ועדת הכלכלה של הכנסת הקימה ועדת משנה שתדון בקידום התחרות בענף הסלולר בישראל
חברות הסלולר יכולות לנשום לרווחה: הוסר איום הקמת ועדת חקירה פרלמנטרית, שתבדוק את התנהגותן מול הצרכנים. הסיבה להסרת האיום היא רוטציה בין חברי סיעה בכנסת לראשות ועדת הכלכלה של הכנסת. הוועדה הקימה בישיבתה ביום שלישי השבוע, ועדת משנה לקידום התחרות בענף הסלולר. הנושאים שייבחנו על ידי ועדת המשנה יהיו שקיפות חשבוניות והיכולות של הצרכנים להשוות מחירים; בחינת עלות דקת שיחה בדגש על משקי הבית; הסכמי הכבילה של לקוחות לחברות סלולר; הקנסות המוטלים על לקוח העוזב חברת סלולר; מספרם הרב של מסלולי התעריפים; רפורמת "ניידות המספרים".
בראשות ועדת המשנה יעמוד חבר הכנסת גלעד ארדן מהליכוד, וחברים בה גם יצחק זיו, יואל חסון, פרופ' אבישי ברוורמן, משה כחלון, רוברט אילטוב ואבשלום וילן. ח"כ ארדן אמר, כי "בשנים האחרונות מתרבות התלונות מהציבור על ניצול לרעה מצד החברות הסלולריות, של מצב השוק. החברות מעלות מחירים, אין תחושה של תחרות ביניהן וקשה מאוד ללקוחות, להשוות באמת כמה עולה דקת שיחה".
לדבריו, הסיבה לכך היא "שהחברות מסבכות את המסלולים והחשבוניות כמיטב יכולתן. לכן החלטתי להקים את הוועדה, ובכך להגביר את השקיפות והתחרותיות בתחום". ח"כ ארדן הודיע כי ועדת המשנה תשאף להציג את מסקנותיה עד סוף שנה זו.
בראיון ל-The People אמר ח"כ משה כחלון, שלא השתתף בישיבה, אך הסכים להיות חבר בוועדה, כי היה מעדיף לממש את הצעתו הוא - להקים ועדת חקירה פרלמנטרית, אשר תבחן את התנהגות חברות הסלולר עם הצרכנים. במקום זאת, ציין, הוקמה רק ועדה רגילה, שיש לה הרבה פחות "שיניים". דוברת של ח"כ ארדן אמרה בתגובה, כי כחלון לא הביא הצעה זו לידי מימוש בשנה וחצי בהן שימש בתפקיד יו"ר הוועדה, ומלבד זאת, "הקמת ועדת חקירה פרלמנטרית דורשת קונצנזוס במליאת הכנסת, זה לא עניין שיכול להסגר בתוך ועדת הכלכלה".
ממשרד התקשורת נמסר בתגובה, כי "משרד התקשורת פועל באופן שוטף, כדי להביא להקלה על הצרכן ולהגברת התחרות בשוק התקשורת, בין היתר באמצעות הכנסת טכנולוגיות חדשות. המשרד רואה עין בעין עם ח"כ ארדן את החשיבות בשמירה על אינטרסים צרכניים ובהגברת התחרות, ועל כן יסייע לועדת המשנה ככל שיידרש".
מנכ"ל המועצה לצרכנות, אהוד פלג, בירך על הקמת ועדת המשנה ומסר כי הוא מקווה שהיא תסייע לפתור בעיות שפגעו בתחרות החופשית בשוק הסלולר. "שני הנושאים החשובים ביותר להסדרה", אמר פלג, "הם העמימות באופן הצגת המידע לצרכנים, והצורך בהסרת חסמי המעבר בין החברות".
נציגי חברות הסלולר שנכחו בדיון, בירכו על הקמת הוועדה והודיעו כי ישתפו עימה פעולה.
מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?
