על הכסף שהמדינה לא החזירה לניצולי השואה
רבים העוסקים בחובה המוסרי של מדינת ישראל לניצולי השואה אינם מזכירים בדיונים הרבים את חובה הכספי. הרי ניתן לנתח את המצב (עם כל הצער בכך) כחוב כלכלי אמיתי שהגיע הזמן להחזירו.
מדינת ישראל שקיבלה בשנות החמישים של המאה הקודמת כספי שילומים בגרמניה קיבלה אותם כנציגת העם היהודי באותו הזמן. חשוב לציין שהכספים האלו עזרו למדינה הצעירה בתחילת דרכה להתמודד עם האיום הקיומי הכלכלי והצבאי. הכספים לא היו פיצוי למדינת ישראל כי המדינה לא הייתה קיימת בתקופת המלחמה. הפיצוי היה עבור הטיפול שהייתה צריכה המדינה לעשות בניצולי השואה ובעיקר החזר עבור רכושם של היהודים שנבזז בתקופת המלחמה.
ניתן לנתח את המצב באופן כלכלי קר ולהגיד שבשנות החמישים קיבלה מדינת ישראל כספים שהיו שייכים לניצולי השואה ולהם בלבד, והשתמשה בהם לצרכים אחרים. באותו האופן יכלה מדינת ישראל לקחת הלוואות ממדינות שונות, בנקים בינלאומיים או גופים בינלאומיים, כמו קרן המטבע, ולהתחייב להחזר ההלוואות כשהמצב ישתפר. האם מדינת ישראל הייתה שוקלת לא להחזיר חובות לבנקים זרים או למדינות זרות? אם התשובה היא לא (וכנראה שזו התשובה) מדוע מרשה לעצמה מדינת ישראל לא להחזיר את חובה הכספי לניצולי השואה?
הרי בעצם בניתוח קר לקחה מדינת ישראל הלוואות מציבור ניצולי השואה, השתמשה בכספים לבניית תשתיות ומעולם לא החזירה את ההלוואות.
מדינת ישראל לוותה לאורך שנים מהציבור הישראלי כסף רב באמצעות אגרות חוב ממשלתיות ועמדה עד היום בתשלומים. את החוב הכספי לניצולי השואה מדינת ישראל לא החזירה עד היום וכנראה כבר לעולם לא תחזיר. גם אם לא ניקח בחשבון הצמדות לאינפלציה וריבית לאורך השנים הרבות, עדיין חובה הכלכלי של מדינת ישראל לניצולי השואה הוא גדול מאד. אך אותם ניצולים אינם מחזיקים ביד אגרת חוב או התחייבות אחרת של מדינת ישראל ויכולים רק לקוות שמישהו יתרגם את החוב הכלכלי גם לחוב מוסרי כלפיהם.
ד"ר טל שביט, מומחה למימון ופסיכולוגיה של משקיעים בית הספר למינהל עסקים, המסלול האקדמי המכללה למינהל.
112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים
ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.
העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.
לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.
בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.
- ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
- נתניהו: "ישראל בבידוד מדיני, ניאלץ להתנהל ככלכלה אוטרקית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.
התמ"ג זינק ב-11% ברבעון השלישי של 2025, הצריכה ב-21%
הצריכה הפרטית, ההשקעות והייצוא הובילו את הצמיחה לאחר הירידה החדה ברבעון השני על רקע מלחמת "עם כלביא"; התמ"ג לנפש עלה ב-9.5%
התמ"ג רשם קפיצה חדה ברבעון השלישי של שנת 2025, עם עלייה של 11% בחישוב שנתי (2.6% בחישוב רבעוני), כך על פי האומדן השני של החשבונות הלאומיים שפרסמה היום הלמ"ס. העלייה החדה משקפת התאוששות משמעותית בפעילות הכלכלית, לאחר ירידה של 4.8% בתמ"ג ברבעון השני של
השנה, שנרשמה בעקבות מלחמת "עם כלביא" והשפעותיה על המשק.
על פי נתוני הלמ"ס, הצמיחה ברבעון השלישי נובעת יותר מכל מהתאוששות חזקה בצריכה הפרטית, מגידול חד בהשקעות בנכסים קבועים ומעלייה ביצוא הסחורות והשירותים. במקביל, נרשמה גם עלייה מתונה יחסית בצריכה הציבורית, בעוד היבוא עלה בשיעור דו-ספרתי, דבר המעיד על חידוש הביקושים במשק.
תוצר מקומי גולמי לנפש נתונים מנוכי עונתיות, בשקלים
תמ"ג - נתונים מנוכי עונתיות שינוי כמותי לעומת רבעון קודם בחישוב שנתי
צריכה פרטית
בפילוח לפי רכיבי התוצר, עולה כי ההוצאות על צריכה פרטית זינקו ב־21.6% בחישוב שנתי (5% בחישוב רבעוני), לאחר ירידה של 5.1% ברבעון השני. הצריכה הפרטית לנפש עלתה ב-19.9% בחישוב שנתי. העלייה בצריכה הפרטית נרשמה כמעט בכל סעיפי ההוצאה, ובפרט במוצרים ברי-קיימא (למשל ריהוט, מקררים ומכונות כביסה) וברי-קיימא למחצה (למשל בגדים, נעליים וחפצים לבית).
