השטר הירוק נחבט שוב
הפסימיות כלפי כלכלת ארה"ב ממשיכה לקבל גיבוי דרך הנתונים הכלכליים החלשים כששוק הדיור ממשיך להדרדר ואיתו ביטחון הצרכנים ונכונותם לצרוך. בפרוטוקולים שפירסם הפדרל ריזרב במהלך השבוע האחרון צויין כי שיעור האבטלה צפוי לגדול עד ל 5.7% ותחזית הצמיחה עודכנה מטה ל 0.3% עד 1.2% בעוד תחזית האינפלציה עודכנה מעלה עד ל 2.4%. המשקיעים קיבלו בשורות אלו ושלחו את המדדים המובילים בוול סטריט לירידות שערים כשהשבוע נסגר בטריטוריות שליליות.
מספר התבטאויות ניציות כלפי האינפלציה וסימני אופטימיות מכיוונה של הכלכלה הגדולה בגוש האירו, גרמניה, העניקו תמיכה משמעותית לאירו. היציבות היחסית אותה מפגינה הכלכלה האירופית מאפשרת לבנק המרכזי לרכז את מדיניותה כלפי האינפלציה והובילה לספקולציות בשוק כי אנו עשויים לראות עליית ריבית נוספת עד לסוף השנה. התבטאותה של קריסטין לגראנג', שרת האוצר הצרפתית, כי יש לרסן את התחזקותו של האירו אל מול הדולר והיואן הסיני, חלפה ללא התייחסות כשהשטר האירופי היחיד ממשיך לרשום רווחים.
עיקר תשומת הלב תופנה השבוע לכיוונה של ארה"ב אשר תיפתח את שבוע המסחר באיחור קל על רקע יום הזיכרון החל ביום שני הקרוב. ביום שלישי יפורסמו מכירות הבתים החדשים ובטחון הצרכנים, אשר על פי התחזיות העגומות עשויים לעודד את המשך מכירתו של השטר הירוק. בהמשך השבוע יפורסם התמ"ג הראשוני והזמנות מוצרים ברי קיימא. באירופה יפורסם מדד המחירים לצרכן הראשוני בסוף השבוע, אשר צפוי להצביע על קצב שנתי של 3.5% ולהעניק תמיכה לאירו.
בין הפטיש לסדן
השקל סיים את השבוע כשבמהלכו התחזק עד לכדי 3.3070 אל מול הדולר ותשומת לב המשקיעים נישאת אל עבר החלטת הריבית של בנק ישראל ביום שני הקרוב. פירסום המדד האחרון אשר הצביע על עליה של 1.5% בחודש מאי והעמיד את קצב האינפלציה השנתי על 4.7% היווה גורם עיקרי בהתחזקותו של המטבע הישראלי. השאלה בקרב הכלכלנים אינה האם תועלה הריבית אלה בכמה תועלה, מרבית ההערכות מתמחרות העלאה של כ 0.25% אך יש גם המצדדים בהעלאה של 0.5%. בשנים עברו, להתחזקותו של השקל אל מול השטר הירוק הייתה השפעה מרסנת על האינפלציה, אך כעט אנו נוכחים, כי על אף התחזקות השקל, האינפלציה ממשיכה לדהור. להתחזקותו הדרמטית של השקל השפעה שלילית ביותר על היצואנים אשר נאנקים תחת הקושי להיוותר תחרותיים על רקע התייקרות מרכולתם באופן יחסי או לחלופין שחיקת הכנסתם הראלית.
התערבותו של בנק ישראל לא יכלה לכוחות השוק נכון לרגע זה, והשפיעה בטווח הקצר בלבד. בהינתן תפקידו של בנק ישראל שהינו שמירה על יציבות המחירים, ככל הניראה תתרכז מדיניותו בהחזרת האינפלציה לטווח היעד של 1% עד 3%, ולכן הפתעה בה תועלה הריבית במעל ל 0.25% הינה בגדר אפשרות סבירה ביותר.
סחורות:
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
