בצל החשש לפירעון אג"ח שהונפקו לציבור: הרשות דורשת מעשרות חברות לדווח כיצד יפרעו את חובן
בשל משבר האשראי בשוק ההון, והחשש לקשיים של חברות שהנפיקו איגרות חוב, לעמוד בהתחייבותיהן לציבור, דרשה רשות ניירות ערך בחודשים האחרונים מעשרות חברות, לדווח על המקורות הכספיים העתידים שבאמצעותן הן מתכננות להחזיר למחזיקי האיגרות את החוב, בצירוף הריבית המובטחת.
פרסום שכזה יידרש מחברות בהן נודע לדירקטוריון על קיומם של סימני אזהרה בנוגע ליכולת החברה לעמוד בהתחייבויותיה. ההנחיה קובעת רשימה של ארבעה סימני אזהרה: גירעון בהון העצמי, הון חוזר שלילי, תזרים מזומנים שלילי מתמשך מפעילות שוטפת, והפניית תשומת לב של רואי החשבון של החברה בנסיבות המעידות על קשיים פיננסיים.
בין השאר פורסמו הבהרות בעקבות דרישה זו על ידי חברות כאנטר הולדינגס, אמריס אחזקות, סיביל יורופ, סיביל ג'רמני, אסים השקעות, בוני התיכון, גלובוס מקס, י.רשי, ב.יאיר, בוימלגרין קפיטל, ליטו גרופ, כרמל אחזקות, פינדון, מרדכי אביב, דירקט קפיטל, אפיק הירדן, ב.ס.ר פרויקטים, סובריין נכסים, פרופיט תעשיות, דיגל השקעות, שפיר פרויקטים וד.רוטשטיין.
ההנחיה החדשה תחייב למעשה את הדירקטוריון של כל החברות המדווחות, שלגביהן מתקיים אחד מסימני האזהרה לקיים דיון בדירקטוריון, כאשר בפניהן מונח פירוט המקורות והשימושים הצפויים לתזרים המזומנים לשנתיים הקרובות, על פיו יבחן הדירקטוריון, אם לאור המידע שבפניו תוכל החברה לעמוד בהתחייבויותיה הקיימות והצפויות לתקופת תזרים המזומנים החזוי (השנתיים הקרובות ממועד הדוח הכספי).
דרישה זו אינה מפחיתה מחובת הדירקטוריון לבחון את מצבה הכספי של החברה, ובכלל זה במועד בו בוחן הדירקטוריון את התקיימות מבחני החלוקה לפי חוק החברות, במועד בו הוא מאשר את הדו"חות הכספיים, וכן במסגרת חייה השוטפים של החברה, במסגרת אחריותו של הדירקטוריון לבחון את מצבה הכספי של החברה בהתאם לכל דין ולמדיניות החברה.
סמוטריץ׳: ״מי שלא יוריד מחירים, ימוסה״
״אני לא נגד עשירים״ אומר שר האוצר סמוטריץ׳ בנאום לקראת אישור התקציב ״אבל חייבים לטפל במונופולים״ הוא מכריז מלחמה על הבנקים והיבואנים; ״נצביע רק על חוק גיוס שוויוני״ מוסיף
משרד האוצר לקראת אישור תקציב המדינה, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' קיים מסיבת עיתונאים במשרד האוצר בירושלים במהלכה נשא נאום שבו הוא פרש את קווי המדיניות הכלכלית שלו ואת המאבק ביוקר המחיה, במונופולים ובמערכת הבנקאית. בדבריו הדגיש השר את חשיבותן של הרפורמות הכלולות בתקציב ואת הצורך, לדבריו, להחזיר כוח לציבור ולשבור ריכוזיות בשווקים המרכזיים.
״אזרחי ישראל, הבנקים לא היו איתכם, בזמן שאתם התמודדתם עם ריבית גבוהה, יוקר מחיה ומשבר ביטחוני, הם גרפו עוד ועוד רווחים. וכך גם המונופולים. הם העלו מחירים כי הם פשוט יכולים. הם ניצלו את המלחמה וגרפו רווחי עתק. תסתכלו על הדוחות הכספיים שלהם ותראו בעצמכם מי שילם את המחיר.
״אנחנו הולכים לטפל בזה. לוודא שהם ישלמו את חלקם, ושאתם תקבלו בחזרה את מה שמגיע לכם. ההצלחות הביטחוניות והכלכליות של מדינת ישראל חייבות לחזור לחשבון שלכם. זה שלכם. אנחנו מרימים את הכלכלה, ומורידים את המחירים. ואני אומר לכם ביושר, אני עובד רק בשבילכם. לא מעניין אותי כמה מיליונים שפכו עליי בקמפיינים פרסומיים כדי לפגוע בי. מה שחשוב לי הוא שאתם תוכלו לחיות פה בזול וברווחה.
