קרן המטבע הבינלאומית: המשבר העולמי מסכן מאוד את כלכלות אפריקה

קרן המטבע הבינלאומית צופה כי הצמיחה במדינות אפריקה שמדרום לסהרה תאט ל-3.25% בשנת 2009. "ההתקדמות בעשור האחרון, נמצאת בסכנה"
אריאל אטיאס |

הידרדרות הכלכלה העולמית, הירידה במחירי הסחורות וחוסר הנזילות בשוקי האשראי העולמיים מאיימים מאוד על כלכלות אפריקה, כך עולה מדו"ח פסימי שפרסמה היום (ב') קרן המטבע הבינלאומית.

קרן המטבע הבינלאומית (IMF) צופה כי הצמיחה במדינות אפריקה שמדרום לסהרה תאט ל-3.25% בשנת 2009 זאת לעומת צמיחה של מעל ל-5% בשנה שעברה - מדובר בצמיחה הנמוכה ב-3% מהתחזיות שפורסמו שנה קודם לכן.

"ההתקדמות בעשור האחרון, במהלכו הרבה ממדינות אפריקה שמדרום לסהרה ראו שיעורי צמיחה גבוהים בכלכלה המקומית ועלייה ברמות ההכנסה, נמצאת בסיכון", אמרה אנטואנט סייאי, מנהלת מחלקת אפריקה ב-IMF בהצהרה שפורסמה.

"בעוד קובעי המדיניות האפריקנים מנסים להתמודד עם האתגר הבלתי-צפוי הזה, התורמים גם חייבים לשחק את תפקידם. הם חייבים לשמור על התחייבויותיהם ולהגדיל את התמיכה, לא להקטין אותה", אמרה סייאי.

בשנים 2006-2007, לאחר עשורים של קריסה וקיפאון כלכלי, מדינות רבות באפריקה הצליחו להפוך את המגמה ולרשום שיעורי צמיחה המקבילים לאלו של שווקים מתעוררים אחרים. ההתקדמות שרשמו כלכלות אפריקה בעשור האחרון מיוחסת למדיניות כלכלית חכמה יותר - הצליחו לשמור על האינפלציה נמוכה מ-10% בממוצע. כמו כן, תרמו מערכות שלטוניות טובות יותר, הרחבת המסחר, צמצום הסכסוכים המזוינים והצמיחה הגלובלית, שהובילה לגידול במספר ההשקעות הזרות באזור.

על פי נתוני האו"ם, במהלך 2007 הגיע שווי ההשקעה הזרה הישירה באפריקה ל-36 מיליארד דולר בקירוב. מחצית מהסכום זרם לניגריה ולאנגולה - יצואניות הנפט הגדולות ביבשת. מחירי הנפט שהאמירו במהלך המחצית הראשונה של 2008 לשיאים של 147 דולר לחבית העלו את הציפיות כי היבשת העתירה בסחורות תרוויח מהמתרחש. אך במהלך המחצית השנייה של 2008 צנחו מחירי הסחורות והביאו חברות ענק כמו אקסון מוביל, שברון ורויאל דאטש להקפיא או לקצץ בהשקעות בחיפוש ובהפקת נפט ברחבי היבשת.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?

נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?

ענת גלעד |

לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.

המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.

הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון

בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.

הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.

הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.