הבורסה סגרה בעליות שערים חדות: אפריקה זינקה 8.8%
הבורסה בתל אביב סגרה את יום המסחר בעליות שערים נאות, זאת בעקבות פתיחה חיובית בוול סטריט, על רקע נתון המכירות של החברות הקמעונאיות. העליות בוול סטריט הצליחו להעביר גם את מדדי אירופה לעליות שערים. מדד הנאסד"ק מתחזק בשיעור של 1.22% ומדד הדאו ג'ונס רושם כרגע עליה של 0.43%.
ברקע לפתיחה החיובית בוול סטריט, בימים של חששות מפני מיתון בארה"ב, הגיחו היום נתונים מפתיעים אשר העידו על חוסנה של הצריכה הפרטית, המהווה את מנוע הצמיחה העיקרי של הכלכלה האמריקנית. הנתונים, בדמות מכירות הרשתות הקמעונאיות בחודש ינואר, העידו על עלייה של 0.3% במכירות, בעוד שההערכות המוקדמות בשוק ציפו דווקא לירידה של 0.3%.
בנוסף, נרשמת המתנה בשוק לנתוני האינפלציה שיפורסמו ביום שישי. בימים בהם מנסה הכנסת לכפות בחקיקה הורדת ריבית במשק, על מנת לעצור את ירידת הדולר, ממתינים בשוק לפרסום מדד המחירים לצרכן לחודש ינואר, אשר יפורסם מחרתיים. בשוק מעריכים כי מדד ינואר יציג עלייה מתונה בשל התרסקות הדולר, אשר ירד בכמעט 4% בחודש זה.
מדדים מובילים: המעו"ף טיפס 1.22% וסגר ברמה של 1087 נקודות. מדד ת"א 100 השלים עליה של 1.3% וחתם ברמה של 1019 נקודות. מדד ת"א 75 הוביל בין המדדים הבולטים עם עליה של 1.48% וסגר ברמה של 836 נקודות.
מניות במרכז
חברת נייס פירסמה היום (ד) את דוחותיה לרבעון הרביעי של 2007 ולשנת 2007 כולה. החברה סגרה את השנה החולפת עם הכנסות שיא שחצו את רף חצי מיליארד הדולרים, וגם הרבעון הרביעי של 2007 היה חיובי ועקף במעט את תחזיות האנליסטים.
טבע ממשיכה לרכז עניין ולהיסחר ביציבות, כאשר היום מגיעות תגובות האנליסטים הזרים לדוחותיה של החברה. בסיטיגרופ מטילים ספק באשר לתחזיות החברה ל-2009, במריל לינץ' מאמינים כי המניה "תעשה חיל ב-2008" ובבית ההשקעות UBS ממליצים לקנות את המניה ומאמינים כי היא תגיע ל-51 דולר.
עדיין בענף התרופות, פריגו הודיעה אתמול (ג) על קבלת אישור סופי מה-FDA לשיווק הגרסה הגנרית לתרופת ה-Famotidine במינונים של 10 מיליגרם. המוצר ישווק במסגרת המותגים לחנויות, והוא מהווה תחליף זהה לתרופת ה-Pepcid של ג'ונסון אנד ג'ונסון. התרופה מיועדת להפחתת החומציות וטיפול מונע חומציות להרגעת צרבות הנובעות מחומצות עיקול. המכירות השנתיות של התרופה נאמדות בכ-95 מיליון דולר.
אפריקה עמדה היום במרכז המסחר ורשמה עליה של 8.83%, זאת לאחר התבטאויותיו של בעל השליטה, לב לבייב, אתמול במסיבת עיתונאים, בה שיבח את מנייתו שנפלה מתחילת השנה ב-30%. לבייב כינה את מניית אפריקה "המציאה הטובה ביותר בשוק".
בענף הבנקים ריכזה עניין מניית לאומי, כאשר מחר (ה') צפויה פקיעת 42 מיליון אופציות של עובדי לאומי המשקפות שווי של יותר מ-700 מיליון שקל. לימור גרובר, אנליסטית בפסגות אופק, אמרה כי "העובדים צפויים להמיר את האופציות למניות בעזרת הלוואה מבנק דיסקונט ואנו מעריכים כי נראה לחץ על המניה לאור סבירות גבוהה שחלק מן העובדים יבחרו למכור".
כלכלני ליהמן ברדרס פרסמו הבוקר סקירה מיוחדת בה הם מתייחסים לדיווחים השונים הנוגעים לאפשרות שפרטנר תרכוש את הוט. הכלכלנים מזכירים כי 2 החברות ניהלו מגעים דומים לפני 4 שנים, אולם המו"מ התפוצץ בגלל תג המחיר.
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
החשב הכללי באוצר הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
