קרן המטבע הבינלאומית: המשבר העולמי מסכן מאוד את כלכלות אפריקה

קרן המטבע הבינלאומית צופה כי הצמיחה במדינות אפריקה שמדרום לסהרה תאט ל-3.25% בשנת 2009. "ההתקדמות בעשור האחרון, נמצאת בסכנה"
אריאל אטיאס |

הידרדרות הכלכלה העולמית, הירידה במחירי הסחורות וחוסר הנזילות בשוקי האשראי העולמיים מאיימים מאוד על כלכלות אפריקה, כך עולה מדו"ח פסימי שפרסמה היום (ב') קרן המטבע הבינלאומית.

קרן המטבע הבינלאומית (IMF) צופה כי הצמיחה במדינות אפריקה שמדרום לסהרה תאט ל-3.25% בשנת 2009 זאת לעומת צמיחה של מעל ל-5% בשנה שעברה - מדובר בצמיחה הנמוכה ב-3% מהתחזיות שפורסמו שנה קודם לכן.

"ההתקדמות בעשור האחרון, במהלכו הרבה ממדינות אפריקה שמדרום לסהרה ראו שיעורי צמיחה גבוהים בכלכלה המקומית ועלייה ברמות ההכנסה, נמצאת בסיכון", אמרה אנטואנט סייאי, מנהלת מחלקת אפריקה ב-IMF בהצהרה שפורסמה.

"בעוד קובעי המדיניות האפריקנים מנסים להתמודד עם האתגר הבלתי-צפוי הזה, התורמים גם חייבים לשחק את תפקידם. הם חייבים לשמור על התחייבויותיהם ולהגדיל את התמיכה, לא להקטין אותה", אמרה סייאי.

בשנים 2006-2007, לאחר עשורים של קריסה וקיפאון כלכלי, מדינות רבות באפריקה הצליחו להפוך את המגמה ולרשום שיעורי צמיחה המקבילים לאלו של שווקים מתעוררים אחרים. ההתקדמות שרשמו כלכלות אפריקה בעשור האחרון מיוחסת למדיניות כלכלית חכמה יותר - הצליחו לשמור על האינפלציה נמוכה מ-10% בממוצע. כמו כן, תרמו מערכות שלטוניות טובות יותר, הרחבת המסחר, צמצום הסכסוכים המזוינים והצמיחה הגלובלית, שהובילה לגידול במספר ההשקעות הזרות באזור.

על פי נתוני האו"ם, במהלך 2007 הגיע שווי ההשקעה הזרה הישירה באפריקה ל-36 מיליארד דולר בקירוב. מחצית מהסכום זרם לניגריה ולאנגולה - יצואניות הנפט הגדולות ביבשת. מחירי הנפט שהאמירו במהלך המחצית הראשונה של 2008 לשיאים של 147 דולר לחבית העלו את הציפיות כי היבשת העתירה בסחורות תרוויח מהמתרחש. אך במהלך המחצית השנייה של 2008 צנחו מחירי הסחורות והביאו חברות ענק כמו אקסון מוביל, שברון ורויאל דאטש להקפיא או לקצץ בהשקעות בחיפוש ובהפקת נפט ברחבי היבשת.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רשות המסים
צילום: רשות המסים

"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"

חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?

רן קידר |

השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה.  אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.

המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.

יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.

ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי". 

חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"


בצלאל סמוטריץ
צילום: דוברות משרד האוצר

מיכל עבאדי בויאנג'ו שבה לתפקיד החשבת הכללית באוצר

עבאדי בויאנג'ו כיהנה בתפקיד בין 2007 ל-2011 וכיום מכהנת כיו"ר קצא"א

הדס ברטל |

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' החליט למנות לתפקיד החשבת הכללית של האוצר את מיכל עבאדי-בויאנג'ו, כאשר סיום כהונתו הצפוי של החשב הכללי יהלי רוטנברג יגיע בסוף חודש ינואר. שר האוצר החליט להשיבה לתפקיד, כאשר כיום עבאדי בויאנג'ו מכהנת כיום כיו"ר קבוצת החברות קצא"א, לאחר שכיהנה כחשבת הכללית בעבר שהיתה בעבר ולאחר מכן כיהנה בשורת תפקידים בכירים במגזר הציבורי והפרטי וכיו״ר וכדירקטורית בגופים פיננסיים וציבוריים מרכזיים. לפי הודעת האוצר, מינויה יובא לאישור הממשלה בקרוב.

 לפי ההודעה שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מסר כי "משרד האוצר וכלכלת ישראל זקוקים בעת הזו של אתגרים ביטחוניים, כלכליים וחברתיים ליציבות ובגרות ולשילוב של ניסיון במגזר הציבורי ומגזר הפרטי. מיכל עבאדי-בויאנג'ו מביאה איתה את כל זאת ועוד, למען כלכלת ישראל בשנים הבאות. מיכל, דמות מקצועית חזקה ומוערכת, תצטרף לנבחרת הצמרת הכלכלית של מדינת ישראל ותתרום מניסיונה העשיר להמשך ניהול הכלכלה המוצלחת של מדינת ישראל. אני מודה לה על נכונותה להיקרא לדגל ולשוב לתפקיד שאותו ביצעה בעבר בהצלחה רבה. אני רוצה להודות מכל הלב לחשב הכללי יהלי רוטנברג שהוביל בכשרון ובמקצועיות שאין שני לה את האגף באחת התקופות המאתגרות ביותר בתולדות ישראל. יהלי היה עוגן משמעותי והותיר חותם של עשייה אדירה למען כלכלת ישראל ולייצוב אגף החשב הכללי כמוביל ודומיננטי. יהלי ידידי היקר, היית שותף להצלחות הלאומיות של מדינת ישראל. ניהלת בתבונה את החוב ואת התקציב של מדינת ישראל בתקופה הסוערת של מגיפת הקורונה וכן בזמן המלחמה. היית שגריר של הכלכלה שלנו ובנית את האמון של העולם בשוק הישראלי שתורגם לאגרות חוב כדאיות תחת תנאים מאתגרים - האדם הנכון בזמן הנכון. יש לך חלק משמעותי בניצחון הצבאי בזירות השונות ובתפקודה האזרחי של המדינה בשנתיים קשות של מלחמה. האדנים שהנחת בכלכלה ובפיתוח התשתיות במדינת ישראל יטביעו חותם עשרות שנים קדימה. אני מודה לך בשם ממשלת ישראל ובשם עם ישראל כולו" מינויה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו יבוא לאישור הממשלה בזמן הקרוב.