אירוס הגלבוע - זרוע הנדל"ן של ברונפמן פנתה לעליון בנושא השטח במעוין שורק

הפנייה נעשתה כדי לעכב את ביצוע פסק הדין של המחוזי המבטל את זכייתה במכרז לרכישת הקרקע במעוין שורק. החברה מוסרת כי בשנתיים האחרונות מאז זכייתה במכרז הושקעו במתחם 4 מאות מיליון שקל
משה בנימין |

היום, 3.2.2008, הגישה אירוס הגלבוע זרוע הנדל"ן של קבוצת ברונפמן פישר לבית המשפט העליון בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין שניתן בבית המשפט המחוזי, המבטל את זכייתה של אירוס הגלבוע במכרז לרכישת הקרקע במעויין שורק.

הערעור הינו המשך ישיר של ביטול זכיית איקאה במכרז המקרקעין במתחם מעוין שורק בראשל"צ. באותו המקרה החליט בית המשפט המחוזי תל אביב יפו לבטל בתאריך 17.12.07 את זכייתה של חברת איקאה ישראל במכרז להחכרת מקרקעין שהוציא מינהל מקרקעי ישראל, בשטח של 98 דונם ליעוד תעשייה במתחם מעויין שורק בראשון לציון מחודש פברואר 2006.

בבקשה טוענת אירוס הגלבוע כי פסק הדין שניתן על ידי בית המשפט המחוזי הינו שגוי, הן מבחינת דיני המכרזים בכלל והן בכל מה שנוגע למכרז זה בפרט, וכי סיכויי הערעור שהגישה לבית המשפט העליון להתקבל הינם טובים.

בבקשה מוסיפה אירוס הגלבוע וטוענת כי מאז הזכייה במכרז ובהסתמך עליו, במשך כשנתיים ימים, היא החזיקה את המקרקעין כדין, בנתה עליהם מבנה, התקינה בו ציוד ומערכות רבות, בהשקעה כוללת של כ-4 מאות מליון שקל והכל, על פי דין, בידיעת ובהסכמת בעל המקרקעין, מינהל מקרקעי ישראל.

עוד טוענת אירוס הגלבוע כי לצורך הקמת המבנה ופיתוח המקרקעין היא התקשרה עם צדדים שלישיים תמי לב, ובהם, בנק מממן, אשר לטובתו הועמדו המקרקעין כבטחון וכן מתכננים וספקים שונים.

לנוכח האמור, אירוס הגלבוע טוענת כי ביצוע פסק הדין (דהיינו- השבת המקרקעין, על המבנה שהוקם עליהם והמערכות שהותקנו בו, לידי המינהל) יגרום לה, ולצדדים השלישיים, נזקים בלתי הפיכים, שלא יוכלו לבוא על תיקונם אם תזכה בערעור שנקבע לדיון ביום 18 ליוני 2008.

מאידך, ברור כי עיכוב ביצוע פסק הדין לא יגרום נזק לצד שלישי כלשהוא, ואף עשוי להיטיב עם הקופה הציבורית (שכן, ביטול הזכיה, תחייב את המינהל להשיב לאירוס הגלבוע את השקעותיה במקרקעין).

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)
מסים

"אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?"

הגירעון ב-2025 יהיה נמוך ממה שמעריכים, גביית מסים גדולה בדצמבר בעיקר בזכות חוק הרווחים הכלואים - חברות יחלקו דיבידנדים ענקיים; מנהל רשות המסים מעריך גבייה שנתית של 100 מיליארד שקל מעל היעד בתחילת השנה - האם גביית המסים הזו מעידה על שיפור במשק, ועל המלחמה בהון השחור

רן קידר |

מסים הם החלק הכי מרכזי בהכנסות המדינה. זה רוב רובו של המקור התקציבי. מסים אמורים לבטא את מצב הכלכלה. כשהכלכלה חזקה, הרווחים של הפירמות בעלייה, השכר עולה והמסים עולים, וההיפך. בשנה האחרונה יש עלייה חריגה מאוד במסים. אבל אל תטעו, למרות שהיא חשובה, והיא עוזרת לנתונים להיראות טובים מאוד, היא לא בהכרח מבטאת את מצב הכלכלה, היא מזכירה "הכנסות חד פעמיות" בדוחות של חברות - האם להתייחס להכנסות האלו או לא?

