הדולר ממשיך במסעו דרומה: יורד ב-0.18% ל-4.7172 ש'

האירו ממשיך להתנדנד, מתחזק ב-0.08% ונסחר סביב שער של 5.5283 שקל. בעולם: הדולר ממשיך להיסחר בטווחים צרים אל מול המטבעות העיקריים
ליאור גוטליב |

המסחר בדולר נפתח הבוקר בהמשך ליומיים האחרונים - ירידות שערים. בשעה זו יורד הדולר ב-0.18% ונסחר סביב שער של 4.7172 שקל, זאת לאחר שאתמול נקבע שערו היציג על רמת 4.726 שקל -ירידה של 0.19%.

האירו ממשיך להתנדנד, הבוקר פתח המטבע האירופאי בעליה של0.08% ונסחר סביב שער של 5.5283 שקל. אתמול, חתם האירו בירידה של 0.2% ושערו היציג נקבע על רמת 5.5235 שקל.

בעולם

אביעד קוטלר מפינוטק מוסר, כי בזירה הדולרית נראה הדולר כנחלש מעט לאחר רצף פרסומים מאכזב אתמול, אשר הסתיים בירידה משמעותית בסקר העסקים בפילדלפיה (ירידה לרמה של 11.5). בסוף השבוע הנוכחי לא צפויים פרסומים מהותיים בארה"ב, אולם מרבית הסוחרים טוענים כי אי הוודאות שאופפת את הדולר בארבעת ימי המסחר האחרונים נובעת ברובה מדבריו של בן ברננקה, נגיד ה-FED החדש, אשר למרות שמרנותו, נשמע כטוען לרפורמות בבנק המרכזי האמריקאי.

כפי שניתן לראות, ממשיך הדולר להסחר בטווחים צרים אל מול מרבית המטבעות במסחר, כאשר רק הלילה חזר מעט להיחלש אל מחוץ לטווח המסחר בו שהה בארבעת הימים האחרונים.

המטבע האירופאי חוזר להראות התחזקות קלה במסחר, בעיקר לאור שמועות מחודשות כי תתכן העלאת ריבית באירופה לקראת תחילת 2006. אולם, כפי שניתן לראות, לא מראה האירו סימנים משמעותיים של התחזקות, שכן מרבית הסוחרים בשוק למדו כבר שלא לקבל את הציפיות להעלאת ריבית בגוש כממשיות, שכן המלכוד בו מצויה אירופה מבחינת צמיחה ואינפלציה בהחלט אינו מאפשר מרווח תמרון מוניטרי רב. כעת נסחר האירו אל מול הדולר סביב 1.1712.

היין היפני

המסחר הבוקר מאופיין בלחצים אמריקאיים ואירופאיים חזקים ביותר להערכה מחדש של היואן הסיני. כפי שנראה בעבר, תקופות של לחצים אלו נוטות להביא להרחבה של רצועת הניוד הסינית לאחר כמספר חודשים, למרות מחאותיהם של בכירי הבנק המרכזי בסין. במהלך הניוד הקודם נראתה השפעה רחבה על שער היין היפני במסחר, שכן ליפן וסין קשרים ענפים במסחר ולאור העובדה שהיפני נסחר בשוק החופשי נראו תנודות חדות בשערו כתוצאה מהידיעה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services -1.81%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.