הספרניות בלחץ: גוגל פותחת ספריה וירטואלית ברשת
בעלת מנוע החיפוש הפופלארי ברשת, גוגל (שסימולה: GOOG), הודיעה היום על פתיחת שרות הספריה הוירטואלית שלה, התקרא Google Print. הספרים אשר נסרקו בשלב זה למאגר הינם מסוגים שונים, החל מספרי היסטוריה בנוגע למלחמת האזרחות בארה"ב וכלה במסמכים ממשלתיים. הסיבה לסריקה של ספרים אלו בלבד בשלב הראשוני הינה שהם אינם מוגנים בחוקי זכויות יוצרים, זאת כשחלקם חופשיים לשכפול וחלקם עקב יושנם - על שכן על פי החוק בארה"ב כל הספרים אשר פורסמו טרם שנת 1923 הינם חופשיים לציבור.
מדובר עם כן במאגר אשר אינו מרתק במיוחד בשלב זה, אך העתיד נראה מבטיח. גוגל עובדת במרץ עם האוניברסיטאות המובילות בארה"ב, כגון סטנפורד והרוורד, במטרה להעביר את כל ספריותיהם לעולם הדיגיטלי.
ההודעה על תחילת הפרוייקט הגדול לסריקת כל ספרי התבל והעברתם לפורמט דיגיטלי באה כבר מזמן, אך העיכובים נמשכו זמן רב, שכן החברה נתקלה במכשול גדול בדרכה, לאחר שמפיצים בארה"ב בשילוב עם איגוד הכותבים יצאו בתביעות כנגדה וטענו כי הינה מפירה זכויות יוצרים.
גוגל טענה כי יש לה זכות חוקית לסריקת הספרים, תחת הסעיף של "שימוש ראוי" בחוק הגנת הזכויות, אך בסופו של דבר ניצחו המפיצים וגוגל תציג רק "הצצות" אל תוך ספרים בעלי זכויות יוצרים.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
