החשיבות הצרכנית של אשראי חוץ בנקאי
בישראל של 2007 ישנם לא מעט מקרים בהם מי שזקוקים להלוואה מהבנק אינם יכולים לקבל אותה. לדוגמא:מי שלקחו משכנתא והבנק לא מאפשר להם הלוואה נוספת; מי שניצל את מלוא מסגרת האשראי בבנק; מי שחזר לו שיק, הוראת קבע או חיוב משכנתא. גם מי שנמנה על אוכלוסיות מסוימות המתקשות לקבל אשראי בנקאי כגון לווה יחיד, מגדר מסוים וכדומה וכל זאת משיקולים של המערכת הבנקאית שמעניקה אשראי בעיקר ללקוח "חזק" שיוכל להחזירו באופן ודאי (מזווית הראייה של הבנק).
כאשר הדרכים הבנקאיות נחסמות לא צריך להתייאש ולהרים ידיים. חשוב לדעת שבישראל לאור הרפורמות השונות בשוק ההון ובכללן פתיחת השוק לתחרות בתחום האשראי ,ישנה התפתחות מתמדת בתחום האשראי החוץ בנקאי המאפשר לנו כלקוחות ליהנות ממגוון מקורות אשר יכולים להעניק הלוואה בתנאים שונים, גם אם הבנק אינו עושה כן.
מניסיוננו, אנו רואים כי הבנקים לא ממהרים להעניק אשראי, גם בעבור בטוחה נדל"נית שניתן לשעבדה, משיקולים שונים הקשורים במדיניות הבנק, בהשקפתו ובאיכות תיק האשראי של מבקש ההלוואה. הסיבה העיקרית לכך היא שהמערכת הבנקאית אינה ערוכה או אינה מעוניינת לשעבד נכסי נדל"ן בתמורה למתן הלוואה ללקוחות מסוימים.
מהו אותו אשראי חוץ בנקאי?
אשראי חוץ בנקאי הוא האפשרות ליהנות משירות פיננסי מקצועי, מהימן, חוקי ומוסדר מחוץ למסגרות האשראי המאושרות לחשבון הבנק שלנו. זאת, כמובן, בכפוף לשיקולים ולבדיקות כלכליות שעורכת החברה שמעניקה את האשראי. גובה הריבית בהלוואה שכזו אינו זהה (גבוה יותר) אומנם לריבית הנגבית מאיתנו בבנק, אולם יש לזכור כי מדובר בדרך מימון נוחה המותאמת אישית ללקוח, והמאפשרת לו "לצאת לדרך חדשה".
למי מתאים האשראי החוץ בנקאי?
האשראי החוץ בנקאי מתאים לכל מי שזקוק להלוואה אך אינו יכול או אינו מעוניין לקבלה באמצעות הבנק: מי שברשותו נכס המשועבד לבנק תמורת משכנתא; מי שרכושו עוקל והבנק מסרב לאשר לו הלוואה, מי שהבנק הפנה לו עורף משיקולים שונים, מי שרוצה להפריד הלוואתו מהאובליגו בבנק וכן למגזרים שונים באוכלוסייה הנתקלים בסירוב הבנקאי.
איך מתבצע התהליך בפועל?
התהליך פשוט, נוח וידידותי, התחלתו בפגישה אישית עם נציג החברה ולאחר עריכת בדיקה כלכלית ובדיקות נוספות מתקבל במקרים רבים אישור על האפשרות לקבל הלוואה. על הלווה לשעבד בטוחה נדל"נית המצויה בבעלותו (בית, דירה, מגרש ועוד) ובתמורה יקבל הלוואת גישור או הלוואה בפריסה ארוכה לנוחיותו, עד 30 שנה.
חשוב לציין, כי מרגע זה הלקוח נדרש לבצע פעולות מועטות בלבד. החברה החוץ בנקאית מסייעת (באמצעות האשראי) למבקש ההלוואה בהשלמה מקצועית של התהליך עד לקבלת ההלוואה המבוקשת מהחברה.
למה חשוב לשים לב?
החשיבות בפתיחת השוק לקבלת אשראי ממספר מקורות פיננסים ולא רק מהבנקים, מאפשרת ללקוח להקטין את תלותו הכמעט מוחלטת בבנק זאת במקרה והוא נוטל הלוואה חוץ בנקאית.
מומלץ לבחור בחברה אמינה, ידועה וותיקה, בעלת ידע וניסיון מוכחים ובעלת מחלקה משפטית. מניסיוני, הדבר מעיד בדרך כלל על עבודה מסודרת בהתאם להנחיות החוק. כך, באפשרותה לסייע ללקוח (באמצעות העמדת מימון) בפתרון סוגיות משפטיות דוגמת עיקול, כינוס או מצב משפטי כזה או אחר.