״אני לא נגד עשירים. ההפך. אני בעד יוזמה, עבודה ויצירה. אבל אני נגד עושק וניצול. וזה מה שעשו הבנקים בתקופת המלחמה. הייתי שר האוצר הראשון שהטיל עליהם מס, וגם עכשיו אנחנו נמסה אותם. לא ייתכן שבזמן שאתם נלחמים על הקיום הכלכלי שלכם, יש מי שגוזר קופון בעמלות ובריביות.
- הרחבת הפטור ממס על יבוא אישי תיכנס לתוקף עוד 21 יום
- משרד האנרגיה 'יש לקבוע מדיניות ארוכת טווח למיסוי רכב חשמלי'
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
״לכן אנחנו פותחים את שוק הבנקאות לתחרות אמיתית. תחרות שתגרום לכל אזרח בישראל לשלם פחות ריבית על האשראי והאוברדראפט, ולקבל יותר כסף על הכסף שנמצא בפיקדונות. שוק בנקאי חייב לשרת את הציבור, לא את עצמו. במקביל, אנחנו מורידים מסים. פחות מס הכנסה בכל חודש, יותר כסף שנשאר אצלכם בכיס. זו הדרך לחזק את המשק, זו הדרך להחזיר את האיזון.
מנכ"ל החברה, משה קמחי. קרדיט: ענבל מרמריצעד נוסף לפתיחת השוק: נימה קיבלה אישור להציע פיקדונות ולהנפיק חשבונות לקבלת שכר
הצעד הרגולטורי החדש מהווה הבעת אמון נוספת של מרשות ניירות ערך בחברת הפינטק נימה, שכבר קיבלה קוד זיהוי 21 מבנק ישראל. מנכ"ל נימה, משה קמחי: "אנו שמחים על האפשרות להרחיב את סל השירותים הפיננסיים ללקוחותינו, ולספק גישה לשירותים פיננסים הוגנים לכל אדם"
הרשות לניירות ערך העניקה אתמול לחברת נימה רישיון חברת תשלומים המאפשר לה להנגיש ללקוחותיה חשבונות לקבלת משכורות, פיקדונות וגמלאות. נימה הינה חברת הפינטק הישראלית הראשונה שמקבלת אישור זה. הרישיון ניתן לחברה כחצי שנה לאחר הגשת הבקשה, ובעקבות אישור התיקון
לחוק להגנת השכר משנת 2024, אשר מאפשר למעסיק להפקיד את שכר העובדים שלו לחברות תשלומים שאינן בנקים מסחריים או בנק הדואר.
חברת נימה הינה חברה טכנולוגית שמפעילה שני קווי מוצר: פלטפורמת תשלומים המספקת שירותים לבנקים ומוסדות פיננסים בארץ ובעולם, וחשבון דיגיטלי הפונה ללקוחות פרטיים. בעבר היו לבנק הפועלים ובנק דיסקונט החזקות בנימה, אך עקב התערבות של הרגולטור הם נאלצו למכור, וכיום החברה בשליטה כמעט בלעדית של צור שמיר צור -0.25% שמחזיקה בכ-87.6% בחברה.
נימה עברה כבר שני סבבי גיוס חיצוניים בשנים האחרונות: אחד לפי שווי של 200 מיליון שקל בשנת 2022 והשני לפי 180 מיליון שקל בשנת 2024, אז רכשה ביטוח ישיר השקעות פיננסיות את חלקם של הבנקים והמנהלים בחברה.
עם גידול מהיר בפעילות, ייתכן שנימה מתחבאת מתחת לרדאר של המשקיעים. נכון למאי 2025, ביצעה PWC הערכת שווי חיצונית, המייחסת לנימה שווי של כ-484 מיליון שקל המתבססת על צמיחה של עשרות אחוזים בשנה, עלייה במספר המשתמשים (שניתן להעריכו בעשרות אלפים) ויכולת
חדירה לשווקים גדולים, כגון אירופה ואסיה.
- ריבוי אפליקציות תשלומים - מה היתרונות והחסרונות של כל אחת?
- נימה גייסה 55 מ' ש' לפי שווי של 200 מ'; בנק הפועלים יחזיק בכ-20%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נימה מספקת מזה עשור פתרונות פיננסיים דיגיטליים ללקוחות פרטיים, ביניהם עובדים זרים ומעסיקים בישראל, ומעניקה להם גישה קלה, שקופה ומשתלמת לשירותים אלו. החברה הוקמה מתוך רצון לפשט ולהנגיש שירותים פיננסיים,
וכן על מנת לתת מענה מתאים לאנשים שלא קיבלו פתרון ראוי מהמערכת הבנקאית. כעת, בעקבות קבלת הרישיון, מורשה החברה, בין היתר, לקבל משכורות, פיקדונות וגמלאות, להנגיש כרטיסי חיוב ואמצעי תשלום מסוגים שונים ולהעביר תשלומים בין לקוחות פרטיים לבתי עסק. בנוסף, החברה תוכל
להעניק ללקוחותיה פיקדונות נושאי ריבית על הכספים המופקדים בחשבון.
