נפט: אופ"ק הצליח להפתיע; זינוק נרשם בחוזי הגז
רצינותו של אופ"ק, בנושא הקטנת התפוקה, והודעת האירגון המפתיעה על הקטנת מכסות של 1.2 מיליון חביות, לעומת תחזית מרבית האנליסטים של הפחתה של מיליון חביות ליום, אם בכלל היוותה את המניע העיקרי לעליות המחירים שראינו ביום שישי בבוקר.
כמו כן, המתיחות בין האירופים לרוסים בנושא אספקת האנרגיה (גז ונפט) סייעה אף היא לעליות האחרונות.
נראה בימים האחרונים, כי רוכשים פיזית שהמתינו על הגדר בחודש האחרון, ממהרים לשים ידם על סחורה פיזית לפני עליית המחירים. בתוך אלה נמצא בית הזיקוק הגדול בהודו שביצע רכישה של 3.1 מיליון חביות לאספקה בנובמבר-דצמבר השנה, כ-2/3 מהכמות הייתה ממערב אפריקה ושליש ממלזיה. זו רכישתו הראשונה של בית הזיקוק לאחר למעלה מחודש.
במקביל, אנו ממשיכים לראות צמיחה בביקושים. כך למשל, דרום קוריאה (יבואנית הנפט מס' 4 בעולם) ייבאה בספטמבר 73.61 מיליון חביות. דבר המהווה עלייה של 2.4% מול התקופה המקבילה אשתקד.
כפי שהערכנו לפני שבועיים, נתוני ה-DOE משקפים האטה בפעילות בתי זיקוק בארה"ב על רקע כניסה לפעילויות אחזקה. פעילויות אלו צומצמו בשנה האחרונה לאחר סופות ההוריקן "ריטה" ו"קתרינה". זאת, כתוצאה מהפגיעה בתשתיות הזיקוק, שגרמו לעליית מרווחי הזיקוק.
בתקופה האחרונה ראינו עלייה במלאי התוצרים לרמות גבוהות מן הממוצע החמש שנתי, וירידה במרווחי הזיקוק. אי לכך, "מרשים" לעצמם חלק מבתי הזיקוק להיכנס לפעילויות אחזקה אלו והשפעתן נראית בירידה במלאי התוצרים ועלייה במלאי הנפט.
קרנות וספקולנטים הגדילו השבוע פוזיציות Long ב 644 חוזים מה שמעמיד את סך הפוזיציה נכון ל 17 באוקטובר על Short של כ-17 אלף חוזים. בסיכום שבועי (חמישי-חמישי), עלו מחירי הנפט בשיעור של 4.56%-3.59% לרמות של 60.5 דולר ושל 60.87 דולר ל-WTI /Brent בהתאמה.
מחירי הגז הטבעי עלו השבוע על רקע החששות מפני תחילת הסתיו וחורף קשה וזאת למרות שבדו"ח משרד האנרגיה פורסם, כי מלאי הגז הטבעי בארה"ב עלה השבוע ברמה של Bcf53, לרמה של Tcf3.442. רמת מלאי זו גבוהה ב-12.8% מהתקופה המקבילה אשתקד ו-11.3% מעל רמתו בממוצע החמש שנתי (2001- 2005).
בסיכום שבועי, החוזה לנובמבר (עם תאריך פקיעה ב-27 באוקטובר) עלה ב-23%, לרמה של 7.3 דולר ל-MMBtu, חוזה דצמבר, תחילת החורף, עלה לרמה של 8.17 דולר ל-MMBtu. מחיר חוזה אפריל, המייצג את תחילת האביב עלה לרמה של 8.31 דולר ל-MMBtu. פוזיציית ה-Long של קרנות וספקולנטים ירדה השבוע ב-3,200 חוזים לרמה של 74,400 חוזים.
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
מדד המחירים לצרכן היה בהתאם לתחזיות. בכמה עלה שכר הדירה, כמה עולה דירה ממוצעת, מה קרה במדד תשומות הבנייה והאם הריבית תרד? ביזפורטל עושה לכם סדר
מדד המחירים לצרכן בחודש אוקטובר עלה ב-0.5% - בהתאם להערכות הכלכלנים. בשנים עשר החודשים האחרונים (ספטמבר 2025 לעומת ספטמבר 2024) עלה מדד המחירים לצרכן ב-2.5%. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות שעלו ב-3.9%, הלבשה והנעלה שעלה ב-3.0%, מזון שעלה ב-1.4%, תחבורה ותקשורת שעלה ב-0.9%, בריאות שעלה ב-0.5%, תחזוקת הדירה שעלה ב-0.4% ושכר דירה שעלה ב-0.3%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: תרבות ובידור שירד ב-1.7% ושירותי דיור בבעלות הדיירים שירד ב-0.9%.
בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה, נרשמה עלייה של 2.5% ועבור השוכרים החדשים נרשמה עלייה של 5.5%.
מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים, שחשוב לרוכשי הדירות שההתחייבות שלהם לקבלנים צמודה למדד זה, עלה ב-0.1%. בשנים עשר החודשים האחרונים (אוקטובר 2025 לעומת אוקטובר 2024) עלה מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים ב-5% בשל העלייה במחירי שכר העבודה ב-9.2%.
- בכמה יעלה מדד המחירים מחר? והאם מחירי הדירות ימשיכו לרדת?
- המשק מתאושש בהדרגה - ענף הבינוי עדיין מדשדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה קרה למחירי הדירות?
מחירי הדירות על פי הלמ"ס ירדו ב-0.3%. הלמ"ס נזכיר בודקת את המחירים בעיכוב של חודשיים וחצי. מדובר על ירידת המחירים בחודשים אוגוסט-ספטמבר (אמצע הטווח - 1 בספטמבר). בדיווח הקודם מחירי הדירות ירדו ב-0.6%, וכשבוחנים את כל ששת החודשים אחרונה למדים שעל פי הלמ"ס המחיירם ירדו בממוצע של 0.4% בחודש, כלומר סדר גודל של 5% בשנה. אלא שבפועל, הלמ"ס לא מודדת את ההנחות והמבצעים. רק לצורך הדוגמה - יש עכשיו עסקאות של מכירת דירות ללא תשלום של 1 מיליון שקל שניתן בפועל כהלוואה לרוכשים ללא הצמדה וריבית. חישבנו מה העלות של המבצע הזה והיא סדר גודל של 500 אלף שקל, זה יכול להגיע לכ-105 ממחיר הדירה, אבל הלמ"ס לא סופרת את ההנחה הזו.
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
