מסוקי הקרב הטובים בעולם – מי הכי חזק בשמיים?
מבואינג ועד מיל: הכירו את מסוקי הקרב ששולטים בשדה הקרב המודרני
מסוקי קרב הם אחד הכלים הכי קטלניים ומרשימים בזרועות האוויר של צבאות העולם. הם משלבים מהירות, כוח אש וגמישות, ומשמשים למשימות כמו תקיפת טנקים, תמיכה קרקעית ואפילו קרבות אוויר-אוויר. במרץ 2025, השוק מלא בדגמים מתקדמים, ואנחנו נסקור כאן את 10 מסוקי הקרב המובילים – מי מייצר אותם, איפה משתמשים בהם, כמה הם עולים, ומה היתרונות והחסרונות שלהם.
> מטוסי הקרב המובילים בעולם - 10 הגדולים
>10 הכטב"מים הטובים בעולם - האם ישראל בצמרת?
1. בואינג AH-64E אפאצ'י גארדיאן (Boeing AH-64E Apache Guardian)
יצרן: בואינג (Boeing), ארה"ב
שימוש: צבא ארה"ב, ישראל, בריטניה, יפן, הולנד ועוד.
עלות: כ-52 מיליון דולר (~200 מיליון שקל)
יתרונות: תא טייס משוריין בטיטניום, חיישני לילה מתקדמים, טילי Hellfire מדויקים.
ניסיון קרבי עשיר (עיראק, אפגניסטן, עזה).
חסרונות: עלויות תחזוקה גבוהות (~5,000 דולר לשעת טיסה). פגיעות לטילי נ"מ מודרניים אם לא מוגן היטב.
למה הוא בולט: האפאצ'י הוא עמוד השדרה של צבא ארה"ב, עם למעלה מ-1,280 יחידות ו-5 מיליון שעות טיסה.
2. מיל Mi-28NM הווק (Mil Mi-28NM Havoc)
יצרן: מיל (Mil), רוסיה
שימוש: רוסיה, עיראק, אלג'יריה.
עלות: כ-18-20 מיליון דולר (~70-77 מיליון שקל)
- "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
- בנק ONE ZERO מציג: מסחר בניירות ערך ללא עמלות, לכל החיים ולכל הגילאים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
יתרונות: עמידות גבוהה לתנאים קשים, תותח 30 מ"מ, טילי Ataka נגד שריון.
זול יחסית למתחרים מערביים.
חסרונות: אלקטרוניקה פחות מתקדמת מהמערב, פגיעות לנשק מונחה לייזר.
למה הוא בולט: מותאם למלחמה קרה, ממשיך להרשים בסוריה ובאוקראינה.
3. קאמוב Ka-52 אליגטור (Kamov Ka-52 Alligator)
יצרן: קאמוב (Kamov), רוסיה
שימוש: רוסיה, מצרים.
עלות: כ-16 מיליון דולר (~62 מיליון שקל)
יתרונות: מושבים כפולים עם כיסא מפלט (נדיר במסוקים), רוטורים כפולים לזריזות. יכולת תקיפה רב-תכליתית.
חסרונות: תחזוקה מורכבת, פחות נפוץ ממתחרים.
למה הוא בולט: עיצוב ייחודי וקטלניות שהוכחה באוקראינה.
4. יורוקופטר טייגר (Eurocopter Tiger)
יצרן: איירבוס הליקופטרים (Airbus Helicopters), צרפת/גרמניה
שימוש: צרפת, גרמניה, ספרד, אוסטרליה. עלות: כ-40 מיליון דולר (~154 מיליון שקל)
יתרונות: רב-תכליתי (נגד טנקים, תמיכה קרקעית), חמקניות יחסית, מערכות שליטה מודולריות.
חסרונות: יקר לייצור ותחזוקה, פחות ניסיון קרבי מאפאצ'י.
למה הוא בולט: המסוק הראשון שיוצר לגמרי באירופה, גמישות מרשימה.
5. בל AH-1Z וייפר (Bell AH-1Z Viper)
יצרן: בל (Bell), ארה"ב
שימוש: חיל הנחתים האמריקאי.
עלות: כ-31 מיליון דולר (~120 מיליון שקל)
יתרונות: טילי Sidewinder אוויר-אוויר, מהירות וזריזות, תא טייס מתקדם.
חסרונות: עלות תפעול גבוהה (~20,000 דולר לשעה), פחות משוריין מהאפאצ'י.
למה הוא בולט: ממשיך את מורשת ה"קוברה" עם טכנולוגיה מודרנית.
6. מיל Mi-24/35 הינד (Mil Mi-24/35 Hind)
יצרן:
מיל (Mil), רוסיה
שימוש: רוסיה, הודו, יותר מ-50 מדינות נוספות.
