רקיט בנקיזר מחדירה מותג כביסה חדש לישראל
חברת רקיט בנקיזר הפועלת בתחומי ה- Home Care באמצעות פרוטפוליו מותגים רחב, מחדירה מותג כביסה חדש לישראל – "וולייט". בנקיזר תשקיע 4 מיליון שקל בהחדרתו לישראל.
לדברי גיורית כרמי, מנהלת תחום כביסה ברקיט בנקיזר: "עד היום עולם הכביסה פנה אל הצרכן בעיקר עם תועלות של ניקיון וריח. רקיט בנקיזר זיהתה שקיים סגמנט צרכנים שונה שחשוב לו לשמור על הבגדים ופתחה את "וולייט". "וולייט" יוצר למעשה סגמנט חדש בתחום הכביסה –"safe-tergent" עולם של הגנה וטיפוח".
טל בן פורת, סמנכ"לית שיווק רקיט בנקיזר מוסרת: "השאיפה של רקיט בנקיזר בכל התחומים בהם היא פועלת היא להגדיל ולהצמיח קטגוריות – הן על ידי חדשנות מוצרית והעברת צרכנים למוצרים מתקדמים והן על ידי פיתוח קטגוריות. מעבר של 5% מצרכני אבקות הכביסה לשימוש בנוזל
כביסה "וולייט" יביא לגידול של 8% בקטגורית הכביסה כולה".
שוק הכביסה בישראל מוערך בכ- 380 מיליון ש"ח, כאשר האבקות מהוות 89%(כספי) מהקטגוריה ומובילות את הצמיחה בשוק 4% (YTD 11'07). סגמנט נוזלי כביסה מהווה כ- 7% בלבד מהקטגוריה כשהשחקנים המרכזיים הם: אריאל, פרסיל וסנו.
בעולם, במיוחד בארה"ב ובאירופה, סגמנט נוזלי הכביסה הנו נרחב הרבה יותר ובמדינות מסוימות מהווים הנוזלים עד 50% מנתח השוק הכספי.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
