יחסי ציבור לעמותות - דרכים לפעולה / מאת נאוה ענבר
תחושות הציבור לפעילותן של עמותות בישראל הינה דו ערכית, מצד אחד רבים מעריכים את עשייתן למען החברה והכלכלה בישראל, אולם מצד שני קיים לעיתים יחס חשדני במקצת בשל פרסומים שונים שליליים בעבר או אי וודאות בהווה.
תפקידו של איש יחסי ציבור בעמותה הוא להעצים ככל האפשר את הערכת הציבור לעשייתו, בסיועם של כלי התקשורת תוך הדגשת תרומתה לחברה הישראלית.
יחסי ציבור צריכים להתבצע על ידי אנשי מקצוע, דוברים ויועצי תקשורת. בדיוק כמו שלצורך ייצוג בבית משפט, שוכרת העמותה את שירותיו של עורך דין, או בעת מחלה ייגש המנכ"ל לרופא שלו- כך בדיוק הדברים צריכים להתבצע בתחום הקשר עם כלי התקשורת- על ידי איש מקצוע שזה עיסוקו.
בישראל פועלות כ-30 אלף עמותות העוסקות במגוון תחומים חברתיים, כלכליים ובריאותיים, על כן חשוב בכל מסע יחסי ציבור להדגיש את היתרון היחסי של העמותה על פני עמותות אחרות ולספק לציבור מידע מעניין אודות פעילות העמותה וכן סיבות ודרכים להיעזר בשירותיה או לעזור לפעילותה.
חשוב לעשות זאת תוך הקפדה על מספר כללים פשוטים המאפיינים כל פעילות יחסי ציבור ולהוסיף לכך פעולות מיוחדות הנדרשות מיחסי ציבור לעמותות.
יש לקיים קשר רצוף עם כתבים המסקרים את תחום ההתמחות של העמותה ובנוסף עם כתבים המסקרים את תחום התרומה לקהילה. טפטפו לתקשורת הודעות באופן סדיר, אל תפציצו אותם במשך חודש אחד ואז תיעלמו לחודשיים, הקפידו על רווח סביר בין הודעה להודעה.
כמות כלי התקשורת בישראל, גדלה מיום ליום, חשוב לדעת אודות עיתונים מקומיים חדשים ואתרי אינטרנט הנפתחים ולהעניק לכולם יחס שווה במשלוח מידע רלוונטי ועדכני.
מומלץ לשלוח לכתבים הודעות לעיתונות פשוטות ככל האפשר, ללא מונחים מקצועיים מסובכים או מילים לועזיות, להוסיף מספרים, סקרים וסטטיסטיקות ולהימנע מהודעות ארוכות של יותר מעמוד אחד. כתבים הם אנשים עסוקים, העובדים תחת לחץ עצום של זמן, השתדלו לעשות להם "חיים קלים", הדגישו את הדברים שיעניינו אותם והיו קשובים לבקשות והערות מצידם ופעלו בהתאם.
כדאי "לנצל" את המומנטום של חגים, שבוע מודעות לנושא מסוים ותחילתן של עונות בשנה, רוב הכתבים ישמחו להשתמש בהודעה לעיתונות בעלת רלוונטיות שכזו.
הכתבים בישראל מאוד עסוקים, השתדלו לעדכן אותם שלושה שבועות לפני אירוע, מסיבת עיתונאים או כל דבר שברצונכם שיידעו.
היו חברים באיגוד הישראלי ליחסי ציבור ודוברות, לשם העשרת הידע, השתתפות בימי עיון והכרת עמיתים נוספים למקצוע. חברי האיגוד גם מחויבים לתקנון האתיקה ומקבלים עדכונים על שינויי כוח אדם בתקשורת בישראל.
מומלץ לעודד את ראשי העמותה לכתוב מאמרים מקצועיים וחוות דעת ולהציע אותם לעיתונים ואתרי אינטרנט.
