעולה !!!
  • 3.
    חסר זיק (ל"ת)
    זיק 12/03/2025 08:33
    הגב לתגובה זו
  • את הזיק לא מפרסמים כי הוא סודי מאד (ל"ת)
    רהמי.מ 12/03/2025 11:31
    הגב לתגובה זו
  • הזיק 450 סוס עבודה מספר אחד בעולם (ל"ת)
    אנונימי 12/03/2025 11:24
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אנונימי 12/03/2025 02:02
    הגב לתגובה זו
    הרון הוא המזלט הטוב בעולם
  • 1.
    יש כלים מתקדמים שלא פורסמו (ל"ת)
    עושה חשבון 12/03/2025 01:09
    הגב לתגובה זו
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות

חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים

נושאים בכתבה רווחים כלואים

במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.

ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.

מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף"  בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.

בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.

מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025  והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.  

ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים

המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"

רן קידר |

הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.

הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם,  נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.

תגים מזוייפים

בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.

במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.

הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.