קרן המטבע הבינלאומית: המשבר העולמי מסכן מאוד את כלכלות אפריקה
הידרדרות הכלכלה העולמית, הירידה במחירי הסחורות וחוסר הנזילות בשוקי האשראי העולמיים מאיימים מאוד על כלכלות אפריקה, כך עולה מדו"ח פסימי שפרסמה היום (ב') קרן המטבע הבינלאומית.
קרן המטבע הבינלאומית (IMF) צופה כי הצמיחה במדינות אפריקה שמדרום לסהרה תאט ל-3.25% בשנת 2009 זאת לעומת צמיחה של מעל ל-5% בשנה שעברה - מדובר בצמיחה הנמוכה ב-3% מהתחזיות שפורסמו שנה קודם לכן.
"ההתקדמות בעשור האחרון, במהלכו הרבה ממדינות אפריקה שמדרום לסהרה ראו שיעורי צמיחה גבוהים בכלכלה המקומית ועלייה ברמות ההכנסה, נמצאת בסיכון", אמרה אנטואנט סייאי, מנהלת מחלקת אפריקה ב-IMF בהצהרה שפורסמה.
"בעוד קובעי המדיניות האפריקנים מנסים להתמודד עם האתגר הבלתי-צפוי הזה, התורמים גם חייבים לשחק את תפקידם. הם חייבים לשמור על התחייבויותיהם ולהגדיל את התמיכה, לא להקטין אותה", אמרה סייאי.
בשנים 2006-2007, לאחר עשורים של קריסה וקיפאון כלכלי, מדינות רבות באפריקה הצליחו להפוך את המגמה ולרשום שיעורי צמיחה המקבילים לאלו של שווקים מתעוררים אחרים. ההתקדמות שרשמו כלכלות אפריקה בעשור האחרון מיוחסת למדיניות כלכלית חכמה יותר - הצליחו לשמור על האינפלציה נמוכה מ-10% בממוצע. כמו כן, תרמו מערכות שלטוניות טובות יותר, הרחבת המסחר, צמצום הסכסוכים המזוינים והצמיחה הגלובלית, שהובילה לגידול במספר ההשקעות הזרות באזור.
על פי נתוני האו"ם, במהלך 2007 הגיע שווי ההשקעה הזרה הישירה באפריקה ל-36 מיליארד דולר בקירוב. מחצית מהסכום זרם לניגריה ולאנגולה - יצואניות הנפט הגדולות ביבשת. מחירי הנפט שהאמירו במהלך המחצית הראשונה של 2008 לשיאים של 147 דולר לחבית העלו את הציפיות כי היבשת העתירה בסחורות תרוויח מהמתרחש. אך במהלך המחצית השנייה של 2008 צנחו מחירי הסחורות והביאו חברות ענק כמו אקסון מוביל, שברון ורויאל דאטש להקפיא או לקצץ בהשקעות בחיפוש ובהפקת נפט ברחבי היבשת.
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
תקציב הביטחון הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
