סטפק מפתיע: "ב-2008 נותנים עדיפות למניות היתר ות"א-75 על חשבון מניות המעו"ף"
בית ההשקעות מיטב כינס היום במלון הילטון בתל אביב מסיבת עיתונאים וחשף את תחזיותיו לשנת 2008. צבי סטפק, מייסד בית ההשקעות אשר משמש כעת כמנהל ההשקעות הראשי, הפתיע את הנוכחים ואמר: "בשנת 2008 יש לתת עדיפות למניות היתר ומניות ת"א-75 זאת על חשבון מניות השורה הראשונה, אנחנו לא ממש מאמינים במדד המעו"ף ב-2008".
סטפק ציין מניות מועדפות: "בת"א-25 - לאומי, פועלים, בזן וקבוצת דלק. במדד ת"א-75 - אבגול, אל על, גילת, פז נפט ושופרסל". סטפק המליץ גם על השקעה ביין היפני אך הזהיר מפני השקעה במניות היפניות". לגבי שוק המניות הסיני אמר סטפק בקצרה: "הבועה תתפוצץ - לא להתקרב".
סטפק התייחס בהרחבה לגורמים שהביאו את ארה"ב למצב בו היא נמצאת כיום: "העולם משלם את מחיר תאוות הבצע של הגופים שהקימו את המכשירים מגובי המשכנתאות. גופים אלו נכנסו לשווקים במינונים לא סבירים והתוצאות לפנינו". סטפק מוסיף, כי "הפקרות הפיננסית שראינו בתקופת אנרון הוא מאית מרמת ההפקרות אותה אנו רואים כיום".
עוד אמר סטפק באשר למצב הכלכלה האמריקנית: "המשבר בענף הנדל"ן בארה"ב ימשך לפחות עוד 3 שנים אבל המיתון בנדל"ן לא מחייב מיתון מתמשך גם בכלכלת ארה"ב".
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
