אפאצי מסוק קרב (דובר צה"ל)
אפאצי מסוק קרב (דובר צה"ל)

מסוקי הקרב הטובים בעולם – מי הכי חזק בשמיים?

מבואינג ועד מיל: הכירו את מסוקי הקרב ששולטים בשדה הקרב המודרני

עמית בר | (8)
נושאים בכתבה אפאצ'י מסוק קרב

מסוקי קרב הם אחד הכלים הכי קטלניים ומרשימים בזרועות האוויר של צבאות העולם. הם משלבים מהירות, כוח אש וגמישות, ומשמשים למשימות כמו תקיפת טנקים, תמיכה קרקעית ואפילו קרבות אוויר-אוויר. במרץ 2025, השוק מלא בדגמים מתקדמים, ואנחנו נסקור כאן את 10 מסוקי הקרב המובילים – מי מייצר אותם, איפה משתמשים בהם, כמה הם עולים, ומה היתרונות והחסרונות שלהם.


מטוסי הקרב המובילים בעולם - 10 הגדולים

>10 הכטב"מים הטובים בעולם - האם ישראל בצמרת?


1. בואינג AH-64E אפאצ'י גארדיאן (Boeing AH-64E Apache Guardian)

יצרן: בואינג (Boeing), ארה"ב
שימוש: צבא ארה"ב, ישראל, בריטניה, יפן, הולנד ועוד. 
עלות: כ-52 מיליון דולר (~200 מיליון שקל)  


יתרונות:  תא טייס משוריין בטיטניום, חיישני לילה מתקדמים, טילי Hellfire מדויקים.  

ניסיון קרבי עשיר (עיראק, אפגניסטן, עזה).


חסרונות:  עלויות תחזוקה גבוהות (~5,000 דולר לשעת טיסה).  פגיעות לטילי נ"מ מודרניים אם לא מוגן היטב.


למה הוא בולט: האפאצ'י הוא עמוד השדרה של צבא ארה"ב, עם למעלה מ-1,280 יחידות ו-5 מיליון שעות טיסה.



2. מיל Mi-28NM הווק (Mil Mi-28NM Havoc)

יצרן: מיל (Mil), רוסיה 
שימוש: רוסיה, עיראק, אלג'יריה. 
עלות: כ-18-20 מיליון דולר (~70-77 מיליון שקל)  

קיראו עוד ב"בארץ"

יתרונות:  עמידות גבוהה לתנאים קשים, תותח 30 מ"מ, טילי Ataka נגד שריון.  

זול יחסית למתחרים מערביים.


חסרונות:  אלקטרוניקה פחות מתקדמת מהמערב, פגיעות לנשק מונחה לייזר.

למה הוא בולט: מותאם למלחמה קרה, ממשיך להרשים בסוריה ובאוקראינה.



3. קאמוב Ka-52 אליגטור (Kamov Ka-52 Alligator)

יצרן: קאמוב (Kamov), רוסיה
שימוש: רוסיה, מצרים. 
עלות: כ-16 מיליון דולר (~62 מיליון שקל)  


יתרונות:  מושבים כפולים עם כיסא מפלט (נדיר במסוקים), רוטורים כפולים לזריזות.  יכולת תקיפה רב-תכליתית.


חסרונות:  תחזוקה מורכבת, פחות נפוץ ממתחרים.


למה הוא בולט: עיצוב ייחודי וקטלניות שהוכחה באוקראינה.


4. יורוקופטר טייגר (Eurocopter Tiger)

יצרן: איירבוס הליקופטרים (Airbus Helicopters), צרפת/גרמניה
שימוש: צרפת, גרמניה, ספרד, אוסטרליה.  עלות: כ-40 מיליון דולר (~154 מיליון שקל)  


יתרונות:  רב-תכליתי (נגד טנקים, תמיכה קרקעית), חמקניות יחסית, מערכות שליטה מודולריות.

חסרונות:  יקר לייצור ותחזוקה, פחות ניסיון קרבי מאפאצ'י.

למה הוא בולט: המסוק הראשון שיוצר לגמרי באירופה, גמישות מרשימה.



5. בל AH-1Z וייפר (Bell AH-1Z Viper)

יצרן: בל (Bell), ארה"ב
שימוש: חיל הנחתים האמריקאי. 
עלות: כ-31 מיליון דולר (~120 מיליון שקל)  


יתרונות:  טילי Sidewinder אוויר-אוויר, מהירות וזריזות, תא טייס מתקדם.

חסרונות:  עלות תפעול גבוהה (~20,000 דולר לשעה), פחות משוריין מהאפאצ'י.

למה הוא בולט: ממשיך את מורשת ה"קוברה" עם טכנולוגיה מודרנית.


6. מיל Mi-24/35 הינד (Mil Mi-24/35 Hind)

יצרן: מיל (Mil), רוסיה
שימוש: רוסיה, הודו, יותר מ-50 מדינות נוספות.
עלות: כ-12-15 מיליון דולר (~46-58 מיליון שקל)  


יתרונות:  יכולת נשיאת 8 חיילים + תקיפה, נפוץ וזול, ניסיון קרבי עשיר.

