מסוקי קרב הם אחד הכלים הכי קטלניים ומרשימים בזרועות האוויר של צבאות העולם. הם משלבים מהירות, כוח אש וגמישות, ומשמשים למשימות כמו תקיפת טנקים, תמיכה קרקעית ואפילו קרבות אוויר-אוויר. במרץ 2025, השוק מלא בדגמים מתקדמים, ואנחנו נסקור כאן את 10 מסוקי הקרב המובילים – מי מייצר אותם, איפה משתמשים בהם, כמה הם עולים, ומה היתרונות והחסרונות שלהם.

> מטוסי הקרב המובילים בעולם - 10 הגדולים

>10 הכטב"מים הטובים בעולם - האם ישראל בצמרת?

1. בואינג AH-64E אפאצ'י גארדיאן (Boeing AH-64E Apache Guardian)

יצרן: בואינג (Boeing), ארה"ב
שימוש: צבא ארה"ב, ישראל, בריטניה, יפן, הולנד ועוד. 
עלות: כ-52 מיליון דולר (~200 מיליון שקל)  

יתרונות:  תא טייס משוריין בטיטניום, חיישני לילה מתקדמים, טילי Hellfire מדויקים.  

ניסיון קרבי עשיר (עיראק, אפגניסטן, עזה).

חסרונות:  עלויות תחזוקה גבוהות (~5,000 דולר לשעת טיסה).  פגיעות לטילי נ"מ מודרניים אם לא מוגן היטב.

למה הוא בולט: האפאצ'י הוא עמוד השדרה של צבא ארה"ב, עם למעלה מ-1,280 יחידות ו-5 מיליון שעות טיסה.

2. מיל Mi-28NM הווק (Mil Mi-28NM Havoc)

יצרן: מיל (Mil), רוסיה 
שימוש: רוסיה, עיראק, אלג'יריה. 
עלות: כ-18-20 מיליון דולר (~70-77 מיליון שקל)  

יתרונות:  עמידות גבוהה לתנאים קשים, תותח 30 מ"מ, טילי Ataka נגד שריון.  

זול יחסית למתחרים מערביים.

חסרונות:  אלקטרוניקה פחות מתקדמת מהמערב, פגיעות לנשק מונחה לייזר.

למה הוא בולט: מותאם למלחמה קרה, ממשיך להרשים בסוריה ובאוקראינה.

3. קאמוב Ka-52 אליגטור (Kamov Ka-52 Alligator)

יצרן: קאמוב (Kamov), רוסיה
שימוש: רוסיה, מצרים. 
עלות: כ-16 מיליון דולר (~62 מיליון שקל)  

יתרונות:  מושבים כפולים עם כיסא מפלט (נדיר במסוקים), רוטורים כפולים לזריזות.  יכולת תקיפה רב-תכליתית.

חסרונות:  תחזוקה מורכבת, פחות נפוץ ממתחרים.

למה הוא בולט: עיצוב ייחודי וקטלניות שהוכחה באוקראינה.

4. יורוקופטר טייגר (Eurocopter Tiger)

יצרן: איירבוס הליקופטרים (Airbus Helicopters), צרפת/גרמניה
שימוש: צרפת, גרמניה, ספרד, אוסטרליה.  עלות: כ-40 מיליון דולר (~154 מיליון שקל)  

יתרונות:  רב-תכליתי (נגד טנקים, תמיכה קרקעית), חמקניות יחסית, מערכות שליטה מודולריות.

חסרונות:  יקר לייצור ותחזוקה, פחות ניסיון קרבי מאפאצ'י.

למה הוא בולט: המסוק הראשון שיוצר לגמרי באירופה, גמישות מרשימה.

5. בל AH-1Z וייפר (Bell AH-1Z Viper)

יצרן: בל (Bell), ארה"ב
שימוש: חיל הנחתים האמריקאי. 
עלות: כ-31 מיליון דולר (~120 מיליון שקל)  

יתרונות:  טילי Sidewinder אוויר-אוויר, מהירות וזריזות, תא טייס מתקדם.

