חפש באסטרקטיקה - המותג שלך צריך להביט לאופק הרחוק וגם מתחת לרגליים

"אחרי כמה תרגולים כל אחד יכול להגיד אס- טרק- טיקה ברצף, בלי להתבלבל ולצאת מיני גורו. אבל מעבר לשעטנז המילולי מסתתרת כאן גם תובנה חדשה בעולם המותגים"
גילי ארג'נטרו |

מכירים את הגלוקאליות? הייתה הלהיט בעונה שעברה. אין איש פרסום שיווק ומיתוג שלא דאג להשחיל אותה במצגת או בבראנצ' עסקי עם לקוח ולגרוף הנהוני הסכמה מקיר לקיר. חזקה מאוד במדד ה BUZZ הנה קחו לכם מושג חדש – אסטרקטיקה. תוכלו להתהדר בו בפעם הבאה שתרצו להישמע נורא מבינים ונורא מעודכנים. הרי שימוש נכון ומתאים במילה שהיא BUZZ קונה לנו מניות בעולם שבו המילים הם חזות הכל.

אז יופי, אחרי כמה תרגולים כל אחד יכול להגיד אס- טרק- טיקה ברצף, בלי להתבלבל ולצאת מיני גורו. אבל מה המשמעות מאחורי זה? למה מעבר לשעטנז המילולי יש כאן תובנה שצריך לתת עליה את הדעת בתכנון האסטרטגי ובניהול השוטף של המותגים?

תאשימו את הטכנולוגיה

עד שתגמור את קריאת הכתבה ייוולדו בעולם עוד כמה עשרות מותגים, ועוד כמה אלפי מוצרים. חלק ימותו תוך כדי וחלק יתחילו מגמה שתסחוף מיליונים..

היפר שינויים

בעולם שבו הצרכן קם בבקר למציאות מסוימת והולך לישון עם מציאות אחרת,הוא הופך להיות צרכן שקם עם תפישה מסוימת והולך לישון עם אחרת. ואז, לדוקטרינות הקלאסיות של ניהול המותגים קשה להיות רלוונטיות. איך יכול היום מנהל שיווק להציג תוכנית אסטרטגית רב שנתית שעד סוף הרבעון השוק שלו יכול להשתנות? שמגמות צרכניות וטרנדים קמים ונופלים בקצב כ"כ מהיר? שהעולם שבו הוא מנסה לנצח משתנה לו על בסיס יומי?

תפיסת הזמן והמרחב

הפרופורציות השתנו. פעם מחזורי הטבע הגדירו את תפיסת הזמן והמרחב– עונות שנה, מוות ולידה, כמות ימי רכיבה על הסוס.. היום החליפה את הטבע הטכנולוגיה. תחשבו על זה: כמה זמן, בשנות חיים, עבר מהמצאת האש ועד המצאת החשמל? רמז – כמה עשרות אלפים. וכמה זמן עבר מאז ש Googleועד ל Google earth?! ככה זה,השינויים הטכנולוגיים המהירים משפיעים על תפיסת הזמן והמרחב של כולנו. כצרכנים המשמעות היא שמה שפעם נתפס כיציב ונצחי היום חשוד כארעי וזמני. עד שיבוא הדבר הבא, והוא כאמור מגיע מהר, 30 שניות וזהו, עד הספוט הבא. היום נעדיף לנסוע ועוד 20 קילומטר בדרך עוקפת כדי לחסוך 10 דקות בפקק של 5 ק"מ. אנחנו צרכני on going . אין לנו זמן!

הצרכן הוא המלך

היום כל בעלים גאה של סלולאר דור 3 יכול להיות כתבנו בשטח, כל בלוגר מלך, וכל טוקבקיסט סלב. "תורת הנסתר" של הפרסום והשיווק חושפת את עצמה והופכת את הצרכנים לציניים, ביקורתיים, דרשניים לא נאמנים וחסרי עכבות באופן כללי מול המותגים. ילדה ביפן שרוקדת עם פונפונים ב YouTube מניעה היום יותר צרכנים מקמפיין של קוקה קולה.

אבדן התמימות, אבדן הילדות

אבן החכמים נשדדה מזקני השבט והפכה להיות תפוח אדמה לוהט של בני העשרה. אין יותר עולם דיכוטומי של גדולים קטנים – יש את העולם של הצעירים. בגילם, בנפשם או ברוחם. הכל חשוף הכל פרוץ והכל למכירה. הכל.

במציאות שכזו,במה יבחר הצרכן? להיצמד למותגים קונסיסטנטיים שמייצגים עוגן וביטחון או להיצמד למותגים שמשתנים עם קצב החיים ומציגים תפיסת עולם אדפטיבית שמחפשת להיות רלוונטית בכל יום מחדש? לכן צריך חשיבה אסטרטקטית.

על מנת להבהיר את הצורך בחשיבה אסטרטקטית, נוח להסתכל על שתי טריטוריות מושגיות - מלחמה וחיזור. אסטרטג הוא גם גנרל וגם מחזר - הוא מנהל מלחמות מול המותגים המתחרים ובמקביל הוא מחזר אחרי הצרכנים שלו. בכל יום מחדש הקרב נמשך, בכל יום מחדש החיזור נמשך.

