"אנשים מעריכים בחסר את עוצמת ההרעה הכלכלית הצפויה, הפוטנציאל הוא אפילו לדפלציה"

כך מזהיר היום הבנק הידוע בכינויו 'הבנק של הנגידים'. "היסטוריונים ייזכרו את המיתון הארוך שהחל ב-1873"
אריאל אטיאס |

הכלכלה הגלובלית עלולה להיות בדרך למשבר עמוק הרבה יותר מהצפוי, ועידן של דפלציה בכלכלות הגדולות ביותר בעולם הינו כעת אפשרי, על פי הבנק להסדרים בינלאומיים, אחד מהמכונים הכלכליים הנחשבים ביותר בעולם.

הבנק להסדרים בינלאומיים (Bank for International Settlements - BIS) הזהיר היום, כי יכול להיות שמעריכים בחסר את עוצמת ההרעה הכלכלית הצפויה ואת אחת ההשפעות המלנכוליות שנראו במערכת הפיננסים הבינלאומית.

המכון השוויצרי, הידוע בשם 'הבנק של הנגידים', פרסם את האזהרה בדו"ח השנתי שלו, שראה היום אור. הוא הזהיר שמשבר הסאב-פריים בשווקים הפיננסים היה לא יותר מאשר בבואה של הגידול בעומס החוב עליו נשען העולם המפותח, עומס שבהמשך עשוי לגרור האטה עמוקה.

"הקשיים בשוק משכנתאות הסאב-פריים היו הגורם, יותר מאשר התכלית, לכל האירועים המשובשים שהגיעו אחריהם", נכתב בהצהרה. "יותר מכך...עוצמת הבעיות איתן עדיין לא התמודד העולם עשוייה להיות הרבה יותר גדולה מאשר אנשים חושבים".

אזהרת הבנק צפויה לגרום לדאגה גדולה בין המשתתפים בסקטור הפיננסי, לאור זאת שה-BIS היה בין המוסדות הגדולים שהזהירו, כי העולם עשוי להתמודד עם משבר אשראי והתמוטטות פיננסית טרם פקדו ההתרחשויות את השווקים.

הדו"ח מסרטט קו ברור וחמור בין המשבר הנוכחי ומשברים אחרים הכוללים בניהם את "השפל הגדול" (Great Depression).

"היסטוריונים ייזכרו את המיתון הארוך שהחל ב-1873, את ההרעה הגלובלית שפקדה את השווקים בסוף שנות העשרים של המאה הקודמת, ואת המשברים היפנים והאסייתים בתחילת ובסוף שנות ה-1990 בהתאמה. בכל פרק, צמח נטל החוב באופן חד במקביל לתקופה חזקה ואופורית בכלכלה הראלית ובשווקים הפיננסים, שאחריה הגיע משבר בלתי צפוי והרעה מתמשכת", כתבו במכון המחקר.

"למעשה בכל שלב, כאשר התבצע גילוי כלכלי כלשהו או פיתוח פיננסי שסיפק 'עידן חדש' ובעצם כך, היווה הצדקה להתרחבות מהירה של נטל החוב, הוא הפך להיות מוקד האשמה של ההרעה".

"בסופו של דבר, ההאטה הגלובלית עשויה להיות הרבה יותר גדולה וארוכה ותגבר על הצורך לשמור על האינפלציה תחת שליטה. זה בעל הפוטנציאל להוביל אפילו לדפלציה, שללא ספק תהיה רצויה הרבה פחות", אמרו ב-BIS.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

רשות המיסים: ״נסיים את 2025 עם יותר מ-100 מיליארד שקל מעל היעד״

בוועידת עיר הנדל״ן באילת הציג שי אהרונוביץ תמונה אופטימית של גביית המסים לשנה, דיבר על העלייה במיסוי נדל״ן, הסביר את כיוון מס הרכוש והתייחס לחובת הדיווח על שכר דירה ולמצב מדרגות המס

ליאור דנקנר |

ועידת מרכז הבנייה הישראלי באילת, שנפתחה אתמול (שלישי), הציג מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ נתוני גבייה גבוהים לשנה ואמר כי המדינה צפויה לסיים אותה ברמה משמעותית מעל היעד שנקבע בתחילתה.

