אי.בי.אי חוטפת ממעלות: הורדת דירוג של האג"ח והמשך תחזית שלילית
חברת דירוג האשראי S&P מעלות הודיעה היום על הורדת דירוג האג"ח שהונפקו ע"י אי.בי.אי בית השקעות בדרגה אחת מרמה של '+A' לרמה של 'A', ומותירה את תחזית הדירוג שלילית.
בחברת הדירוג נימקו את ההחלטה: "הורדת הדירוג של החברה מתבססת בעיקר על תוצאותיה של החברה בתחום הפעילות עצמית כפי שמשתקפים בהפסדי החברה ברבעון השלישי. מעלות מאמינה כי למרות שמעמדה העסקי של החברה לא נשחק וכי היקף הנכסים המנוהלים על ידי החברה נשארו יציבים למרות התנודתיות בתקופה האחרונה, הפסדי פעילות הנוסטרו מאפילים על תחומי הפעילות האחרים".
"הורדת הדירוג משקפת את החשש מהמשך הפסדים בפעילות הנוסטרו לאור המגמה השלילית בשוקי ההון יכולה לפגוע בתוצאותיה הכספיות של החברה ולשחוק את בסיס ההון שלה".
נציין כי החברה פועלת כיום במגוון שירותים פיננסים: שירותי מסחר, ניהול תיקים, ניהול קרנות נאמנות, חיתום ובנקאות להשקעות ופעילות מצומצמת בתחום החסכון לטווח ארוך.
במעלות מציינים כי פעילותה של החברה בתחום הפעילות העצמית, הסבה לה הפסדים תפעוליים שעמדו על 31 מיליון שקלים ברבעון השלישי של 2008 והם מהווים את הסיבה המרכזית להפסדים כפי שבאים לידי ביטוי בדוחותיה הכספיים של החברה. במעלות צייונו כי היקף הנכסים המנוהלים במגזר הפעילות של ניהול תיקים וקרנות נאמנות נשארו יציבים לאורך תשעת.
רמות המינוף של החברה עדיין נמוכות ובמעלות גם הוסיפו כי הם אינם צופים לחצי נזילות בעתיד הקרוב, אולם המשך הפסדים עלול להשפיע על רמות המינוף של החברה והלימות ההון שלה.
תחזית הדירוג של החברה נשארת על תחזית שלילית. במעלות נימקו: "תחזית זו משקפת את חששותינו מהמשך הפסדי נוסטרו בשנת 2009 שעלולים להעלות את רמות המינוף של החברה ולשחוק את בסיס ההון שלה ולהוביל לפעולת דירוג שלילית".
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
בית משפט (גרוק)ניצחון לביטוח הלאומי בבג״צ - עתירת חברות הסיעוד בדרך למחיקה
ההליך ביקש להגביל את שיקול הדעת של הביטוח הלאומי במקרים שבהם זכאי סיעוד לא מקבלים שירות בפועל. בית המשפט מאותת להשאיר את הסמכות בידי הביטוח הלאומי, על רקע מחסור בשירותים, כ-390 אלף זכאים לקצבה, ומאבק מתמשך סביב מכרזי הסיעוד
בג״צ ממליץ לחברות הסיעוד למשוך את העתירה שהגישו נגד המדינה והביטוח הלאומי, סביב האפשרות להעביר גמלת סיעוד בכסף לזכאים שלא מקבלים שירות בפועל מחברות הסיעוד. לפי הדברים שנאמרים בדיון, השופטים מצביעים על כך שההסדר נשען על שיקול דעת מנהלי, ובנסיבות שבהן השירות לא מסופק בשטח, הביטוח הלאומי פועל בתוך המסגרת החוקית.
