גיל אונגר חוזר לניו-פארם. מונה ליו"ר הפעיל של הרשת
קבוצת המשביר לצרכן מודיעה היום (ג'), על מינויו של גיל אונגר לתפקיד יו"ר פעיל של ניו-פארם. אונגר ינהל ויוביל את עסקי ניו-פארם, שנוהלה עד כה בפועל על ידי רמי שביט, יו"ר קבוצת המשביר לצרכן.
אונגר (54), שבתפקידו האחרון ניהל את חטיבת אירופה של קבוצת אלון, כיהן בין השנים 2004-2007 כמנכ"ל רשת הריבוע הכחול, וקודם לכן, בין השנים 2001-2004 ניהל את רשת הרהיטים וכלי הבית איקאה. שתי החברות הגיעו תחת ניהולו של אונגר לרווחיות שיא. יצויין עוד, כי במהלך שנות התשעים כיהן אונגר, בין היתר, כמנכ"ל ניו-פארם, כשזו נשלטה על ידי קונצרן כלל.
רמי שביט, יו"ר קבוצת המשביר לצרכן, אמר היום: "חברת ניו-פארם, שנרכשה על ידינו לפני כשנה, הינה אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של קבוצת המשביר לצרכן. מינויו של גיל אונגר ליו"ר פעיל של הרשת נועד לאפשר לניו-פארם, שנוהלה על ידי בפועל במהלך שנה האחרונה, לבצע את קפיצת המדרגה שלה בשנים הקרובות".
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
