מסוקי הקרב הטובים בעולם – מי הכי חזק בשמיים?
מבואינג ועד מיל: הכירו את מסוקי הקרב ששולטים בשדה הקרב המודרני
מסוקי קרב הם אחד הכלים הכי קטלניים ומרשימים בזרועות האוויר של צבאות העולם. הם משלבים מהירות, כוח אש וגמישות, ומשמשים למשימות כמו תקיפת טנקים, תמיכה קרקעית ואפילו קרבות אוויר-אוויר. במרץ 2025, השוק מלא בדגמים מתקדמים, ואנחנו נסקור כאן את 10 מסוקי הקרב המובילים – מי מייצר אותם, איפה משתמשים בהם, כמה הם עולים, ומה היתרונות והחסרונות שלהם.
> מטוסי הקרב המובילים בעולם - 10 הגדולים
>10 הכטב"מים הטובים בעולם - האם ישראל בצמרת?
1. בואינג AH-64E אפאצ'י גארדיאן (Boeing AH-64E Apache Guardian)
יצרן: בואינג (Boeing), ארה"ב
שימוש: צבא ארה"ב, ישראל, בריטניה, יפן, הולנד ועוד.
עלות: כ-52 מיליון דולר (~200 מיליון שקל)
יתרונות: תא טייס משוריין בטיטניום, חיישני לילה מתקדמים, טילי Hellfire מדויקים.
ניסיון קרבי עשיר (עיראק, אפגניסטן, עזה).
חסרונות: עלויות תחזוקה גבוהות (~5,000 דולר לשעת טיסה). פגיעות לטילי נ"מ מודרניים אם לא מוגן היטב.
למה הוא בולט: האפאצ'י הוא עמוד השדרה של צבא ארה"ב, עם למעלה מ-1,280 יחידות ו-5 מיליון שעות טיסה.
2. מיל Mi-28NM הווק (Mil Mi-28NM Havoc)
יצרן: מיל (Mil), רוסיה
שימוש: רוסיה, עיראק, אלג'יריה.
עלות: כ-18-20 מיליון דולר (~70-77 מיליון שקל)
- הבובות הפופולריות מסוכנות לילדים: משרד הכלכלה מזהיר משימוש בבובות LABUBU
- ביטוח לאומי דיגיטלי: לנצח את הבירוקרטיה מהספה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...
יתרונות: עמידות גבוהה לתנאים קשים, תותח 30 מ"מ, טילי Ataka נגד שריון.
זול יחסית למתחרים מערביים.
חסרונות: אלקטרוניקה פחות מתקדמת מהמערב, פגיעות לנשק מונחה לייזר.
למה הוא בולט: מותאם למלחמה קרה, ממשיך להרשים בסוריה ובאוקראינה.
3. קאמוב Ka-52 אליגטור (Kamov Ka-52 Alligator)
יצרן: קאמוב (Kamov), רוסיה
שימוש: רוסיה, מצרים.
עלות: כ-16 מיליון דולר (~62 מיליון שקל)
יתרונות: מושבים כפולים עם כיסא מפלט (נדיר במסוקים), רוטורים כפולים לזריזות. יכולת תקיפה רב-תכליתית.
חסרונות: תחזוקה מורכבת, פחות נפוץ ממתחרים.
למה הוא בולט: עיצוב ייחודי וקטלניות שהוכחה באוקראינה.
4. יורוקופטר טייגר (Eurocopter Tiger)
יצרן: איירבוס הליקופטרים (Airbus Helicopters), צרפת/גרמניה
שימוש: צרפת, גרמניה, ספרד, אוסטרליה. עלות: כ-40 מיליון דולר (~154 מיליון שקל)
יתרונות: רב-תכליתי (נגד טנקים, תמיכה קרקעית), חמקניות יחסית, מערכות שליטה מודולריות.
חסרונות: יקר לייצור ותחזוקה, פחות ניסיון קרבי מאפאצ'י.
למה הוא בולט: המסוק הראשון שיוצר לגמרי באירופה, גמישות מרשימה.
5. בל AH-1Z וייפר (Bell AH-1Z Viper)
יצרן: בל (Bell), ארה"ב
שימוש: חיל הנחתים האמריקאי.
עלות: כ-31 מיליון דולר (~120 מיליון שקל)
יתרונות: טילי Sidewinder אוויר-אוויר, מהירות וזריזות, תא טייס מתקדם.
חסרונות: עלות תפעול גבוהה (~20,000 דולר לשעה), פחות משוריין מהאפאצ'י.
למה הוא בולט: ממשיך את מורשת ה"קוברה" עם טכנולוגיה מודרנית.
6. מיל Mi-24/35 הינד (Mil Mi-24/35 Hind)
יצרן:
מיל (Mil), רוסיה
שימוש: רוסיה, הודו, יותר מ-50 מדינות נוספות.
