אפאצי מסוק קרב (דובר צה"ל)
אפאצי מסוק קרב (דובר צה"ל)

מסוקי הקרב הטובים בעולם – מי הכי חזק בשמיים?

מבואינג ועד מיל: הכירו את מסוקי הקרב ששולטים בשדה הקרב המודרני

עמית בר | (8)
נושאים בכתבה אפאצ'י מסוק קרב

מסוקי קרב הם אחד הכלים הכי קטלניים ומרשימים בזרועות האוויר של צבאות העולם. הם משלבים מהירות, כוח אש וגמישות, ומשמשים למשימות כמו תקיפת טנקים, תמיכה קרקעית ואפילו קרבות אוויר-אוויר. במרץ 2025, השוק מלא בדגמים מתקדמים, ואנחנו נסקור כאן את 10 מסוקי הקרב המובילים – מי מייצר אותם, איפה משתמשים בהם, כמה הם עולים, ומה היתרונות והחסרונות שלהם.


מטוסי הקרב המובילים בעולם - 10 הגדולים

>10 הכטב"מים הטובים בעולם - האם ישראל בצמרת?


1. בואינג AH-64E אפאצ'י גארדיאן (Boeing AH-64E Apache Guardian)

יצרן: בואינג (Boeing), ארה"ב
שימוש: צבא ארה"ב, ישראל, בריטניה, יפן, הולנד ועוד. 
עלות: כ-52 מיליון דולר (~200 מיליון שקל)  


יתרונות:  תא טייס משוריין בטיטניום, חיישני לילה מתקדמים, טילי Hellfire מדויקים.  

ניסיון קרבי עשיר (עיראק, אפגניסטן, עזה).


חסרונות:  עלויות תחזוקה גבוהות (~5,000 דולר לשעת טיסה).  פגיעות לטילי נ"מ מודרניים אם לא מוגן היטב.


למה הוא בולט: האפאצ'י הוא עמוד השדרה של צבא ארה"ב, עם למעלה מ-1,280 יחידות ו-5 מיליון שעות טיסה.



2. מיל Mi-28NM הווק (Mil Mi-28NM Havoc)

יצרן: מיל (Mil), רוסיה 
שימוש: רוסיה, עיראק, אלג'יריה. 
עלות: כ-18-20 מיליון דולר (~70-77 מיליון שקל)  

קיראו עוד ב"בארץ"

יתרונות:  עמידות גבוהה לתנאים קשים, תותח 30 מ"מ, טילי Ataka נגד שריון.  

זול יחסית למתחרים מערביים.


חסרונות:  אלקטרוניקה פחות מתקדמת מהמערב, פגיעות לנשק מונחה לייזר.

למה הוא בולט: מותאם למלחמה קרה, ממשיך להרשים בסוריה ובאוקראינה.



3. קאמוב Ka-52 אליגטור (Kamov Ka-52 Alligator)

יצרן: קאמוב (Kamov), רוסיה
שימוש: רוסיה, מצרים. 
עלות: כ-16 מיליון דולר (~62 מיליון שקל)  


יתרונות:  מושבים כפולים עם כיסא מפלט (נדיר במסוקים), רוטורים כפולים לזריזות.  יכולת תקיפה רב-תכליתית.


חסרונות:  תחזוקה מורכבת, פחות נפוץ ממתחרים.


למה הוא בולט: עיצוב ייחודי וקטלניות שהוכחה באוקראינה.


4. יורוקופטר טייגר (Eurocopter Tiger)

יצרן: איירבוס הליקופטרים (Airbus Helicopters), צרפת/גרמניה
שימוש: צרפת, גרמניה, ספרד, אוסטרליה.  עלות: כ-40 מיליון דולר (~154 מיליון שקל)  


יתרונות:  רב-תכליתי (נגד טנקים, תמיכה קרקעית), חמקניות יחסית, מערכות שליטה מודולריות.

חסרונות:  יקר לייצור ותחזוקה, פחות ניסיון קרבי מאפאצ'י.

למה הוא בולט: המסוק הראשון שיוצר לגמרי באירופה, גמישות מרשימה.



5. בל AH-1Z וייפר (Bell AH-1Z Viper)

יצרן: בל (Bell), ארה"ב
שימוש: חיל הנחתים האמריקאי. 
עלות: כ-31 מיליון דולר (~120 מיליון שקל)  


יתרונות:  טילי Sidewinder אוויר-אוויר, מהירות וזריזות, תא טייס מתקדם.

