אפאצי מסוק קרב (דובר צה"ל)
אפאצי מסוק קרב (דובר צה"ל)

מסוקי הקרב הטובים בעולם – מי הכי חזק בשמיים?

מבואינג ועד מיל: הכירו את מסוקי הקרב ששולטים בשדה הקרב המודרני

עמית בר | (8)
נושאים בכתבה אפאצ'י מסוק קרב

מסוקי קרב הם אחד הכלים הכי קטלניים ומרשימים בזרועות האוויר של צבאות העולם. הם משלבים מהירות, כוח אש וגמישות, ומשמשים למשימות כמו תקיפת טנקים, תמיכה קרקעית ואפילו קרבות אוויר-אוויר. במרץ 2025, השוק מלא בדגמים מתקדמים, ואנחנו נסקור כאן את 10 מסוקי הקרב המובילים – מי מייצר אותם, איפה משתמשים בהם, כמה הם עולים, ומה היתרונות והחסרונות שלהם.


מטוסי הקרב המובילים בעולם - 10 הגדולים

>10 הכטב"מים הטובים בעולם - האם ישראל בצמרת?


1. בואינג AH-64E אפאצ'י גארדיאן (Boeing AH-64E Apache Guardian)

יצרן: בואינג (Boeing), ארה"ב
שימוש: צבא ארה"ב, ישראל, בריטניה, יפן, הולנד ועוד. 
עלות: כ-52 מיליון דולר (~200 מיליון שקל)  


יתרונות:  תא טייס משוריין בטיטניום, חיישני לילה מתקדמים, טילי Hellfire מדויקים.  

ניסיון קרבי עשיר (עיראק, אפגניסטן, עזה).


חסרונות:  עלויות תחזוקה גבוהות (~5,000 דולר לשעת טיסה).  פגיעות לטילי נ"מ מודרניים אם לא מוגן היטב.


למה הוא בולט: האפאצ'י הוא עמוד השדרה של צבא ארה"ב, עם למעלה מ-1,280 יחידות ו-5 מיליון שעות טיסה.



2. מיל Mi-28NM הווק (Mil Mi-28NM Havoc)

יצרן: מיל (Mil), רוסיה 
שימוש: רוסיה, עיראק, אלג'יריה. 
עלות: כ-18-20 מיליון דולר (~70-77 מיליון שקל)  

קיראו עוד ב"בארץ"

יתרונות:  עמידות גבוהה לתנאים קשים, תותח 30 מ"מ, טילי Ataka נגד שריון.  

זול יחסית למתחרים מערביים.


חסרונות:  אלקטרוניקה פחות מתקדמת מהמערב, פגיעות לנשק מונחה לייזר.

למה הוא בולט: מותאם למלחמה קרה, ממשיך להרשים בסוריה ובאוקראינה.



3. קאמוב Ka-52 אליגטור (Kamov Ka-52 Alligator)

יצרן: קאמוב (Kamov), רוסיה
שימוש: רוסיה, מצרים. 
עלות: כ-16 מיליון דולר (~62 מיליון שקל)  


יתרונות:  מושבים כפולים עם כיסא מפלט (נדיר במסוקים), רוטורים כפולים לזריזות.  יכולת תקיפה רב-תכליתית.


חסרונות:  תחזוקה מורכבת, פחות נפוץ ממתחרים.


למה הוא בולט: עיצוב ייחודי וקטלניות שהוכחה באוקראינה.


4. יורוקופטר טייגר (Eurocopter Tiger)

יצרן: איירבוס הליקופטרים (Airbus Helicopters), צרפת/גרמניה
שימוש: צרפת, גרמניה, ספרד, אוסטרליה.  עלות: כ-40 מיליון דולר (~154 מיליון שקל)  


יתרונות:  רב-תכליתי (נגד טנקים, תמיכה קרקעית), חמקניות יחסית, מערכות שליטה מודולריות.

חסרונות:  יקר לייצור ותחזוקה, פחות ניסיון קרבי מאפאצ'י.

למה הוא בולט: המסוק הראשון שיוצר לגמרי באירופה, גמישות מרשימה.



5. בל AH-1Z וייפר (Bell AH-1Z Viper)

יצרן: בל (Bell), ארה"ב
שימוש: חיל הנחתים האמריקאי. 
עלות: כ-31 מיליון דולר (~120 מיליון שקל)  


יתרונות:  טילי Sidewinder אוויר-אוויר, מהירות וזריזות, תא טייס מתקדם.

