בצל החשש לפירעון אג"ח שהונפקו לציבור: הרשות דורשת מעשרות חברות לדווח כיצד יפרעו את חובן
בשל משבר האשראי בשוק ההון, והחשש לקשיים של חברות שהנפיקו איגרות חוב, לעמוד בהתחייבותיהן לציבור, דרשה רשות ניירות ערך בחודשים האחרונים מעשרות חברות, לדווח על המקורות הכספיים העתידים שבאמצעותן הן מתכננות להחזיר למחזיקי האיגרות את החוב, בצירוף הריבית המובטחת.
פרסום שכזה יידרש מחברות בהן נודע לדירקטוריון על קיומם של סימני אזהרה בנוגע ליכולת החברה לעמוד בהתחייבויותיה. ההנחיה קובעת רשימה של ארבעה סימני אזהרה: גירעון בהון העצמי, הון חוזר שלילי, תזרים מזומנים שלילי מתמשך מפעילות שוטפת, והפניית תשומת לב של רואי החשבון של החברה בנסיבות המעידות על קשיים פיננסיים.
בין השאר פורסמו הבהרות בעקבות דרישה זו על ידי חברות כאנטר הולדינגס, אמריס אחזקות, סיביל יורופ, סיביל ג'רמני, אסים השקעות, בוני התיכון, גלובוס מקס, י.רשי, ב.יאיר, בוימלגרין קפיטל, ליטו גרופ, כרמל אחזקות, פינדון, מרדכי אביב, דירקט קפיטל, אפיק הירדן, ב.ס.ר פרויקטים, סובריין נכסים, פרופיט תעשיות, דיגל השקעות, שפיר פרויקטים וד.רוטשטיין.
ההנחיה החדשה תחייב למעשה את הדירקטוריון של כל החברות המדווחות, שלגביהן מתקיים אחד מסימני האזהרה לקיים דיון בדירקטוריון, כאשר בפניהן מונח פירוט המקורות והשימושים הצפויים לתזרים המזומנים לשנתיים הקרובות, על פיו יבחן הדירקטוריון, אם לאור המידע שבפניו תוכל החברה לעמוד בהתחייבויותיה הקיימות והצפויות לתקופת תזרים המזומנים החזוי (השנתיים הקרובות ממועד הדוח הכספי).
דרישה זו אינה מפחיתה מחובת הדירקטוריון לבחון את מצבה הכספי של החברה, ובכלל זה במועד בו בוחן הדירקטוריון את התקיימות מבחני החלוקה לפי חוק החברות, במועד בו הוא מאשר את הדו"חות הכספיים, וכן במסגרת חייה השוטפים של החברה, במסגרת אחריותו של הדירקטוריון לבחון את מצבה הכספי של החברה בהתאם לכל דין ולמדיניות החברה.
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%
הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית? וגם - למה אנחנו מרגישים שיוקר המחייה מזנק הרבה יותר ממדד המחירים לצרכן?
מדד המחירים לצרכן מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים. בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן ב-2.4%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%.
הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%:
מחירי הדירות בירידה כבר חודש שמיני ברציפות. הפעם הם ירדו ב-0.5%. בתל אביב נרשמה ירידה של 1.1%, בירושלים עלייה של 1.4%. תל אביב רק נזכיר עמוסה במלאי של 10,700 דירות כשקצב המכירות השנתי עומד על 2,200 דירות בשנה. כלומר יש מלאי שיספיק ל-5 שנים בקצב הזה, וגם אם הקצב יעלה, מדובר במלאי של שנים.
- מדד המחירים בנובמבר - צפי לירידה של 0.5%
- מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%.
התמ"ג זינק ב-11% ברבעון השלישי של 2025, הצריכה ב-21%
הצריכה הפרטית, ההשקעות והייצוא הובילו את הצמיחה לאחר הירידה החדה ברבעון השני על רקע מלחמת "עם כלביא"; התמ"ג לנפש עלה ב-9.5%
התמ"ג רשם קפיצה חדה ברבעון השלישי של שנת 2025, עם עלייה של 11% בחישוב שנתי (2.6% בחישוב רבעוני), כך על פי האומדן השני של החשבונות הלאומיים שפרסמה היום הלמ"ס. העלייה החדה משקפת התאוששות משמעותית בפעילות הכלכלית, לאחר ירידה של 4.8% בתמ"ג ברבעון השני של
השנה, שנרשמה בעקבות מלחמת "עם כלביא" והשפעותיה על המשק.
על פי נתוני הלמ"ס, הצמיחה ברבעון השלישי נובעת יותר מכל מהתאוששות חזקה בצריכה הפרטית, מגידול חד בהשקעות בנכסים קבועים ומעלייה ביצוא הסחורות והשירותים. במקביל, נרשמה גם עלייה מתונה יחסית בצריכה הציבורית, בעוד היבוא עלה בשיעור דו-ספרתי, דבר המעיד על חידוש הביקושים במשק.
תוצר מקומי גולמי לנפש נתונים מנוכי עונתיות, בשקלים
תמ"ג - נתונים מנוכי עונתיות שינוי כמותי לעומת רבעון קודם בחישוב שנתי
צריכה פרטית
בפילוח לפי רכיבי התוצר, עולה כי ההוצאות על צריכה פרטית זינקו ב־21.6% בחישוב שנתי (5% בחישוב רבעוני), לאחר ירידה של 5.1% ברבעון השני. הצריכה הפרטית לנפש עלתה ב-19.9% בחישוב שנתי. העלייה בצריכה הפרטית נרשמה כמעט בכל סעיפי ההוצאה, ובפרט במוצרים ברי-קיימא (למשל ריהוט, מקררים ומכונות כביסה) וברי-קיימא למחצה (למשל בגדים, נעליים וחפצים לבית).
