מניות היתר: שינוי מהיר במניית אינטרנט קטנה
חברות, מטבען, הן דינאמיות. לא כולן נשארות באותו תחום פעילות. חלקן מחפשות להן במרוצת השנים תחומי פעילות נוספים, לרוב רווחיים יותר, כניסה לתחומי פעילות חדשים או הרחבת הפעילות לתחומים משיקים. לפעמים החברות עוטפות את השינוי בעטיפה יפה שנקראת 'שינוי אסטרטגי' ומשאירה אותנו האנליסטים לחכות ולראות מה יוליד יום.
מעט החברות שמודיעות על שינוי אסטרטגי שכזה, מצליחות להביא קבלות כבר בתקופה קצרה. אני יודעת מניסיוני כאנליסטית, שכאשר חברה מספרת לי על 'שינוי אסטרטגי' וכניסה לפעילויות חדשות, אני לרוב מחכה לראות לאן החברה תיכנס, כמה זה יעלה להם, כמה הם ירוויחו ובעיקר – כמה הם יפסידו עד שיצליחו להעמיד את ה"שינוי האסטרטגי" הזה על הרגליים, לפני שאני מכניסה למודל הערכת השווי.
לפני חצי שנה התחלתי לסקר את חברת בבילון. חברת תוכנה קטנה, כך היא הייתה לפחות לפני חצי שנה, שבוודאי כולכם מכירים. מפתחת תוכנת מילונים בטכנולוגיה של קליק אחד על העכבר. אז, גולת הכותרת הייתה שהחברה מצליחה להראות צמיחה מתמשכת, ומסוף 06' גם רווח בפעם הראשונה. נחמד. לא יותר מזה.
אבל לפני כמה חודשים השתנתה התמונה עבור בבילון. בעלי עניין חדשים נכנסו לחברה, רעננו את שורותיה, הכניסו עובדים בעלי רקע אינטרנטי מובהק והודיעו על שינוי אסטרטגי – אנחנו הולכים להיות חברת אינטרנט.
בעלי העניין החדשים – קבוצה בראשותו של נעם לניר, מבעלי אמפייר אונליין, כבר ידעו אינטרנט מימיהם, ויותר מכך – ידעו גם איך לעשות כסף מאינטרנט. כך שקרדיט כבר קיים. כמה שבועות לאחר כניסת בעלי הבית החדשים, הודיעה החברה על מיסוד הקשר עם גוגל לקשר ארוך טווח ומחייב של שיתוף פעולה בתחום החיפוש והפרסום המקוון. לאחרונה הודיעה בבילון כי קשר זה כבר מניב להם הכנסות, שברמה שנתית מסתכמות ב- 2 מיליון דולר. בהחלט קבלות ראשונות לשינוי האסטרטגי.
עוד שינוי באסטרטגיה מתייחס לאופן המכירה של מוצר התוכנה. היום אתר האינטרנט של בבילון נהנה מחשיפה של 60 מיליון גולשים בשנה מכל העולם, וכאשר מגיע הלקוח הפוטנציאלי, כל מה שנשאר לו לעשות זה להוריד את התוכנה ולהשאיר את מספר הויזה שלו. מיותר לציין שלא כל ה- 60 מיליון גולשים ממהרים לשלוף את הויזה מהארנק. בפועל - פרומיל בקושי. אז מה עושים עם כל ה- 59.999 מיליון גולשים שהולכים לאיבוד בתהליך? איך הופכים גם אותם לכסף? גם על זה חושבים בבבילון, וגם זה מהווה חלק מהאסטרטגיה העתידית של החברה. היכולת לייצר הכנסה משמעותית מאותם 99% מהגולשים שלא רכשו את התוכנה, מבלי לפגוע בהכנסות החברה ותוך המשך הצמיחה במכירות, יאפשר לבבילון בעתיד להתפרנס בכבוד גם מפעילות בשווקים המתפתחים, כמו סין והודו, בהם יש דרישה גבוהה למוצרי התרגום.
השינוי הזה קורה מהר בבבילון. כבר בדוחות לסיכום 2007 דיווחה החברה על הכנסות ראשונות מתחום הפרסום באינטרנט. לדעתנו, שינוי זה גם מחייב שינוי בחשיבה של המשקיע, ששואל את עצמו – איך להתייחס לחברה? האם זו חברת תוכנה או חברת אינטרנט? ואם רוצים להשוות לחברות דומות – איזה חברות רלוונטיות להשוואה? האם גוגל הבינלאומית או תפוז המקומית? בהקשר זה, גם יש לבחון את המכפילים. הרי חברות תוכנה נסחרות במכפילים נמוכים יותר מאשר חברות אינטרנט וגם את שיעורי הצמיחה, שלרוב גבוהים בהרבה בחברות אינטרנט מאלו שנותנים לחברות תוכנה.