אהרונוביץ אמר כי היעד לשנה עמד על גבייה של 460 עד 462 מיליארד שקל, אך עד סוף נובמבר נגבו כבר כ-466 מיליארד שקל. לדבריו, לאחר ניכוי רכיבים טכניים שמתבצעים בדרך כלל לקראת סוף השנה, ההערכה היא שהמדינה תסיים את 2025 עם כ-100.5 מיליארד שקל מעבר ליעד.

הנתונים האלה מתחברים לתמונה הפיסקלית הרחבה שפורסמה בימים האחרונים על ידי החשב הכללי. לפי האומדן המעודכן, הגירעון ב-12 החודשים האחרונים ירד ל-4.5% מהתוצר לעומת 4.9% בסוף אוקטובר, בין היתר בזכות עלייה של יותר מ-15% בהכנסות המדינה ובכ-15.6% בהכנסות ממסים מתחילת השנה. 

הקפיצה בגביית המסים שאהרונוביץ מציג באה לידי ביטוי גם ברמת המאקרו, בצמצום הגירעון - בשביל תמונה יותר מעמיקה על התכווצות הגרעון: הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%


נדלן חלש בחלק מהשוק אבל קפיצה בעסקאות מסחריות

לדברי אהרונוביץ, גם שוק הנדלן תרם לעלייה בהכנסות, אף שבחלק מסגמנטי המגורים נרשמה חולשה. הוא אמר כי בזכות כמה עסקאות מסחריות גדולות צפויה גביית המסים מהענף להגיע השנה לרמה של 18 עד 19 מיליארד שקל, לעומת כ-15 מיליארד שקל בלבד בשנה שעברה. לדבריו, מדובר בעלייה הן במס רכישה והן במס שבח.

שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)
מסים

"אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?"

הגירעון ב-2025 יהיה נמוך ממה שמעריכים, גביית מסים גדולה בדצמבר בעיקר בזכות חוק הרווחים הכלואים - חברות יחלקו דיבידנדים ענקיים; מנהל רשות המסים מעריך גבייה שנתית של 100 מיליארד שקל מעל היעד בתחילת השנה - האם גביית המסים הזו מעידה על שיפור במשק, ועל המלחמה בהון השחור

רן קידר |

מסים הם החלק הכי מרכזי בהכנסות המדינה. זה רוב רובו של המקור התקציבי. מסים אמורים לבטא את מצב הכלכלה. כשהכלכלה חזקה, הרווחים של הפירמות בעלייה, השכר עולה והמסים עולים, וההיפך. בשנה האחרונה יש עלייה חריגה מאוד במסים. אבל אל תטעו, למרות שהיא חשובה, והיא עוזרת לנתונים להיראות טובים מאוד, היא לא בהכרח מבטאת את מצב הכלכלה, היא מזכירה "הכנסות חד פעמיות" בדוחות של חברות - האם להתייחס להכנסות האלו או לא?

שי אהרונוביץ, מנהל רשות המסים מדבר על גבייה שעולה על 100 מיליארד שקל מהיעד המקורי. ב-11 חודשים נקבו 466 מיליארד שקל, וכנראה שבדצמבר תהיה גביית שיא שתביא את הגבייה הכוללת למעל 530 מיליארד שקל מיליארד שקל. הגבייה הזו, וכן הגבייה בסוף שנת 2024 מיוחסת לשני מהלכים של רשות המסים. 

הראשון הוא מיסוי רווחים כלואים. זה עובד כך. רואה החשבון מתקשר לבעלים של חברה קטנה ואומר לו - "תראה, יש חוק חדש, לא כל כך ברור היישום שלו, אבל המשמעות שלו שצריך לשלם מס על רווחים היסטוריים".

אתה רציני?

"כן צריך לשלם מס-קנס של 2% או לחלק אותם. אפשר לחלק בהדרגה 5% בשנה ומשנה הבאה 6% מהיקף הרווחים. המדינה לא רוצה שיחזיקו רווחים אלא שיחלקו כדי לקבל את המס על הדיבידנד". 

כמה מס?

"זה 30%, ויש גם מס יסף של 3% ועל רווחים מסוימים עוד 2%".

המון. אין משהו לעשות?

 "חילקנו בסוף 2024 כדי להימנע מעליית מס יסף, זוכר. פעלנו נכון, אבל עדיין יש רווחים לצרכי מס לפי המבחן של החוק שמחויבים במס. אני לא חושב שכדאי לשלם קנס של 2%, צריך לחלק דיבידנד של 5% מהרווחים".