ברמקו בוחרים 3 מניות: מניה מכל מדד
לאחרונה התעדכנו מדדי המניות בבורסה למחצית השנה הראשונה של 2008. אנו נציג שתי מניות שאנו מעריכים כי בסבירות גבוהה מאוד ישדרגו את מיקומן מהיתר 120 למדד ת"א 75 וממדד ת"א 75 למדד המעוף.
שחר מילניום - קניה מחיר יעד 56.5 שקל.
החברה מפעילה שלושה בתי קזינו. קזינו "לוטראקי" ו"רודוס" ביוון, וקזינו "פאלאס" בבוקרשט. החברה פתחה בית קזינו נוסף ביוני האחרון בבלגרד (סרביה). בנוסף, החברה מתכננת לפתוח בתי קזינו נוספים בפראג, סופיה, ורנה וקמבודיה, וכמו גם קזינו נוסף ברומניה. לחברה לא קיים חוב פיננסי וכן החברה מחזיקה בקופת מזומנים דשנה של כ- 188 מליון שקל. ורווחים ראויים לחלוקה בסך של 132 מיליון שקל. החל תהליך מיזוג בין חברת "שחר המילניום" ו"קווינקו" בדרך של החלפת מניות, מהלך אשר ייצור שלם הגדול מסך חלקיו וכניסה של החברה המאוחדת למדד ת"א 100. אנו מאמינים , כי הידע הנצבר של הנהלת החברה בתחום הפעלה והקמת בתי קזינו, מהווים יתרון אשר ייתן אותותיו מבחינה עסקית. אנו מעריכים כי כבר בעתיד הקרוב יש לצפות להצפת ערך באמצעות חלוקת דיבידנד בסכום של מעל 100 מיליון שקל.
ג'י.טי.סי – המלצה קניה מחיר יעד 88 שקל.
החברה מחזיקה מעל 40% בחברת GTC פולין העוסקת בתחום הנדל"ן. החברה נחשבת לחלוצה בתחומה במזרח אירופה בכלל ובפולין בפרט. החברה הבת משתייכת למדד WIG 20 הפולני ומקבלת סיקור אנליטי נרחב. בשנתיים האחרונות פנתה החברה לשוק הסיני כמו למזרח אירופה, גם לשוק הסיני נכנסת החברה עם תחילת תנופת הבניה כאשר הפעילות היא בראשיתה. החברה כרגע מפנה משאבים לצורך פעילות זאת,ראוי לציין כי החברה חולשת בסין על שטחים נרחבים המיועדים לדיור ולמסחר. GTC פולין הוכיחה את יכולתה לממש נכסים בתשואות ראויות. החברה נסחרת כיום בדיסקאונט משמעותי לעומת האחזקות ב GTC פולין בניכוי החוב נטו, וזאת מבלי להביא בחשבון את הפעילות בסין. אנו מאמינים ביכולתה של החברה להצליח בפעילותה בסין בשילוב עם המשך צמיחה באירופה. אנו מעריכים כי החברה תיכלל בעתיד הקרוב במדד המעוף היוקרתי.
אלביט מערכות – המלצת קניה מחיר יעד 72.5 דולר למניה.
החברה צומחת ותצמח לפחות בשלוש השנים הקרובות בשיעור דו ספרתי. אין עוד מניה אחרת במדד המעוף אשר רמת הביטחון בצמיחתה העתידית כה מובהקת וזאת בזכות צבר ההזמנות של החברה העומד על 4.55 מיליארד דולר. אנו סבורים כי במהלך שנת 2008 תשפר החברה את רווחיותה הגולמית אשר לאורך שנים נעה ברמות של 25% - 27% . השיפור ברווחיות יושג כתוצאה מאיחוד מוצלח של תדיראן קשר ושל השלמת המהלכים שנדרשו לקליטת חברת אלישרא לקבוצה. החברה פעילה כיום באחד המגזרים ה"חמים" בתחום הדיפנס ונחשבת לבעלת מגוון רחב של פתרונות שהוכיחו את עצמם. אנו מעריכים את הניהול בקבוצה כמצוין וממליצים על המניה גם ביום סגריר.
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
שכר מינימום היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