חסרונות:  עלות תפעול גבוהה (~20,000 דולר לשעה), פחות משוריין מהאפאצ'י.

למה הוא בולט: ממשיך את מורשת ה"קוברה" עם טכנולוגיה מודרנית.

6. מיל Mi-24/35 הינד (Mil Mi-24/35 Hind)

יצרן: מיל (Mil), רוסיה
שימוש: רוסיה, הודו, יותר מ-50 מדינות נוספות.
עלות: כ-12-15 מיליון דולר (~46-58 מיליון שקל)  

יתרונות:  יכולת נשיאת 8 חיילים + תקיפה, נפוץ וזול, ניסיון קרבי עשיר.

חסרונות:  טכנולוגיה ישנה, פגיעות לנשק מודרני.

למה הוא בולט: המסוק הכי מיוצר בהיסטוריה (2,600+ יחידות).

7. אגוסטה-וסטלנד T129 ATAK

יצרן: לאונרדו (Leonardo), איטליה/טורקיה
שימוש: טורקיה, פקיסטן, הפיליפינים. 
עלות: כ-25 מיליון דולר (~96 מיליון שקל)  

יתרונות:  זריזות בשטח הררי, טילי UMTAS מקומיים, מחיר תחרותי.

חסרונות: פחות ניסיון קרבי, תלות בחלקים זרים.

למה הוא בולט: מותאם למלחמה טקטית בהרים של טורקיה.

8. צ'אנגה Z-10

יצרן: צ'אנגה (Changhe Aircraft), סין
שימוש: צבא סין. 
עלות: כ-15-20 מיליון דולר (~58-77 מיליון שקל)  

יתרונות:  זול יחסית, טילי HJ-10 נגד שריון, עיצוב חמקני קל.

חסרונות:  פחות נבדק בקרב, תלות בטכנולוגיה זרה מוקדמת.

למה הוא בולט: המסוק הראשון שסין פיתחה עצמאית.

9. סיקורסקי S-70A בלק הוק (מיגון קרבי)

יצרן: סיקורסקי (Sikorsky), ארה"ב
שימוש: ארה"ב, טורקיה, דרום קוריאה (גרסאות מותאמות לתקיפה). 
עלות: כ-20-25 מיליון דולר (~77-96 מיליון שקל)  

יתרונות:  רב-תכליתי (תקיפה+הובלה), אמינות גבוהה, נפוץ מאוד.

חסרונות:  פחות מותאם לתקיפה ישירה מאפאצ'י, מהירות נמוכה יחסית.

למה הוא בולט: גרסאות חמושות הופכות אותו לאיום רציני.

10. אגוסטה A129 מנגוסטה (Agusta A129 Mangusta)

יצרן: לאונרדו (Leonardo), איטליה
שימוש: איטליה (בעיקר). 
עלות: כ-25 מיליון דולר (~96 מיליון שקל)  

יתרונות:  קל משקל וזריז, טילי Spike יעילים, חסכוני בדלק.

חסרונות:  פחות חזק ממתחרים, שימוש מוגבל מחוץ לאיטליה.

למה הוא בולט: המסוק הראשון שתוכנן כולו באירופה המערבית.

ניתוח קצר: מי הכי טוב?

האפאצ'י (AH-64E) מוביל בזכות ניסיון, טכנולוגיה וכוח אש, אבל הוא יקר ודורש תחזוקה רבה. 
הרוסים (Mi-28, Ka-52) מציעים עמידות ומחיר נמוך, אבל מפגרים באלקטרוניקה. 
האירופאים (טייגר, מנגוסטה) מביאים גמישות וחדשנות, אבל פחות נפוצים. 
הסינים (Z-10) עולים מהר, אבל עדיין לא מוכחים במלחמות גדולות.