"אנשים מעריכים בחסר את עוצמת ההרעה הכלכלית הצפויה, הפוטנציאל הוא אפילו לדפלציה"

כך מזהיר היום הבנק הידוע בכינויו 'הבנק של הנגידים'. "היסטוריונים ייזכרו את המיתון הארוך שהחל ב-1873"
אריאל אטיאס |

הכלכלה הגלובלית עלולה להיות בדרך למשבר עמוק הרבה יותר מהצפוי, ועידן של דפלציה בכלכלות הגדולות ביותר בעולם הינו כעת אפשרי, על פי הבנק להסדרים בינלאומיים, אחד מהמכונים הכלכליים הנחשבים ביותר בעולם.

הבנק להסדרים בינלאומיים (Bank for International Settlements - BIS) הזהיר היום, כי יכול להיות שמעריכים בחסר את עוצמת ההרעה הכלכלית הצפויה ואת אחת ההשפעות המלנכוליות שנראו במערכת הפיננסים הבינלאומית.

המכון השוויצרי, הידוע בשם 'הבנק של הנגידים', פרסם את האזהרה בדו"ח השנתי שלו, שראה היום אור. הוא הזהיר שמשבר הסאב-פריים בשווקים הפיננסים היה לא יותר מאשר בבואה של הגידול בעומס החוב עליו נשען העולם המפותח, עומס שבהמשך עשוי לגרור האטה עמוקה.

"הקשיים בשוק משכנתאות הסאב-פריים היו הגורם, יותר מאשר התכלית, לכל האירועים המשובשים שהגיעו אחריהם", נכתב בהצהרה. "יותר מכך...עוצמת הבעיות איתן עדיין לא התמודד העולם עשוייה להיות הרבה יותר גדולה מאשר אנשים חושבים".

אזהרת הבנק צפויה לגרום לדאגה גדולה בין המשתתפים בסקטור הפיננסי, לאור זאת שה-BIS היה בין המוסדות הגדולים שהזהירו, כי העולם עשוי להתמודד עם משבר אשראי והתמוטטות פיננסית טרם פקדו ההתרחשויות את השווקים.

הדו"ח מסרטט קו ברור וחמור בין המשבר הנוכחי ומשברים אחרים הכוללים בניהם את "השפל הגדול" (Great Depression).

"היסטוריונים ייזכרו את המיתון הארוך שהחל ב-1873, את ההרעה הגלובלית שפקדה את השווקים בסוף שנות העשרים של המאה הקודמת, ואת המשברים היפנים והאסייתים בתחילת ובסוף שנות ה-1990 בהתאמה. בכל פרק, צמח נטל החוב באופן חד במקביל לתקופה חזקה ואופורית בכלכלה הראלית ובשווקים הפיננסים, שאחריה הגיע משבר בלתי צפוי והרעה מתמשכת", כתבו במכון המחקר.

"למעשה בכל שלב, כאשר התבצע גילוי כלכלי כלשהו או פיתוח פיננסי שסיפק 'עידן חדש' ובעצם כך, היווה הצדקה להתרחבות מהירה של נטל החוב, הוא הפך להיות מוקד האשמה של ההרעה".

"בסופו של דבר, ההאטה הגלובלית עשויה להיות הרבה יותר גדולה וארוכה ותגבר על הצורך לשמור על האינפלציה תחת שליטה. זה בעל הפוטנציאל להוביל אפילו לדפלציה, שללא ספק תהיה רצויה הרבה פחות", אמרו ב-BIS.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.

יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאליואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאל
ראיון

מנכ"ל רפאל: "גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית"

יואב תורג'מן, מנכ"ל החברה על כיפת ברזל -"הצלנו רבבות אזרחים", על מכירת כיפת ברזל בעולם - "רק לידידות הקרובות ביותר, המדינה נזהרת במתן רישיונות ייצוא", על הצמיחה העתידית, הנפקה ומכירות לגרמניה וסעודיה

רן קידר |

התוצאות של רפאל לרבעון השלישי טובות - מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר", התוצאות של רבעון רביעי שעונתית הוא חזק מאוד יהיו טובות עוד יותר. הצבר בשיא של כל הזמנים. זה זמן להנפיק, אבל יואב תורג'מן, מנכ"ל רפאל שמכוון להנפקה, יודע שיש תור  - רק אחרי שהתעשייה האווירית תונפק (אם תונפק) יהיה אפשר לדבר על רפאל. ברפאל יש רגישות גודלה יותר בשל קשר סימביוזי חזק מאוד עם מערכת המו"פ של משרד הביטחון (מפא"ת). לכל חברות התעשייה הביטחונית יש קשר הדוק עם משרד הביטחון והצבא, ברפאל מסיבות היסטוריות וכי היא נחשבת ל"מעבדת מו"פ" של הצבא, זה אפילו משמעותי יותר.

ועדיין, תורג'מן סבור שהנפקה מאוד חשובה ונחוצה, ובכלל, בין השורות, אפשר לשמוע ממנו קולות שמדברים דווקא על החסמים שנובעים מהקשר ההדוק למשרד הביטחון. הוא לא מתלונן, הוא כמובן יודע שההצלחה הגדולה של המערכות היא תולדה של שיתוף פעולה הדוק עם משהב"ט והצבא, אבל כיפת ברזל שהיא מערכת מאוד מוצלחת כמעט ולא נמכרת החוצה. "רק לידידות הטובות ביותר שלנו", אומר תורג'מן ומכוון לארה"ב. 

ההצלחה מוכחת, פתרון שהציל אלפים רבים של חיים. למה לא לנצל את הביקושים ולמכור הרבה?

"רבבות אנשים. אנחנו מעריכים שהפעלת כיפת ברזל במלחמה הצילה רבבות אנשים. הקמנו עכשיו מפעל יחד עם ריית'און, שותף אמריקאי שלנו לייצור כיפות ברזל למארינס. כיפת ברזל היא עוגן מאוד משמעותי ביכולת ההגנה של מדינת ישראל וככזה המדינה נזהרת במתן רישיונות של שיווק לייצוא. זה ברור ונכון, אבל, זה אומר שלא מיצינו כלל את הפוטנציאל של מכירות המערכת".

נורמליזציה עם סעודיה, אם תהיה ובהמשך להצטיידות שלהם במטוסי קרב מארה"ב - ה-F-35, עשויה להגדיר אותה כידידה. הם צריכים את כיפת ברזל מול האיומים מסביב. תמכרו להם מערכות כיפת ברזל?

 "אני מניח שהיא תרצה הרבה מאוד מערכות של כיפת ברזל. כל העולם ראה את היכולות שלנו במלחמה, ראה את היכולות ב'עם כלביא'. כולם מבינים את העליונות האווירית, את יכולות המודיעין ומערכות ההגנה של ישראל. הביקושים למערכות שלנו מאוד גדולים".

ועדיין, יש עלייה בצבר, אבל איך זה שכיפת ברזל לא נמכרת לידידות שלנו בעשרות רבות של מיליארדים?

"אישורי הייצוא לא פשוטים. אנחנו מוכרים לידידות קרובות, ולא ממצים את פוטנציאל השוק".

גרמניה היא לא ידידה קרובה?

"גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית וגרמניה זוכה לעדיפות גבוהה".