למעשה, חברה חוץ בנקאית אשר לה מחלקה משפטית, יודעת לפעול כגוף אחד - מחד, נותנת אשראי ומאידך, מסייעת (באמצעות הלוואה) בסילוק החובות העומדים בדרכו של הלקוח להסדרת ענייניו הפיננסיים.
דוח מבקר המדינה: 17 שנים של חוסר היערכות
הביקורת חושפת כשל מערכתי מתמשך: היעדר גורם מתכלל לניהול העורף, קריסת המשל"ט האזרחי, ריבוי מוקדים לא מתואמים ושימוש לא יעיל במשאבים; מסקנת הדוח היא כי האחריות מונחת לפתחם של ראשי הממשלה, שרי הביטחון והאוצר לדורותיהם
אין צורך לתאר את גודל השבר שנוצר ב-7.10.23. שום הקדמה לא תוכל לסכם את האירוע הקשה ביותר מקום המדינה, שעוד יכה גלים בשנים הקרובות, אם לא בעשורים הקרובים. בכל מקרה, הבוקר התפרסם דו"ח מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, שעוסק בעיקרו בתיפקודו של הדרג המדיני, קרי, הממשלה.
המבקר פותח בכך שמלחמת חרבות ברזל הובילה לפגיעה חסרת תקדים בעורף הישראלי. ירי טילים ורקטות מכמה חזיתות, גיוס מאות אלפי חיילי מילואים ופינוי של כ-250 אלף תושבים מבתיהם יצרו עומס עצום על מערכות המדינה.
המשבר האזרחי היה בהיקף אדיר: מבחינה כלכלית, בעלי עסקים איבדו את פרנסתם, חלקם באופן מיידי, ברמה הרפואית, אינספור אזרחים נזקקו לסיוע רפואי ופסיכולוגי, וברמת החינוך, המערכת החינוכית התקשתה לספק רצף לימודי לאוכלוסייה המפונה. אם לסכם במשפט את דברי מבקר המדינה,
היה חוסר ברור בניהול מתכלל על ידי גורם ממשלתי מרכזי בעל סמכויות ברורות, כזה שיכול לאחד כוחות, לתאם בין משרדי הממשלה ולספק מענה רציף לאזרחים. בפועל, גורם כזה לא הוקם.
כשל מתמשך במינוי גורם מתכלל
מאז מלחמת לבנון השנייה בשנת 2006 הועלתה שוב ושוב הדרישה להקים גוף לאומי שינהל את ההיבטים האזרחיים בשעת חירום. כבר ב-2007, הממשלה בראשות אהוד אולמרט החליטה להטיל על שר הביטחון (עמיר פרץ, ולאחר מכן אהוד ברק) "אחריות־על" לניהול העורף, אך לא העניקה לו סמכויות מעשיות להנחות משרדים אחרים. רשות החירום הלאומית (רח"ל), שהוקמה כדי לסייע לשר הביטחון, נותרה גוף מטה קטן, עם כ-40 משרות ותקציב שנתי ממוצע של 80 מיליון שקל. סמכויותיה נותרו מצומצמות, ומשרדי הממשלה לא מחויבים לפעול על פי הנחיותיה.
פיקוד העורף, מצדו, התמקד בעיקר בפינוי ומיגון ולא סיפק פתרונות מקיפים למפונים בבתי המלון ובאתרי הקליטה. התוצאה היתה שעם פרוץ המלחמה, ישראל נכנסה למערכה שלא היה גורם ממשלתי שמרכז את כל ההיבטים האזרחיים. המחדל הזה, מציין הדוח, נמשך 17 שנה על פני כמה ממשלות ושרים , נתניהו (שכיהן כידוע במרבית השנים מ-2009 ועד היום), בנט ולפיד, לצד שרי ביטחון (אהוד ברק, משה יעלון, אביגדור ליברמן, נפתלי בנט, בנימין גנץ, יואב גלנט וישראל כץ) שהתחלפו לאורך התקופה. גם שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שעמד בראש הקבינט החברתי־כלכלי בזמן המלחמה, לא הצליח להפעיל את המשל"ט האזרחי.
- השופטת תקפה את התובע: "לא האמנתי לדבריו"
- עובדי מיקרוסופט בהפגנה פרו פלסטינאית - להפסיק את הקשר בין מיקרוסופט ל-8200
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מבחינת הדרג הניהולי, מה שנקרא, הפקידים, מנכ"ל משרד רה"מ, יוסי שלי, הוביל את פורום מנכ"לים שהתכנס 27 פעמים בשלושת החודשים הראשונים למלחמה, אך לא התקבלו החלטות אופרטיביות. הדיונים לא הובילו לעבודת מטה בין־משרדית ולא למענה לצרכים שעלו מהשטח. מנכ"ל משרד האוצר, שלומי הייזלר, הגורם שהיה אמור להבטיח שהחלטות הממשלה ייושמו, כשל בהעמדת הכלים הנדרשים להקמת המשל"ט.
