סקר חדש קובע כי פיירפוקס מספק הגנה טובה יותר נגד פישינג
לאחרונה שוחררו הדפדפנים FIREFOX 2.0 ו-7 INTERNET EXPLORER. בשניהם הותקנה טכנולוגיה חדישה שמטרתה זיהוי וחסימה של אתרים מסוכנים, שנוצרו על ידי נוכלים במטרה להשיג מהגולש פרטים אישיים, ובראשם מספר כרטיס האשראי שלו.
חברת המחקר SMARTWARE החליטה לבדוק את ביצועי הדפדפנים מול רשימה ארוכה של אתרים מזוייפים שסופקה על ידי אתר האבטחה PHISTANK. על פי הדו"ח שפרסמה, מתברר ש-FIREFOX 2.0מספק (נכון להיום) הגנה טובה יותר מפני פישינג, בהשוואה לאקספלורר 7. על פי SMARTWARE, הצליח שועל האש לבלום 848 אתרים מזוייפים, בעוד שהאקספלורר בלם 690 אתרים בלבד.
אבל איך מופעלת בעצם מערכת ההגנה של הדפדפנים? ב-IE 7 המשתמש יכול לבחור האם לפעיל את אפשרות הבדיקה האוטומטית של אתרים בשעה שהוא מתקין את הדפדפן. ב-FIREFOX, לעומת זאת, התכונה הזו מופעלת תמיד. במחשב שמריץ את פיירפוקס מותקנת "רשימה שחורה" של אתרים החשודים כמזוייפים אשר מתעדכנת בכל 30 דקות בקירוב. לחילופין, משתמשי FIREFOX יכולים להעדיף מצב של "גילוי אוטומטי" שבו התוכנה תבדוק כל אתר אליו נכנס המשתמש מול מאגר אשר מתוחזק ע"י GOOGLE.
הבוחנים מצאו שכאשר "הבדיקה האוטומטית" הופעלה ב-IE7 הוא הוא הצליח לזהות 66% מהאתרים המזויפים. דפדפן FIREFOX (כאשר הופעלו אפשרויות ברירת המחדל) הצליח לחסום 79% מהאתרים. כשהופעלה אופציית "ASK GOOGLE", חסם פיירפוקס קרוב ל-82% מהאתרים המזוייפים.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
