הדולר ממשיך במסעו דרומה: יורד ב-0.18% ל-4.7172 ש'

האירו ממשיך להתנדנד, מתחזק ב-0.08% ונסחר סביב שער של 5.5283 שקל. בעולם: הדולר ממשיך להיסחר בטווחים צרים אל מול המטבעות העיקריים
ליאור גוטליב |

המסחר בדולר נפתח הבוקר בהמשך ליומיים האחרונים - ירידות שערים. בשעה זו יורד הדולר ב-0.18% ונסחר סביב שער של 4.7172 שקל, זאת לאחר שאתמול נקבע שערו היציג על רמת 4.726 שקל -ירידה של 0.19%.

האירו ממשיך להתנדנד, הבוקר פתח המטבע האירופאי בעליה של0.08% ונסחר סביב שער של 5.5283 שקל. אתמול, חתם האירו בירידה של 0.2% ושערו היציג נקבע על רמת 5.5235 שקל.

בעולם

אביעד קוטלר מפינוטק מוסר, כי בזירה הדולרית נראה הדולר כנחלש מעט לאחר רצף פרסומים מאכזב אתמול, אשר הסתיים בירידה משמעותית בסקר העסקים בפילדלפיה (ירידה לרמה של 11.5). בסוף השבוע הנוכחי לא צפויים פרסומים מהותיים בארה"ב, אולם מרבית הסוחרים טוענים כי אי הוודאות שאופפת את הדולר בארבעת ימי המסחר האחרונים נובעת ברובה מדבריו של בן ברננקה, נגיד ה-FED החדש, אשר למרות שמרנותו, נשמע כטוען לרפורמות בבנק המרכזי האמריקאי.

כפי שניתן לראות, ממשיך הדולר להסחר בטווחים צרים אל מול מרבית המטבעות במסחר, כאשר רק הלילה חזר מעט להיחלש אל מחוץ לטווח המסחר בו שהה בארבעת הימים האחרונים.

המטבע האירופאי חוזר להראות התחזקות קלה במסחר, בעיקר לאור שמועות מחודשות כי תתכן העלאת ריבית באירופה לקראת תחילת 2006. אולם, כפי שניתן לראות, לא מראה האירו סימנים משמעותיים של התחזקות, שכן מרבית הסוחרים בשוק למדו כבר שלא לקבל את הציפיות להעלאת ריבית בגוש כממשיות, שכן המלכוד בו מצויה אירופה מבחינת צמיחה ואינפלציה בהחלט אינו מאפשר מרווח תמרון מוניטרי רב. כעת נסחר האירו אל מול הדולר סביב 1.1712.

היין היפני

המסחר הבוקר מאופיין בלחצים אמריקאיים ואירופאיים חזקים ביותר להערכה מחדש של היואן הסיני. כפי שנראה בעבר, תקופות של לחצים אלו נוטות להביא להרחבה של רצועת הניוד הסינית לאחר כמספר חודשים, למרות מחאותיהם של בכירי הבנק המרכזי בסין. במהלך הניוד הקודם נראתה השפעה רחבה על שער היין היפני במסחר, שכן ליפן וסין קשרים ענפים במסחר ולאור העובדה שהיפני נסחר בשוק החופשי נראו תנודות חדות בשערו כתוצאה מהידיעה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.


אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר


בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.