עלות: כ-12-15 מיליון דולר (~46-58 מיליון שקל)
יתרונות: יכולת נשיאת 8 חיילים + תקיפה, נפוץ וזול, ניסיון קרבי עשיר.
חסרונות: טכנולוגיה ישנה, פגיעות לנשק מודרני.
למה הוא בולט: המסוק הכי מיוצר בהיסטוריה (2,600+ יחידות).
7. אגוסטה-וסטלנד T129 ATAK
יצרן: לאונרדו (Leonardo), איטליה/טורקיה
שימוש: טורקיה, פקיסטן, הפיליפינים.
עלות: כ-25 מיליון דולר (~96 מיליון שקל)
יתרונות: זריזות בשטח הררי, טילי UMTAS מקומיים, מחיר תחרותי.
חסרונות: פחות ניסיון קרבי, תלות בחלקים זרים.
למה הוא בולט: מותאם למלחמה טקטית בהרים של טורקיה.
8. צ'אנגה Z-10
יצרן: צ'אנגה (Changhe Aircraft), סין
שימוש: צבא סין.
עלות: כ-15-20 מיליון דולר (~58-77 מיליון שקל)
יתרונות: זול יחסית, טילי HJ-10 נגד שריון, עיצוב חמקני קל.
חסרונות: פחות נבדק בקרב, תלות בטכנולוגיה זרה מוקדמת.
למה הוא בולט: המסוק הראשון שסין פיתחה עצמאית.
9. סיקורסקי S-70A בלק הוק (מיגון קרבי)
יצרן: סיקורסקי (Sikorsky), ארה"ב
שימוש: ארה"ב, טורקיה, דרום קוריאה (גרסאות מותאמות לתקיפה).
עלות: כ-20-25 מיליון דולר (~77-96 מיליון שקל)
יתרונות: רב-תכליתי (תקיפה+הובלה), אמינות גבוהה, נפוץ מאוד.
חסרונות: פחות מותאם לתקיפה ישירה מאפאצ'י, מהירות נמוכה יחסית.
למה הוא בולט: גרסאות חמושות הופכות אותו לאיום רציני.
10. אגוסטה A129 מנגוסטה (Agusta A129 Mangusta)
יצרן: לאונרדו (Leonardo), איטליה
שימוש: איטליה (בעיקר).
עלות: כ-25 מיליון דולר (~96 מיליון שקל)
יתרונות: קל משקל וזריז, טילי Spike יעילים, חסכוני בדלק.
חסרונות: פחות חזק ממתחרים, שימוש מוגבל מחוץ לאיטליה.
למה הוא בולט: המסוק הראשון שתוכנן כולו באירופה המערבית.
ניתוח קצר: מי הכי טוב?
האפאצ'י (AH-64E) מוביל בזכות ניסיון, טכנולוגיה וכוח אש, אבל הוא יקר ודורש תחזוקה רבה.
הרוסים (Mi-28, Ka-52) מציעים עמידות
ומחיר נמוך, אבל מפגרים באלקטרוניקה.
האירופאים (טייגר, מנגוסטה) מביאים גמישות וחדשנות, אבל פחות נפוצים.
הסינים (Z-10) עולים מהר, אבל עדיין לא מוכחים במלחמות גדולות.
- 6.מאור 13/03/2025 12:32הגב לתגובה זולא לשווא כמעט לא בשימוש בעזה או לבנון.
- 5.אנונימי 12/03/2025 17:43הגב לתגובה זומי מכין כתבה שלמה על מסוקים ולא טורח לשים תמונה של כל מסוק שנדע להבדיל וסתם ליופי.נורא
- 4.צריך טייסים שלא מסרבים לטוס (ל"ת)הכי חשוב 12/03/2025 15:31הגב לתגובה זו
- רון 14/03/2025 17:32הגב לתגובה זולסלק את המצורעים שמבקשים להפוך את ישראל לדיקטטורה ולמדינת משטרה ולהחזיר אותה לשפיות יהודית ודמוקרטית .
- אנונימי 13/03/2025 12:31הגב לתגובה זוחשבת על זה פעם
- 3.אנונימי 12/03/2025 14:42הגב לתגובה זוהאליגטור עמיד כמו סבתות עם הליכון במדרגות וגם נופל מהשמיים בהתאם.כמו בכתבה עם הכטבמים חלק מהנתונים המצוינים הפוכים למציאות.כמו הביירקטר הטורקי שהאוקראינים אלה שמשתמשים בו הכי הרבה בעולם מתלוננים על חוסר הדיוק שלו.לא משנה איפה שלא יודעים תמציאו זה מוכר
- 2.למה אין תמונה של כל מסוק קשה להשקיע (ל"ת)אנונימי 11/03/2025 09:33הגב לתגובה זו
- 1.שי חנוני 11/03/2025 08:36הגב לתגובה זוהגיע הזמן שתעשייה אווירית תצטרף לשוק

"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