בעולם שמקשיח גבולות ומגבלות הגירה, מדינות רבות ממשיכות להציע מסלול מהיר לתושבות ולעיתים גם לאזרחות - למי שמוכן לשלם; מה עומד מאחורי הטרנד, למה הוא מצטמצם ואיפה הוא עדיין פתוח
ויזה זהב ממשל טראמפ השיק לאחרונה רשמית את תוכנית ה-Gold Card בארה"ב, שמאפשרת לזרים אמידים להשיג אשרת הגירה קבועה (גרין קארד) בתמורה לתרומה של מיליון דולר לאוצר הפדרלי, או שני מיליון דולר דרך תאגיד. התוכנית, שהוכרזה בפברואר 2025 והוסדרה בצו נשיאותי מספר 14351, כוללת גם אופציית Platinum Card בעלות של חמישה מיליון דולר, שמקנה פטורים ממס על הכנסות מחוץ לארה"ב. מאז השקת האתר trumpcard.gov, הוגשו אלפי בקשות ראשוניות, בעיקר ממשקיעים מסין, הודו והמזרח התיכון, עם הכנסה צפויה לארה"ב של 50 מיליארד דולר בשנה הראשונה. זוהי התפתחות משמעותית בשוק הגלובלי של ויזות זהב, ששווי השוק שלו הוערך עד כה ב-30-50 מיליארד דולר בשנה וצפוי לגדול אפילו פי 2 בזכות המהלך של טראמפ.
ויזות זהב, או תוכניות תושבות בהשקעה (Residence by Investment), קיימות כבר ארבעה עשורים ומשמשות ככלי כלכלי למדינות שמחפשות זרימת הון זר. בשנת 2024 נמכרו כ-10,000 ויזות כאלו ברחבי העולם, עם השקעה ממוצעת של 500 אלף דולר למשקיע. עם זאת, בשנת 2025 נרשמת מגמה של צמצום: 12 מדינות סגרו או הגבילו תוכניות, בעיקר באירופה, בעקבות לחץ מהאיחוד האירופי על סיכוני הלבנת הון וביטחון. למרות זאת, כ-30 תוכניות נותרו פעילות, עם דגש על אסיה, המזרח התיכון והקריביים.
מהי ויזת זהב
ויזת זהב מאפשרת למשקיע זר להשיג תושבות זמנית או קבועה במדינה בתמורה להשקעה מינימלית מוגדרת. ההשקעה יכולה לכלול רכישת נדל"ן (בממוצע 300-800 אלף דולר), השקעה בקרנות ממשלתיות (מ-250 אלף דולר), הקמת עסק שיוצר 10-50 מקומות עבודה, או תרומה ישירה לממשלה (מ-100 אלף דולר). ברוב התוכניות אין דרישה למגורים קבועים - רק ביקור מינימלי של 7-30 יום בשנה - מה שהופך אותן לפתרון גמיש למשפחות אמידות שמחפשות גיוון גיאוגרפי, אופטימיזציית מס (למשל, פטורים על מס הון) או גישה לשווקים חדשים.
בשנת 2025 השוק מושך כ-150 אלף משקיעים פוטנציאליים, בעיקר מסין (35% מהבקשות), רוסיה (20%) והודו (15%), על רקע חוסר יציבות כלכלית ומגבלות יצוא הון. היתרונות כוללים ניידות גלובלית: למשל, תושבות באיחוד האירופי מאפשרת כניסה ללא ויזה ל-180 מדינות, וגישה למערכות חינוך ובריאות מתקדמות. עם זאת, התוכניות כוללות בדיקות רקע קפדניות (Due Diligence) שדורשות ניקיון פלילי ומקורות כספים לגיטימיים, עם שיעור דחייה של 5%-10%.
דרכון זהב, או אזרחות בהשקעה (Citizenship by Investment), לוקח את הרעיון צעד קדימה ומעניק אזרחות מלאה בתוך 3-12 חודשים, ללא דרישת מגורים קודמת. בשנת 2025, 14 מדינות מציעות תוכניות כאלו, בעיקר באיים הקריביים, עם השקעה מינימלית של 200 אלף דולר. היתרון העיקרי הוא חופש תנועה: דרכון מהקריביים, למשל, מאפשר כניסה ללא ויזה ל-145-160 מדינות, כולל האיחוד האירופי, בריטניה וקנדה.
