על הכסף שהמדינה לא החזירה לניצולי השואה
רבים העוסקים בחובה המוסרי של מדינת ישראל לניצולי השואה אינם מזכירים בדיונים הרבים את חובה הכספי. הרי ניתן לנתח את המצב (עם כל הצער בכך) כחוב כלכלי אמיתי שהגיע הזמן להחזירו.
מדינת ישראל שקיבלה בשנות החמישים של המאה הקודמת כספי שילומים בגרמניה קיבלה אותם כנציגת העם היהודי באותו הזמן. חשוב לציין שהכספים האלו עזרו למדינה הצעירה בתחילת דרכה להתמודד עם האיום הקיומי הכלכלי והצבאי. הכספים לא היו פיצוי למדינת ישראל כי המדינה לא הייתה קיימת בתקופת המלחמה. הפיצוי היה עבור הטיפול שהייתה צריכה המדינה לעשות בניצולי השואה ובעיקר החזר עבור רכושם של היהודים שנבזז בתקופת המלחמה.
ניתן לנתח את המצב באופן כלכלי קר ולהגיד שבשנות החמישים קיבלה מדינת ישראל כספים שהיו שייכים לניצולי השואה ולהם בלבד, והשתמשה בהם לצרכים אחרים. באותו האופן יכלה מדינת ישראל לקחת הלוואות ממדינות שונות, בנקים בינלאומיים או גופים בינלאומיים, כמו קרן המטבע, ולהתחייב להחזר ההלוואות כשהמצב ישתפר. האם מדינת ישראל הייתה שוקלת לא להחזיר חובות לבנקים זרים או למדינות זרות? אם התשובה היא לא (וכנראה שזו התשובה) מדוע מרשה לעצמה מדינת ישראל לא להחזיר את חובה הכספי לניצולי השואה?
הרי בעצם בניתוח קר לקחה מדינת ישראל הלוואות מציבור ניצולי השואה, השתמשה בכספים לבניית תשתיות ומעולם לא החזירה את ההלוואות.
מדינת ישראל לוותה לאורך שנים מהציבור הישראלי כסף רב באמצעות אגרות חוב ממשלתיות ועמדה עד היום בתשלומים. את החוב הכספי לניצולי השואה מדינת ישראל לא החזירה עד היום וכנראה כבר לעולם לא תחזיר. גם אם לא ניקח בחשבון הצמדות לאינפלציה וריבית לאורך השנים הרבות, עדיין חובה הכלכלי של מדינת ישראל לניצולי השואה הוא גדול מאד. אך אותם ניצולים אינם מחזיקים ביד אגרת חוב או התחייבות אחרת של מדינת ישראל ויכולים רק לקוות שמישהו יתרגם את החוב הכלכלי גם לחוב מוסרי כלפיהם.
ד"ר טל שביט, מומחה למימון ופסיכולוגיה של משקיעים בית הספר למינהל עסקים, המסלול האקדמי המכללה למינהל.
חשבון חשמל (X)חשבון החשמל יעלה ב-1.5% בינואר - איך תוכלו להוריד אותו ב-6%?
איך אפשר לחסוך 300-400 שקלים בשנה, מה קורה בשוק החשמל, ואיך לקבל הנחות גדולות יותר?
חשבון החשמל שלכם יעלה בינואר. התעריף יעלה ב-1.5% ומדובר בכ-6 שקלים לחודש לצרכן ממוצע. מדובר על עלייה שנתית של כ-70 שקל בשנה. אולי לא סכם גדול, אבל כשעולים המחירים והתעריפים מכל הכיוונים זה מצטבר. אבל יש דרכים להוזיל את עלויות החשמל. חשבון ממוצע עשוי לרדת ב-300 שקלים בערך, אם תעברו לספקים החדשים.
כ-350 אלף משקי בית ועסקים עברו לספקים החדשים ים, מדובר על פחות מ-10% ממשקי הבית והעסקים. הרוב ממשיך לשלם את התעריף של חברת החשמל, למרות שהוא יקר יותר. האפשרות לעבור לספקים החדשים קיימת כבר שנה וחצי, אבל אי אפשר להכתיר אותה כהצלחה. אין גם פרסום משמעותי, ומעבר להכל - אין תמריץ מספיק גדול (כ-25 שקל בחודש) ויש חשש לעבור מחברת החשמל. אנשים שרגילים לחברת החשמל ומרגישים בטוחים איתה, יסכימו וירצו לעבור, אבל התמריץ צריך להיות גדול יותר וצריך להסביר להם שאין שום שינוי בתשתיות.
הספקים ממשיכים עם אותה אספקה ותשתית, שנותרת בבעלות חברת החשמל. ולמרות זאת המעבר איטי, אם כי בקצב הזה, נגיע למעל 500-520 אלף משפחות עוד שנה. מהפכות לא נעשות תוך יום, אולי זה הקצב שהשינויים האלו מחלחלים לציבור. בכל מקרה, המעבר פשוט: הזנת פרטי חשבון באתר הספק, אישור תוך יום-יומיים, ללא ניתוק או שינוי טכני.
הנחות של עד 400 שקלים בשנה
ההנחה נעה בין 5% ל-7% על רכיב האנרגיה. לצרכן ממוצע שמשלם 400 שקלים חודשיים (4,800 שקלים שנתיים), החיסכון השנתי עומד על 240-336 שקלים. במשקי בית עם צריכה גבוהה יותר החיסכון מגיע בקלות ל-400 שקל בשנה.
מעבר לכך, המסלולים המבוססים על שעות שיא (12:00-17:00) ושפל (23:00-7:00), מציעים פוטנציאל גבוה יותר: הנחות של 15% בשעות היום ו-20% בלילה, שיכולות להגיע ל-15-20% חיסכון כולל. ד
