ועדת הכלכלה של הכנסת הקימה ועדת משנה שתדון בקידום התחרות בענף הסלולר בישראל
חברות הסלולר יכולות לנשום לרווחה: הוסר איום הקמת ועדת חקירה פרלמנטרית, שתבדוק את התנהגותן מול הצרכנים. הסיבה להסרת האיום היא רוטציה בין חברי סיעה בכנסת לראשות ועדת הכלכלה של הכנסת. הוועדה הקימה בישיבתה ביום שלישי השבוע, ועדת משנה לקידום התחרות בענף הסלולר. הנושאים שייבחנו על ידי ועדת המשנה יהיו שקיפות חשבוניות והיכולות של הצרכנים להשוות מחירים; בחינת עלות דקת שיחה בדגש על משקי הבית; הסכמי הכבילה של לקוחות לחברות סלולר; הקנסות המוטלים על לקוח העוזב חברת סלולר; מספרם הרב של מסלולי התעריפים; רפורמת "ניידות המספרים".
בראשות ועדת המשנה יעמוד חבר הכנסת גלעד ארדן מהליכוד, וחברים בה גם יצחק זיו, יואל חסון, פרופ' אבישי ברוורמן, משה כחלון, רוברט אילטוב ואבשלום וילן. ח"כ ארדן אמר, כי "בשנים האחרונות מתרבות התלונות מהציבור על ניצול לרעה מצד החברות הסלולריות, של מצב השוק. החברות מעלות מחירים, אין תחושה של תחרות ביניהן וקשה מאוד ללקוחות, להשוות באמת כמה עולה דקת שיחה".
לדבריו, הסיבה לכך היא "שהחברות מסבכות את המסלולים והחשבוניות כמיטב יכולתן. לכן החלטתי להקים את הוועדה, ובכך להגביר את השקיפות והתחרותיות בתחום". ח"כ ארדן הודיע כי ועדת המשנה תשאף להציג את מסקנותיה עד סוף שנה זו.
בראיון ל-The People אמר ח"כ משה כחלון, שלא השתתף בישיבה, אך הסכים להיות חבר בוועדה, כי היה מעדיף לממש את הצעתו הוא - להקים ועדת חקירה פרלמנטרית, אשר תבחן את התנהגות חברות הסלולר עם הצרכנים. במקום זאת, ציין, הוקמה רק ועדה רגילה, שיש לה הרבה פחות "שיניים". דוברת של ח"כ ארדן אמרה בתגובה, כי כחלון לא הביא הצעה זו לידי מימוש בשנה וחצי בהן שימש בתפקיד יו"ר הוועדה, ומלבד זאת, "הקמת ועדת חקירה פרלמנטרית דורשת קונצנזוס במליאת הכנסת, זה לא עניין שיכול להסגר בתוך ועדת הכלכלה".
ממשרד התקשורת נמסר בתגובה, כי "משרד התקשורת פועל באופן שוטף, כדי להביא להקלה על הצרכן ולהגברת התחרות בשוק התקשורת, בין היתר באמצעות הכנסת טכנולוגיות חדשות. המשרד רואה עין בעין עם ח"כ ארדן את החשיבות בשמירה על אינטרסים צרכניים ובהגברת התחרות, ועל כן יסייע לועדת המשנה ככל שיידרש".
מנכ"ל המועצה לצרכנות, אהוד פלג, בירך על הקמת ועדת המשנה ומסר כי הוא מקווה שהיא תסייע לפתור בעיות שפגעו בתחרות החופשית בשוק הסלולר. "שני הנושאים החשובים ביותר להסדרה", אמר פלג, "הם העמימות באופן הצגת המידע לצרכנים, והצורך בהסרת חסמי המעבר בין החברות".
נציגי חברות הסלולר שנכחו בדיון, בירכו על הקמת הוועדה והודיעו כי ישתפו עימה פעולה.
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובלבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23
מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה
בנק מזרחי בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות.
שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.
ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.
לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם.
- בנק מזרחי: מילואימניקים שלומדים לתואר יוכלו לקבל הלוואה ללא ריבית
- בנק מזרחי מעניק פטור מלא ממשכנתה לארבעה חודשים לתושבי העוטף
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.
