ועדת הכלכלה של הכנסת הקימה ועדת משנה שתדון בקידום התחרות בענף הסלולר בישראל
חברות הסלולר יכולות לנשום לרווחה: הוסר איום הקמת ועדת חקירה פרלמנטרית, שתבדוק את התנהגותן מול הצרכנים. הסיבה להסרת האיום היא רוטציה בין חברי סיעה בכנסת לראשות ועדת הכלכלה של הכנסת. הוועדה הקימה בישיבתה ביום שלישי השבוע, ועדת משנה לקידום התחרות בענף הסלולר. הנושאים שייבחנו על ידי ועדת המשנה יהיו שקיפות חשבוניות והיכולות של הצרכנים להשוות מחירים; בחינת עלות דקת שיחה בדגש על משקי הבית; הסכמי הכבילה של לקוחות לחברות סלולר; הקנסות המוטלים על לקוח העוזב חברת סלולר; מספרם הרב של מסלולי התעריפים; רפורמת "ניידות המספרים".
בראשות ועדת המשנה יעמוד חבר הכנסת גלעד ארדן מהליכוד, וחברים בה גם יצחק זיו, יואל חסון, פרופ' אבישי ברוורמן, משה כחלון, רוברט אילטוב ואבשלום וילן. ח"כ ארדן אמר, כי "בשנים האחרונות מתרבות התלונות מהציבור על ניצול לרעה מצד החברות הסלולריות, של מצב השוק. החברות מעלות מחירים, אין תחושה של תחרות ביניהן וקשה מאוד ללקוחות, להשוות באמת כמה עולה דקת שיחה".
לדבריו, הסיבה לכך היא "שהחברות מסבכות את המסלולים והחשבוניות כמיטב יכולתן. לכן החלטתי להקים את הוועדה, ובכך להגביר את השקיפות והתחרותיות בתחום". ח"כ ארדן הודיע כי ועדת המשנה תשאף להציג את מסקנותיה עד סוף שנה זו.
בראיון ל-The People אמר ח"כ משה כחלון, שלא השתתף בישיבה, אך הסכים להיות חבר בוועדה, כי היה מעדיף לממש את הצעתו הוא - להקים ועדת חקירה פרלמנטרית, אשר תבחן את התנהגות חברות הסלולר עם הצרכנים. במקום זאת, ציין, הוקמה רק ועדה רגילה, שיש לה הרבה פחות "שיניים". דוברת של ח"כ ארדן אמרה בתגובה, כי כחלון לא הביא הצעה זו לידי מימוש בשנה וחצי בהן שימש בתפקיד יו"ר הוועדה, ומלבד זאת, "הקמת ועדת חקירה פרלמנטרית דורשת קונצנזוס במליאת הכנסת, זה לא עניין שיכול להסגר בתוך ועדת הכלכלה".
ממשרד התקשורת נמסר בתגובה, כי "משרד התקשורת פועל באופן שוטף, כדי להביא להקלה על הצרכן ולהגברת התחרות בשוק התקשורת, בין היתר באמצעות הכנסת טכנולוגיות חדשות. המשרד רואה עין בעין עם ח"כ ארדן את החשיבות בשמירה על אינטרסים צרכניים ובהגברת התחרות, ועל כן יסייע לועדת המשנה ככל שיידרש".
מנכ"ל המועצה לצרכנות, אהוד פלג, בירך על הקמת ועדת המשנה ומסר כי הוא מקווה שהיא תסייע לפתור בעיות שפגעו בתחרות החופשית בשוק הסלולר. "שני הנושאים החשובים ביותר להסדרה", אמר פלג, "הם העמימות באופן הצגת המידע לצרכנים, והצורך בהסרת חסמי המעבר בין החברות".
נציגי חברות הסלולר שנכחו בדיון, בירכו על הקמת הוועדה והודיעו כי ישתפו עימה פעולה.
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךלאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות, הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו
עבירות מס בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית
ומחציתם על חברה שבבעלותו.
תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות
חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.
למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה.
השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.
בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11
עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות
נמוך יותר.
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על
הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.
ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.
