העלאת הדירוג של ישראל מיתנה את התחזקות הדולר: היציג הוסיף 0.2%
יום המסחר בשוק המט"ח אופיין היום בתנודתיות רבה, כאשר הדולר פתח בהתחזקות של כ-1% מול השקל אולם איבד גובה לאחר העלאת דירוג האשראי של ישראל בידי סוכנות הדירוג פיץ', לראשונה מזה 13 שנה. נזכיר כי לפני מספר חודשים נקטה חברת הדירוג S&P בצעד דומה.
בהודעת פיץ' נכתב, כי "העלאת הדירוג משקפת רמת שפל ביחס החוב של מדינת ישראל לתוצר, שהגיע לשפל של 80% בלבד בשנה שעברה". האנליסטים בסוכנות הדירוג מאמינים כי "השיפור ביחס החוב של ישראל יימשך גם השנה למרות סבירות גבוהה להאטה כלכלית גלובלית".
כבר אתמול (א') הכריזו כלכלני ליהמן ברדרס בסקירה עדכנית על השקל כי הדולר ימשיך לרדת, חרף ההתחזקות האחרונה שלו מול השקל. "השקל עדיין זול", אמרו האנליסטים, תוך שהם מתבססים על ניתוח שיווי המשקל של הריבית. "אנו חושבים שיש כאן הזדמנויות נפלאות בייחוד לאור האיזון בתמונת התקציב".
הדולר עלה היום ב-0.2% ושערו היציג נקבע ברמה של 3.618 שקלים; האירו היציג הוסיף 0.67% ל-5.2646 שקלים.
פינוטק: המגמה בדולר-שקל עודנה דובית
נגיד בנק ישראל, הפרופסור סטנלי פישר, קיים אתמול (א') מסיבת עיתונאים בירושלים בה דחה בתוקף את הקריאות לכיוונו מהצד הפוליטי והעסקי לשינוי מדיניותו המוניטארית והורדת הריבית בשל השקל החזק, כאשר הנימוק היה כי הלחצים האינפלציוניים במשק המקומי גבוהים מאוד.
כעת ריבית הבנק המרכזי עומדת על 4.25%, כאשר האינפלציה במשק עולה על היעד שנקבע על ידי הבנק בין הרמות של 1%-3% ומסתכמת ב-3.4%. המטבע הישראלי סיכם את השבוע החולף בהיחלשות של יותר מ-2.5% אל מול הדולר בעיקר על רקע התאוששות השטר הירוק בזירה הגלובלית.
יחד עם זאת, השקל נשאר כמטבע אשר עשה את הביצועים הכי טובים בין שאר המטבעות והתחזק בכמעט 5.5% כנגד הדולר מתחילת 2008, לאחר ביחד עם התחזקות של 10% בשנת 2007. התוצאה המתמשכת של השקל החזק מעיקה ומכבידה על היצואנים במשק המקומי.
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)רשות המיסים: ״נסיים את 2025 עם יותר מ-100 מיליארד שקל מעל היעד״
בוועידת עיר הנדל״ן באילת הציג שי אהרונוביץ תמונה אופטימית של גביית המסים לשנה, דיבר על העלייה במיסוי נדל״ן, הסביר את כיוון מס הרכוש והתייחס לחובת הדיווח על שכר דירה ולמצב מדרגות המס
ועידת מרכז הבנייה הישראלי באילת, שנפתחה אתמול (שלישי), הציג מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ נתוני גבייה גבוהים לשנה ואמר כי המדינה צפויה לסיים אותה ברמה משמעותית מעל היעד שנקבע בתחילתה.
אהרונוביץ אמר כי היעד לשנה עמד על גבייה של 460 עד 462 מיליארד שקל, אך עד סוף נובמבר נגבו כבר כ-466 מיליארד שקל. לדבריו, לאחר ניכוי רכיבים טכניים שמתבצעים בדרך כלל לקראת סוף השנה, ההערכה היא שהמדינה תסיים את 2025 עם כ-100.5 מיליארד שקל מעבר ליעד.
הנתונים האלה מתחברים לתמונה הפיסקלית הרחבה שפורסמה בימים האחרונים על ידי החשב הכללי. לפי האומדן המעודכן, הגירעון ב-12 החודשים האחרונים ירד ל-4.5% מהתוצר לעומת 4.9% בסוף אוקטובר, בין היתר בזכות עלייה של יותר מ-15% בהכנסות המדינה ובכ-15.6% בהכנסות ממסים מתחילת השנה.
הקפיצה בגביית המסים שאהרונוביץ מציג באה לידי ביטוי גם ברמת המאקרו, בצמצום הגירעון - בשביל תמונה יותר מעמיקה על התכווצות הגרעון: הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
- "אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?"
- מס על שכר דירה - "הגבייה שלנו עלתה ב-10%"; והאם מס רכוש יחזור?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נדלן חלש בחלק מהשוק אבל קפיצה בעסקאות מסחריות
לדברי אהרונוביץ, גם שוק הנדלן תרם לעלייה בהכנסות, אף שבחלק מסגמנטי המגורים נרשמה חולשה. הוא אמר כי בזכות כמה עסקאות מסחריות גדולות צפויה גביית המסים מהענף להגיע השנה לרמה של 18 עד 19 מיליארד שקל, לעומת כ-15 מיליארד שקל בלבד בשנה שעברה. לדבריו, מדובר בעלייה הן במס רכישה והן במס שבח.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
