יחסי ציבור לעמותות - דרכים לפעולה / מאת נאוה ענבר
תחושות הציבור לפעילותן של עמותות בישראל הינה דו ערכית, מצד אחד רבים מעריכים את עשייתן למען החברה והכלכלה בישראל, אולם מצד שני קיים לעיתים יחס חשדני במקצת בשל פרסומים שונים שליליים בעבר או אי וודאות בהווה.
תפקידו של איש יחסי ציבור בעמותה הוא להעצים ככל האפשר את הערכת הציבור לעשייתו, בסיועם של כלי התקשורת תוך הדגשת תרומתה לחברה הישראלית.
יחסי ציבור צריכים להתבצע על ידי אנשי מקצוע, דוברים ויועצי תקשורת. בדיוק כמו שלצורך ייצוג בבית משפט, שוכרת העמותה את שירותיו של עורך דין, או בעת מחלה ייגש המנכ"ל לרופא שלו- כך בדיוק הדברים צריכים להתבצע בתחום הקשר עם כלי התקשורת- על ידי איש מקצוע שזה עיסוקו.
בישראל פועלות כ-30 אלף עמותות העוסקות במגוון תחומים חברתיים, כלכליים ובריאותיים, על כן חשוב בכל מסע יחסי ציבור להדגיש את היתרון היחסי של העמותה על פני עמותות אחרות ולספק לציבור מידע מעניין אודות פעילות העמותה וכן סיבות ודרכים להיעזר בשירותיה או לעזור לפעילותה.
חשוב לעשות זאת תוך הקפדה על מספר כללים פשוטים המאפיינים כל פעילות יחסי ציבור ולהוסיף לכך פעולות מיוחדות הנדרשות מיחסי ציבור לעמותות.
יש לקיים קשר רצוף עם כתבים המסקרים את תחום ההתמחות של העמותה ובנוסף עם כתבים המסקרים את תחום התרומה לקהילה. טפטפו לתקשורת הודעות באופן סדיר, אל תפציצו אותם במשך חודש אחד ואז תיעלמו לחודשיים, הקפידו על רווח סביר בין הודעה להודעה.
כמות כלי התקשורת בישראל, גדלה מיום ליום, חשוב לדעת אודות עיתונים מקומיים חדשים ואתרי אינטרנט הנפתחים ולהעניק לכולם יחס שווה במשלוח מידע רלוונטי ועדכני.
מומלץ לשלוח לכתבים הודעות לעיתונות פשוטות ככל האפשר, ללא מונחים מקצועיים מסובכים או מילים לועזיות, להוסיף מספרים, סקרים וסטטיסטיקות ולהימנע מהודעות ארוכות של יותר מעמוד אחד. כתבים הם אנשים עסוקים, העובדים תחת לחץ עצום של זמן, השתדלו לעשות להם "חיים קלים", הדגישו את הדברים שיעניינו אותם והיו קשובים לבקשות והערות מצידם ופעלו בהתאם.
כדאי "לנצל" את המומנטום של חגים, שבוע מודעות לנושא מסוים ותחילתן של עונות בשנה, רוב הכתבים ישמחו להשתמש בהודעה לעיתונות בעלת רלוונטיות שכזו.
הכתבים בישראל מאוד עסוקים, השתדלו לעדכן אותם שלושה שבועות לפני אירוע, מסיבת עיתונאים או כל דבר שברצונכם שיידעו.
היו חברים באיגוד הישראלי ליחסי ציבור ודוברות, לשם העשרת הידע, השתתפות בימי עיון והכרת עמיתים נוספים למקצוע. חברי האיגוד גם מחויבים לתקנון האתיקה ומקבלים עדכונים על שינויי כוח אדם בתקשורת בישראל.
מומלץ לעודד את ראשי העמותה לכתוב מאמרים מקצועיים וחוות דעת ולהציע אותם לעיתונים ואתרי אינטרנט.
חשוב להתעדכן בפעילות העמותה באופן קבוע וסדיר, לרבות פעילותה בשטח, מתנדביה ועובדיה. מידע שכזה גם אם לא יהיה רלוונטי להודעה לעיתונות הבאה, יסייע לאיש יחסי הציבור להזדהות עם מטרות הארגון ולהעצים את תחושת השייכות שלו.
דאגו שכל עובדי ומתנדבי העמותה יוכלו לקרוא את הכתבות שפורסמו בתקשורת ולא רק 2-3 מבכירי העמותה, הדבר יגביר את תחושת השותפות.
