יחסי ציבור לעמותות - דרכים לפעולה / מאת נאוה ענבר
תחושות הציבור לפעילותן של עמותות בישראל הינה דו ערכית, מצד אחד רבים מעריכים את עשייתן למען החברה והכלכלה בישראל, אולם מצד שני קיים לעיתים יחס חשדני במקצת בשל פרסומים שונים שליליים בעבר או אי וודאות בהווה.
תפקידו של איש יחסי ציבור בעמותה הוא להעצים ככל האפשר את הערכת הציבור לעשייתו, בסיועם של כלי התקשורת תוך הדגשת תרומתה לחברה הישראלית.
יחסי ציבור צריכים להתבצע על ידי אנשי מקצוע, דוברים ויועצי תקשורת. בדיוק כמו שלצורך ייצוג בבית משפט, שוכרת העמותה את שירותיו של עורך דין, או בעת מחלה ייגש המנכ"ל לרופא שלו- כך בדיוק הדברים צריכים להתבצע בתחום הקשר עם כלי התקשורת- על ידי איש מקצוע שזה עיסוקו.
בישראל פועלות כ-30 אלף עמותות העוסקות במגוון תחומים חברתיים, כלכליים ובריאותיים, על כן חשוב בכל מסע יחסי ציבור להדגיש את היתרון היחסי של העמותה על פני עמותות אחרות ולספק לציבור מידע מעניין אודות פעילות העמותה וכן סיבות ודרכים להיעזר בשירותיה או לעזור לפעילותה.
חשוב לעשות זאת תוך הקפדה על מספר כללים פשוטים המאפיינים כל פעילות יחסי ציבור ולהוסיף לכך פעולות מיוחדות הנדרשות מיחסי ציבור לעמותות.
יש לקיים קשר רצוף עם כתבים המסקרים את תחום ההתמחות של העמותה ובנוסף עם כתבים המסקרים את תחום התרומה לקהילה. טפטפו לתקשורת הודעות באופן סדיר, אל תפציצו אותם במשך חודש אחד ואז תיעלמו לחודשיים, הקפידו על רווח סביר בין הודעה להודעה.
כמות כלי התקשורת בישראל, גדלה מיום ליום, חשוב לדעת אודות עיתונים מקומיים חדשים ואתרי אינטרנט הנפתחים ולהעניק לכולם יחס שווה במשלוח מידע רלוונטי ועדכני.
מומלץ לשלוח לכתבים הודעות לעיתונות פשוטות ככל האפשר, ללא מונחים מקצועיים מסובכים או מילים לועזיות, להוסיף מספרים, סקרים וסטטיסטיקות ולהימנע מהודעות ארוכות של יותר מעמוד אחד. כתבים הם אנשים עסוקים, העובדים תחת לחץ עצום של זמן, השתדלו לעשות להם "חיים קלים", הדגישו את הדברים שיעניינו אותם והיו קשובים לבקשות והערות מצידם ופעלו בהתאם.
כדאי "לנצל" את המומנטום של חגים, שבוע מודעות לנושא מסוים ותחילתן של עונות בשנה, רוב הכתבים ישמחו להשתמש בהודעה לעיתונות בעלת רלוונטיות שכזו.
הכתבים בישראל מאוד עסוקים, השתדלו לעדכן אותם שלושה שבועות לפני אירוע, מסיבת עיתונאים או כל דבר שברצונכם שיידעו.
היו חברים באיגוד הישראלי ליחסי ציבור ודוברות, לשם העשרת הידע, השתתפות בימי עיון והכרת עמיתים נוספים למקצוע. חברי האיגוד גם מחויבים לתקנון האתיקה ומקבלים עדכונים על שינויי כוח אדם בתקשורת בישראל.
מומלץ לעודד את ראשי העמותה לכתוב מאמרים מקצועיים וחוות דעת ולהציע אותם לעיתונים ואתרי אינטרנט.
חשוב להתעדכן בפעילות העמותה באופן קבוע וסדיר, לרבות פעילותה בשטח, מתנדביה ועובדיה. מידע שכזה גם אם לא יהיה רלוונטי להודעה לעיתונות הבאה, יסייע לאיש יחסי הציבור להזדהות עם מטרות הארגון ולהעצים את תחושת השייכות שלו.
דאגו שכל עובדי ומתנדבי העמותה יוכלו לקרוא את הכתבות שפורסמו בתקשורת ולא רק 2-3 מבכירי העמותה, הדבר יגביר את תחושת השותפות.
חשוב להכין תגובת מגירה לכל נושא שנוי במחלוקת בו עוסקת העמותה ואשר עשוי להגיע לידיעת הציבור ולהשתמש בה בשעת הצורך במקום להיות מופתעים.
לסיכום, יחסי ציבור טובים נמדדים על ידי מכלול של פעולות, החל מהמאמץ המושקע בהם, דרך היכולת להפוך הודעה לעיתונות לאייטם תקשורתי וכלה בטיפת מזל. אי פרסומה של הודעה לעיתונות אינה אומרת בהכרח כי מדובר בכישלון גורף של כל מכלול הפעולות. מומלץ להמשיך ולנסות לחפש נושאים טובים יותר ומעניינים יותר ולהוציאם לתקשורת. גם הצלחה בפרסום אייטם אינם מעידה בהכרח על ביצוע מוצלח של כל מכלול הפעולות, על כן לא מומלץ לנוח על זרי הדפנה אלא להמשיך ולחפש את האייטם הבא שתוציאו לתקשורת.
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךלאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות, הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו
עבירות מס בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית
ומחציתם על חברה שבבעלותו.
תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות
חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.
למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה.
השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.
בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11
עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות
נמוך יותר.
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על
הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.
ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.
