אלקטרה - כבר לא מניית מרכז טבלה
אלקטרה היא אחת המניות הפחות מסוקרות במחזותינו. ממש כמו קבוצת מרכז טבלה. לא רצה לאליפות מצד אחד אך מנגד לא מועמדת לירידה. אין הרבה על מה לכתוב. אין שערוריות ואין שום דבר מרגש. עוד מניה. כל זה היה נכון במשך מספר שנים כאשר אלקטרה התאפיינה בהרכב בינוני שדשדש לו בין מחיר של 240 שקלים למניה לבין 360 שקלים למניה. זה היה המצב מאז שנת 2000 כאשר לאורך פרק זמן זה נותרו המחזורים נמוכים למדי והמניה נזנחה מאחור.
אחד התקדימים הידועים והיעילים יותר הוא הדשדוש. מניה המדשדשת פרק זמן של לפחות שנה נחשבת בעיני למניה הנכונה שכן היא עונה על מלוא הפרמטרים הטכניים ומספקת את מלוא פריטי המידע להם זקוק המשקיע כדי לקבל החלטה רציונאלית. הרגש, נותר במקומו הטבעי בכל הקשור להשקעה במניות.
המניה מספקת את כל פריטי המידע להם זקוק המשקיע כדי לקבל החלטה. המניה קלה ופשוטה לניתוח ומתנהגת מובהק. אפשר להקיש לגבי פוטנציאל הרווח, העיתוי ברור והיכולת לשלוט בהפסדים מובנית בהתנהגות המניה.
לפני כשבועיים פרצה המניה מעלה תוך שהיא מקיימת את מלוא הדרישות הטכניות לפריצה אמיתית ומובהקת. מחזור המסחר היה גדול, ושנית, המומנטום שאפיין את הפריצה היה בשיאו. שני מרכיבים אלו אמורים לספק חותמת רשמית לגבי איכות הפריצה ולמעשה להורות על יציאתה לדרך של מגמת עלייה.
במסגרת מגמת עלייה זו אמורה אלקטרה להשיג יעד מחירים מינימאלי של 480 שקלים למניה. זהו פוטנציאל הרווח המינימאלי אותו היא מגלמת למשקיע.
כעת יש לשים לב לשני מרכיבים מרכזיים. ראשית מחזורי המסחר שאמורים להתכווץ בכל נסיגה כעדות לכך שההיצע העומד למכירה הולך ואוזל ושנית, רצוי שכל נסיגה שהיא תבלום את המניה לא יאוחר מרמת 340 שקלים למניה.
לחצו להציע מניה נוספת לקראת ה-StockDay הבא
הערה : כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.
אין בסקירה זו משום המלצה לקנות או למכור את השוק או מניות ספציפיות. סקירה זו מוגשת כאינפורמציה טכנית נוספת. העושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- פרישה לפנסיה בישראל: מהם הסימנים שמעידים שהגיע הזמן?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services -1.36% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
