לאחר שאיבדה כ-9.5% מתחילת השנה: באיגוד נותנים אפסייד של 26.5% למניית אמות

בבנק החלו לסקר את המניה עם המלצת "תשואתי יתר" ומחיר יעד של 14 שקל. האנליסט, צבי פיקסלר: לחברה מספר מנועי צמיחה, ביניהם: תחום הנדל"ן היזום ותחום הנדל"ן למשרדים
שי טופז |

בבנק איגוד החלו לסקר היום (ג') את חברת אמות השקעות, אשר בשליטתה של אלוני חץ (76.24%) בהמלצת "תשואת יתר" עם מחיר יעד של 14 שקל למניה,אפסייד של 26.5% למחיר הסגירה אמש בבורסה.

האנליסט, צבי פיקסלר, מציין, כי להערכתו, סך ההכנסות של החברה מדמי שכירות וניהול נכסים יסתכמו בשנת 2007 בכ-290.2 מיליון שקל, צמיחה של כ-9.2% לעומת סך הכנסות של 265.9 מיליון בשנת 2006. ההכנסות מדמי שכירות בנכסים בישראל יסתכמו, להערכתו, ב-2007 בכ-207 מיליון שקל, צמיחה של 8% לעומת סך ההכנסות מדמי שכירות בישראל של 191.2 מיליון שקל ב-2006. ה-NOI בנכסים בישראל יסתכם להערכתו ב-2007 ב-215.4 מיליון שקל, צמיחה של כ-20% לעומת NOI של 179.4 מיליון שקל ב-2006.

פיקסלר מדגיש, כי הצמיחה הכוללת של החברה בשנים הבאות צפויה לנבוע ממספר תחומים. הראשון הינו תחום הנדל"ן היזום. ברבעון האחרון החברה החלה ברכישה מאסיבית של קרקעות כתוצאה משינויים רגולאטורים לאחר מכירת עוגן נדל"ן מאלוני חץ לאוסיף. להערכת פיקסלר, תחום חדש זה צפוי להעלות את ה-NOI באמצעות הקמת מבנים בתחומים משרדים, תעשייה ומסחר תשכיר את המבנים מה שיאפשר הצפת ערך.

התחום השני הינו הנדל"ן למשרדים אשר מהווה מנוע צמיחה עיקרי בפעילות של החברה. להערכת פיקסלר הנדל"ן למשרדים צפוי לרשום בשנת 2007 צמיחה של 35% בהיקף השטח במקביל לצמיחה של כ-40% בהיקף ההכנסות. פיקסלר מוסיף, כי בשנים האחרונות מחירי הנדל"ן למשרדים עולים בהתמדה במקביל להתפתחות ענפי שוק עתירי כוח אדם כגון הייטק, הביקוש למבנים פנויים הולך וגובר ועם הביקוש, עולים גם המחירים.

תחום הקניונים והמסחר צפוי לשמש כמנוע צמיחה במקביל לעליית רמת החיים בארץ ועלייה בצריכה הפרטית. חוזי השכירות שהנם קצרים בד"כ וצמודים לרמת הפדיון של החנויות והרשתות מתעדכנים גם הם כלפי מעלה.

פיקסלר מוסיף, כי צפוי עדכון מחירים כלפי מעלה- של כ-60% מהחוזים בהם חתומים הלקוחות אשר צפויים להסתיים בשנים 2007-2008, העלאת מחירים וגידול עתידי של ה-NOI בנכסים זהים בהתאם.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אינפלציה מדד
צילום: תמר מצפי

בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"

1,600 מנהלים מספקים תמונה מדויקת מזו של הלמ"ס: מחקר חדש של בנק ישראל מציג שיטה למדידת פער התוצר בזמן אמת באמצעות דיווחי מנהלים והתוצאות מפתיעות במיוחד לגבי תקופת המלחמה; גישה חדשנית שעשויה לשנות את אופן ניהול המדיניות המוניטרית בישראל
מנדי הניג |

חוקרים בבנק ישראל פיתחו שיטה חדשנית למדידת נתונים כלכליים, המבוססת על תשובות ישירות של כ-1,600 מנהלי חברות המשתתפים בסקר המגמות העסקיות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. המחקר, שפורסם על ידי אלכס אילק ויובל מזר מחטיבת המחקר של הבנק המרכזי, מציג ממצאים מפתיעים במיוחד לגבי המצב הכלכלי בתקופת מלחמת "חרבות ברזל".

בניגוד למודלים הסטטיסטיים המסורתיים שהצביעו על פער תוצר שלילי ב-2024, השיטה החדשה מגלה תמונה הפוכה, "בזמן שהשיטות האחרות הניבו פערי תוצר שליליים במהלך מלחמת 2024, בעיקר כתוצאה מהירידה בקצב הצמיחה בפועל", נכתב במחקר, "מדד פער המגבלות מצביע על עודף ביקוש, מה שמוביל לפער תוצר חיובי".

