"אנשים מעריכים בחסר את עוצמת ההרעה הכלכלית הצפויה, הפוטנציאל הוא אפילו לדפלציה"

כך מזהיר היום הבנק הידוע בכינויו 'הבנק של הנגידים'. "היסטוריונים ייזכרו את המיתון הארוך שהחל ב-1873"
אריאל אטיאס |

הכלכלה הגלובלית עלולה להיות בדרך למשבר עמוק הרבה יותר מהצפוי, ועידן של דפלציה בכלכלות הגדולות ביותר בעולם הינו כעת אפשרי, על פי הבנק להסדרים בינלאומיים, אחד מהמכונים הכלכליים הנחשבים ביותר בעולם.

הבנק להסדרים בינלאומיים (Bank for International Settlements - BIS) הזהיר היום, כי יכול להיות שמעריכים בחסר את עוצמת ההרעה הכלכלית הצפויה ואת אחת ההשפעות המלנכוליות שנראו במערכת הפיננסים הבינלאומית.

המכון השוויצרי, הידוע בשם 'הבנק של הנגידים', פרסם את האזהרה בדו"ח השנתי שלו, שראה היום אור. הוא הזהיר שמשבר הסאב-פריים בשווקים הפיננסים היה לא יותר מאשר בבואה של הגידול בעומס החוב עליו נשען העולם המפותח, עומס שבהמשך עשוי לגרור האטה עמוקה.

"הקשיים בשוק משכנתאות הסאב-פריים היו הגורם, יותר מאשר התכלית, לכל האירועים המשובשים שהגיעו אחריהם", נכתב בהצהרה. "יותר מכך...עוצמת הבעיות איתן עדיין לא התמודד העולם עשוייה להיות הרבה יותר גדולה מאשר אנשים חושבים".

אזהרת הבנק צפויה לגרום לדאגה גדולה בין המשתתפים בסקטור הפיננסי, לאור זאת שה-BIS היה בין המוסדות הגדולים שהזהירו, כי העולם עשוי להתמודד עם משבר אשראי והתמוטטות פיננסית טרם פקדו ההתרחשויות את השווקים.

הדו"ח מסרטט קו ברור וחמור בין המשבר הנוכחי ומשברים אחרים הכוללים בניהם את "השפל הגדול" (Great Depression).

"היסטוריונים ייזכרו את המיתון הארוך שהחל ב-1873, את ההרעה הגלובלית שפקדה את השווקים בסוף שנות העשרים של המאה הקודמת, ואת המשברים היפנים והאסייתים בתחילת ובסוף שנות ה-1990 בהתאמה. בכל פרק, צמח נטל החוב באופן חד במקביל לתקופה חזקה ואופורית בכלכלה הראלית ובשווקים הפיננסים, שאחריה הגיע משבר בלתי צפוי והרעה מתמשכת", כתבו במכון המחקר.

"למעשה בכל שלב, כאשר התבצע גילוי כלכלי כלשהו או פיתוח פיננסי שסיפק 'עידן חדש' ובעצם כך, היווה הצדקה להתרחבות מהירה של נטל החוב, הוא הפך להיות מוקד האשמה של ההרעה".

"בסופו של דבר, ההאטה הגלובלית עשויה להיות הרבה יותר גדולה וארוכה ותגבר על הצורך לשמור על האינפלציה תחת שליטה. זה בעל הפוטנציאל להוביל אפילו לדפלציה, שללא ספק תהיה רצויה הרבה פחות", אמרו ב-BIS.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI

מדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%

הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית? וגם - למה אנחנו מרגישים שיוקר המחייה מזנק הרבה יותר ממדד המחירים לצרכן? 

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מדד המחירים לצרכן

מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים.  בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן  ב-2.4%.  ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%. 


הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%: 




מחירי הדירות בירידה כבר חודש שמיני ברציפות. הפעם הם ירדו ב-0.5%. בתל אביב נרשמה ירידה של 1.1%, בירושלים עלייה של 1.4%. תל אביב רק נזכיר עמוסה במלאי של 10,700 דירות כשקצב המכירות השנתי עומד על 2,200 דירות בשנה. כלומר יש מלאי שיספיק ל-5 שנים בקצב הזה, וגם אם הקצב יעלה, מדובר במלאי של שנים.  



בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%. 

אנשים וגרפים
צילום: FREEPIK

התמ"ג זינק ב-11% ברבעון השלישי של 2025, הצריכה ב-21%

הצריכה הפרטית, ההשקעות והייצוא הובילו את הצמיחה לאחר הירידה החדה ברבעון השני על רקע מלחמת "עם כלביא"; התמ"ג לנפש עלה ב-9.5%

רן קידר |
נושאים בכתבה תמ"ג צריכה פרטית

התמ"ג רשם קפיצה חדה ברבעון השלישי של שנת 2025, עם עלייה של 11% בחישוב שנתי (2.6% בחישוב רבעוני), כך על פי האומדן השני של החשבונות הלאומיים שפרסמה היום הלמ"ס. העלייה החדה משקפת התאוששות משמעותית בפעילות הכלכלית, לאחר ירידה של 4.8% בתמ"ג ברבעון השני של השנה, שנרשמה בעקבות מלחמת "עם כלביא" והשפעותיה על המשק.

על פי נתוני הלמ"ס, הצמיחה ברבעון השלישי נובעת יותר מכל מהתאוששות חזקה בצריכה הפרטית, מגידול חד בהשקעות בנכסים קבועים ומעלייה ביצוא הסחורות והשירותים. במקביל, נרשמה גם עלייה מתונה יחסית בצריכה הציבורית, בעוד היבוא עלה בשיעור דו-ספרתי, דבר המעיד על חידוש הביקושים במשק.


תוצר מקומי גולמי לנפש נתונים מנוכי עונתיות, בשקלים


צריכה פרטית

בפילוח לפי רכיבי התוצר, עולה כי ההוצאות על צריכה פרטית זינקו ב־21.6% בחישוב שנתי (5% בחישוב רבעוני), לאחר ירידה של 5.1% ברבעון השני. הצריכה הפרטית לנפש עלתה ב-19.9% בחישוב שנתי. העלייה בצריכה הפרטית נרשמה כמעט בכל סעיפי ההוצאה, ובפרט במוצרים ברי-קיימא (למשל ריהוט, מקררים ומכונות כביסה) וברי-קיימא למחצה (למשל בגדים, נעליים וחפצים לבית).