סקר מדאיג בארה"ב: עלייה חדה במספר המאמינים כי ארה"ב תחווה מיתון במחצית הראשונה של 2008
בארה"ב יודעים כבר זמן רב שהמחצית הראשונה של 2008 תהיה קשה ושהנתונים הכלכליים שיעידו על מצב הכלכלה בתקופה זו יצביעו על האטה חריפה, אולם כעת מתברר שיותר ויותר כלכלנים בטוחים שהנתונים יצביעו על מיתון, לראשונה מאז 2001. סקר חדש שנערך בארה"ב מראה כי ישנה עלייה חדה בקרב הכלכלנים שמאמינים כי ארה"ב חווה בימים אלו מיתון, אשר יימשך עד הקיץ.
30% מהכלכלנים מאמינים שכלכלת ארה"ב תתכווץ במחצית הראשונה של השנה, בהשוואה ל-10% בלבד בסקר הקודם שנערך בחודש ינואר על ידי האיגוד הלאומי לכלכלה עסקית (NABE).
"זהו הבדל מדהים", אומר קן סימונסון, כלכלן בכיר ב-NABE. לדבריו, הטון בכולל בסקר היה "עגום מאוד".
תוצאות הסקר ממחישות את אזהרתו של יו"ר הפדרל ריזרב, בן ברננקי, אשר הזהיר לפני מספר שבועות כי הכלכלה האמריקנית עלולה להיכנס למיתון במחצית השנה הנוכחית. 51% מהכלכלנית בסקר מאמינים כי הצמיחה במחצית הראשונה של השנה תסתכם ב-0%-1%. רק 16% מהכלכלנים צופים צמיחה של 1%-2% ו-3% בלבד צופים צמיחה של 2%-3%. אף לא כלכלן אחד סבור כי הכלכלה האמריקנית תצמח ביותר מ-3%.
שיעור צמיחה נורמלי בארה"ב נחשב ל-3%, כאשר הנתונים העדכניים ביותר מצביעים על צמיחה של 0.6% בלבד. הממשל האמריקני יפרסם את נתוני הצמיחה ברבעון הראשון של 2008 בסוף החודש, ונתוני הצמיחה של הרבעון השני יפורסמו בשלהי חודש יולי.
משבר הסאב-פריים העמיק את המיתון בשוק הדיור האמריקני ופגע עוד יותר במחירי הבתים, כאשר משבר האשראי הביא לירידות חדות בשווקים הפיננסים. כל אלה שוחקים את הצריכה הפרטית בארה"ב, אשר מהווה ב-70% מסך הצמיחה הכלכלית.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