חסרונות:  טכנולוגיה ישנה, פגיעות לנשק מודרני.

למה הוא בולט: המסוק הכי מיוצר בהיסטוריה (2,600+ יחידות).


7. אגוסטה-וסטלנד T129 ATAK

יצרן: לאונרדו (Leonardo), איטליה/טורקיה
שימוש: טורקיה, פקיסטן, הפיליפינים. 
עלות: כ-25 מיליון דולר (~96 מיליון שקל)  


יתרונות:  זריזות בשטח הררי, טילי UMTAS מקומיים, מחיר תחרותי.

חסרונות: פחות ניסיון קרבי, תלות בחלקים זרים.

למה הוא בולט: מותאם למלחמה טקטית בהרים של טורקיה.


8. צ'אנגה Z-10

יצרן: צ'אנגה (Changhe Aircraft), סין
שימוש: צבא סין. 
עלות: כ-15-20 מיליון דולר (~58-77 מיליון שקל)  


יתרונות:  זול יחסית, טילי HJ-10 נגד שריון, עיצוב חמקני קל.

חסרונות:  פחות נבדק בקרב, תלות בטכנולוגיה זרה מוקדמת.

למה הוא בולט: המסוק הראשון שסין פיתחה עצמאית.


9. סיקורסקי S-70A בלק הוק (מיגון קרבי)

יצרן: סיקורסקי (Sikorsky), ארה"ב
שימוש: ארה"ב, טורקיה, דרום קוריאה (גרסאות מותאמות לתקיפה). 
עלות: כ-20-25 מיליון דולר (~77-96 מיליון שקל)  

יתרונות:  רב-תכליתי (תקיפה+הובלה), אמינות גבוהה, נפוץ מאוד.

חסרונות:  פחות מותאם לתקיפה ישירה מאפאצ'י, מהירות נמוכה יחסית.

למה הוא בולט: גרסאות חמושות הופכות אותו לאיום רציני.


10. אגוסטה A129 מנגוסטה (Agusta A129 Mangusta)

יצרן: לאונרדו (Leonardo), איטליה
שימוש: איטליה (בעיקר). 
עלות: כ-25 מיליון דולר (~96 מיליון שקל)  

יתרונות:  קל משקל וזריז, טילי Spike יעילים, חסכוני בדלק.

חסרונות:  פחות חזק ממתחרים, שימוש מוגבל מחוץ לאיטליה.

למה הוא בולט: המסוק הראשון שתוכנן כולו באירופה המערבית.


ניתוח קצר: מי הכי טוב?

האפאצ'י (AH-64E) מוביל בזכות ניסיון, טכנולוגיה וכוח אש, אבל הוא יקר ודורש תחזוקה רבה. 
הרוסים (Mi-28, Ka-52) מציעים עמידות ומחיר נמוך, אבל מפגרים באלקטרוניקה. 
האירופאים (טייגר, מנגוסטה) מביאים גמישות וחדשנות, אבל פחות נפוצים. 
הסינים (Z-10) עולים מהר, אבל עדיין לא מוכחים במלחמות גדולות.



תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    מאור 13/03/2025 12:32
    הגב לתגובה זו
    לא לשווא כמעט לא בשימוש בעזה או לבנון.
  • 5.
    אנונימי 12/03/2025 17:43
    הגב לתגובה זו
    מי מכין כתבה שלמה על מסוקים ולא טורח לשים תמונה של כל מסוק שנדע להבדיל וסתם ליופי.נורא
  • 4.
    צריך טייסים שלא מסרבים לטוס (ל"ת)
    הכי חשוב 12/03/2025 15:31
    הגב לתגובה זו
  • רון 14/03/2025 17:32
    הגב לתגובה זו
    לסלק את המצורעים שמבקשים להפוך את ישראל לדיקטטורה ולמדינת משטרה ולהחזיר אותה לשפיות יהודית ודמוקרטית .
  • אנונימי 13/03/2025 12:31
    הגב לתגובה זו
    חשבת על זה פעם
  • 3.
    אנונימי 12/03/2025 14:42
    הגב לתגובה זו
    האליגטור עמיד כמו סבתות עם הליכון במדרגות וגם נופל מהשמיים בהתאם.כמו בכתבה עם הכטבמים חלק מהנתונים המצוינים הפוכים למציאות.כמו הביירקטר הטורקי שהאוקראינים אלה שמשתמשים בו הכי הרבה בעולם מתלוננים על חוסר הדיוק שלו.לא משנה איפה שלא יודעים תמציאו זה מוכר
  • 2.
    למה אין תמונה של כל מסוק קשה להשקיע (ל"ת)
    אנונימי 11/03/2025 09:33
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    שי חנוני 11/03/2025 08:36
    הגב לתגובה זו
    הגיע הזמן שתעשייה אווירית תצטרף לשוק
שלמה קרעי הליכוד
צילום: הגר כהן

משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת

החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה

רן קידר |

מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה. 

לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.

לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם. 

עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל.  שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.

הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.