חשוב להתעדכן בפעילות העמותה באופן קבוע וסדיר, לרבות פעילותה בשטח, מתנדביה ועובדיה. מידע שכזה גם אם לא יהיה רלוונטי להודעה לעיתונות הבאה, יסייע לאיש יחסי הציבור להזדהות עם מטרות הארגון ולהעצים את תחושת השייכות שלו.
דאגו שכל עובדי ומתנדבי העמותה יוכלו לקרוא את הכתבות שפורסמו בתקשורת ולא רק 2-3 מבכירי העמותה, הדבר יגביר את תחושת השותפות.
חשוב להכין תגובת מגירה לכל נושא שנוי במחלוקת בו עוסקת העמותה ואשר עשוי להגיע לידיעת הציבור ולהשתמש בה בשעת הצורך במקום להיות מופתעים.
לסיכום, יחסי ציבור טובים נמדדים על ידי מכלול של פעולות, החל מהמאמץ המושקע בהם, דרך היכולת להפוך הודעה לעיתונות לאייטם תקשורתי וכלה בטיפת מזל. אי פרסומה של הודעה לעיתונות אינה אומרת בהכרח כי מדובר בכישלון גורף של כל מכלול הפעולות. מומלץ להמשיך ולנסות לחפש נושאים טובים יותר ומעניינים יותר ולהוציאם לתקשורת. גם הצלחה בפרסום אייטם אינם מעידה בהכרח על ביצוע מוצלח של כל מכלול הפעולות, על כן לא מומלץ לנוח על זרי הדפנה אלא להמשיך ולחפש את האייטם הבא שתוציאו לתקשורת.

"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)רשות המיסים: ״נסיים את 2025 עם יותר מ-40 מיליארד שקל מעל היעד״
בוועידת עיר הנדל״ן באילת הציג שי אהרונוביץ תמונה אופטימית של גביית המסים לשנה, דיבר על העלייה במיסוי נדל״ן, הסביר את כיוון מס הרכוש והתייחס לחובת הדיווח על שכר דירה ולמצב מדרגות המס
ועידת מרכז הבנייה הישראלי באילת, שנפתחה אתמול (שלישי), הציג מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ נתוני גבייה גבוהים לשנה ואמר כי המדינה צפויה לסיים אותה ברמה משמעותית מעל היעד שנקבע בתחילתה.
אהרונוביץ אמר כי היעד לשנה עמד על גבייה של 460 עד 462 מיליארד שקל, אך עד סוף נובמבר נגבו כבר כ-466 מיליארד שקל. לדבריו, לאחר ניכוי רכיבים טכניים שמתבצעים בדרך כלל לקראת סוף השנה, ההערכה היא שהמדינה תסיים את 2025 עם כ-40 מיליארד שקל מעבר ליעד.
הנתונים האלה מתחברים לתמונה הפיסקלית הרחבה שפורסמה בימים האחרונים על ידי החשב הכללי. לפי האומדן המעודכן, הגירעון ב-12 החודשים האחרונים ירד ל-4.5% מהתוצר לעומת 4.9% בסוף אוקטובר, בין היתר בזכות עלייה של יותר מ-15% בהכנסות המדינה ובכ-15.6% בהכנסות ממסים מתחילת השנה.
הקפיצה בגביית המסים שאהרונוביץ מציג באה לידי ביטוי גם ברמת המאקרו, בצמצום הגירעון - בשביל תמונה יותר מעמיקה על התכווצות הגרעון: הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
- "אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?"
- מס על שכר דירה - "הגבייה שלנו עלתה ב-10%"; והאם מס רכוש יחזור?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נדלן חלש בחלק מהשוק אבל קפיצה בעסקאות מסחריות
לדברי אהרונוביץ, גם שוק הנדלן תרם לעלייה בהכנסות, אף שבחלק מסגמנטי המגורים נרשמה חולשה. הוא אמר כי בזכות כמה עסקאות מסחריות גדולות צפויה גביית המסים מהענף להגיע השנה לרמה של 18 עד 19 מיליארד שקל, לעומת כ-15 מיליארד שקל בלבד בשנה שעברה. לדבריו, מדובר בעלייה הן במס רכישה והן במס שבח.
