מסוקי הקרב הטובים בעולם – מי הכי חזק בשמיים?
מבואינג ועד מיל: הכירו את מסוקי הקרב ששולטים בשדה הקרב המודרני
מסוקי קרב הם אחד הכלים הכי קטלניים ומרשימים בזרועות האוויר של צבאות העולם. הם משלבים מהירות, כוח אש וגמישות, ומשמשים למשימות כמו תקיפת טנקים, תמיכה קרקעית ואפילו קרבות אוויר-אוויר. במרץ 2025, השוק מלא בדגמים מתקדמים, ואנחנו נסקור כאן את 10 מסוקי הקרב המובילים – מי מייצר אותם, איפה משתמשים בהם, כמה הם עולים, ומה היתרונות והחסרונות שלהם.
> מטוסי הקרב המובילים בעולם - 10 הגדולים
>10 הכטב"מים הטובים בעולם - האם ישראל בצמרת?
1. בואינג AH-64E אפאצ'י גארדיאן (Boeing AH-64E Apache Guardian)
יצרן: בואינג (Boeing), ארה"ב
שימוש: צבא ארה"ב, ישראל, בריטניה, יפן, הולנד ועוד.
עלות: כ-52 מיליון דולר (~200 מיליון שקל)
יתרונות: תא טייס משוריין בטיטניום, חיישני לילה מתקדמים, טילי Hellfire מדויקים.
ניסיון קרבי עשיר (עיראק, אפגניסטן, עזה).
חסרונות: עלויות תחזוקה גבוהות (~5,000 דולר לשעת טיסה). פגיעות לטילי נ"מ מודרניים אם לא מוגן היטב.
למה הוא בולט: האפאצ'י הוא עמוד השדרה של צבא ארה"ב, עם למעלה מ-1,280 יחידות ו-5 מיליון שעות טיסה.
2. מיל Mi-28NM הווק (Mil Mi-28NM Havoc)
יצרן: מיל (Mil), רוסיה
שימוש: רוסיה, עיראק, אלג'יריה.
עלות: כ-18-20 מיליון דולר (~70-77 מיליון שקל)
- אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
- ועדת השרים אישרה: מגבלות חדשות על שכר הטרחה בתביעות סיעוד של קשישים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- קצבאות ביטוח לאומי - מה הסכום שתקבלו בעקבות ההצמדה?
יתרונות: עמידות גבוהה לתנאים קשים, תותח 30 מ"מ, טילי Ataka נגד שריון.
זול יחסית למתחרים מערביים.
חסרונות: אלקטרוניקה פחות מתקדמת מהמערב, פגיעות לנשק מונחה לייזר.
למה הוא בולט: מותאם למלחמה קרה, ממשיך להרשים בסוריה ובאוקראינה.
3. קאמוב Ka-52 אליגטור (Kamov Ka-52 Alligator)
יצרן: קאמוב (Kamov), רוסיה
שימוש: רוסיה, מצרים.
עלות: כ-16 מיליון דולר (~62 מיליון שקל)
יתרונות: מושבים כפולים עם כיסא מפלט (נדיר במסוקים), רוטורים כפולים לזריזות. יכולת תקיפה רב-תכליתית.
חסרונות: תחזוקה מורכבת, פחות נפוץ ממתחרים.
למה הוא בולט: עיצוב ייחודי וקטלניות שהוכחה באוקראינה.
4. יורוקופטר טייגר (Eurocopter Tiger)
יצרן: איירבוס הליקופטרים (Airbus Helicopters), צרפת/גרמניה
שימוש: צרפת, גרמניה, ספרד, אוסטרליה. עלות: כ-40 מיליון דולר (~154 מיליון שקל)
יתרונות: רב-תכליתי (נגד טנקים, תמיכה קרקעית), חמקניות יחסית, מערכות שליטה מודולריות.
חסרונות: יקר לייצור ותחזוקה, פחות ניסיון קרבי מאפאצ'י.
למה הוא בולט: המסוק הראשון שיוצר לגמרי באירופה, גמישות מרשימה.
5. בל AH-1Z וייפר (Bell AH-1Z Viper)
יצרן: בל (Bell), ארה"ב
שימוש: חיל הנחתים האמריקאי.
עלות: כ-31 מיליון דולר (~120 מיליון שקל)
יתרונות: טילי Sidewinder אוויר-אוויר, מהירות וזריזות, תא טייס מתקדם.
חסרונות: עלות תפעול גבוהה (~20,000 דולר לשעה), פחות משוריין מהאפאצ'י.
למה הוא בולט: ממשיך את מורשת ה"קוברה" עם טכנולוגיה מודרנית.
6. מיל Mi-24/35 הינד (Mil Mi-24/35 Hind)
יצרן:
מיל (Mil), רוסיה
שימוש: רוסיה, הודו, יותר מ-50 מדינות נוספות.