חסרונות:  עלות תפעול גבוהה (~20,000 דולר לשעה), פחות משוריין מהאפאצ'י.

למה הוא בולט: ממשיך את מורשת ה"קוברה" עם טכנולוגיה מודרנית.


6. מיל Mi-24/35 הינד (Mil Mi-24/35 Hind)

יצרן: מיל (Mil), רוסיה
שימוש: רוסיה, הודו, יותר מ-50 מדינות נוספות.
עלות: כ-12-15 מיליון דולר (~46-58 מיליון שקל)  


יתרונות:  יכולת נשיאת 8 חיילים + תקיפה, נפוץ וזול, ניסיון קרבי עשיר.

חסרונות:  טכנולוגיה ישנה, פגיעות לנשק מודרני.

למה הוא בולט: המסוק הכי מיוצר בהיסטוריה (2,600+ יחידות).


7. אגוסטה-וסטלנד T129 ATAK

יצרן: לאונרדו (Leonardo), איטליה/טורקיה
שימוש: טורקיה, פקיסטן, הפיליפינים. 
עלות: כ-25 מיליון דולר (~96 מיליון שקל)  


יתרונות:  זריזות בשטח הררי, טילי UMTAS מקומיים, מחיר תחרותי.

חסרונות: פחות ניסיון קרבי, תלות בחלקים זרים.

למה הוא בולט: מותאם למלחמה טקטית בהרים של טורקיה.


8. צ'אנגה Z-10

יצרן: צ'אנגה (Changhe Aircraft), סין
שימוש: צבא סין. 
עלות: כ-15-20 מיליון דולר (~58-77 מיליון שקל)  


יתרונות:  זול יחסית, טילי HJ-10 נגד שריון, עיצוב חמקני קל.

חסרונות:  פחות נבדק בקרב, תלות בטכנולוגיה זרה מוקדמת.

למה הוא בולט: המסוק הראשון שסין פיתחה עצמאית.


9. סיקורסקי S-70A בלק הוק (מיגון קרבי)

יצרן: סיקורסקי (Sikorsky), ארה"ב
שימוש: ארה"ב, טורקיה, דרום קוריאה (גרסאות מותאמות לתקיפה). 
עלות: כ-20-25 מיליון דולר (~77-96 מיליון שקל)  

יתרונות:  רב-תכליתי (תקיפה+הובלה), אמינות גבוהה, נפוץ מאוד.

חסרונות:  פחות מותאם לתקיפה ישירה מאפאצ'י, מהירות נמוכה יחסית.

למה הוא בולט: גרסאות חמושות הופכות אותו לאיום רציני.


10. אגוסטה A129 מנגוסטה (Agusta A129 Mangusta)

יצרן: לאונרדו (Leonardo), איטליה
שימוש: איטליה (בעיקר). 
עלות: כ-25 מיליון דולר (~96 מיליון שקל)  

יתרונות:  קל משקל וזריז, טילי Spike יעילים, חסכוני בדלק.

חסרונות:  פחות חזק ממתחרים, שימוש מוגבל מחוץ לאיטליה.

למה הוא בולט: המסוק הראשון שתוכנן כולו באירופה המערבית.


ניתוח קצר: מי הכי טוב?

האפאצ'י (AH-64E) מוביל בזכות ניסיון, טכנולוגיה וכוח אש, אבל הוא יקר ודורש תחזוקה רבה. 
הרוסים (Mi-28, Ka-52) מציעים עמידות ומחיר נמוך, אבל מפגרים באלקטרוניקה. 
האירופאים (טייגר, מנגוסטה) מביאים גמישות וחדשנות, אבל פחות נפוצים. 
הסינים (Z-10) עולים מהר, אבל עדיין לא מוכחים במלחמות גדולות.



תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    מאור 13/03/2025 12:32
    הגב לתגובה זו
    לא לשווא כמעט לא בשימוש בעזה או לבנון.
  • 5.
    אנונימי 12/03/2025 17:43
    הגב לתגובה זו
    מי מכין כתבה שלמה על מסוקים ולא טורח לשים תמונה של כל מסוק שנדע להבדיל וסתם ליופי.נורא
  • 4.
    צריך טייסים שלא מסרבים לטוס (ל"ת)
    הכי חשוב 12/03/2025 15:31
    הגב לתגובה זו
  • רון 14/03/2025 17:32
    הגב לתגובה זו
    לסלק את המצורעים שמבקשים להפוך את ישראל לדיקטטורה ולמדינת משטרה ולהחזיר אותה לשפיות יהודית ודמוקרטית .
  • אנונימי 13/03/2025 12:31
    הגב לתגובה זו
    חשבת על זה פעם
  • 3.
    אנונימי 12/03/2025 14:42
    הגב לתגובה זו
    האליגטור עמיד כמו סבתות עם הליכון במדרגות וגם נופל מהשמיים בהתאם.כמו בכתבה עם הכטבמים חלק מהנתונים המצוינים הפוכים למציאות.כמו הביירקטר הטורקי שהאוקראינים אלה שמשתמשים בו הכי הרבה בעולם מתלוננים על חוסר הדיוק שלו.לא משנה איפה שלא יודעים תמציאו זה מוכר
  • 2.
    למה אין תמונה של כל מסוק קשה להשקיע (ל"ת)
    אנונימי 11/03/2025 09:33
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    שי חנוני 11/03/2025 08:36
    הגב לתגובה זו
    הגיע הזמן שתעשייה אווירית תצטרף לשוק
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.

תרופות (גרוק)תרופות (גרוק)

תעשיית הקשב: מיליוני ילדים על כדורים והמצב רק מידרדר

כשהמערכת חולה, הילדים מקבלים מרשם: ישראל מדורגת במקום גבוה בצריכת ריטלין לנפש - ויש לכך מחיר כבד;  כך הופכים ילדינו ללקוחות של שרשרת תרופות מסוכנת




ענת גלעד |

ע' הייתה רק בת שש ילדה סקרנית ומלאת דמיון בגן חובה במרכז הארץ. הגננת התקשרה להורים בערב והתלוננה: "היא לא מצליחה לשבת לרגע, משתעממת במפגשים ומפריעה לכל הילדים, אי אפשר להמשיך ככה". ההורים, מבוהלים מהלחץ של המסגרת ומהמעבר המתקרב לכיתה א', רצו עם בתם לנוירולוג ילדים פרטי מומלץ. האבחון היה קצר וחד משמעי: הפרעת קשב קשה. המרשם הראשון - קונצרטה. 


ביום שני זה קורה: הוועידה הכלכלית של ביזפורטל. מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק, לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה


 איך מגיעים לתלות בקוקטייל תרופות בגיל צעיר?

שבועיים אחרי, הילדה לא נרדמה עד חצות, קמה עצבנית, התפרצה בבכי בלי סיבה. הנוירולוג אמר "זה עובר", אבל זה לא עבר. אז הוסיפו בהמשך כדור נגד חרדה. בהמשך הציעו כדור נגד דיכאון כי היא נהייתה אדישה, ועוד אחד לשינה. מילדה שמחה, חברותית ויצירתית עם שמחת חיים היא הפכה לילדה שקטה ועצובה. היום היא בת שלוש עשרה, עדיין נוטלת שתי תרופות קבועות, אוכלת כמו ציפור, ישנה עם כדור, ולפעמים שואלת את אמא שלה בשקט: "מתי אני אהיה נורמלית בלי הכדורים?" אמא שלה קורסת מאשמה. היא יודעת שהתחילה את הכול בגלל פחד מהגננת.

הסיפור של ע' לא יוצא דופן. זהו סיפורם של אלפי הורים בישראל. וזה גם הסיפור של עשרות אלפי ואפילו מאות אלפי הורים בארצות הברית. כדור אחד לקשב הופך לשניים, שלושה - ולפעמים לקוקטייל פסיכיאטרי שלא נבדק מעולם על מוח מתפתח. והילדים? הם אלה שנשארים עם הגוף והנפש ששינו להם לנצח. 

כמעט מיליון מרשמים לתרופות להפרעת קשב וריכוז מונפקים בישראל מדי שנה, והמדינה מדורגת במקום גבוה בעולם בצריכת ריטלין לנפש. המספרים הללו מצביעים על מצוקה אמיתית במערכת, כאשר הפתרון הנפוץ והקל הוא טיפול תרופתי לשיפור הקשב ולהרגעת הפעלתנות. אך רבים מההורים לא יודעים שהשקט התעשייתי שהם מקבלים בטווח הקצר יגבה מהילדים שלהם מחיר גבוה וכואב למשך שנים רבות.