שי אהרונוביץ, מנהל רשות המסים מדבר על גבייה שעולה על 100 מיליארד שקל מהיעד המקורי. ב-11 חודשים נקבו 466 מיליארד שקל, וכנראה שבדצמבר תהיה גביית שיא שתביא את הגבייה הכוללת למעל 530 מיליארד שקל מיליארד שקל. הגבייה הזו, וכן הגבייה בסוף שנת 2024 מיוחסת לשני מהלכים של רשות המסים. 

הראשון הוא מיסוי רווחים כלואים. זה עובד כך. רואה החשבון מתקשר לבעלים של חברה קטנה ואומר לו - "תראה, יש חוק חדש, לא כל כך ברור היישום שלו, אבל המשמעות שלו שצריך לשלם מס על רווחים היסטוריים".

אתה רציני?

"כן צריך לשלם מס-קנס של 2% או לחלק אותם. אפשר לחלק בהדרגה 5% בשנה ומשנה הבאה 6% מהיקף הרווחים. המדינה לא רוצה שיחזיקו רווחים אלא שיחלקו כדי לקבל את המס על הדיבידנד". 

כמה מס?

"זה 30%, ויש גם מס יסף של 3% ועל רווחים מסוימים עוד 2%".

המון. אין משהו לעשות?

 "חילקנו בסוף 2024 כדי להימנע מעליית מס יסף, זוכר. פעלנו נכון, אבל עדיין יש רווחים לצרכי מס לפי המבחן של החוק שמחויבים במס. אני לא חושב שכדאי לשלם קנס של 2%, צריך לחלק דיבידנד של 5% מהרווחים".


אמא ותינוק
צילום: Photo by Pixabay

לבד במערכה: כך הפכו אימהות יחידניות לקורבנות המרכזיים של יוקר המחיה

אלפי נשים בישראל שמגדלות ילדים לבדן נמצאות במלחמת הישרדות מתמדת: הן נאלצות לתמרן כדי לגשר על הפער בין ההוצאות שמזנקות מיום ליום להכנסות שמדשדשות במקום, וחרדות מפני העתיד. הורות עצמאית 2025 קווים לדמותה

ענת גלעד |
נושאים בכתבה משפחה יוקר המחיה

הן נשים חזקות שהגיעו להורות כשהן בשלות ויודעות דבר או שניים על החיים. הן רכשו השכלה גבוהה, התקדמו בקריירה, קנו דירה וחשבו שהעתיד בטוח. עבור הילדים שלהן, הן כל העולם.

אבל אחרי חמש שנים של משברים כלכליים רצופים, מיתון עמוק ומדינה שמיום ליום יותר קשה לחיות בה, אימהות יחידניות רבות לא מצליחות להירדם בלילה מהמחשבה מה יהיה מחר. תחושת הביטחון הכלכלי שקרסה הפכה את חלום ההורות היחידנית למלחמת הישרדות יומיומית.

במדינה שבה יוקר המחיה כבר אינו רק מונח סטטיסטי אלא מציאות חיים יומיומית, משפחות רבות נדרשות לעשות ויתורים כואבים. אבל את אחד המחירים הכבדים ביותר משלמות אימהות יחידניות - נשים שבחרו בהורות ללא בן זוג.

עבור נשים אלו, להחלטה להביא צאצא לעולם קדמה כבר מהתחלה מחשבה עמוקה על היכולת לפרנס אותו או אותה בכבוד ולספק את כל צרכי המשפחה. הן ניגשו לתהליך מתוך תכנון כלכלי קפדני ושיקול דעת, הכינו כסף ליום שחור. אך אף אישה שחלמה להיות אם יחידנית לא יכלה לחזות את רצף המשברים הכלכליים ואת גלי ההתייקרויות שפקדו את ישראל בשנים האחרונות.

גם אלו שפעלו בצורה השקולה ביותר, והקימו תא משפחתי יחידני מתוך בחירה ומודעות כלכלית, לא יכלו להיות חסינות מגל ההתייקרויות הגורף שהגיע לשיאו בשנת 2025, שבו הוצאות משק הבית עלו באלפי שקלים בשנה. התייקרות מוצרי מזון, חשמל, מים וארנונה, שלא לדבר על תחבורה, גנים וצהרונים, יחד עם קיצוצים נוספים ומשכורת שלא מתעדכנת בהתאמה, הפכו את שמיכת התקציב לקצרה עוד יותר עבור מי שמפרנסת לבדה. בתנאי אי-ודאות קיצוניים שכאלה, שבהם גם משפחות עם שני מפרנסים מתקשות לגמור את החודש.