הדולר ממשיך במסעו דרומה: יורד ב-0.18% ל-4.7172 ש'
המסחר בדולר נפתח הבוקר בהמשך ליומיים האחרונים - ירידות שערים. בשעה זו יורד הדולר ב-0.18% ונסחר סביב שער של 4.7172 שקל, זאת לאחר שאתמול נקבע שערו היציג על רמת 4.726 שקל -ירידה של 0.19%.
האירו ממשיך להתנדנד, הבוקר פתח המטבע האירופאי בעליה של0.08% ונסחר סביב שער של 5.5283 שקל. אתמול, חתם האירו בירידה של 0.2% ושערו היציג נקבע על רמת 5.5235 שקל.
בעולם
אביעד קוטלר מפינוטק מוסר, כי בזירה הדולרית נראה הדולר כנחלש מעט לאחר רצף פרסומים מאכזב אתמול, אשר הסתיים בירידה משמעותית בסקר העסקים בפילדלפיה (ירידה לרמה של 11.5). בסוף השבוע הנוכחי לא צפויים פרסומים מהותיים בארה"ב, אולם מרבית הסוחרים טוענים כי אי הוודאות שאופפת את הדולר בארבעת ימי המסחר האחרונים נובעת ברובה מדבריו של בן ברננקה, נגיד ה-FED החדש, אשר למרות שמרנותו, נשמע כטוען לרפורמות בבנק המרכזי האמריקאי.
כפי שניתן לראות, ממשיך הדולר להסחר בטווחים צרים אל מול מרבית המטבעות במסחר, כאשר רק הלילה חזר מעט להיחלש אל מחוץ לטווח המסחר בו שהה בארבעת הימים האחרונים.
המטבע האירופאי חוזר להראות התחזקות קלה במסחר, בעיקר לאור שמועות מחודשות כי תתכן העלאת ריבית באירופה לקראת תחילת 2006. אולם, כפי שניתן לראות, לא מראה האירו סימנים משמעותיים של התחזקות, שכן מרבית הסוחרים בשוק למדו כבר שלא לקבל את הציפיות להעלאת ריבית בגוש כממשיות, שכן המלכוד בו מצויה אירופה מבחינת צמיחה ואינפלציה בהחלט אינו מאפשר מרווח תמרון מוניטרי רב. כעת נסחר האירו אל מול הדולר סביב 1.1712.
היין היפני
המסחר הבוקר מאופיין בלחצים אמריקאיים ואירופאיים חזקים ביותר להערכה מחדש של היואן הסיני. כפי שנראה בעבר, תקופות של לחצים אלו נוטות להביא להרחבה של רצועת הניוד הסינית לאחר כמספר חודשים, למרות מחאותיהם של בכירי הבנק המרכזי בסין. במהלך הניוד הקודם נראתה השפעה רחבה על שער היין היפני במסחר, שכן ליפן וסין קשרים ענפים במסחר ולאור העובדה שהיפני נסחר בשוק החופשי נראו תנודות חדות בשערו כתוצאה מהידיעה.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
