נפט: אופ"ק הצליח להפתיע; זינוק נרשם בחוזי הגז
רצינותו של אופ"ק, בנושא הקטנת התפוקה, והודעת האירגון המפתיעה על הקטנת מכסות של 1.2 מיליון חביות, לעומת תחזית מרבית האנליסטים של הפחתה של מיליון חביות ליום, אם בכלל היוותה את המניע העיקרי לעליות המחירים שראינו ביום שישי בבוקר.
כמו כן, המתיחות בין האירופים לרוסים בנושא אספקת האנרגיה (גז ונפט) סייעה אף היא לעליות האחרונות.
נראה בימים האחרונים, כי רוכשים פיזית שהמתינו על הגדר בחודש האחרון, ממהרים לשים ידם על סחורה פיזית לפני עליית המחירים. בתוך אלה נמצא בית הזיקוק הגדול בהודו שביצע רכישה של 3.1 מיליון חביות לאספקה בנובמבר-דצמבר השנה, כ-2/3 מהכמות הייתה ממערב אפריקה ושליש ממלזיה. זו רכישתו הראשונה של בית הזיקוק לאחר למעלה מחודש.
במקביל, אנו ממשיכים לראות צמיחה בביקושים. כך למשל, דרום קוריאה (יבואנית הנפט מס' 4 בעולם) ייבאה בספטמבר 73.61 מיליון חביות. דבר המהווה עלייה של 2.4% מול התקופה המקבילה אשתקד.
כפי שהערכנו לפני שבועיים, נתוני ה-DOE משקפים האטה בפעילות בתי זיקוק בארה"ב על רקע כניסה לפעילויות אחזקה. פעילויות אלו צומצמו בשנה האחרונה לאחר סופות ההוריקן "ריטה" ו"קתרינה". זאת, כתוצאה מהפגיעה בתשתיות הזיקוק, שגרמו לעליית מרווחי הזיקוק.
בתקופה האחרונה ראינו עלייה במלאי התוצרים לרמות גבוהות מן הממוצע החמש שנתי, וירידה במרווחי הזיקוק. אי לכך, "מרשים" לעצמם חלק מבתי הזיקוק להיכנס לפעילויות אחזקה אלו והשפעתן נראית בירידה במלאי התוצרים ועלייה במלאי הנפט.
קרנות וספקולנטים הגדילו השבוע פוזיציות Long ב 644 חוזים מה שמעמיד את סך הפוזיציה נכון ל 17 באוקטובר על Short של כ-17 אלף חוזים. בסיכום שבועי (חמישי-חמישי), עלו מחירי הנפט בשיעור של 4.56%-3.59% לרמות של 60.5 דולר ושל 60.87 דולר ל-WTI /Brent בהתאמה.
מחירי הגז הטבעי עלו השבוע על רקע החששות מפני תחילת הסתיו וחורף קשה וזאת למרות שבדו"ח משרד האנרגיה פורסם, כי מלאי הגז הטבעי בארה"ב עלה השבוע ברמה של Bcf53, לרמה של Tcf3.442. רמת מלאי זו גבוהה ב-12.8% מהתקופה המקבילה אשתקד ו-11.3% מעל רמתו בממוצע החמש שנתי (2001- 2005).
בסיכום שבועי, החוזה לנובמבר (עם תאריך פקיעה ב-27 באוקטובר) עלה ב-23%, לרמה של 7.3 דולר ל-MMBtu, חוזה דצמבר, תחילת החורף, עלה לרמה של 8.17 דולר ל-MMBtu. מחיר חוזה אפריל, המייצג את תחילת האביב עלה לרמה של 8.31 דולר ל-MMBtu. פוזיציית ה-Long של קרנות וספקולנטים ירדה השבוע ב-3,200 חוזים לרמה של 74,400 חוזים.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%
הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית? וגם - למה אנחנו מרגישים שיוקר המחייה מזנק הרבה יותר ממדד המחירים לצרכן?
מדד המחירים לצרכן מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים. בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן ב-2.4%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%.
הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%:
מחירי הדירות בירידה כבר חודש שמיני ברציפות. הפעם הם ירדו ב-0.5%. בתל אביב נרשמה ירידה של 1.1%, בירושלים עלייה של 1.4%. תל אביב רק נזכיר עמוסה במלאי של 10,700 דירות כשקצב המכירות השנתי עומד על 2,200 דירות בשנה. כלומר יש מלאי שיספיק ל-5 שנים בקצב הזה, וגם אם הקצב יעלה, מדובר במלאי של שנים.
- מדד המחירים בנובמבר - צפי לירידה של 0.5%
- מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%.
