אירוס הגלבוע - זרוע הנדל"ן של ברונפמן פנתה לעליון בנושא השטח במעוין שורק
היום, 3.2.2008, הגישה אירוס הגלבוע זרוע הנדל"ן של קבוצת ברונפמן פישר לבית המשפט העליון בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין שניתן בבית המשפט המחוזי, המבטל את זכייתה של אירוס הגלבוע במכרז לרכישת הקרקע במעויין שורק.
הערעור הינו המשך ישיר של ביטול זכיית איקאה במכרז המקרקעין במתחם מעוין שורק בראשל"צ. באותו המקרה החליט בית המשפט המחוזי תל אביב יפו לבטל בתאריך 17.12.07 את זכייתה של חברת איקאה ישראל במכרז להחכרת מקרקעין שהוציא מינהל מקרקעי ישראל, בשטח של 98 דונם ליעוד תעשייה במתחם מעויין שורק בראשון לציון מחודש פברואר 2006.
בבקשה טוענת אירוס הגלבוע כי פסק הדין שניתן על ידי בית המשפט המחוזי הינו שגוי, הן מבחינת דיני המכרזים בכלל והן בכל מה שנוגע למכרז זה בפרט, וכי סיכויי הערעור שהגישה לבית המשפט העליון להתקבל הינם טובים.
בבקשה מוסיפה אירוס הגלבוע וטוענת כי מאז הזכייה במכרז ובהסתמך עליו, במשך כשנתיים ימים, היא החזיקה את המקרקעין כדין, בנתה עליהם מבנה, התקינה בו ציוד ומערכות רבות, בהשקעה כוללת של כ-4 מאות מליון שקל והכל, על פי דין, בידיעת ובהסכמת בעל המקרקעין, מינהל מקרקעי ישראל.
עוד טוענת אירוס הגלבוע כי לצורך הקמת המבנה ופיתוח המקרקעין היא התקשרה עם צדדים שלישיים תמי לב, ובהם, בנק מממן, אשר לטובתו הועמדו המקרקעין כבטחון וכן מתכננים וספקים שונים.
לנוכח האמור, אירוס הגלבוע טוענת כי ביצוע פסק הדין (דהיינו- השבת המקרקעין, על המבנה שהוקם עליהם והמערכות שהותקנו בו, לידי המינהל) יגרום לה, ולצדדים השלישיים, נזקים בלתי הפיכים, שלא יוכלו לבוא על תיקונם אם תזכה בערעור שנקבע לדיון ביום 18 ליוני 2008.
מאידך, ברור כי עיכוב ביצוע פסק הדין לא יגרום נזק לצד שלישי כלשהוא, ואף עשוי להיטיב עם הקופה הציבורית (שכן, ביטול הזכיה, תחייב את המינהל להשיב לאירוס הגלבוע את השקעותיה במקרקעין).
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
שכר מינימום היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
