אלקטרה - כבר לא מניית מרכז טבלה

"לפני כשבועיים פרצה המניה מעלה תוך שהיא מקיימת את מלוא הדרישות הטכניות לפריצה אמיתית ומובהקת", מסביר המנתח הטכני אייל גורביץ
אייל גורביץ |

אלקטרה היא אחת המניות הפחות מסוקרות במחזותינו. ממש כמו קבוצת מרכז טבלה. לא רצה לאליפות מצד אחד אך מנגד לא מועמדת לירידה. אין הרבה על מה לכתוב. אין שערוריות ואין שום דבר מרגש. עוד מניה. כל זה היה נכון במשך מספר שנים כאשר אלקטרה התאפיינה בהרכב בינוני שדשדש לו בין מחיר של 240 שקלים למניה לבין 360 שקלים למניה. זה היה המצב מאז שנת 2000 כאשר לאורך פרק זמן זה נותרו המחזורים נמוכים למדי והמניה נזנחה מאחור.

אחד התקדימים הידועים והיעילים יותר הוא הדשדוש. מניה המדשדשת פרק זמן של לפחות שנה נחשבת בעיני למניה הנכונה שכן היא עונה על מלוא הפרמטרים הטכניים ומספקת את מלוא פריטי המידע להם זקוק המשקיע כדי לקבל החלטה רציונאלית. הרגש, נותר במקומו הטבעי בכל הקשור להשקעה במניות.

המניה מספקת את כל פריטי המידע להם זקוק המשקיע כדי לקבל החלטה. המניה קלה ופשוטה לניתוח ומתנהגת מובהק. אפשר להקיש לגבי פוטנציאל הרווח, העיתוי ברור והיכולת לשלוט בהפסדים מובנית בהתנהגות המניה.

לפני כשבועיים פרצה המניה מעלה תוך שהיא מקיימת את מלוא הדרישות הטכניות לפריצה אמיתית ומובהקת. מחזור המסחר היה גדול, ושנית, המומנטום שאפיין את הפריצה היה בשיאו. שני מרכיבים אלו אמורים לספק חותמת רשמית לגבי איכות הפריצה ולמעשה להורות על יציאתה לדרך של מגמת עלייה.

במסגרת מגמת עלייה זו אמורה אלקטרה להשיג יעד מחירים מינימאלי של 480 שקלים למניה. זהו פוטנציאל הרווח המינימאלי אותו היא מגלמת למשקיע.

כעת יש לשים לב לשני מרכיבים מרכזיים. ראשית מחזורי המסחר שאמורים להתכווץ בכל נסיגה כעדות לכך שההיצע העומד למכירה הולך ואוזל ושנית, רצוי שכל נסיגה שהיא תבלום את המניה לא יאוחר מרמת 340 שקלים למניה.

לחצו להציע מניה נוספת לקראת ה-StockDay הבא

הערה : כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.

אין בסקירה זו משום המלצה לקנות או למכור את השוק או מניות ספציפיות. סקירה זו מוגשת כאינפורמציה טכנית נוספת. העושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל

תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר 

רן קידר |

אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.

במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.


השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות. 


עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.


בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.

מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תקציב הביטחון

משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה. 

המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".

הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.