עלות: כ-12-15 מיליון דולר (~46-58 מיליון שקל)
יתרונות: יכולת נשיאת 8 חיילים + תקיפה, נפוץ וזול, ניסיון קרבי עשיר.
חסרונות: טכנולוגיה ישנה, פגיעות לנשק מודרני.
למה הוא בולט: המסוק הכי מיוצר בהיסטוריה (2,600+ יחידות).
7. אגוסטה-וסטלנד T129 ATAK
יצרן: לאונרדו (Leonardo), איטליה/טורקיה
שימוש: טורקיה, פקיסטן, הפיליפינים.
עלות: כ-25 מיליון דולר (~96 מיליון שקל)
יתרונות: זריזות בשטח הררי, טילי UMTAS מקומיים, מחיר תחרותי.
חסרונות: פחות ניסיון קרבי, תלות בחלקים זרים.
למה הוא בולט: מותאם למלחמה טקטית בהרים של טורקיה.
8. צ'אנגה Z-10
יצרן: צ'אנגה (Changhe Aircraft), סין
שימוש: צבא סין.
עלות: כ-15-20 מיליון דולר (~58-77 מיליון שקל)
יתרונות: זול יחסית, טילי HJ-10 נגד שריון, עיצוב חמקני קל.
חסרונות: פחות נבדק בקרב, תלות בטכנולוגיה זרה מוקדמת.
למה הוא בולט: המסוק הראשון שסין פיתחה עצמאית.
9. סיקורסקי S-70A בלק הוק (מיגון קרבי)
יצרן: סיקורסקי (Sikorsky), ארה"ב
שימוש: ארה"ב, טורקיה, דרום קוריאה (גרסאות מותאמות לתקיפה).
עלות: כ-20-25 מיליון דולר (~77-96 מיליון שקל)
יתרונות: רב-תכליתי (תקיפה+הובלה), אמינות גבוהה, נפוץ מאוד.
חסרונות: פחות מותאם לתקיפה ישירה מאפאצ'י, מהירות נמוכה יחסית.
למה הוא בולט: גרסאות חמושות הופכות אותו לאיום רציני.
10. אגוסטה A129 מנגוסטה (Agusta A129 Mangusta)
יצרן: לאונרדו (Leonardo), איטליה
שימוש: איטליה (בעיקר).
עלות: כ-25 מיליון דולר (~96 מיליון שקל)
יתרונות: קל משקל וזריז, טילי Spike יעילים, חסכוני בדלק.
חסרונות: פחות חזק ממתחרים, שימוש מוגבל מחוץ לאיטליה.
למה הוא בולט: המסוק הראשון שתוכנן כולו באירופה המערבית.
ניתוח קצר: מי הכי טוב?
האפאצ'י (AH-64E) מוביל בזכות ניסיון, טכנולוגיה וכוח אש, אבל הוא יקר ודורש תחזוקה רבה.
הרוסים (Mi-28, Ka-52) מציעים עמידות
ומחיר נמוך, אבל מפגרים באלקטרוניקה.
האירופאים (טייגר, מנגוסטה) מביאים גמישות וחדשנות, אבל פחות נפוצים.
הסינים (Z-10) עולים מהר, אבל עדיין לא מוכחים במלחמות גדולות.
- 6.מאור 13/03/2025 12:32הגב לתגובה זולא לשווא כמעט לא בשימוש בעזה או לבנון.
- 5.אנונימי 12/03/2025 17:43הגב לתגובה זומי מכין כתבה שלמה על מסוקים ולא טורח לשים תמונה של כל מסוק שנדע להבדיל וסתם ליופי.נורא
- 4.צריך טייסים שלא מסרבים לטוס (ל"ת)הכי חשוב 12/03/2025 15:31הגב לתגובה זו
- רון 14/03/2025 17:32הגב לתגובה זולסלק את המצורעים שמבקשים להפוך את ישראל לדיקטטורה ולמדינת משטרה ולהחזיר אותה לשפיות יהודית ודמוקרטית .
- אנונימי 13/03/2025 12:31הגב לתגובה זוחשבת על זה פעם
- 3.אנונימי 12/03/2025 14:42הגב לתגובה זוהאליגטור עמיד כמו סבתות עם הליכון במדרגות וגם נופל מהשמיים בהתאם.כמו בכתבה עם הכטבמים חלק מהנתונים המצוינים הפוכים למציאות.כמו הביירקטר הטורקי שהאוקראינים אלה שמשתמשים בו הכי הרבה בעולם מתלוננים על חוסר הדיוק שלו.לא משנה איפה שלא יודעים תמציאו זה מוכר
- 2.למה אין תמונה של כל מסוק קשה להשקיע (ל"ת)אנונימי 11/03/2025 09:33הגב לתגובה זו
- 1.שי חנוני 11/03/2025 08:36הגב לתגובה זוהגיע הזמן שתעשייה אווירית תצטרף לשוק
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