מתקן להשבת פסולת לאנרגיה, קרדיט: גרוקמתקן להשבת פסולת לאנרגיה, קרדיט: גרוק

בשורה ירוקה: יוזמה להקמת מתקן ראשון בישראל לייצור אנרגיה מפסולת

3 הצעות נתקבלו במכרז בינלאומי ראשון מסוגו בישראל להקמת מתקן להשבת אנרגיה מפסולת שיוקם בנאות חובב ויטפל בכ-300 אלף טון פסולת בשנה


הדס ברטל |

במסגרת יוזמה תקדימית של משרד האוצר והמשרד להגנת הסביבה הוגשו 3 הצעות: חברת אלקטרה, קבוצת דניה-משאב אנרגיה וקבוצת שפיר-בלוג'ן-דקל, כאשר כל קבוצה כוללת שותף בינלאומי, שהוא מומחה עולמי בתחום השבת האנרגיה, האחראי על הטמעת הידע והטכנולוגיה הדרושים להקמת המתקן. לכאשר יוקם, המתקן אמור לטפל בכ-300 אלף טון פסולת ולייצר אנרגיה בהספק של כ-30 מגה ואט לתקופה של כ-25 שנה, שלאחריה יועבר המתקן לבעלות המדינה.

במסגרת הפרויקט, המקודם בהמשך להחלטת הממשלה מס' 1895 מאוקטובר 2022, אושרה תכנית לתשתית לאומית (תת"ל 107) להקמת מתקן להשבת אנרגיה מפסולת בנאות חובב. מדובר במתקן הראשון מסוגו בישראל לטיפול בפסולת, אשר כולל מתקן למיון הפסולת, שיפריד את הפסולת לרכיבים שניתנים למיחזור. השאריות שלא ניתן למחזר אותן, יישרפו לצורך ייצור קיטור, שיפעיל טורבינה ויפיק כ-30 מגה-ואט חשמל. המתקן יוקם ויופעל בהתאם לדירקטיבה האירופית העדכנית המחמירה להשבת אנרגיה מפסולת משנת 2019, כנהוג במאות מתקנים עירוניים דומים באירופה, תוך יישום התקנים והטכנולוגיות הסביבתיים המתקדמים בעולם.

בישראל, כ-80% מהפסולת מוטמנת, כאשר הטמנת פסולת היא הפתרון הנחות והמזהם ביותר, כאשר הפסולת המוטמנת משחררת לאוויר גז מתאן, אחד מגזי החממה המזהמים ביותר- פי 2.5 מפחמן דו חמצני שנפלט ממכוניות. האתר הגדול ביותר להטמנת פסולת הוא אתר דודאים שנמצא בקירוב לבסיס חיל האוויר בחצרים ובעבר הועלו תלונות כי הפסולת באתר מושכת אליה אלפי ציפורים שמחפשות מזון באתר ומסכנות את מטוסי החיל. מציאות זו מחייבת מציאת חלופות בדחיפות, כאשר מדיניות המשרד להגנת הסביבה מכוונת לצמצום ייצור הפסולת, להגדלת כמויות הפסולות המועברות למחזור ולצמצום ההטמנה. השלמת שלב הגשת ההצעות במכרז מהווה ציון דרך חשוב בקידום חלופות מתקדמות להטמנת הפסולת, שיהוו חלק חשוב ממערך של פעולות ומתקנים ליצירת משק פסולת סביבתי ומתקדם כנהוג במדינות מתקדמות אחרות.

המתקן יספק שירותי טיפול פסולת למחוז דרום בלבד. במסגרת הסכם חתום בין עיריית באר שבע למדינה, סוכם כי כלל הפסולת העירונית המיוצרת בעיר, תעבור לטיפול במתקן זה. המתקן צפוי לחתום על הסכמים דומים עם רשויות מקומיות נוספות. המכרז יציע חסכון בעלויות השינוע לרשויות המקומיות שישתמשו בו ויצמצם באופן ניכר את העלויות הסביבתיות. מתקני השבת אנרגיה מטפלים בשאריות הפסולת שאינה ניתנת למחזור באופן סביבתי יותר משיטת ההטמנה הנהוגה כיום. יישום מדיניות של טיפול בפסולת, המשלבת הגדלת המחזור והשבה לאנרגיה תגרום לצמצום ההטמנה, הפחתת המפגעים הנגרמים ממנה ולשיפור ברווחת ואיכות חייהם של התושבים. המתקן הראשון בנאות חובב מהווה חלוץ מרשת של מתקני תשתית מסוגים שונים שאגף החשב הכללי והמשרד להגנת הסביבה מקדמים, בשיתוף השלטון המקומי והאזורי בכל רחב הארץ.

המכרז נוהל בשיטת PPP (Public Private Partnership) על ידי ועדת המכרזים הבין משרדית לפרויקטי BOT בתחום הפסולת בראשות הגב' אושרת דוד, סגנית בכירה לחשב הכללי לתחום התשתיות, ובהשתתפות נציגי משרד האוצר, המשרד להגנת הסביבה, והחברה הממשלתית ענבל, ובשיתוף פעולה ובתיאום עם עיריית באר שבע. המתקן ימומן מכספי קרן הניקיון בניהול המשרד להגנת הסביבה.