גוסינסקי בדרך החוצה ממעריב. הכשרת הישוב תשלם לו 10 מיליון דולר בתמורה לסיום הסכסוך
הכשרת הישוב בבעלות עופר נמרודי מדווחת היום (ג') לבורסה על סיומו הקרב של הסכסוך בין ולדימיר גוסינסקי לחברה. על-פי פרטי מסמך ההתחייבות ההדדי בין הצדדים יצא גוסינסקי ממעריב ללא כל התחייבות או טענות עתידיות בתמורה ל-10 מיליון דולר.
גוסינסקי יחדל להיות בעל זכויות כלשהן במעריב החזקות או בכל חברה בשליטתה ("קבוצת מעריב"), ולא יהיו למי מהצדדים טענות כלשהן כלפי הצד האחר או מי מטעמו או צדדים קשורים אליו בגין מעשים או מחדלים שקדמו להשלמת התחייבויות הצדדים על פי ההסכם.
מעיקרי ההסכם עולה, כי בתוך 30 יום מחתימת ההסכם בין הצדדים יושלמו אחת משתי החלופות הבאות:
1. בנק מסחרי שלטובתו משועבדות כל מניות גוסינסקי במעריב החזקות כנגד חוב של כ- 28 מיליון דולר ("הבנק") יגדיל ב- 10 מיליון דולר ("הסכום המוגדל") את מסגרת האשראי של גוסינסקי כשהבטוחה היחידה לכך תהיה שעבוד ראשון בדרגה על כל מניות גוסינסקי במעריב החזקות בתנאי "נון ריקורס", ובמסגרת חלופה זו החברה תערוב כלפי הבנק לפירעון הסכום המוגדל.
2. החברה והכשרה תקשורת ישלמו לגוסינסקי סך של 10 מיליון דולר.
גוסינסקי וכל נושאי המשרה מטעמו בדרך החוצה ממעריב
גוסינסקי עתיד לחתום על כתב ויתור המופנה אל החברה, הכשרה תקשורת ובני משפחת נמרודי, בנוסח שהוסכם ("כתב ויתור גוסינסקי"), בו גוסינסקי מוותר על כל תביעות טענות או דרישות כלפי, בין היתר, החברה, חברות בשליטת החברה, קבוצת מעריב, נושאי משרה, עובדים ויועצים של החברה ושל קבוצת מעריב, בין שהנם מכהנים ובין שכיהנו בעבר וכן כלפי בני משפחת נמרודי.
בנוסח כתב ויתור גוסינסקי שהוסכם נקבע שהוא מחייב גם את כל התאגידים שבשליטת גוסינסקי וכן את הדירקטורים ו/או נושאי משרה אחרים שמונו על פי המלצת גוסינסקי לתפקיד כלשהו בקבוצת מעריב.
בד בבד עם החתימה על כתב ויתור גוסינסקי יחתמו החברה, הכשרה תקשורת ובני משפחת נמרודי על כתב ויתור זהה כלפי גוסינסקי, בו יוותרו על כל תביעות טענות או דרישות כלפי גוסינסקי, חברות בשליטת גוסינסקי, קבוצת מעריב, נושאי משרה, עובדים ויועצים של גוסינסקי ותאגידים בשליטתו, בין שהנם מכהנים ובין שכיהנו בעבר.
בנוסף להסכמי הוויתור בין הצדדים, כל הדירקטורים ונושאי המשרה שמונו מטעם או על פי המלצת גוסינסקי לקבוצת מעריב יתפטרו, תוך ויתור על כל תביעות, דרישות או טענות כלפי קבוצת מעריב.
מנושל מכל החלטה בעבור 10 מיליון דולר
גוסינסקי גם יחתום על כתב התחייבות והרשאה בלתי חוזר על פיו הוא: (1) מסמיך את הבנק או את הנאמנים למכור את כל מניות גוסינסקי במעריב החזקות ("מניות גוסינסקי") על פי שיקול דעת הבנק.
(2) מסכים מראש למינוי כונס נכסים על מניות גוסינסקי; (3) מקנה את זכויות ההצבעה מכוח מניות גוסינסקי לבנק או לנאמנים; (4) מתחייב שלא לרכוש את מניות גוסינסקי או מניות אחרות במעריב החזקות.

