קרן המטבע הבינלאומית: המשבר העולמי מסכן מאוד את כלכלות אפריקה

קרן המטבע הבינלאומית צופה כי הצמיחה במדינות אפריקה שמדרום לסהרה תאט ל-3.25% בשנת 2009. "ההתקדמות בעשור האחרון, נמצאת בסכנה"
אריאל אטיאס |

הידרדרות הכלכלה העולמית, הירידה במחירי הסחורות וחוסר הנזילות בשוקי האשראי העולמיים מאיימים מאוד על כלכלות אפריקה, כך עולה מדו"ח פסימי שפרסמה היום (ב') קרן המטבע הבינלאומית.

קרן המטבע הבינלאומית (IMF) צופה כי הצמיחה במדינות אפריקה שמדרום לסהרה תאט ל-3.25% בשנת 2009 זאת לעומת צמיחה של מעל ל-5% בשנה שעברה - מדובר בצמיחה הנמוכה ב-3% מהתחזיות שפורסמו שנה קודם לכן.

"ההתקדמות בעשור האחרון, במהלכו הרבה ממדינות אפריקה שמדרום לסהרה ראו שיעורי צמיחה גבוהים בכלכלה המקומית ועלייה ברמות ההכנסה, נמצאת בסיכון", אמרה אנטואנט סייאי, מנהלת מחלקת אפריקה ב-IMF בהצהרה שפורסמה.

"בעוד קובעי המדיניות האפריקנים מנסים להתמודד עם האתגר הבלתי-צפוי הזה, התורמים גם חייבים לשחק את תפקידם. הם חייבים לשמור על התחייבויותיהם ולהגדיל את התמיכה, לא להקטין אותה", אמרה סייאי.

בשנים 2006-2007, לאחר עשורים של קריסה וקיפאון כלכלי, מדינות רבות באפריקה הצליחו להפוך את המגמה ולרשום שיעורי צמיחה המקבילים לאלו של שווקים מתעוררים אחרים. ההתקדמות שרשמו כלכלות אפריקה בעשור האחרון מיוחסת למדיניות כלכלית חכמה יותר - הצליחו לשמור על האינפלציה נמוכה מ-10% בממוצע. כמו כן, תרמו מערכות שלטוניות טובות יותר, הרחבת המסחר, צמצום הסכסוכים המזוינים והצמיחה הגלובלית, שהובילה לגידול במספר ההשקעות הזרות באזור.

על פי נתוני האו"ם, במהלך 2007 הגיע שווי ההשקעה הזרה הישירה באפריקה ל-36 מיליארד דולר בקירוב. מחצית מהסכום זרם לניגריה ולאנגולה - יצואניות הנפט הגדולות ביבשת. מחירי הנפט שהאמירו במהלך המחצית הראשונה של 2008 לשיאים של 147 דולר לחבית העלו את הציפיות כי היבשת העתירה בסחורות תרוויח מהמתרחש. אך במהלך המחצית השנייה של 2008 צנחו מחירי הסחורות והביאו חברות ענק כמו אקסון מוביל, שברון ורויאל דאטש להקפיא או לקצץ בהשקעות בחיפוש ובהפקת נפט ברחבי היבשת.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנימין נתניהובנימין נתניהו
פרשנות

האם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים

הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות

מנדי הניג |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש. 

בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים. 

כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל

סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.

במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.

למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו?  מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים".  הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".