קרן המטבע הבינלאומית: המשבר העולמי מסכן מאוד את כלכלות אפריקה
הידרדרות הכלכלה העולמית, הירידה במחירי הסחורות וחוסר הנזילות בשוקי האשראי העולמיים מאיימים מאוד על כלכלות אפריקה, כך עולה מדו"ח פסימי שפרסמה היום (ב') קרן המטבע הבינלאומית.
קרן המטבע הבינלאומית (IMF) צופה כי הצמיחה במדינות אפריקה שמדרום לסהרה תאט ל-3.25% בשנת 2009 זאת לעומת צמיחה של מעל ל-5% בשנה שעברה - מדובר בצמיחה הנמוכה ב-3% מהתחזיות שפורסמו שנה קודם לכן.
"ההתקדמות בעשור האחרון, במהלכו הרבה ממדינות אפריקה שמדרום לסהרה ראו שיעורי צמיחה גבוהים בכלכלה המקומית ועלייה ברמות ההכנסה, נמצאת בסיכון", אמרה אנטואנט סייאי, מנהלת מחלקת אפריקה ב-IMF בהצהרה שפורסמה.
"בעוד קובעי המדיניות האפריקנים מנסים להתמודד עם האתגר הבלתי-צפוי הזה, התורמים גם חייבים לשחק את תפקידם. הם חייבים לשמור על התחייבויותיהם ולהגדיל את התמיכה, לא להקטין אותה", אמרה סייאי.
בשנים 2006-2007, לאחר עשורים של קריסה וקיפאון כלכלי, מדינות רבות באפריקה הצליחו להפוך את המגמה ולרשום שיעורי צמיחה המקבילים לאלו של שווקים מתעוררים אחרים. ההתקדמות שרשמו כלכלות אפריקה בעשור האחרון מיוחסת למדיניות כלכלית חכמה יותר - הצליחו לשמור על האינפלציה נמוכה מ-10% בממוצע. כמו כן, תרמו מערכות שלטוניות טובות יותר, הרחבת המסחר, צמצום הסכסוכים המזוינים והצמיחה הגלובלית, שהובילה לגידול במספר ההשקעות הזרות באזור.
על פי נתוני האו"ם, במהלך 2007 הגיע שווי ההשקעה הזרה הישירה באפריקה ל-36 מיליארד דולר בקירוב. מחצית מהסכום זרם לניגריה ולאנגולה - יצואניות הנפט הגדולות ביבשת. מחירי הנפט שהאמירו במהלך המחצית הראשונה של 2008 לשיאים של 147 דולר לחבית העלו את הציפיות כי היבשת העתירה בסחורות תרוויח מהמתרחש. אך במהלך המחצית השנייה של 2008 צנחו מחירי הסחורות והביאו חברות ענק כמו אקסון מוביל, שברון ורויאל דאטש להקפיא או לקצץ בהשקעות בחיפוש ובהפקת נפט ברחבי היבשת.
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות
חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים
רווחים כלואים במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.
ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.
מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף" בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.
בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.
- רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025 והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.
.jpg "ביטוח לאומי")
ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים
המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"
הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.
הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם, נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.
תגים מזוייפים
בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.
במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.
- בנקאי נורה מחוץ לביתו - והוכר כנפגע בתאונת עבודה
- קיבלתם חוב מהביטוח הלאומי? ייתכן שהוא בכלל לא שלכם - כך תיפטרו ממנו בקלות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.
