בצל החשש לפירעון אג"ח שהונפקו לציבור: הרשות דורשת מעשרות חברות לדווח כיצד יפרעו את חובן
בשל משבר האשראי בשוק ההון, והחשש לקשיים של חברות שהנפיקו איגרות חוב, לעמוד בהתחייבותיהן לציבור, דרשה רשות ניירות ערך בחודשים האחרונים מעשרות חברות, לדווח על המקורות הכספיים העתידים שבאמצעותן הן מתכננות להחזיר למחזיקי האיגרות את החוב, בצירוף הריבית המובטחת.
פרסום שכזה יידרש מחברות בהן נודע לדירקטוריון על קיומם של סימני אזהרה בנוגע ליכולת החברה לעמוד בהתחייבויותיה. ההנחיה קובעת רשימה של ארבעה סימני אזהרה: גירעון בהון העצמי, הון חוזר שלילי, תזרים מזומנים שלילי מתמשך מפעילות שוטפת, והפניית תשומת לב של רואי החשבון של החברה בנסיבות המעידות על קשיים פיננסיים.
בין השאר פורסמו הבהרות בעקבות דרישה זו על ידי חברות כאנטר הולדינגס, אמריס אחזקות, סיביל יורופ, סיביל ג'רמני, אסים השקעות, בוני התיכון, גלובוס מקס, י.רשי, ב.יאיר, בוימלגרין קפיטל, ליטו גרופ, כרמל אחזקות, פינדון, מרדכי אביב, דירקט קפיטל, אפיק הירדן, ב.ס.ר פרויקטים, סובריין נכסים, פרופיט תעשיות, דיגל השקעות, שפיר פרויקטים וד.רוטשטיין.
ההנחיה החדשה תחייב למעשה את הדירקטוריון של כל החברות המדווחות, שלגביהן מתקיים אחד מסימני האזהרה לקיים דיון בדירקטוריון, כאשר בפניהן מונח פירוט המקורות והשימושים הצפויים לתזרים המזומנים לשנתיים הקרובות, על פיו יבחן הדירקטוריון, אם לאור המידע שבפניו תוכל החברה לעמוד בהתחייבויותיה הקיימות והצפויות לתקופת תזרים המזומנים החזוי (השנתיים הקרובות ממועד הדוח הכספי).
דרישה זו אינה מפחיתה מחובת הדירקטוריון לבחון את מצבה הכספי של החברה, ובכלל זה במועד בו בוחן הדירקטוריון את התקיימות מבחני החלוקה לפי חוק החברות, במועד בו הוא מאשר את הדו"חות הכספיים, וכן במסגרת חייה השוטפים של החברה, במסגרת אחריותו של הדירקטוריון לבחון את מצבה הכספי של החברה בהתאם לכל דין ולמדיניות החברה.
משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת
החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10%
מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה
מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה.
לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא
גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.
לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם.
עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל. שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.
- מינוי חדש במשרד התקשורת: לילך וינשטוק מונתה למשנה למנכ"ל
- משרד התקשורת מבטל את העמלות על הוראות קבע לחברות התקשורת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.
אילן צדקוני מנכ"ל ערבה פאוור, קרדיט: שי רמוס מדיהערבה פאוור הודיעה על עסקת מימון בהיקף של 90 מיליון שקלים
המימון הוא עבור הליך שדרוג לשישה מתקנים סולאריים קרקעיים קיימים, בתהליך ריפאוור בהספק כולל של 40 מגה-ואט
חברת ב(Arava Power) הודיעה על סגירת עסקת מימון בהיקף של 90 מיליון שקלים, בהובלת בנק הפועלים ובהשתתפות חברת מגדל, ו"עמיתים" לביצוע תהליכי Repowering לשישה מתקנים סולאריים קיימים בהספק כולל של 40 מגה-ואט.
תהליכי שדרוג ו- Repowering (Mid-Life Upgrade) למתקנים סולאריים כוללים החלפת ציוד מלאה, שילוב מערכות אגירה מתקדמות והארכת תקופת ההפעלה של המתקנים בעשרים שנה נוספות. מדובר בעסקה ראשונה מסוגה בישראל, במסגרתה ניתן מימון נוסף לפרויקטים ממומנים. מדובר במהלך שמסמן את התבגרות שוק האנרגיה המתחדשת באזור, לצד שינויים גיאופוליטיים ומדיניים אשר עשויים להגדיל את הפוטנציאל בשוק המקומי.
בשנים האחרונות הרחיבה החברה את פעילותה גם מחוץ לשוק הישראלי, עם הקמת פרויקט סולארי בארה"ב בהיקף של כ-350 מיליון דולר, בשותפות עם גופים מובילים כמו פז, מנורה מבטחים ובנק הפועלים. החברה מציגה מגמת צמיחה מתמשכת, ובהמשך לאסטרטגיית ההתרחבות החלה לממש פרויקטים חדשים ולשדרג מיזמים קיימים.
- בקרוב: אנרגיה מתחדשת וכדורגל בגשם ובלילה - ביחד
- למה סולאראדג' והמניות הסולאריות מזנקות היום?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ערבה פאוור מונה כ- 15 עובדים בישראל מנוהלת מאז 2017 על ידי המנכ"ל אילן צדקוני. לפני שנתיים היו דיבורים על כניסה לבורסה דרך מיזוג עם מיקרונט, אז כיוונו לשווי של 150 מיליון שקלים. אבל המהלך לא יצא לפועל.