חסרונות:  עלות תפעול גבוהה (~20,000 דולר לשעה), פחות משוריין מהאפאצ'י.

למה הוא בולט: ממשיך את מורשת ה"קוברה" עם טכנולוגיה מודרנית.


6. מיל Mi-24/35 הינד (Mil Mi-24/35 Hind)

יצרן: מיל (Mil), רוסיה
שימוש: רוסיה, הודו, יותר מ-50 מדינות נוספות.
עלות: כ-12-15 מיליון דולר (~46-58 מיליון שקל)  


יתרונות:  יכולת נשיאת 8 חיילים + תקיפה, נפוץ וזול, ניסיון קרבי עשיר.

חסרונות:  טכנולוגיה ישנה, פגיעות לנשק מודרני.

למה הוא בולט: המסוק הכי מיוצר בהיסטוריה (2,600+ יחידות).


7. אגוסטה-וסטלנד T129 ATAK

יצרן: לאונרדו (Leonardo), איטליה/טורקיה
שימוש: טורקיה, פקיסטן, הפיליפינים. 
עלות: כ-25 מיליון דולר (~96 מיליון שקל)  


יתרונות:  זריזות בשטח הררי, טילי UMTAS מקומיים, מחיר תחרותי.

חסרונות: פחות ניסיון קרבי, תלות בחלקים זרים.

למה הוא בולט: מותאם למלחמה טקטית בהרים של טורקיה.


8. צ'אנגה Z-10

יצרן: צ'אנגה (Changhe Aircraft), סין
שימוש: צבא סין. 
עלות: כ-15-20 מיליון דולר (~58-77 מיליון שקל)  


יתרונות:  זול יחסית, טילי HJ-10 נגד שריון, עיצוב חמקני קל.

חסרונות:  פחות נבדק בקרב, תלות בטכנולוגיה זרה מוקדמת.

למה הוא בולט: המסוק הראשון שסין פיתחה עצמאית.


9. סיקורסקי S-70A בלק הוק (מיגון קרבי)

יצרן: סיקורסקי (Sikorsky), ארה"ב
שימוש: ארה"ב, טורקיה, דרום קוריאה (גרסאות מותאמות לתקיפה). 
עלות: כ-20-25 מיליון דולר (~77-96 מיליון שקל)  

יתרונות:  רב-תכליתי (תקיפה+הובלה), אמינות גבוהה, נפוץ מאוד.

חסרונות:  פחות מותאם לתקיפה ישירה מאפאצ'י, מהירות נמוכה יחסית.

למה הוא בולט: גרסאות חמושות הופכות אותו לאיום רציני.


10. אגוסטה A129 מנגוסטה (Agusta A129 Mangusta)

יצרן: לאונרדו (Leonardo), איטליה
שימוש: איטליה (בעיקר). 
עלות: כ-25 מיליון דולר (~96 מיליון שקל)  

יתרונות:  קל משקל וזריז, טילי Spike יעילים, חסכוני בדלק.

חסרונות:  פחות חזק ממתחרים, שימוש מוגבל מחוץ לאיטליה.

למה הוא בולט: המסוק הראשון שתוכנן כולו באירופה המערבית.


ניתוח קצר: מי הכי טוב?

האפאצ'י (AH-64E) מוביל בזכות ניסיון, טכנולוגיה וכוח אש, אבל הוא יקר ודורש תחזוקה רבה. 
הרוסים (Mi-28, Ka-52) מציעים עמידות ומחיר נמוך, אבל מפגרים באלקטרוניקה. 
האירופאים (טייגר, מנגוסטה) מביאים גמישות וחדשנות, אבל פחות נפוצים. 
הסינים (Z-10) עולים מהר, אבל עדיין לא מוכחים במלחמות גדולות.



תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    מאור 13/03/2025 12:32
    הגב לתגובה זו
    לא לשווא כמעט לא בשימוש בעזה או לבנון.
  • 5.
    אנונימי 12/03/2025 17:43
    הגב לתגובה זו
    מי מכין כתבה שלמה על מסוקים ולא טורח לשים תמונה של כל מסוק שנדע להבדיל וסתם ליופי.נורא
  • 4.
    צריך טייסים שלא מסרבים לטוס (ל"ת)
    הכי חשוב 12/03/2025 15:31
    הגב לתגובה זו
  • רון 14/03/2025 17:32
    הגב לתגובה זו
    לסלק את המצורעים שמבקשים להפוך את ישראל לדיקטטורה ולמדינת משטרה ולהחזיר אותה לשפיות יהודית ודמוקרטית .
  • אנונימי 13/03/2025 12:31
    הגב לתגובה זו
    חשבת על זה פעם
  • 3.
    אנונימי 12/03/2025 14:42
    הגב לתגובה זו
    האליגטור עמיד כמו סבתות עם הליכון במדרגות וגם נופל מהשמיים בהתאם.כמו בכתבה עם הכטבמים חלק מהנתונים המצוינים הפוכים למציאות.כמו הביירקטר הטורקי שהאוקראינים אלה שמשתמשים בו הכי הרבה בעולם מתלוננים על חוסר הדיוק שלו.לא משנה איפה שלא יודעים תמציאו זה מוכר
  • 2.
    למה אין תמונה של כל מסוק קשה להשקיע (ל"ת)
    אנונימי 11/03/2025 09:33
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    שי חנוני 11/03/2025 08:36
    הגב לתגובה זו
    הגיע הזמן שתעשייה אווירית תצטרף לשוק
טראמפ בישראל CHATGPTטראמפ בישראל CHATGPT

ארה״ב סירבה להפחתת המכסים: שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל יהיה 15%

לאחר מו"מ של מספר חודשים של משרד הכלכלה מול משרד הסחר האמריקאי, במטרה להוריד את המכס מרמה של 17% לשיעור של 10%, הושגה הפחתה מוגבלת בלבד; ארה״ב הודיעה כי תעמיד את שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל על 15%; גורמים מוסרים כי טראמפ מחזיק בקלף של 10% והפחתה מלאה של המכסים, כמנוף במו"מ להסכמים אזוריים 

רן קידר |

ממשל טראמפ הודיע כי שיעור המכס הכללי שיוטל על יצוא סחורות מישראל לארה״ב יעמוד על 15%, נמוך מהרמה של 17% שנקבעה בתחילה אך גבוה מהיעד המרכזי שאליו כיוונה ישראל, מכס מינימלי של 10%. ההחלטה התקבלה לאחר חודשים של מגעים אינטנסיביים בין נציגי משרד הכלכלה והתעשייה לבין משרד הסחר האמריקאי, ונחשבת בירושלים לפשרה חלקית בלבד, שאמנם כוללת הקלות משמעותיות ברמת המוצרים, אך אינה מספקת מענה מלא לחשש מפגיעה מתמשכת ביצוא הישראלי.

ההחלטה צפויה לקבל תוקף רשמי עם פרסום הודעת משרד הסחר האמריקאי עד סוף החודש, כחלק מהשלמת מערך הסכמי המכסים המעודכנים של ארה״ב עם שותפות סחר נוספות. מדובר במהלך רחב יותר שמוביל ממשל טראמפ, שמטרתו לעדכן את מדיניות הסחר האמריקאית ולצמצם גירעונות מסחריים, גם מול מדינות ידידותיות.

מו״מ ממושך והישג חלקי בלבד

במהלך המגעים ביקשה ישראל להוריד את תקרת המכס הכללית מ-17% ל-10%, רמה שנקבעה על ידי ארה״ב עבור מספר מדינות אחרות. המשלחת הישראלית, שכללה בכירים ממשרד הכלכלה והנספחים המסחריים בארה״ב, הדגישה את מעמדה הייחודי של ישראל כמדינה בעלת הסכם סחר חופשי מלא עם ארה״ב מזה עשרות שנים, ואת תרומתה של התעשייה הישראלית לשרשראות אספקה אסטרטגיות עבור המשק האמריקאי.

למרות זאת, וושינגטון עמדה על כך ששיעור של 15% יהיה הרף התחתון במסגרת מדיניות המכסים החדשה, החלה על מדינות בעלות מאזן סחר שלילי מול ארה״ב. גורמים כלכליים בישראל ציינו כי הנשיא טראמפ אינו מוכן בשלב זה לרדת מתחת לרמה זו, מתוך רצון לשמור על אחידות מדיניות ולהותיר לעצמו מרחב תמרון להסכמים עתידיים.

פטורים רחבים ומאות מוצרים ללא מכס

לצד האכזבה מהשיעור הכללי, ההסכם המתגבש כולל שורה ארוכה של פטורים והקלות סקטוריאליות. לפי גורמים המעורים בפרטים, מאות מוצרים ישראליים צפויים ליהנות מפטור מלא ממכס, בהם רכיבים לתעשיות התעופה והרכב, שבבים, תרופות גנריות, וקטגוריות נרחבות בתחומי הכימיה, המתכות, המזון והתוספים הרפואיים.

