על הכסף שהמדינה לא החזירה לניצולי השואה

ד"ר טל שביט |

רבים העוסקים בחובה המוסרי של מדינת ישראל לניצולי השואה אינם מזכירים בדיונים הרבים את חובה הכספי. הרי ניתן לנתח את המצב (עם כל הצער בכך) כחוב כלכלי אמיתי שהגיע הזמן להחזירו.

מדינת ישראל שקיבלה בשנות החמישים של המאה הקודמת כספי שילומים בגרמניה קיבלה אותם כנציגת העם היהודי באותו הזמן. חשוב לציין שהכספים האלו עזרו למדינה הצעירה בתחילת דרכה להתמודד עם האיום הקיומי הכלכלי והצבאי. הכספים לא היו פיצוי למדינת ישראל כי המדינה לא הייתה קיימת בתקופת המלחמה. הפיצוי היה עבור הטיפול שהייתה צריכה המדינה לעשות בניצולי השואה ובעיקר החזר עבור רכושם של היהודים שנבזז בתקופת המלחמה.

ניתן לנתח את המצב באופן כלכלי קר ולהגיד שבשנות החמישים קיבלה מדינת ישראל כספים שהיו שייכים לניצולי השואה ולהם בלבד, והשתמשה בהם לצרכים אחרים. באותו האופן יכלה מדינת ישראל לקחת הלוואות ממדינות שונות, בנקים בינלאומיים או גופים בינלאומיים, כמו קרן המטבע, ולהתחייב להחזר ההלוואות כשהמצב ישתפר. האם מדינת ישראל הייתה שוקלת לא להחזיר חובות לבנקים זרים או למדינות זרות? אם התשובה היא לא (וכנראה שזו התשובה) מדוע מרשה לעצמה מדינת ישראל לא להחזיר את חובה הכספי לניצולי השואה?

הרי בעצם בניתוח קר לקחה מדינת ישראל הלוואות מציבור ניצולי השואה, השתמשה בכספים לבניית תשתיות ומעולם לא החזירה את ההלוואות.

מדינת ישראל לוותה לאורך שנים מהציבור הישראלי כסף רב באמצעות אגרות חוב ממשלתיות ועמדה עד היום בתשלומים. את החוב הכספי לניצולי השואה מדינת ישראל לא החזירה עד היום וכנראה כבר לעולם לא תחזיר. גם אם לא ניקח בחשבון הצמדות לאינפלציה וריבית לאורך השנים הרבות, עדיין חובה הכלכלי של מדינת ישראל לניצולי השואה הוא גדול מאד. אך אותם ניצולים אינם מחזיקים ביד אגרת חוב או התחייבות אחרת של מדינת ישראל ויכולים רק לקוות שמישהו יתרגם את החוב הכלכלי גם לחוב מוסרי כלפיהם.

ד"ר טל שביט, מומחה למימון ופסיכולוגיה של משקיעים בית הספר למינהל עסקים, המסלול האקדמי המכללה למינהל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רשות המסים
צילום: רשות המסים

"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"

חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?

רן קידר |

השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה.  אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.

המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.

יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.

ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי". 

חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"


חיילים סייבר 8200
צילום: דובר צהל

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת

השוק גואה, האפליקציות זמינות - ומחנות צה"ל הופכים לזירות של  מסחר ואמביציה; גם החיילים שחוזרים מהקרב משקיעים-מהמרים בשווקים; בינתיים כולם מרוויחים
ענת גלעד |
נושאים בכתבה חיילים בורסה

יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.

במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן. 

בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי. 

נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".

 חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם

הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.