חשוב להכין תגובת מגירה לכל נושא שנוי במחלוקת בו עוסקת העמותה ואשר עשוי להגיע לידיעת הציבור ולהשתמש בה בשעת הצורך במקום להיות מופתעים.
לסיכום, יחסי ציבור טובים נמדדים על ידי מכלול של פעולות, החל מהמאמץ המושקע בהם, דרך היכולת להפוך הודעה לעיתונות לאייטם תקשורתי וכלה בטיפת מזל. אי פרסומה של הודעה לעיתונות אינה אומרת בהכרח כי מדובר בכישלון גורף של כל מכלול הפעולות. מומלץ להמשיך ולנסות לחפש נושאים טובים יותר ומעניינים יותר ולהוציאם לתקשורת. גם הצלחה בפרסום אייטם אינם מעידה בהכרח על ביצוע מוצלח של כל מכלול הפעולות, על כן לא מומלץ לנוח על זרי הדפנה אלא להמשיך ולחפש את האייטם הבא שתוציאו לתקשורת.
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל
השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.
בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.
בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.
באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב
מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.
רשות התחרות מזהירה: יצרני החשמל עלולים להפחית ייצור כדי להעלות מחירים
רשות התחרות פרסמה מחקר שמצביע על תמריץ כלכלי של היצרנים להפחית את הייצור הזמין כדי להגדיל את רווחיהם, מה שעלול להוביל לעלייה במחירי החשמל בשיעור של בין 20%-30%. המחקר משמש ככלי לבחינת הקמת תחנות כוח חדשות והרחבות קיימות במסגרת אישור תקנות ריכוזיות חדשות, שיחליפו את הכללים הקודמים שפקעו לפני כשנה
אזהרה של רשות התחרות - יצרני החשמל עלולים לייצר פחות חשמל וכך לקבל מחיר טוב יותר. זה יגדיל את רווחיהם - וזה יפגע בצרכנים.
מכרזי SMP: מנגנון תמחור שיוצר תמריצים בעייתיים - בעשור האחרון נפתח משק החשמל לתחרות לאחר מכירת תחנות כוח שונות מחברת החשמל, שהייתה המונופול הבלעדי. כיום, יחידות הייצור החדשות פועלות במכרזי SMP (System Marginal Price), אותם מנהלת חברת נגה. במכרזים אלו המחיר נקבע לפי המחיר השולי של המגה-וואט הנוסף הדרוש למערכת. מנגנון זה יוצר מצב בעייתי שבו קיצוץ מלאכותי בהיצע הייצור עשוי להוביל לעלייה במחירי החשמל, מה שמאפשר ליצרנים להרוויח סכומים גבוהים יותר גם אם הם מוכרים פחות חשמל בפועל.
למרות תכנון להקמת ארבע יחידות ייצור חדשות, כולן בבעלות יצרנים קיימים, האתגרים במבנה הענף נותרים. הרחבות של יחידות קיימות מאושרות על ידי הרשות גם לפי הכללים הישנים, מה שמחייב בחינה פרטנית של כל מקרה.
הכללים הישנים במתווה הריכוזיות הגדירו סף אחזקה של 20% מסך הייצור הפוסילי במשק כדי למנוע שליטה יתרה של שחקן אחד. אחזקה של 5% בתחנת כוח נחשבה משמעותית לבחינת התנהגות אנטי-תחרותית. לעומת זאת, הכללים החדשים מבוססים על בחינת התמריץ והיכולת של כל יצרן להפעיל כוח שוק דרך הפחתת הייצור. מלצות אלו הופכות את הבחינה לפרטנית יותר, אך גם פחות חד-משמעית, ועלולות לעורר ויכוחים עם היצרנים.
- האוצר חותם על זיכיון לאנרגיה סולארית
- צחי אבו: "תחנת הכוח במנשה יכולה להפוך השקעה של 70 מיליון שקל למיליארד וחצי"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המחקר מדגיש כי אחזקה חלקית בתחנת כוח לא בהכרח מצמצמת את היכולת להשפיע על מחירי השוק. לעיתים, אחזקה חלקית עשויה דווקא להפחית את הסיכון הכרוך ביצירת הפחתות ייצור מלאכותיות, מה שמאפשר רווח גבוה יותר.
