"אנשים מעריכים בחסר את עוצמת ההרעה הכלכלית הצפויה, הפוטנציאל הוא אפילו לדפלציה"
הכלכלה הגלובלית עלולה להיות בדרך למשבר עמוק הרבה יותר מהצפוי, ועידן של דפלציה בכלכלות הגדולות ביותר בעולם הינו כעת אפשרי, על פי הבנק להסדרים בינלאומיים, אחד מהמכונים הכלכליים הנחשבים ביותר בעולם.
הבנק להסדרים בינלאומיים (Bank for International Settlements - BIS) הזהיר היום, כי יכול להיות שמעריכים בחסר את עוצמת ההרעה הכלכלית הצפויה ואת אחת ההשפעות המלנכוליות שנראו במערכת הפיננסים הבינלאומית.
המכון השוויצרי, הידוע בשם 'הבנק של הנגידים', פרסם את האזהרה בדו"ח השנתי שלו, שראה היום אור. הוא הזהיר שמשבר הסאב-פריים בשווקים הפיננסים היה לא יותר מאשר בבואה של הגידול בעומס החוב עליו נשען העולם המפותח, עומס שבהמשך עשוי לגרור האטה עמוקה.
"הקשיים בשוק משכנתאות הסאב-פריים היו הגורם, יותר מאשר התכלית, לכל האירועים המשובשים שהגיעו אחריהם", נכתב בהצהרה. "יותר מכך...עוצמת הבעיות איתן עדיין לא התמודד העולם עשוייה להיות הרבה יותר גדולה מאשר אנשים חושבים".
אזהרת הבנק צפויה לגרום לדאגה גדולה בין המשתתפים בסקטור הפיננסי, לאור זאת שה-BIS היה בין המוסדות הגדולים שהזהירו, כי העולם עשוי להתמודד עם משבר אשראי והתמוטטות פיננסית טרם פקדו ההתרחשויות את השווקים.
הדו"ח מסרטט קו ברור וחמור בין המשבר הנוכחי ומשברים אחרים הכוללים בניהם את "השפל הגדול" (Great Depression).
"היסטוריונים ייזכרו את המיתון הארוך שהחל ב-1873, את ההרעה הגלובלית שפקדה את השווקים בסוף שנות העשרים של המאה הקודמת, ואת המשברים היפנים והאסייתים בתחילת ובסוף שנות ה-1990 בהתאמה. בכל פרק, צמח נטל החוב באופן חד במקביל לתקופה חזקה ואופורית בכלכלה הראלית ובשווקים הפיננסים, שאחריה הגיע משבר בלתי צפוי והרעה מתמשכת", כתבו במכון המחקר.
"למעשה בכל שלב, כאשר התבצע גילוי כלכלי כלשהו או פיתוח פיננסי שסיפק 'עידן חדש' ובעצם כך, היווה הצדקה להתרחבות מהירה של נטל החוב, הוא הפך להיות מוקד האשמה של ההרעה".
"בסופו של דבר, ההאטה הגלובלית עשויה להיות הרבה יותר גדולה וארוכה ותגבר על הצורך לשמור על האינפלציה תחת שליטה. זה בעל הפוטנציאל להוביל אפילו לדפלציה, שללא ספק תהיה רצויה הרבה פחות", אמרו ב-BIS.
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- פרישה לפנסיה בישראל: מהם הסימנים שמעידים שהגיע הזמן?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