טריטוריית המלחמה

מלחמה היא בעצם אוסף של קרבות בכל אחד מהם יש מנצח או מפסיד, כדי לנצח במלחמה צריך לדעת לנצח בכל קרב מחדש.

חשיבות האסטרטג - כי צריך חזון ששווה להלחם למענו, מטרות שראוי להשיג. צריך תוכנית, צריך יעדים, וצריך למצוא את הדרך להשיג אותם. זה נותן לכל שדרת המפקדים שפה אחת וברורה שמתורגמת ליעילות הלחימה בשטח מהגנרל ועד החייל.

חשיבות הטקטיקן - כי האויב לא הולך לישון בלילה. הוא מתכנן, משפר עמדות, מדלג, מגייס כלי לחימה חדשים הוא משתנה ומשתפר. ולכן, בקרב של מחר, אנו אמורים לשלוף פתרונות בשטח ולתת מענה טקטי מהיר ומיידי.

טריטוריית החיזור והפיתוי

מלאכת החיזור קשה. מלאכת החיזור קשה יותר שיש מחזרים אחרים והם אטרקטיביים לא פחות ממך. היא הופכת להיות כמעט בלתי אפשרית כשהמחוזרת חכמה ויודעת מה היא שווה.

חשיבות האסטרטג – כי צריך זהות! ושתהייה כמה שיותר ברורה ורלוונטית. כזו שתייצר לך שונות שאין למחזרים האחרים. תכונות אופי שהמחוזרת אוהבת אצלך ובזכותן אתה אטרקטיבי. כי בשורה התחתונה המחוזרת לא קונה "טריקים ושטיקים" היא קונה אותך. היא יודעת שאתה לא מושלם אבל בוחרת בך, כי בזמן נתון, אתה האלטרנטיבה הטובה ביותר. מי שיודע להעניק בטחון,לשמר ולחזק את הדברים הטובים בו יצליח לייצר לעצמו תמיד יתרון.

חשיבות הטרטיקן - רובנו יודעים להקסים בהתחלה, מה שקשה לנו זה להישאר בכל יום מחדש נחשקים ומקסימים. הרי שלא כמו בחתונה אמיתית , בעולם הצרכני אין עונש על חוסר נאמנות, ההפך יש פרס. או בשיווקית "חבילת הטבות בלעדית למצטרפים". מחזרים אחרים מנפחים שרירים, מצודדים בלורית ומכינים סל בדיחות שיכולים לגרום למחוזרת לחייך אליהם יותר. בכדי לשמר את מה שהצלחנו להשיג, אנו צריכים להתאמץ בכל יום מחדש ולדעת שמצב הרוח המשתנה שלה זקוק כל יום לריגושים חדשים. אחרת הרומן איתך יישאר התנסות זמנית ולא יחסים ארוכי טווח.

שיהיה ברור, אין דין קוט'ג כדין קרן נאמנות, ואין דין מחשב נייד כדין חופשה בחו"ל. צריכת נייר טואלט שונה בהרבה מצריכת מכונית מנהלים. כל מנהל בתחומו יודע ומכיר את המאקרו ורואה את הזירה התחרותית שלו בצורה ברורה. מכיר את הניואנסים הצרכניים את המוטיבציות והחסמים את מידת המעורבות את השיקולים הרציונאליים והאמוציונאליים של הצרכנים שלו ואת היתרונות והחסרונות של המתחרים שלו.

יחד עם זאת, ממש כשם שצ'ארלס דארווין גילה שהשורד לאורך זמן הוא לא החזק ביותר או היפה ביותר אלא האדפטיבי ביותר. זה שיודע להשתנות כשהמציאות הופכת להיות אחרת.

להיות אסטרטקטי זה לדעת שלצד זה שהמותג צריך לייצג DNA רלוונטי באופן מובחן ועקבי ולמצוא את מקומו הברור במפה התפיסתית של הצרכן, המותג גם צריך להיות רלוונטי ונחשק בכל יום מחדש וכדי להיות כזה הוא צריך תכנון אסטרטקטי. לא רק אסטרטגיה, לא טקטיקה – אסטרקטיקה.

מותג מצליח יודע להיות אסטרטג אבל גם טקטיקן. מסתכל לאופק הרחוק אבל גם מתחת לרגליים. מצד אחד משמש עוגן מצד שני ריגוש מתמשך. מותג מצליח מנהל אסטרקטיקה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיילים סייבר 8200
צילום: דובר צהל

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת

השוק גואה, האפליקציות זמינות - ומחנות צה"ל הופכים לזירות של  מסחר ואמביציה; גם החיילים שחוזרים מהקרב משקיעים-מהמרים בשווקים; בינתיים כולם מרוויחים
ענת גלעד |
נושאים בכתבה חיילים בורסה

יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.

במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן. 

בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי. 

נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".

 חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם

הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.

אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביאלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייבי

הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה

רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב

ליאור דנקנר |

לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.

על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.


עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות

ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.

בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.