אלקטרה - כבר לא מניית מרכז טבלה

"לפני כשבועיים פרצה המניה מעלה תוך שהיא מקיימת את מלוא הדרישות הטכניות לפריצה אמיתית ומובהקת", מסביר המנתח הטכני אייל גורביץ
אייל גורביץ |

אלקטרה היא אחת המניות הפחות מסוקרות במחזותינו. ממש כמו קבוצת מרכז טבלה. לא רצה לאליפות מצד אחד אך מנגד לא מועמדת לירידה. אין הרבה על מה לכתוב. אין שערוריות ואין שום דבר מרגש. עוד מניה. כל זה היה נכון במשך מספר שנים כאשר אלקטרה התאפיינה בהרכב בינוני שדשדש לו בין מחיר של 240 שקלים למניה לבין 360 שקלים למניה. זה היה המצב מאז שנת 2000 כאשר לאורך פרק זמן זה נותרו המחזורים נמוכים למדי והמניה נזנחה מאחור.

אחד התקדימים הידועים והיעילים יותר הוא הדשדוש. מניה המדשדשת פרק זמן של לפחות שנה נחשבת בעיני למניה הנכונה שכן היא עונה על מלוא הפרמטרים הטכניים ומספקת את מלוא פריטי המידע להם זקוק המשקיע כדי לקבל החלטה רציונאלית. הרגש, נותר במקומו הטבעי בכל הקשור להשקעה במניות.

המניה מספקת את כל פריטי המידע להם זקוק המשקיע כדי לקבל החלטה. המניה קלה ופשוטה לניתוח ומתנהגת מובהק. אפשר להקיש לגבי פוטנציאל הרווח, העיתוי ברור והיכולת לשלוט בהפסדים מובנית בהתנהגות המניה.

לפני כשבועיים פרצה המניה מעלה תוך שהיא מקיימת את מלוא הדרישות הטכניות לפריצה אמיתית ומובהקת. מחזור המסחר היה גדול, ושנית, המומנטום שאפיין את הפריצה היה בשיאו. שני מרכיבים אלו אמורים לספק חותמת רשמית לגבי איכות הפריצה ולמעשה להורות על יציאתה לדרך של מגמת עלייה.

במסגרת מגמת עלייה זו אמורה אלקטרה להשיג יעד מחירים מינימאלי של 480 שקלים למניה. זהו פוטנציאל הרווח המינימאלי אותו היא מגלמת למשקיע.

כעת יש לשים לב לשני מרכיבים מרכזיים. ראשית מחזורי המסחר שאמורים להתכווץ בכל נסיגה כעדות לכך שההיצע העומד למכירה הולך ואוזל ושנית, רצוי שכל נסיגה שהיא תבלום את המניה לא יאוחר מרמת 340 שקלים למניה.

לחצו להציע מניה נוספת לקראת ה-StockDay הבא

הערה : כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.

אין בסקירה זו משום המלצה לקנות או למכור את השוק או מניות ספציפיות. סקירה זו מוגשת כאינפורמציה טכנית נוספת. העושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מאגר לוויתן  (צילום: אלבטרוס)מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)

ישראל ומצרים מתקרבות להסכם: מתווה יצוא הגז מלוויתן לקראת אישור סופי

ההבנות בין משרד האנרגיה לשותפות לוויתן סוללות את הדרך ליצוא 130 BCM גז למצרים בהיקף של כ-35 מיליארד דולר - לצד התחייבות להבטחת אספקה רציפה למשק הישראלי

מנדי הניג |
נושאים בכתבה לוויתן

בתום רצף דיונים שנמשך לתוך הלילה, משרד האנרגיה והשותפות במאגר לוויתן הגיעו לסיכום שמאפשר להניע את אחת העסקאות המשמעותיות שנרשמו בענף האנרגיה הישראלי. ההסכם, שאמור להיחתם רשמית על ידי ראש הממשלה ביממה הקרובה, יאפשר יצוא גז טבעי למצרים בהיקפים שמעולם לא נחתמו קודם, ויהווה בסיס להרחבת פעילות המאגר בשנים הקרובות. מאחורי ההסכמות עומדת מערכת של שיקולים כלכליים, רגולטוריים ומדיניים, שמתחברת לצורך של שני הצדדים לייצב את משק האנרגיה שלהם ולבסס תשתיות ארוכות טווח.

על פי המתווה, לוויתן ייצא למצרים 130 BCM גז טבעי בהיקף של כ-35 מיליארד דולר, באמצעות חברת Blue Ocean Energy המצרית. מבחינת השותפות - ניו-מד ניו-מד אנרג יהש 4.68%   , שברון ורציו רציו פטרול יהש -2.23%   זה בעסקה שמאפשרת את ההשקעה בהרחבת יכולות ההפקה וההולכה של המאגר, כולל צינור חדש ומערכות שמיועדות להגדיל את קצב ההפקה. מנגד, משרד האנרגיה קיבל כמה התחייבויות שנועדו לשמר את ביטחון האנרגיה של ישראל: מחיר מוגדר לאספקה לשוק המקומי, וכן מנגנון שלפיו במקרה של תקלה במאגרים אחרים, לוויתן יפנה גז ישירות למשק הישראלי. זה גם מהלך שמחזיר חלק מהעקרונות שהיו במתווה הגז המקורי, ומייצר למדינה יכולת תכנון רחבה מול הביקוש הגובר.


לכתבות נוספות בנושא:

לוויתן בעסקת יצוא למצרים של 35 מיליארד דולר עד 2040; שותפויות הגז מזנקות

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל


למתווה החדש יש גם מימד פוליטי. נתניהו רוצה להשלים את ההסכם לפני פגישתו עם נשיא ארה"ב אליו הוזמן לסוף החודש, בין היתר לנוכח מעורבותה של שברון בעסקה והאינטרס האמריקאי בשימור היציבות האזורית. למרות שהעסקה נחתמה כבר באוגוסט, ההיתר הרשמי התעכב בשל דרישה לפרוס את היצוא מעבר לשנת 2040 - החוזה המקורי - כדי לשמור אופציה להגדלת אספקה לשוק המקומי במחירים נמוכים יותר. הדרישה הזו יצרה סחבת ארוכה, שבמהלכה גם גורמים אזוריים ניסו לנצל את ההזדמנות.