ועדת הכלכלה של הכנסת הקימה ועדת משנה שתדון בקידום התחרות בענף הסלולר בישראל
חברות הסלולר יכולות לנשום לרווחה: הוסר איום הקמת ועדת חקירה פרלמנטרית, שתבדוק את התנהגותן מול הצרכנים. הסיבה להסרת האיום היא רוטציה בין חברי סיעה בכנסת לראשות ועדת הכלכלה של הכנסת. הוועדה הקימה בישיבתה ביום שלישי השבוע, ועדת משנה לקידום התחרות בענף הסלולר. הנושאים שייבחנו על ידי ועדת המשנה יהיו שקיפות חשבוניות והיכולות של הצרכנים להשוות מחירים; בחינת עלות דקת שיחה בדגש על משקי הבית; הסכמי הכבילה של לקוחות לחברות סלולר; הקנסות המוטלים על לקוח העוזב חברת סלולר; מספרם הרב של מסלולי התעריפים; רפורמת "ניידות המספרים".
בראשות ועדת המשנה יעמוד חבר הכנסת גלעד ארדן מהליכוד, וחברים בה גם יצחק זיו, יואל חסון, פרופ' אבישי ברוורמן, משה כחלון, רוברט אילטוב ואבשלום וילן. ח"כ ארדן אמר, כי "בשנים האחרונות מתרבות התלונות מהציבור על ניצול לרעה מצד החברות הסלולריות, של מצב השוק. החברות מעלות מחירים, אין תחושה של תחרות ביניהן וקשה מאוד ללקוחות, להשוות באמת כמה עולה דקת שיחה".
לדבריו, הסיבה לכך היא "שהחברות מסבכות את המסלולים והחשבוניות כמיטב יכולתן. לכן החלטתי להקים את הוועדה, ובכך להגביר את השקיפות והתחרותיות בתחום". ח"כ ארדן הודיע כי ועדת המשנה תשאף להציג את מסקנותיה עד סוף שנה זו.
בראיון ל-The People אמר ח"כ משה כחלון, שלא השתתף בישיבה, אך הסכים להיות חבר בוועדה, כי היה מעדיף לממש את הצעתו הוא - להקים ועדת חקירה פרלמנטרית, אשר תבחן את התנהגות חברות הסלולר עם הצרכנים. במקום זאת, ציין, הוקמה רק ועדה רגילה, שיש לה הרבה פחות "שיניים". דוברת של ח"כ ארדן אמרה בתגובה, כי כחלון לא הביא הצעה זו לידי מימוש בשנה וחצי בהן שימש בתפקיד יו"ר הוועדה, ומלבד זאת, "הקמת ועדת חקירה פרלמנטרית דורשת קונצנזוס במליאת הכנסת, זה לא עניין שיכול להסגר בתוך ועדת הכלכלה".
ממשרד התקשורת נמסר בתגובה, כי "משרד התקשורת פועל באופן שוטף, כדי להביא להקלה על הצרכן ולהגברת התחרות בשוק התקשורת, בין היתר באמצעות הכנסת טכנולוגיות חדשות. המשרד רואה עין בעין עם ח"כ ארדן את החשיבות בשמירה על אינטרסים צרכניים ובהגברת התחרות, ועל כן יסייע לועדת המשנה ככל שיידרש".
מנכ"ל המועצה לצרכנות, אהוד פלג, בירך על הקמת ועדת המשנה ומסר כי הוא מקווה שהיא תסייע לפתור בעיות שפגעו בתחרות החופשית בשוק הסלולר. "שני הנושאים החשובים ביותר להסדרה", אמר פלג, "הם העמימות באופן הצגת המידע לצרכנים, והצורך בהסרת חסמי המעבר בין החברות".
נציגי חברות הסלולר שנכחו בדיון, בירכו על הקמת הוועדה והודיעו כי ישתפו עימה פעולה.
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
החשב הכללי באוצר הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
