אי.בי.אי חוטפת ממעלות: הורדת דירוג של האג"ח והמשך תחזית שלילית

בחברת דירוג האשראי ציינו: "הורדת הדירוג משקפת את החשש מהמשך הפסדים בפעילות הנוסטרו לאור המגמה השלילית בשוקי ההון יכולה לפגוע בתוצאותיה הכספיות של החברה ולשחוק את בסיס ההון שלה"
נועם הוד |

חברת דירוג האשראי S&P מעלות הודיעה היום על הורדת דירוג האג"ח שהונפקו ע"י אי.בי.אי בית השקעות בדרגה אחת מרמה של '+A' לרמה של 'A', ומותירה את תחזית הדירוג שלילית.

בחברת הדירוג נימקו את ההחלטה: "הורדת הדירוג של החברה מתבססת בעיקר על תוצאותיה של החברה בתחום הפעילות עצמית כפי שמשתקפים בהפסדי החברה ברבעון השלישי. מעלות מאמינה כי למרות שמעמדה העסקי של החברה לא נשחק וכי היקף הנכסים המנוהלים על ידי החברה נשארו יציבים למרות התנודתיות בתקופה האחרונה, הפסדי פעילות הנוסטרו מאפילים על תחומי הפעילות האחרים".

"הורדת הדירוג משקפת את החשש מהמשך הפסדים בפעילות הנוסטרו לאור המגמה השלילית בשוקי ההון יכולה לפגוע בתוצאותיה הכספיות של החברה ולשחוק את בסיס ההון שלה".

נציין כי החברה פועלת כיום במגוון שירותים פיננסים: שירותי מסחר, ניהול תיקים, ניהול קרנות נאמנות, חיתום ובנקאות להשקעות ופעילות מצומצמת בתחום החסכון לטווח ארוך.

במעלות מציינים כי פעילותה של החברה בתחום הפעילות העצמית, הסבה לה הפסדים תפעוליים שעמדו על 31 מיליון שקלים ברבעון השלישי של 2008 והם מהווים את הסיבה המרכזית להפסדים כפי שבאים לידי ביטוי בדוחותיה הכספיים של החברה. במעלות צייונו כי היקף הנכסים המנוהלים במגזר הפעילות של ניהול תיקים וקרנות נאמנות נשארו יציבים לאורך תשעת.

רמות המינוף של החברה עדיין נמוכות ובמעלות גם הוסיפו כי הם אינם צופים לחצי נזילות בעתיד הקרוב, אולם המשך הפסדים עלול להשפיע על רמות המינוף של החברה והלימות ההון שלה.

תחזית הדירוג של החברה נשארת על תחזית שלילית. במעלות נימקו: "תחזית זו משקפת את חששותינו מהמשך הפסדי נוסטרו בשנת 2009 שעלולים להעלות את רמות המינוף של החברה ולשחוק את בסיס ההון שלה ולהוביל לפעולת דירוג שלילית".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רשות המסים
צילום: רשות המסים

"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"

חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?

רן קידר |

השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה.  אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.

המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.

יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.

ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי". 

חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"


רשות המסים
צילום: רשות המסים

"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"

חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?

רן קידר |

השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה.  אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.

המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.

יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.

ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי". 

חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"