נפט: אופ"ק הצליח להפתיע; זינוק נרשם בחוזי הגז
רצינותו של אופ"ק, בנושא הקטנת התפוקה, והודעת האירגון המפתיעה על הקטנת מכסות של 1.2 מיליון חביות, לעומת תחזית מרבית האנליסטים של הפחתה של מיליון חביות ליום, אם בכלל היוותה את המניע העיקרי לעליות המחירים שראינו ביום שישי בבוקר.
כמו כן, המתיחות בין האירופים לרוסים בנושא אספקת האנרגיה (גז ונפט) סייעה אף היא לעליות האחרונות.
נראה בימים האחרונים, כי רוכשים פיזית שהמתינו על הגדר בחודש האחרון, ממהרים לשים ידם על סחורה פיזית לפני עליית המחירים. בתוך אלה נמצא בית הזיקוק הגדול בהודו שביצע רכישה של 3.1 מיליון חביות לאספקה בנובמבר-דצמבר השנה, כ-2/3 מהכמות הייתה ממערב אפריקה ושליש ממלזיה. זו רכישתו הראשונה של בית הזיקוק לאחר למעלה מחודש.
במקביל, אנו ממשיכים לראות צמיחה בביקושים. כך למשל, דרום קוריאה (יבואנית הנפט מס' 4 בעולם) ייבאה בספטמבר 73.61 מיליון חביות. דבר המהווה עלייה של 2.4% מול התקופה המקבילה אשתקד.
כפי שהערכנו לפני שבועיים, נתוני ה-DOE משקפים האטה בפעילות בתי זיקוק בארה"ב על רקע כניסה לפעילויות אחזקה. פעילויות אלו צומצמו בשנה האחרונה לאחר סופות ההוריקן "ריטה" ו"קתרינה". זאת, כתוצאה מהפגיעה בתשתיות הזיקוק, שגרמו לעליית מרווחי הזיקוק.
בתקופה האחרונה ראינו עלייה במלאי התוצרים לרמות גבוהות מן הממוצע החמש שנתי, וירידה במרווחי הזיקוק. אי לכך, "מרשים" לעצמם חלק מבתי הזיקוק להיכנס לפעילויות אחזקה אלו והשפעתן נראית בירידה במלאי התוצרים ועלייה במלאי הנפט.
קרנות וספקולנטים הגדילו השבוע פוזיציות Long ב 644 חוזים מה שמעמיד את סך הפוזיציה נכון ל 17 באוקטובר על Short של כ-17 אלף חוזים. בסיכום שבועי (חמישי-חמישי), עלו מחירי הנפט בשיעור של 4.56%-3.59% לרמות של 60.5 דולר ושל 60.87 דולר ל-WTI /Brent בהתאמה.
מחירי הגז הטבעי עלו השבוע על רקע החששות מפני תחילת הסתיו וחורף קשה וזאת למרות שבדו"ח משרד האנרגיה פורסם, כי מלאי הגז הטבעי בארה"ב עלה השבוע ברמה של Bcf53, לרמה של Tcf3.442. רמת מלאי זו גבוהה ב-12.8% מהתקופה המקבילה אשתקד ו-11.3% מעל רמתו בממוצע החמש שנתי (2001- 2005).
בסיכום שבועי, החוזה לנובמבר (עם תאריך פקיעה ב-27 באוקטובר) עלה ב-23%, לרמה של 7.3 דולר ל-MMBtu, חוזה דצמבר, תחילת החורף, עלה לרמה של 8.17 דולר ל-MMBtu. מחיר חוזה אפריל, המייצג את תחילת האביב עלה לרמה של 8.31 דולר ל-MMBtu. פוזיציית ה-Long של קרנות וספקולנטים ירדה השבוע ב-3,200 חוזים לרמה של 74,400 חוזים.
שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.
- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