חברות אינטרנט נסחרות היום במכפילים מטורפים. יאהו נסחרת במכפיל של 67 וגוגל במכפיל 23 לתוצאות 08'. המכפיל לתעשייה (ספקיות תוכן באינטרנט) עומד על 23.
ובבילון שלנו? אנו מעריכים כיום את החברה לפי מודל DCF שמרני, ולפיו, החברה נסחרת במכפיל 17 על התוצאות החזויות ל- 08'. שנה זו להערכתנו אינה שנה המייצגת את פעילות החברה ולמעשה 09' אמורה להיות השנה שבה בבילון צפויה להיות חברת אינטרנט אמיתית. יתכן ואז הראיה שלנו על החברה תשתנה ככורח המציאות, החברה תהיה ראויה למכפילים של חברות אינטרנט בינלאומיות ואז – השמיים הם (כמעט) הגבול.
* הכותבת היא אנליסטית מניות היתר בבית ההשקעות IBI.

סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"
שר האוצר אומר שיוריד מיסים ויפתח את שוק האשראי לתחרות שתוריד את המחירים, אבל מאחורי ההצהרות מסתתר פער בין פוליטיקה לכלכלה
שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', נפגש היום עם נשיאות המגזר העסקי בראשות דובי אמיתי וצוות האוצר, כחלק מההיערכות לגיבוש תקציב המדינה לשנת 2026. במפגש השתתפו ראשי האיגודים המרכזיים במשק, מהתאחדות התעשיינים, איגוד הבנקים וחברות הביטוח ועד התאחדות הקבלנים ולשכת
המסחר.
במהלך הדיון, סמוטריץ' בחר להתמקד בסוגיות המאקרו החשובות, כמו הריבית הגבוהה, עתיד התקציב והצורך ביצירת תחרות במערכת הבנקאית, אך במקום להתמקד בתחום הפיסקלי שבאחריותו, הוא בחר למתוח ביקורת חריפה על המדיניות המוניטרית ועל נגיד בנק ישראל, פרופ'
אמיר ירון, ואמר כי "הנגיד היה צריך להוריד את הריבית מזמן. אם הוא לא יעשה כן, אני אוריד את המיסים". מיד לאחר מכן סייג כי "עצמאותו של הנגיד קריטית ואסור לפגוע בסמכויותיו, אך הנגיד אחראי
על המדיניות המוניטרית ואני על הפיסקלית".
בנוגע לתקציב המדינה לשנת 2026, יו"ר נשיאות המגזר העסקי, דובי אמיתי, הטיל ספק ביכולת הממשלה להעבירו לנוכח המצב הפוליטי המורכב. סמוטריץ' מנגד התחייב: ״יהיה תקציב. מבינים את הצורך בשמירת אמון השחקנים כולם בכלכלה הישראלית. תקציב 2026 ממלחמה לצמיחה״.. עוד ציין כי בכוונתו להיאבק בהון השחור באמצעות "חניקה כלכלית של ארגוני הפשיעה".
על מערכת הבנקאות אמר
סמוטריץ': "אני נחוש לגוון את מקורות ההון. גם לכם המגזר העסקי זו דרמה. אתם מכירים את הרפורמה שאנחנו עושים בפיקדונות. נגישות לכסף זול לשחקנים שיצרו תחרות על הבנקים, בעיני זו רפורמה
שסוגרת את המעגל. אני מקווה שנצליח להרגיל גם את האזרחים להשתחרר מהדביקות לבנק ולחפש את האלטרנטיבות, אבל גם לכם לעסקים ולמשקי הבית תהיה נגישות הרבה יותר משמעותית. כמות האשראי תגדל, מחיר האשראי ירד, והתוצאה תביא לירידת מחירים".
- סמוטריץ' חשף את מפת הריבונות - באמירויות הזהירו מקריסת 'הסכמי אברהם'
- הממשלה אישרה את הצעת התקציב הנוסף לשנת 2025 למימון הוצאות המלחמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנק ישראל ציין כי ״הנגיד ובנק ישראל מקבלים החלטות אך ורק על בסיס אמות מידה מקצועיות. אינפלציה גבוהה פוגעת בראש ובראשונה בשכבות החלשות וריסונה הוא תנאי הכרחי לפעילות כלכלית תקינה. אחריות תקציבית, במיוחד בעת הזו, היא צורך השעה״.