נפט: אופ"ק הצליח להפתיע; זינוק נרשם בחוזי הגז
רצינותו של אופ"ק, בנושא הקטנת התפוקה, והודעת האירגון המפתיעה על הקטנת מכסות של 1.2 מיליון חביות, לעומת תחזית מרבית האנליסטים של הפחתה של מיליון חביות ליום, אם בכלל היוותה את המניע העיקרי לעליות המחירים שראינו ביום שישי בבוקר.
כמו כן, המתיחות בין האירופים לרוסים בנושא אספקת האנרגיה (גז ונפט) סייעה אף היא לעליות האחרונות.
נראה בימים האחרונים, כי רוכשים פיזית שהמתינו על הגדר בחודש האחרון, ממהרים לשים ידם על סחורה פיזית לפני עליית המחירים. בתוך אלה נמצא בית הזיקוק הגדול בהודו שביצע רכישה של 3.1 מיליון חביות לאספקה בנובמבר-דצמבר השנה, כ-2/3 מהכמות הייתה ממערב אפריקה ושליש ממלזיה. זו רכישתו הראשונה של בית הזיקוק לאחר למעלה מחודש.
במקביל, אנו ממשיכים לראות צמיחה בביקושים. כך למשל, דרום קוריאה (יבואנית הנפט מס' 4 בעולם) ייבאה בספטמבר 73.61 מיליון חביות. דבר המהווה עלייה של 2.4% מול התקופה המקבילה אשתקד.
כפי שהערכנו לפני שבועיים, נתוני ה-DOE משקפים האטה בפעילות בתי זיקוק בארה"ב על רקע כניסה לפעילויות אחזקה. פעילויות אלו צומצמו בשנה האחרונה לאחר סופות ההוריקן "ריטה" ו"קתרינה". זאת, כתוצאה מהפגיעה בתשתיות הזיקוק, שגרמו לעליית מרווחי הזיקוק.
בתקופה האחרונה ראינו עלייה במלאי התוצרים לרמות גבוהות מן הממוצע החמש שנתי, וירידה במרווחי הזיקוק. אי לכך, "מרשים" לעצמם חלק מבתי הזיקוק להיכנס לפעילויות אחזקה אלו והשפעתן נראית בירידה במלאי התוצרים ועלייה במלאי הנפט.
קרנות וספקולנטים הגדילו השבוע פוזיציות Long ב 644 חוזים מה שמעמיד את סך הפוזיציה נכון ל 17 באוקטובר על Short של כ-17 אלף חוזים. בסיכום שבועי (חמישי-חמישי), עלו מחירי הנפט בשיעור של 4.56%-3.59% לרמות של 60.5 דולר ושל 60.87 דולר ל-WTI /Brent בהתאמה.
מחירי הגז הטבעי עלו השבוע על רקע החששות מפני תחילת הסתיו וחורף קשה וזאת למרות שבדו"ח משרד האנרגיה פורסם, כי מלאי הגז הטבעי בארה"ב עלה השבוע ברמה של Bcf53, לרמה של Tcf3.442. רמת מלאי זו גבוהה ב-12.8% מהתקופה המקבילה אשתקד ו-11.3% מעל רמתו בממוצע החמש שנתי (2001- 2005).
בסיכום שבועי, החוזה לנובמבר (עם תאריך פקיעה ב-27 באוקטובר) עלה ב-23%, לרמה של 7.3 דולר ל-MMBtu, חוזה דצמבר, תחילת החורף, עלה לרמה של 8.17 דולר ל-MMBtu. מחיר חוזה אפריל, המייצג את תחילת האביב עלה לרמה של 8.31 דולר ל-MMBtu. פוזיציית ה-Long של קרנות וספקולנטים ירדה השבוע ב-3,200 חוזים לרמה של 74,400 חוזים.
112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים
ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.
העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.
לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.
בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.
- ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
- נתניהו: "ישראל בבידוד מדיני, ניאלץ להתנהל ככלכלה אוטרקית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.
112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים
ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.
העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.
לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.
בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.
- ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
- נתניהו: "ישראל בבידוד מדיני, ניאלץ להתנהל ככלכלה אוטרקית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.