ארנון בר דוד ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

בית המשפט: ארנון בר-דוד יורחק מההסתדרות 90 יום נוספים

בית משפט השלום בראשון לציון קיבל את עמדת המשטרה וקבע כי חזרתו של ארנון בר-דוד לכהונת יו״ר ההסתדרות בשלב זה עלולה לאפשר השפעה על עדים ולשבש את החקירה; הורה על המשך הרחקתו מהארגון ועל איסור יצירת קשר עם עשרות מעורבים בפרשה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה הסתדרות

בית משפט השלום בראשון לציון קיבל את עמדת המשטרה והורה על הארכת הרחקתו של יו״ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, מתפקידו ומהארגון לתקופה של 90 ימים נוספים. בהחלטה קבעה השופטת דורית סבן-נוי כי בשלב הנוכחי של החקירה קיימת סכנה ממשית לפגיעה בה ולשיבושה, אם בר-דוד ישוב לכהן בתפקידו. לדבריה, השבתו לכהונה, "בשים לב לעוצמת הראיות שהונחה לעיוני בשלב כה מוקדם של החקירה", עלולה "לאפשר השפעה על עדים וסיכון ממשי לפגיעה בחקירה ושיבושה".

בהתאם להחלטה, נאסר על בר-דוד להתקרב למשרדי ההסתדרות ולגופים הקשורים אליה למרחק של לפחות 500 מטר, וכן ליצור קשר ישיר או עקיף עם כ-30 גורמים המעורבים בפרשה, בהם חשודים ועדים. בית המשפט קבע כי חזרתו לתפקיד בשלב זה עלולה לא רק להשפיע על עדים, אלא גם להקל על ביצוע עבירות דומות לאלו המיוחסות לו. השופטת הדגישה כי מדובר ב"תפקיד בעל השפעה רבה על הציבור והמשק בכללותו", ולכן כל החלטה הנוגעת לחזרה לתפקיד מחייבת זהירות יתרה.

בהחלטה ניתנה התייחסות נרחבת גם למצב הראייתי בתיק. השופטת ציינה כי החומר שהוצג בפניה מצביע על תשתית ראייתית משמעותית כבר בשלב מוקדם יחסית של ההליך. לדבריה, לאחר שעיינה בחקירותיו של בר-דוד, הן במהלך ימי מעצרו והן לאחר שחרורו, לא נמצא בהן דבר שיש בו כדי להחליש את החשד. להפך, "ביצוע פעולות החקירה מאז שחרורו של המשיב הוביל דווקא להתעצמות והתעבות החשד הסביר בעניינו". עוד צוין כי החקירה נמצאת בעיצומה, עם מאות עדויות שנגבו ועשרות חשודים ועדים שנחקרו, והיא ממשיכה להסתעף לכיוונים נוספים.

בית המשפט דחה גם את טענת ההגנה שלפיה מדובר בפרשנות שגויה של סמכויות יו״ר ההסתדרות. בהחלטה נקבע כי קיים חשד סביר לכך שבר-דוד פעל לכאורה "בכובעו כיו״ר ההסתדרות וניצל את מעמדו הרם שלא כדין", תוך שימוש בכוח ובסמכויות הנלווים לתפקיד. השופטת הבהירה כי מארג הראיות אינו נשען על מקור אחד בלבד, אלא מבוסס על מצבור רחב של ראיות הקושרות את בר-דוד באופן ישיר לחשדות.

על פי החשד, בר-דוד ובכירים נוספים בהסתדרות פעלו לקדם אינטרסים כלכליים של סוכנות ביטוח מסוימת בקרב ועדי עובדים המאוגדים בהסתדרות, ללא קיום הליכי מכרז, ובתמורה לטובות הנאה שונות. המשטרה טוענת כי מדובר במנגנון שיטתי שנועד לעשות שימוש במשאבי ההסתדרות לצרכים פרטיים. בהקשר זה דחה בית המשפט את הצעתו של בר-דוד לשוב לתפקידו תחת מגבלות ופיקוח, לאחר שנקבע כי העבירות בוצעו לכאורה "בחדרי-חדרים ובדלתיים סגורות", וכי גם מנגנוני פיקוח פורמליים אינם מפחיתים את החשש לביצוען.