ברמקו בוחרים 3 מניות: מניה מכל מדד

ביקשנו מרמקו בית ההשקעות לבחור 3 מניות לשנה הבאה, מניה מהמעו"ף, ממדד ת"א-75 וממדד היתר-120. להלן הרשימה שהכין לנו יניב רבסקי ממחלקת המחקר של בית ההשקעות
יניב רבסקי |

לאחרונה התעדכנו מדדי המניות בבורסה למחצית השנה הראשונה של 2008. אנו נציג שתי מניות שאנו מעריכים כי בסבירות גבוהה מאוד ישדרגו את מיקומן מהיתר 120 למדד ת"א 75 וממדד ת"א 75 למדד המעוף.

שחר מילניום - קניה מחיר יעד 56.5 שקל.

החברה מפעילה שלושה בתי קזינו. קזינו "לוטראקי" ו"רודוס" ביוון, וקזינו "פאלאס" בבוקרשט. החברה פתחה בית קזינו נוסף ביוני האחרון בבלגרד (סרביה). בנוסף, החברה מתכננת לפתוח בתי קזינו נוספים בפראג, סופיה, ורנה וקמבודיה, וכמו גם קזינו נוסף ברומניה. לחברה לא קיים חוב פיננסי וכן החברה מחזיקה בקופת מזומנים דשנה של כ- 188 מליון שקל. ורווחים ראויים לחלוקה בסך של 132 מיליון שקל. החל תהליך מיזוג בין חברת "שחר המילניום" ו"קווינקו" בדרך של החלפת מניות, מהלך אשר ייצור שלם הגדול מסך חלקיו וכניסה של החברה המאוחדת למדד ת"א 100. אנו מאמינים , כי הידע הנצבר של הנהלת החברה בתחום הפעלה והקמת בתי קזינו, מהווים יתרון אשר ייתן אותותיו מבחינה עסקית. אנו מעריכים כי כבר בעתיד הקרוב יש לצפות להצפת ערך באמצעות חלוקת דיבידנד בסכום של מעל 100 מיליון שקל.

ג'י.טי.סי – המלצה קניה מחיר יעד 88 שקל.

החברה מחזיקה מעל 40% בחברת GTC פולין העוסקת בתחום הנדל"ן. החברה נחשבת לחלוצה בתחומה במזרח אירופה בכלל ובפולין בפרט. החברה הבת משתייכת למדד WIG 20 הפולני ומקבלת סיקור אנליטי נרחב. בשנתיים האחרונות פנתה החברה לשוק הסיני כמו למזרח אירופה, גם לשוק הסיני נכנסת החברה עם תחילת תנופת הבניה כאשר הפעילות היא בראשיתה. החברה כרגע מפנה משאבים לצורך פעילות זאת,ראוי לציין כי החברה חולשת בסין על שטחים נרחבים המיועדים לדיור ולמסחר. GTC פולין הוכיחה את יכולתה לממש נכסים בתשואות ראויות. החברה נסחרת כיום בדיסקאונט משמעותי לעומת האחזקות ב GTC פולין בניכוי החוב נטו, וזאת מבלי להביא בחשבון את הפעילות בסין. אנו מאמינים ביכולתה של החברה להצליח בפעילותה בסין בשילוב עם המשך צמיחה באירופה. אנו מעריכים כי החברה תיכלל בעתיד הקרוב במדד המעוף היוקרתי.

אלביט מערכות – המלצת קניה מחיר יעד 72.5 דולר למניה.

החברה צומחת ותצמח לפחות בשלוש השנים הקרובות בשיעור דו ספרתי. אין עוד מניה אחרת במדד המעוף אשר רמת הביטחון בצמיחתה העתידית כה מובהקת וזאת בזכות צבר ההזמנות של החברה העומד על 4.55 מיליארד דולר. אנו סבורים כי במהלך שנת 2008 תשפר החברה את רווחיותה הגולמית אשר לאורך שנים נעה ברמות של 25% - 27% . השיפור ברווחיות יושג כתוצאה מאיחוד מוצלח של תדיראן קשר ושל השלמת המהלכים שנדרשו לקליטת חברת אלישרא לקבוצה. החברה פעילה כיום באחד המגזרים ה"חמים" בתחום הדיפנס ונחשבת לבעלת מגוון רחב של פתרונות שהוכיחו את עצמם. אנו מעריכים את הניהול בקבוצה כמצוין וממליצים על המניה גם ביום סגריר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.

פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.