תלתן תצלומי אוויר ביצעה פוטומונטאז' ודרשה חצי מיליון שקל מהוועדה המקומית לתכנון ובניה

תביעה ע"ס חצי מיליון שקל נגד הועדה המקומית לתכנון ובניה נדחתה על אף קיומו של חוזה; מומחי בית המשפט העידו כי התובעת ביצעה "פוטומונטאז'" על גבי הנגטיבים, והקבצים אשר נמסרו לבית המשפט לא היו זהים לקבצים אשר נמסרו למומחים. כך למשל, שכונה בגני תקווה המופיעה בתצלום אחד, מופיעה כפרדס בתמונה אחרת.
סיון איזסקו |

ביהמ"ש השלום בראשון לציון, דחה בשבוע שעבר את תביעתה (ת.א. 5255/06) של חברת "תלתן צילומי אויר והפקות בע"מ" כנגד הועדה המקומית לתכנון ובניה "המרכז" וזאת על אף אישור ההתקשרות עמה על ידי יו"ר הועדה המקומית ועל אף קביעתו של ביהמ"ש כי חוזה ההתקשרות תקף.

הועדה המקומית, אשר יוצגה ע"י עו"ד יהודה מאור ועו"ד ליאור מאור, טענה כי ההתקשרות עם חברת תלתן נעשתה שלא כדין, והמוצרים אותם סיפקה החברה לקו באיכותם ולא ניתן היה לעשות בהם שימוש סביר, ועל כן המחיר אותו דרשה התובעת (350,000 שקל) אינו סביר.

הרקע לתביעה היה כאמור חוזה שנכרת בין חברת תלתן לבין הועדה המקומית, להזמנת שירותי צילומי אויר והדמיות. התובעת שלחה הצעות מחיר לתצלומי אויר, אשר אושרו ע"י יו"ר הועדה המקומית. לאחר שבוצעו הצילומים, נשלחו חשבוניות מטעם חברת תלתן, אשר אושרו ע"י יו"ר הועדה המקומית, אך לא אושרו לתשלום על ידי גזבר הועדה. בעקבות כך הגישה חברת תלתן את התביעה, על סך כחצי מיליון שקל.

עו"ד יהודה מאור טען, בין השאר, כי לנוכח איכותם הגרועה של התצלומים, לא ניתן היה לעשות בהם שימוש מתאים והמחיר אותו דרשה התובעת בסך של כ-350,000 שקל אינו סביר. עו"ד מאור נעזר בתקנות המודדים על מנת להוכיח כי התצלומים שסיפקה התובעת הינם באיכות ירודה ולא מתאימים לשימושים שנזכרים בהזמנות.

מומחי בית המשפט העידו כי התובעת ביצעה "פוטומונטאז'" על גבי הנגטיבים, והקבצים אשר נמסרו לבית המשפט לא היו זהים לקבצים אשר נמסרו למומחים. כך למשל, שכונה בגני תקווה המופיעה בתצלום אחד, מופיעה כפרדס בתמונה אחרת.

ביהמ"ש דחה את טענת התובעת לפיה הנתבעת לא יכולה לטעון לאי התאמה בתוצרים, מכוח חוק חוזה קבלנות, שכן הפגמים בעבודתה אינם פגמים גלויים, והיה צורך להיעזר במומחים לצורך גילוי הפגמים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל סמוטריץ
צילום: ועדת הכספים

"לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור"

שר האוצר מציג את מתווה התקציב - הוא רומז להעלות את המסים על הבנקים או להפחית את הרווחים שלהם לטובת רווחת הציבור:  "בנק ישראל גרם לעלית רווחי הבנקים מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה. זה לא ייתכן" 

צלי אהרון |
נושאים בכתבה בצלאל סמוטריץ'

שר האוצר וצוות המשרד, לצד מנהל רשות המסים, הכלכן הראשי ובכירי המשרד מציגים כעת את מתווה התקציב לשנה הבאה. זה עדיין לא המספרים (נעדכן בהמשך), אבל המסר ברור - המילואימניקים במרכז, המסים לציבור צפויים לרדת; הבנקים על הכוונת. "מי שמשרת מקבל הרבה יותר וזה הכי צודק", אומר בצלאל סמוטריץ', שר האוצר, "אנחנו נוריד מסים לאדם העובד. אנחנו נעשה את זה תוך שמירת המסגרות התקציביות, תוך הטלת מס רכוש ומסים נוספים שצריך להעלותם". 

"הורדת מס הכנסה מעודדת צמיחה. יש תוכנית מפורטת של הורדת מסים. 20% מאוכלוסיית ישראל משלמת 80% מנטל המס. אנחנו נוריד את  נטל המסים ונגדיל צמיחה. זה יהיה במיליארדים גדולים זה לא יהיה בשוליים".

קרדיט: מירי שמעונוביץ׳

רפורמה במיסוי על השקעות בהייטק

הקלות מס, פטור ממע"מ, הורדת אי-ודאות רגולטורית ויצירת תמריצים להשקעה - אלו רק חלק מהמרכיבים הכלולים ברפורמה חדשה שמובילים משרד האוצר, רשות המסים ורשות החדשנות בהייטק. מטרת המהלך: להחזיר את ההייטק הישראלי למרכז הבמה הבינלאומית, בתקופה שבה המשק המקומי מתמודד עם האטה בגיוסים וירידה חדה באקזיטים.

בין הצעדים המרכזיים ברפורמה נכללות הטבות מס משמעותיות למנהלי קרנות הון סיכון, קרנות פרייבט אקוויטי וגידור, מתוך כוונה להוריד את המס על דמי הצלחה (Carry) משיעור של עד 50% לרמה של 27% בלבד, עם אפשרות למס יסף של עד 5%. דמי הצלחה, המהווים לרוב כ-20% מהרווחים לאחר החזר השקעה, יהפכו כך לאפיק מיסוי נוח הרבה יותר – ויהיו גם פטורים ממע"מ, מהלך המגלם חיסכון נוסף של 18%.