גוסינסקי בדרך החוצה ממעריב. הכשרת הישוב תשלם לו 10 מיליון דולר בתמורה לסיום הסכסוך

על-פי ההסכם בין הצדדים יקבל גוסינסקי 10 מ' דולר מהכשרת הישוב או אשראי בנקאי בסך 10 מ' דולר בתמורה לשעבוד מניותיו של גוסינסקי במעריב. כל נושאי המשרה מטעם גוסינסקי יאלצו להתפטר ממעריב
משה בנימין |

הכשרת הישוב בבעלות עופר נמרודי מדווחת היום (ג') לבורסה על סיומו הקרב של הסכסוך בין ולדימיר גוסינסקי לחברה. על-פי פרטי מסמך ההתחייבות ההדדי בין הצדדים יצא גוסינסקי ממעריב ללא כל התחייבות או טענות עתידיות בתמורה ל-10 מיליון דולר.

גוסינסקי יחדל להיות בעל זכויות כלשהן במעריב החזקות או בכל חברה בשליטתה ("קבוצת מעריב"), ולא יהיו למי מהצדדים טענות כלשהן כלפי הצד האחר או מי מטעמו או צדדים קשורים אליו בגין מעשים או מחדלים שקדמו להשלמת התחייבויות הצדדים על פי ההסכם.

מעיקרי ההסכם עולה, כי בתוך 30 יום מחתימת ההסכם בין הצדדים יושלמו אחת משתי החלופות הבאות:

1. בנק מסחרי שלטובתו משועבדות כל מניות גוסינסקי במעריב החזקות כנגד חוב של כ- 28 מיליון דולר ("הבנק") יגדיל ב- 10 מיליון דולר ("הסכום המוגדל") את מסגרת האשראי של גוסינסקי כשהבטוחה היחידה לכך תהיה שעבוד ראשון בדרגה על כל מניות גוסינסקי במעריב החזקות בתנאי "נון ריקורס", ובמסגרת חלופה זו החברה תערוב כלפי הבנק לפירעון הסכום המוגדל.

2. החברה והכשרה תקשורת ישלמו לגוסינסקי סך של 10 מיליון דולר.

גוסינסקי וכל נושאי המשרה מטעמו בדרך החוצה ממעריב

גוסינסקי עתיד לחתום על כתב ויתור המופנה אל החברה, הכשרה תקשורת ובני משפחת נמרודי, בנוסח שהוסכם ("כתב ויתור גוסינסקי"), בו גוסינסקי מוותר על כל תביעות טענות או דרישות כלפי, בין היתר, החברה, חברות בשליטת החברה, קבוצת מעריב, נושאי משרה, עובדים ויועצים של החברה ושל קבוצת מעריב, בין שהנם מכהנים ובין שכיהנו בעבר וכן כלפי בני משפחת נמרודי.

בנוסח כתב ויתור גוסינסקי שהוסכם נקבע שהוא מחייב גם את כל התאגידים שבשליטת גוסינסקי וכן את הדירקטורים ו/או נושאי משרה אחרים שמונו על פי המלצת גוסינסקי לתפקיד כלשהו בקבוצת מעריב.

בד בבד עם החתימה על כתב ויתור גוסינסקי יחתמו החברה, הכשרה תקשורת ובני משפחת נמרודי על כתב ויתור זהה כלפי גוסינסקי, בו יוותרו על כל תביעות טענות או דרישות כלפי גוסינסקי, חברות בשליטת גוסינסקי, קבוצת מעריב, נושאי משרה, עובדים ויועצים של גוסינסקי ותאגידים בשליטתו, בין שהנם מכהנים ובין שכיהנו בעבר.

בנוסף להסכמי הוויתור בין הצדדים, כל הדירקטורים ונושאי המשרה שמונו מטעם או על פי המלצת גוסינסקי לקבוצת מעריב יתפטרו, תוך ויתור על כל תביעות, דרישות או טענות כלפי קבוצת מעריב.

מנושל מכל החלטה בעבור 10 מיליון דולר

גוסינסקי גם יחתום על כתב התחייבות והרשאה בלתי חוזר על פיו הוא: (1) מסמיך את הבנק או את הנאמנים למכור את כל מניות גוסינסקי במעריב החזקות ("מניות גוסינסקי") על פי שיקול דעת הבנק.

(2) מסכים מראש למינוי כונס נכסים על מניות גוסינסקי; (3) מקנה את זכויות ההצבעה מכוח מניות גוסינסקי לבנק או לנאמנים; (4) מתחייב שלא לרכוש את מניות גוסינסקי או מניות אחרות במעריב החזקות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.