ינאי מסמן את הקופקסון הבאה: טבע הצליחה בשלב III של האזילקט

המניה מזנקת 5% במחזור הגדול בבורסה. האזילקט מיועדת לטיפול בפרקינסון. שלמה ינאי: השוק הפוטנציאלי של האג'ילקט עשוי לגדול באופן דרמטי
עדי בן ישראל |

ענקית התרופות הגנריות טבע (סימול: TEVA) רושמת הישג נוסף בתחום האתי: טבע הודיעה היום על סיומו המוצלח של ADAGIO – ניסוי קליני שלב III שתוכנן על מנת להוכיח כי טיפול בטבליות האזילקט (AZILECT) יכול לעכב את התפתחות מחלת הפרקינסון. במחקר נמצא כי האזילקט 1 מ"ג (המינון הנמכר כיום בשוק) עמדו, במובהקות סטטיסטית גבוהה, בכל 3 יעדי הניסוי הראשיים, כמו גם ביעדים המשניים והנוספים שהוגדרו. הניסוי אישר גם את בטיחותה וסבילותה הטובה של התרופה.

בכוונת טבע להגיש את תוצאות הניסוי לרשויות הרגולטוריות בארה"ב ובאירופה, בדרך לקבלת אישור שיווק של התרופה, אשר עשויה להיות התרופה הראשונה שתאושר כטיפול המעכב את התפתחות מחלת הפרקינסון. ברבעון הראשון של השנה 2008 הסתכמו מכירות האזילקט ב-38 מיליון דולר וב-2007 כולה הם עמדו על 120 מיליון דולר, אולם הניסוי הנוכחי עשוי להגדיל את המספרים באופן משמעותי.

האנליסט יואב בורגן מבית ההשקעות לידר שוקי הון אמר ל-Bizportal, כי אמנם קשה לכמת את ההצלחה במספרים נכון להיום, אך הפוטנציאל גדול. "זהו סיום של ניסוי קליני מאוד גדול ומהותי עם ממצאים מאוד חיוביים, ומדובר בפריצת דרך", אמר בורגן. "זו התרופה הראשונה שלא רק תטפל בסימפטומים של הפרקינסון אלא יש לה יעילות בעיכוב ההתפתחות של המחלה. מדובר בשוק ענק".

"תוצאות ניסוי זה מהוות פריצת דרך מדעית", אמר ד"ר בן ציון ויינר, סמנכ"ל בכיר למחקר ופיתוח בטבע. "האזילקט עשוי להיות המוצר הראשון שיוכל לענות על אחד הצרכים החשובים ביותר בטיפול בחולי פרקינסון - עיכוב התפתחות קצב המחלה, צורך אשר עד היום לא נמצא לו פתרון".

שלמה ינאי, מנכ"ל טבע, הוסיף כי "הישג זה מהווה הוכחה נוספת ליכולות המצוינות של המו"פ של טבע ולמחויבות המתמשכת שלנו לפיתוח תרופות למחלות הנירולוגיות הקשות. התוצאות החיוביות עשויות להגדיל באופן דרמטי את השוק הפוטנציאלי של האזילקט ולהפוך אותה לתרופה מובילה בתחום הנוירולוגי, בדומה לקופקסון בתחום הטרשת הנפוצה".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותכטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיות

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי

במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור

רן קידר |

מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות הממושך בעזה.

מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94%  , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור,  בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.

זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.

אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים. 

למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת

עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה. 

מייקל אולירי, מנכ"ל רייאנאייר. קרדיט: רשתות חברתיותמייקל אולירי, מנכ"ל רייאנאייר. קרדיט: רשתות חברתיות

מנכ"ל ראיינאייר שוקל הפסקת פעילות כוללת בישראל

מייקל אולירי, מנכ"ל החברה אמר כי נגמרה לו הסבלנות להנחיות הבטחון המשתנות בישראל וטוען שהחברה לא תחדש את טיסותיה לפני סוף אוקטובר, וספק אם גם אחריו

רן קידר |
נושאים בכתבה ריאנאייר

למרות שלאחרונה נראה היה כי פעילות הטיסות חוזרת לשיגרה כלשהי, מנכ"ל ראיינאייר, מייקל אולירי, מעיב על האופטימיות וטוען כי כי החברה "לא בטוחה אם תחדש את פעילותה בישראל. לדבריו, אין ודאות שתשוב לפעול בישראל, גם לאחר שתסתיים הלחימה בעזה. מייקל אולירי, התראיין לרשת RTE באירלנד והוסיף האשמה ישירה כלפי הרשויות המקומיות: "משחקים איתנו". 

ריינאייר הודיעה כבר מוקדם יותר הקיץ כי לא תחדש את טיסותיה לישראל לפני ה-25 באוקטובר. אולם דבריו של אולירי מציבים סימן שאלה מהותי לא רק לגבי הטווח הקצר, אלא גם לגבי חורף 2025-2026. הביקורת שהשמיע אינה חדשה. ריינאייר העלתה בעבר טענות נגד אגרות, תיאומים תפעוליים, ותנאים שהציבו הרשויות בישראל, אך אמירות כאלה, כאשר הן נאמרות בפורומים פומביים, מעידות לרוב על ניתוק במגעים בין הצדדים. 

עבור הנוסעים הישראלים הדבר עלול לפגוע בהיצע הטיסות ולהפחית את הסיכוי להורדת מחירים. מצד שני, אלו הן חדשות טובות עבור אלעל, שבכל פעם שיש אירוע בטחוני כלשהו, המנייה שלה מזנקת. מבחינת חברות הלואו קוסט הנוספות, ככל הנראה וויזאייר היא זו שתמלא את החלל. 

במהלך 2022, הפעילה ריינאייר למעלה מ-30 טיסות שבועיות מישראל, במחירים נמוכים. ב-2023 אף הצהירה על כוונה להרחיב את פעילותה בישראל, אולם התחזיות האלה התרסקו עם ההסלמה הביטחונית וקריסת תנועת התיירים הנכנסת. 

אבל אולירי לא התייחס רק לישראל, אלא גם להשפעות העמוקות של הלחימה בין רוסיה לאוקראינה על תעופה אזרחית באירופה. לדבריו, התקיפה האווירית הרוסית על פולין, שכללה חדירה של רחפנים לשטח המדינה, יצרה שיבושים נרחבים ביום רביעי האחרון, ובאותו יום רק 60% מטיסות ריינאייר יצאו בזמן (לעומת 90% ביום רגיל). נמלי תעופה בוורשה, מודלין, ז'שוב ולובלין נסגרו זמנית, ואולירי הזהיר כי "מדובר באירוע שצפוי להימשך לאורך שנים". לדבריו, "אם האיחוד האירופי והבית הלבן לא ינקטו קו תקיף, עם סנקציות עונשיות נגד רוסיה, ההפרעות האלה לא ייפסקו".