תיקון שומה על יסוד חזרה מבקשת פטור ממס שבח

תקציר פס"ד מאת רו"ח שלמה הררי ו"ע 8043/07 יצחק שטרן נ' מנהל מיסוי מקרקעין חיפה
עו"ד לילך דניאל |

העובדות

יצחק שטרן [להלן - "העורר"] מכר דירת מגורים מזכה ביום 11.7.2002, במעלות.

בסעיף 49א(א) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 [להלן - "החוק"], נקבע שאת הבקשה לפטור מתשלום מס שבח, יש להגיש במועד הגשת ההצהרה על פי סעיף 73 לחוק. דהיינו, בתוך 30 יום מיום החכירה, או בתוך 50 יום כשיש שומה עצמית.

במקרה דנן, העורר נמנע מלבקש את הפטור ממס בהצהרה, שהגיש ביום 21.11.2002. העורר חשב שתהיה חבות במס, אולם בסכום לא גבוה.

העורר לא צירף חישוב לחבות המס. בהצהרתו העורר טען, שהדירה נמכרה במחיר של 565,800 ש"ח. מס שבח חיפה [להלן - "המשיב"] לא קיבל את המחיר הזה והעמידו על סך 707,250 ש"ח.

ביום 20.5.2003, העורר הגיש השגה על השומה שהוצאה לו וביקש פטור ממס שבח במכירת הדירה. להשגה, העורר צירף טופס בקשה לפטור ממס, מיום 11.7.2002, שהוא התאריך שבו נמכרה הדירה.

המשיב תיקן את שומתו, העניק פטור מס שבח לאור בקשת העורר, והעמיד את המחיר בגין הדירה על סך 800,565 ש"ח.

בחלוף ארבע שנים פחות שבוע, ביום 4.7.2006, העורר מכר דירת מגורים נוספת ברמת השרון. העורר ביקש פטור ממס שבח, אולם המשיב דחה זאת, משום שהדירה הנוספת נמכרה בתוך ארבע שנים.

העורר הגיש בקשה ביום 25.1.2007, שבה ביקש, בהסתמך על סעיף 85 לחוק, לתקן את השומה בעבר ולחייב במס את הדירה, שנמכרה בשנת 2002. הוא גם ביקש פטור ממס שבח בגין הדירה שנמכרה ברמת השרון.

המשיב דחה את הבקשה, העורר השיג על כך והשגתו נדחתה.

דיון

משלא הוגש ערר לוועדת הערר על החלטת המשיב בהשגה משנת 2004 (שהעניק פטור ממס שבח על מכירת הדירה במעלות), יש לראות את ההחלטה כסופית, שכמוה כמעשה בית דין (ראה בפסק הדין, בעניין ע"א 367/85 מדינת ישראל נ' קוטאי).

סעיף 85 לחוק מאפשר פתיחת שומה בתוך ארבע שנים בידי המנהל, או מי ששילם את המס.

אחד מן התנאים לפתיחת השומה הנו גילוי עובדות חדשות.

במקרה דנן, המשיב קבע בתחילה תמורה גבוהה על הדירה במעלות ובהשגה שינה את החלטתו, והקטין את תמורת המכירה. נשאלת השאלה: האם קביעה של תמורה נמוכה מן הקודמת הנה עובדה חדשה?

לדעת הוועדה, התשובה היא חיובית.

תנאי נוסף לתיקון שומה הנו תיקון טעות. במקרה שלנו, התמורה שונתה (הוקטנה). טעות בסעיף 85(ד) לחוק - משמעותו אף טעות משפטית וטעות בשיקול הדעת.

הערר מתקבל.

בוועדת ערר למיסוי מקרקעין ליד בית המשפט המחוזי בחיפה

לפני: כב' הנשיא (בדימוס) מ' סלוצקי - יו"ר, רו"ח ג' יחזקאלי-גולן, רו"ח ש' פסטנברג

ניתן ב-3.4.2008

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

הונאה שיטתית נגד ביטוח לאומי בהיקף מיליונים - כך עבדה השיטה

מצד אחד - ביטוח לאומי קפדן מאוד מול הציבור עד כדי שלפעמים מטרטר ומקשה ולא מקבל תביעות מוצדקות;  מצד שני - יש אנשים שמצליחים לגנוב מיליונים רבים מביטוח לאומי 

עמית בר |

פרקליטות מחוז מרכז הגישה כתב אישום רחב היקף נגד שלושה נאשמים שנחשדים בביצוע הונאה מתוחכמת ומתמשכת כלפי המוסד לביטוח לאומי. על פי כתב האישום, בין השנים 2020 ל-2023 הצליחו הנאשמים להוציא במרמה כ-2.6 מיליון שקל באמצעות הגשת תביעות נכות מזויפות, רובן בתחום האוטיזם.

הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים - פרטים נוספים

הנאשמות המרכזיות, אודליה צריקר (46) מיוקנעם עילית ולנה שומינוב (40) מחולון, פעלו באמצעות שתי חברות שבבעלותן. השתיים פנו להורים לילדים המאובחנים על הספקטרום האוטיסטי, הציגו עצמן כמסייעות מקצועיות לקבלת קצבאות, וביקשו מהם ייפוי כוח ומסמכים רפואיים. בהמשך, כך נטען, זייפו מסמכים רפואיים ואישורים מקצועיים, במטרה להציג מצגי שווא שלפיהם הילדים סובלים ממגבלות תפקודיות והתפתחותיות קשות בהרבה מהמציאות.

החקירה העלתה כי במקרים מסוימים השתמשו הנאשמות במסמכים אמיתיים שנערכו על ידי מומחים רפואיים ושינו בהם פרטים, ובמקרים אחרים יצרו מסמכים מזויפים לחלוטין תוך שימוש בחתימות של רופאים מבלי שידעו על כך. את המסמכים המזויפים הגישו לביטוח לאומי כדי לקבל אישורי זכאות לקצבאות נכות.

במרכז כתב האישום עומד גם קונסטנטין זרך (40), בן זוגה של שומינוב, שהתחזה לרופא בשם "קוסטה מור". לפי הנטען, זרך נפגש עם ילדים והוריהם, הציג עצמו כמומחה לניתוח התנהגות ואבחון, סיפק הנחיות והנפיק מסמכים ששימשו את הנאשמות בהגשת התביעות. בנוסף, הוא עצמו הגיש תביעה כוזבת לקבלת קצבת נכות, במסגרתה קיבל כ-134 אלף שקל.


הוציאו 13 מיליון שקל במרמה - קיבלו עמלה של 2.6 מיליון שקל