טבע מבצעת רכישה: קונה את בנטלי תמורת 360 מיליון ד'

נועה ויסברג: "הרכישה לא נראית זולה אולם אסטרטגית היא נכונה והסכום לא יכביד על החברה". השוק העיקרי בו פועלת בנטלי הוא השוק הספרדי.
עדי בן ישראל |

חברת התרופות הישראלית טבע מבצעת רכישה נוספת, השנייה במספר בחודשים האחרונים, ומודיעה היום כי היא קונה את חברת בנטלי (Bentley) תמורת 360 מיליון דולר. לבנטלי קו מוצרים של כ-130 תרופות, והשוק העיקרי בו היא פועלת הוא השוק הספרדי, אולם יש לה גם אחיזה במדינות אחרות באירופה.

בנטלי נסחרת בוול סטריט תחת הסימול BNT, ושווי השוק שלה עומד על 308 מיליון דולר. טבע תשלם פרמיה של 9% על מחירה של בנטלי כיום בשוק, קרי מחיר של 15.02 דולר למניה.

הרכישה האחרונה של טבע הייתה בשלהי ינואר האחרון, אז קנתה את חברת קוג'נסיס ב-400 מיליון דולר. בעקבות הרכישה הנוכחית, מטפסת מניית טבע ביותר מ-1% במסחר בבורסה של ת"א, לאחר שנסחרה במשך מרבית יום המסחר בירידה.

"זוהי רכישה חשובה עבור טבע", אמר המנכ"ל שלמה ינאי, תוך שהוא מדגיש כי השילוב של טבע ובנטלי יאפשר לחברה ליהנות משוק התרופות הספרדי הצומח במהירות. "זיהינו את ספרד כאחד השווקים האסטרטגיים עבורנו בשנה שעברה".

לפני מספר שבועות פרסמה טבע את דוחותיה הכספיים ולאחר מכן הציגה יעדי צמיחה עד לשנת 2012, לפיהם היא מתכננת להכפיל את הכנסותיה ל-20 מיליארד דולר. אנליסטים הגיבו ליעדים באומרם כי השגת יעדי הצמיחה תיעשה באמצעות רכישות, וכעת נראה כי טבע עושה צעד נוסף בכיוון זה.

נועה ויסברג מבית ההשקעות אי.בי.אי:

"בהסכלות גלובלית על הזדמנויות גנריות בעולם. קיימות לא מעט מדינות בהן הגנריקה בהליך התהוות. כלכלות מתפתחות מהוות יעד מרכזי. להבדיל מכלכלות מתפתחות כגון ברזיל ורוסיה, ספרד (כמו גם צרפת ואיטליה) מציגה שוק אשר צומח בקצב דו-ספרתי עם השוק מאורגן ורגולציה מוסדרת. ככל ששוק גנרי מתפתח יתרון הגודל הופך משמעותי. רכישה זו תאפשר לטבע להגדיל את נוכחותה באופן משמעותי בשוק צומח. לגבי המחיר – הרכישה לא נראית זולה אולם אסטרטגית היא נכונה והסכום לא יכביד על החברה."

ויסברג שומרת על המלצת "קניה" ומחיר יעד של 56 דולר למניה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נתניהו וסמוטריץ
צילום: דוברות רהמ

ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית

המטה צפוי לפעול במשרד ראש הממשלה, יפתח תשתיות מחשוב מתקדמות, יטמיע יישומי בינה מלאכותית בשירותי המדינה ויגבש תוכנית רב־שנתית להכשרת כוח אדם ולקידום רגולציה ואתיקה שיחזקו את מעמד ישראל בזירה הטכנולוגית העולמית

אדיר בן עמי |

הממשלה אישרה השבוע הקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית עם תקציב של 120 מיליון שקל לשנתיים הקרובות, צעד שמסמן כניסה רשמית של ישראל למירוץ הגלובלי על עליונות טכנולוגית. המטה יוקם כיחידת סמך במשרד ראש הממשלה ויתמקד בשלושה צירים מרכזיים: גיוס כוח אדם איכותי, פיתוח תשתיות מחשוב מתקדמות והטמעת AI במערכות הממשלה. בתוך 120 יום תובא לאישור הממשלה תוכנית לאומית רב שנתית שתבטיח השקעות לטווח ארוך.


המהלך, ביוזמה משותפת של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ומשרד ראש הממשלה, נועד לשמור על מעמדה של ישראל בחזית החדשנות מול התחרות הגוברת של מדינות כמו סין, ארצות הברית וגרמניה. "הקמת המטה היא צעד חיוני שמבהיר שזו אינה אופנה חולפת אלא תחום אסטרטגי לעתיד ישראל", אמר סמוטריץ'. "למהלך יהיו השפעות כלכליות וביטחוניות עמוקות. הממשלה מאותתת מחויבות ברורה עם תקציב ראשוני ותוכנית לאומית בהכנה".


התוכנית כוללת הקמת תשתית מחשוב חזקה שתאפשר לישראל לעמוד בתחרות העולמית ולמשוך חוקרים ויזמים מהשורה הראשונה. במקביל, מערך הדיגיטל במשרד ראש הממשלה ישמש זרוע ביצועית ליישום בינה מלאכותית בשירותי הממשלה, כדי שהאזרחים יקבלו שירותים מהירים, פשוטים ויעילים יותר. זה אומר אוטומציה של תהליכים ביורוקרטיים, שירות לקוחות חכם ויכולות ניתוח נתונים מתקדמות שיכולות לשפר משמעותיות את איכות השירותים הציבוריים.


המטה גם ימפה את הצרכים האנרגטיים הנגזרים מהשימוש בבינה מלאכותית. מרכזי נתונים לבינה מלאכותית צורכים כמויות אנרגיה עצומות, ובישראל שכבר מתמודדת עם מחסור באנרגיה, התכנון המוקדם חיוני. בנוסף, המטה יבחן את השפעת הטכנולוגיה על שוק התעסוקה ויקדם מדיניות עדכנית בתחומי הרגולציה והאתיקה - נושאים שהופכים יותר ויותר רלוונטיים כשמערכות AI מתחילות להשפיע על חיי היומיום.


התקציב הראשוני של 120 מיליון שקל הוא רק תחילת הדרך. הממשלה מתכוונת להציג תוכנית רב שנתית שתכלול השקעות משמעותיות יותר, בדומה למה שעושות מדינות מובילות אחרות. המטרה היא ליצור מנגנון קבוע שלא יהיה תלוי בתחלופות פוליטיות ושיבטיח רציפות בפיתוח היכולות הלאומיות. ישראל מצטרפת בכך לרשימה של מדינות שהבינו שבינה מלאכותית היא לא עוד תחום טכנולוגי, אלא נדבך בביטחון הלאומי ובתחרותיות הכלכלית.