המנהלים יודעים משהו שהמודלים לא תופסים

הבסיס לשיטה החדשה הוא פשוט אבל מהפכני. במקום להסתמך רק על נתונים סטטיסטיים היסטוריים, החוקרים משתמשים בהערכות של מנהלי חברות לגבי המגבלות שהם חווים בזמן אמת. "מנהלי החברות מספקים תשובות ישירות על מגבלות ביקוש והיצע הספציפיות לחברות שהם מנהלים", מסבירים החוקרים. "זה מבטיח שהתובנות שלהם מבוססות על הידע האינטימי שלהם על הפעילות שלהם עצמם, ולא על תפיסות של המצב הכללי במשק".

המחקר מגלה שבתקופת המלחמה, מגבלת כוח האדם זינקה באופן דרמטי: "בסוף 2023 היה זינוק משמעותי במגבלת ההיצע של כוח אדם בעקבות פרוץ המלחמה בישראל. הסכסוך הוביל לגיוס מסיבי של מילואים, צמצום חד ומיידי במספר העובדים הפלסטינים והזרים, ופינוי של אלפים רבים מאזורי הצפון והדרום".

הממצא המרכזי של המחקר הוא שהשיטה החדשה מסבירה טוב יותר את האינפלציה בישראל בהשוואה לכל השיטות המקובלות האחרות. "מדד פער התוצר החדש שהוצג תורם בין 2.6% ל-38.8% להסבר של האינפלציה - תלוי בסוג האינפלציה הנמדד", קובעים החוקרים. במיוחד בולטת התרומה להסבר מחירי התוצר העסקי, שם השיטה תורמת כמעט 40% לכוח ההסבר.

אינפלציה מדד
צילום: תמר מצפי

בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"

1,600 מנהלים מספקים תמונה מדויקת מזו של הלמ"ס: מחקר חדש של בנק ישראל מציג שיטה למדידת פער התוצר בזמן אמת באמצעות דיווחי מנהלים והתוצאות מפתיעות במיוחד לגבי תקופת המלחמה; גישה חדשנית שעשויה לשנות את אופן ניהול המדיניות המוניטרית בישראל
מנדי הניג |

חוקרים בבנק ישראל פיתחו שיטה חדשנית למדידת נתונים כלכליים, המבוססת על תשובות ישירות של כ-1,600 מנהלי חברות המשתתפים בסקר המגמות העסקיות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. המחקר, שפורסם על ידי אלכס אילק ויובל מזר מחטיבת המחקר של הבנק המרכזי, מציג ממצאים מפתיעים במיוחד לגבי המצב הכלכלי בתקופת מלחמת "חרבות ברזל".

בניגוד למודלים הסטטיסטיים המסורתיים שהצביעו על פער תוצר שלילי ב-2024, השיטה החדשה מגלה תמונה הפוכה, "בזמן שהשיטות האחרות הניבו פערי תוצר שליליים במהלך מלחמת 2024, בעיקר כתוצאה מהירידה בקצב הצמיחה בפועל", נכתב במחקר, "מדד פער המגבלות מצביע על עודף ביקוש, מה שמוביל לפער תוצר חיובי".

המנהלים יודעים משהו שהמודלים לא תופסים

הבסיס לשיטה החדשה הוא פשוט אבל מהפכני. במקום להסתמך רק על נתונים סטטיסטיים היסטוריים, החוקרים משתמשים בהערכות של מנהלי חברות לגבי המגבלות שהם חווים בזמן אמת. "מנהלי החברות מספקים תשובות ישירות על מגבלות ביקוש והיצע הספציפיות לחברות שהם מנהלים", מסבירים החוקרים. "זה מבטיח שהתובנות שלהם מבוססות על הידע האינטימי שלהם על הפעילות שלהם עצמם, ולא על תפיסות של המצב הכללי במשק".

המחקר מגלה שבתקופת המלחמה, מגבלת כוח האדם זינקה באופן דרמטי: "בסוף 2023 היה זינוק משמעותי במגבלת ההיצע של כוח אדם בעקבות פרוץ המלחמה בישראל. הסכסוך הוביל לגיוס מסיבי של מילואים, צמצום חד ומיידי במספר העובדים הפלסטינים והזרים, ופינוי של אלפים רבים מאזורי הצפון והדרום".

הממצא המרכזי של המחקר הוא שהשיטה החדשה מסבירה טוב יותר את האינפלציה בישראל בהשוואה לכל השיטות המקובלות האחרות. "מדד פער התוצר החדש שהוצג תורם בין 2.6% ל-38.8% להסבר של האינפלציה - תלוי בסוג האינפלציה הנמדד", קובעים החוקרים. במיוחד בולטת התרומה להסבר מחירי התוצר העסקי, שם השיטה תורמת כמעט 40% לכוח ההסבר.