תובנות על הישראלי הממוצע מהמהלך של בנק הפועלים
מעל מיליון לקוחות היו זכאים להטבה ששווה כסף מזומן, אך כמעט מחצית מהם כלל לא השתתפו; חלק העדיפו מענק של 100 שקלים על פני מניות בשווי גבוה יותר וללא עמלות, עדות להעדפת ודאות על פני פוטנציאל; הפערים בין צעירים למבוגרים ובין נשים לגברים משרטטים את דמותו
של ה"ישראלי הממוצע"
בנק הפועלים פועלים -1.67% חילק אתמול מאות אלפי מניות ללקוחותיו במהלך ראשון מסוגו בישראל. מעבר לאירוע הסמלי, הנתונים מהחלוקה מספקים הצצה ייחודית להרגלי החיסכון וההשקעה של הישראלי הממוצע.
אדישות מפתיעה
בישראל יש אמרה של "נותנים לך - תיקח", לכן האדישות שעולה מהנתונים של הבנק דיי מפתיעים. מעל מיליון לקוחות היו זכאים לקבל את ההטבה, אך בפועל פחות מ-600 אלף לקוחות (כ-593 אלף לקוחות המחזיקים בכ-440 אלף חשבונות) בחרו באחת מהאפשרויות לקבלת ההטבה שחילק הפועלים. כלומר, כמעט מחצית כלל לא טרחו להצביע או אפילו לבדוק מה מוצע להם. זה מלמד על פער גדול בין הציבור לבין העולם הפיננסי, גם כשהבנק מציע כסף או מניות בחינם, רבים מעדיפים להתעלם. אפשר לקרוא לזה ריחוק מהבנק, חוסר מודעות או פשוט אדישות, אבל התוצאה היא שחלק גדול מהלקוחות ויתר על הטבה ממשית מבלי להתעניין.
שנאת הסיכון
הבחירה במענק הכספי של
100 שקלים, על פני מניות בשווי גבוה יותר, המוערך בכ-124.5 שקל ביום ההטבה, ממחישה עד כמה חלק בציבור מעדיף ודאות על פני פוטנציאל. רבים מהלקוחות ויתרו על ערך עודף מיידי, פשוט מפני שהכסף המזומן נראה להם "בטוח יותר". גם כשהבורסה מציעה נזילות מלאה, חוסר ההבנה או
החשש מהלא נודע מובילים לחירות כלכלית מוגבלת, הציבור מוכן להפסיד כדי להרגיש שקט נפשי. חלק מהלקוחות ויתרו על רווח מיידי, למרות שהמניות ניתנו ללא עמלות, ללא דמי משמורת וללא אירוע מס, כלומר הטבה נטו לחשבון.
חשיפה ראשונה לשוק ההון?
כ-60% מהלקוחות
שבחרו במניות לא החזיקו קודם לכן ניירות ערך בחשבון הבנק. מצד אחד, מדובר במהלך שפתח את הדלת לעשרות אלפי משקי בית שלא היו מחוברים כלל לשוק ההון. מצד שני, ייתכן שהנתון הזה משקף גם תופעה אחרת. הרבה ישראלים שמבינים בהשקעות כבר מזמן לא עושים זאת דרך הבנקים, אלא דרך
בתי השקעות חיצוניים שמציעים עמלות נמוכות יותר. כך או כך, מדובר בתזכורת לפערים גדולים מאוד בגישה להשקעות.
- פועלים עם תשואה להון של 16.7% ורווח נקי של 2.5 מיליארד שקל
- "טאואר תזנק ב-29%"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פער גילאים מובהק
בפילוח גילאים נחשף פער משמעותי, כאשר רק 58% מהצעירים בני 18-25 בחרו במניות, לעומת 70% בקבוצת גילאי 46-55. זה לא
בהכרח "שנאת בורסה", אלא יותר תחושת ריחוק וחוסר עניין אצל הצעירים, שעוסקים פחות בחיסכון והשקעות לטווח ארוך ויותר בבזבוזים של כאן ועכשיו. האבסורד הוא שהבורסה היא כלי שמאפשר נזילות כמעט יומיומית, ושווי ההטבה שהתקבל מהמניות גבוה מזה שהתקבל במענק החד פעמי בגובה
100 שקל. מנגד, ככל שהגיל עולה, כך גדלה המוכנות לבחור באפיק שמסמל השקעה, גם אם מדובר במתנה קטנה. התמונה שעולה היא של דור צעיר שנשאר קרוב יותר למזומן, לעומת דור מבוגר יותר שכבר מבין את החשיבות שבהשקעות.