"אנשים מעריכים בחסר את עוצמת ההרעה הכלכלית הצפויה, הפוטנציאל הוא אפילו לדפלציה"

כך מזהיר היום הבנק הידוע בכינויו 'הבנק של הנגידים'. "היסטוריונים ייזכרו את המיתון הארוך שהחל ב-1873"
אריאל אטיאס |

הכלכלה הגלובלית עלולה להיות בדרך למשבר עמוק הרבה יותר מהצפוי, ועידן של דפלציה בכלכלות הגדולות ביותר בעולם הינו כעת אפשרי, על פי הבנק להסדרים בינלאומיים, אחד מהמכונים הכלכליים הנחשבים ביותר בעולם.

הבנק להסדרים בינלאומיים (Bank for International Settlements - BIS) הזהיר היום, כי יכול להיות שמעריכים בחסר את עוצמת ההרעה הכלכלית הצפויה ואת אחת ההשפעות המלנכוליות שנראו במערכת הפיננסים הבינלאומית.

המכון השוויצרי, הידוע בשם 'הבנק של הנגידים', פרסם את האזהרה בדו"ח השנתי שלו, שראה היום אור. הוא הזהיר שמשבר הסאב-פריים בשווקים הפיננסים היה לא יותר מאשר בבואה של הגידול בעומס החוב עליו נשען העולם המפותח, עומס שבהמשך עשוי לגרור האטה עמוקה.

"הקשיים בשוק משכנתאות הסאב-פריים היו הגורם, יותר מאשר התכלית, לכל האירועים המשובשים שהגיעו אחריהם", נכתב בהצהרה. "יותר מכך...עוצמת הבעיות איתן עדיין לא התמודד העולם עשוייה להיות הרבה יותר גדולה מאשר אנשים חושבים".

אזהרת הבנק צפויה לגרום לדאגה גדולה בין המשתתפים בסקטור הפיננסי, לאור זאת שה-BIS היה בין המוסדות הגדולים שהזהירו, כי העולם עשוי להתמודד עם משבר אשראי והתמוטטות פיננסית טרם פקדו ההתרחשויות את השווקים.

הדו"ח מסרטט קו ברור וחמור בין המשבר הנוכחי ומשברים אחרים הכוללים בניהם את "השפל הגדול" (Great Depression).

"היסטוריונים ייזכרו את המיתון הארוך שהחל ב-1873, את ההרעה הגלובלית שפקדה את השווקים בסוף שנות העשרים של המאה הקודמת, ואת המשברים היפנים והאסייתים בתחילת ובסוף שנות ה-1990 בהתאמה. בכל פרק, צמח נטל החוב באופן חד במקביל לתקופה חזקה ואופורית בכלכלה הראלית ובשווקים הפיננסים, שאחריה הגיע משבר בלתי צפוי והרעה מתמשכת", כתבו במכון המחקר.

"למעשה בכל שלב, כאשר התבצע גילוי כלכלי כלשהו או פיתוח פיננסי שסיפק 'עידן חדש' ובעצם כך, היווה הצדקה להתרחבות מהירה של נטל החוב, הוא הפך להיות מוקד האשמה של ההרעה".

"בסופו של דבר, ההאטה הגלובלית עשויה להיות הרבה יותר גדולה וארוכה ותגבר על הצורך לשמור על האינפלציה תחת שליטה. זה בעל הפוטנציאל להוביל אפילו לדפלציה, שללא ספק תהיה רצויה הרבה פחות", אמרו ב-BIS.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות

חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים

נושאים בכתבה רווחים כלואים

במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.

ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.

מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף"  בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.

בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.

מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025  והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.  

וויז אייר
צילום: רשתות חברתיות

וויז אייר בדרך להקים מרכז פעילות בישראל באפריל 2026

בתום ביקור בארץ של מנכ"ל וויזאייר חברת הלואו קוסט ההונגרית מאשרת כי היא מקדמת תוכנית לפתוח בסיס מקומי, צעד שעשוי להגביר תחרות ולהוזיל את מחירי הטיסה - מניות חברות התעופה הישראליות בירידות

מנדי הניג |

התרחבות שוק הלואו-קוסט בישראל מקבלת היום איתות משמעותי, אחרי שמנכ"ל וויז אייר הודיע בתום פגישה עם שרת התחבורה מירי רגב כי החברה מתכננת לפתוח מרכז פעילות מקומי באפריל 2026. ההכרזה מציבה את הענף לקראת חודשים של דיונים רגולטוריים, מתיחות עם החברות הישראליות, ושאלות פתוחות לגבי מיקום הבסיס החדש - נתב"ג או רמון.

בפגישה שנערכה בירושלים הצהירה וויז אייר כי כבר בחורף הקרוב תתחיל להיערך להקמת המרכז, צעד שמוגדר במשרד התחבורה כמהלך שיוכל לשנות את מבנה השוק. הקמת בסיס בישראל תאפשר לחברה להציב מטוסים וצוותים באופן קבוע בארץ, לנצל סלוטים בשעות העמוסות ולהגדיל את מספר היעדים. לצד ההבטחה להגברת התחרות ולהוזלת מחירי הכרטיסים, הצדדים מודים כי חסמים רגולטוריים עדיין דורשים טיפול, והם יעמדו במוקד סבב דיונים נוסף בינואר.

בענף מציינים כי שאלת מיקום המרכז היא עדיין במחלוקת: וויז אייר מעדיפה לפעול מנתב"ג בשל הביקוש הגבוה והנגישות, בעוד במשרד התחבורה שוקלים את שדה רמון כאופציה שתעניק דחיפה לתעופה הדרומית ותפחית את הלחץ בנתב"ג. החברה אף בוחנת הפעלה של טיסות פנים לאילת וקידום מסלול טיסה מעל עומאן, שיוכל לקצר משמעותית את זמני ההגעה לתאילנד ויעדים נוספים במזרח.

על רקע התוכניות החדשות, חברות התעופה הישראליות לא מסתירות את אי־נוחותן. בימים האחרונים נשמעו איומי השבתה מצד ועדי העובדים, לצד טענות שלפיהן המהלך יוצר אפליה לטובת חברה זרה שתזכה בתנאי בסיס זהים לאלו של חברות ישראליות - אך בלי הרגולציה הביטחונית המחמירה שמוטלת עליהן.

שרת התחבורה הביעה הבנה לחששות, אך הדגישה כי מדיניות המשרד נועדה להגביר תחרות ולהוזיל מחירים, במיוחד בתקופה שבה - לדבריה - מחירי הטיסות הורגשו כמופקעים. במשרד מודעים לרגישות הביטחונית, והנושא יעמוד כחלק מהמשא ומתן מול וויז אייר, במיוחד בכל הנוגע להתחייבות שלא להפסיק פעילות בימי חירום.