עלות: כ-12-15 מיליון דולר (~46-58 מיליון שקל)
יתרונות: יכולת נשיאת 8 חיילים + תקיפה, נפוץ וזול, ניסיון קרבי עשיר.
חסרונות: טכנולוגיה ישנה, פגיעות לנשק מודרני.
למה הוא בולט: המסוק הכי מיוצר בהיסטוריה (2,600+ יחידות).
7. אגוסטה-וסטלנד T129 ATAK
יצרן: לאונרדו (Leonardo), איטליה/טורקיה
שימוש: טורקיה, פקיסטן, הפיליפינים.
עלות: כ-25 מיליון דולר (~96 מיליון שקל)
יתרונות: זריזות בשטח הררי, טילי UMTAS מקומיים, מחיר תחרותי.
חסרונות: פחות ניסיון קרבי, תלות בחלקים זרים.
למה הוא בולט: מותאם למלחמה טקטית בהרים של טורקיה.
8. צ'אנגה Z-10
יצרן: צ'אנגה (Changhe Aircraft), סין
שימוש: צבא סין.
עלות: כ-15-20 מיליון דולר (~58-77 מיליון שקל)
יתרונות: זול יחסית, טילי HJ-10 נגד שריון, עיצוב חמקני קל.
חסרונות: פחות נבדק בקרב, תלות בטכנולוגיה זרה מוקדמת.
למה הוא בולט: המסוק הראשון שסין פיתחה עצמאית.
9. סיקורסקי S-70A בלק הוק (מיגון קרבי)
יצרן: סיקורסקי (Sikorsky), ארה"ב
שימוש: ארה"ב, טורקיה, דרום קוריאה (גרסאות מותאמות לתקיפה).
עלות: כ-20-25 מיליון דולר (~77-96 מיליון שקל)
יתרונות: רב-תכליתי (תקיפה+הובלה), אמינות גבוהה, נפוץ מאוד.
חסרונות: פחות מותאם לתקיפה ישירה מאפאצ'י, מהירות נמוכה יחסית.
למה הוא בולט: גרסאות חמושות הופכות אותו לאיום רציני.
10. אגוסטה A129 מנגוסטה (Agusta A129 Mangusta)
יצרן: לאונרדו (Leonardo), איטליה
שימוש: איטליה (בעיקר).
עלות: כ-25 מיליון דולר (~96 מיליון שקל)
יתרונות: קל משקל וזריז, טילי Spike יעילים, חסכוני בדלק.
חסרונות: פחות חזק ממתחרים, שימוש מוגבל מחוץ לאיטליה.
למה הוא בולט: המסוק הראשון שתוכנן כולו באירופה המערבית.
ניתוח קצר: מי הכי טוב?
האפאצ'י (AH-64E) מוביל בזכות ניסיון, טכנולוגיה וכוח אש, אבל הוא יקר ודורש תחזוקה רבה.
הרוסים (Mi-28, Ka-52) מציעים עמידות
ומחיר נמוך, אבל מפגרים באלקטרוניקה.
האירופאים (טייגר, מנגוסטה) מביאים גמישות וחדשנות, אבל פחות נפוצים.
הסינים (Z-10) עולים מהר, אבל עדיין לא מוכחים במלחמות גדולות.
- 6.מאור 13/03/2025 12:32הגב לתגובה זולא לשווא כמעט לא בשימוש בעזה או לבנון.
- 5.אנונימי 12/03/2025 17:43הגב לתגובה זומי מכין כתבה שלמה על מסוקים ולא טורח לשים תמונה של כל מסוק שנדע להבדיל וסתם ליופי.נורא
- 4.צריך טייסים שלא מסרבים לטוס (ל"ת)הכי חשוב 12/03/2025 15:31הגב לתגובה זו
- רון 14/03/2025 17:32הגב לתגובה זולסלק את המצורעים שמבקשים להפוך את ישראל לדיקטטורה ולמדינת משטרה ולהחזיר אותה לשפיות יהודית ודמוקרטית .
- אנונימי 13/03/2025 12:31הגב לתגובה זוחשבת על זה פעם
- 3.אנונימי 12/03/2025 14:42הגב לתגובה זוהאליגטור עמיד כמו סבתות עם הליכון במדרגות וגם נופל מהשמיים בהתאם.כמו בכתבה עם הכטבמים חלק מהנתונים המצוינים הפוכים למציאות.כמו הביירקטר הטורקי שהאוקראינים אלה שמשתמשים בו הכי הרבה בעולם מתלוננים על חוסר הדיוק שלו.לא משנה איפה שלא יודעים תמציאו זה מוכר
- 2.למה אין תמונה של כל מסוק קשה להשקיע (ל"ת)אנונימי 11/03/2025 09:33הגב לתגובה זו
- 1.שי חנוני 11/03/2025 08:36הגב לתגובה זוהגיע הזמן שתעשייה אווירית תצטרף לשוק
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
