בצל החשש לפירעון אג"ח שהונפקו לציבור: הרשות דורשת מעשרות חברות לדווח כיצד יפרעו את חובן
בשל משבר האשראי בשוק ההון, והחשש לקשיים של חברות שהנפיקו איגרות חוב, לעמוד בהתחייבותיהן לציבור, דרשה רשות ניירות ערך בחודשים האחרונים מעשרות חברות, לדווח על המקורות הכספיים העתידים שבאמצעותן הן מתכננות להחזיר למחזיקי האיגרות את החוב, בצירוף הריבית המובטחת.
פרסום שכזה יידרש מחברות בהן נודע לדירקטוריון על קיומם של סימני אזהרה בנוגע ליכולת החברה לעמוד בהתחייבויותיה. ההנחיה קובעת רשימה של ארבעה סימני אזהרה: גירעון בהון העצמי, הון חוזר שלילי, תזרים מזומנים שלילי מתמשך מפעילות שוטפת, והפניית תשומת לב של רואי החשבון של החברה בנסיבות המעידות על קשיים פיננסיים.
בין השאר פורסמו הבהרות בעקבות דרישה זו על ידי חברות כאנטר הולדינגס, אמריס אחזקות, סיביל יורופ, סיביל ג'רמני, אסים השקעות, בוני התיכון, גלובוס מקס, י.רשי, ב.יאיר, בוימלגרין קפיטל, ליטו גרופ, כרמל אחזקות, פינדון, מרדכי אביב, דירקט קפיטל, אפיק הירדן, ב.ס.ר פרויקטים, סובריין נכסים, פרופיט תעשיות, דיגל השקעות, שפיר פרויקטים וד.רוטשטיין.
ההנחיה החדשה תחייב למעשה את הדירקטוריון של כל החברות המדווחות, שלגביהן מתקיים אחד מסימני האזהרה לקיים דיון בדירקטוריון, כאשר בפניהן מונח פירוט המקורות והשימושים הצפויים לתזרים המזומנים לשנתיים הקרובות, על פיו יבחן הדירקטוריון, אם לאור המידע שבפניו תוכל החברה לעמוד בהתחייבויותיה הקיימות והצפויות לתקופת תזרים המזומנים החזוי (השנתיים הקרובות ממועד הדוח הכספי).
דרישה זו אינה מפחיתה מחובת הדירקטוריון לבחון את מצבה הכספי של החברה, ובכלל זה במועד בו בוחן הדירקטוריון את התקיימות מבחני החלוקה לפי חוק החברות, במועד בו הוא מאשר את הדו"חות הכספיים, וכן במסגרת חייה השוטפים של החברה, במסגרת אחריותו של הדירקטוריון לבחון את מצבה הכספי של החברה בהתאם לכל דין ולמדיניות החברה.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל
תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר
אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.
במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.
השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות.
עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.
- לצאת מהמינוס אחת ולתמיד: המדריך המלא לבניית תקציב מנצח
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
תקציב הביטחון משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
