הבורסה בת"א: הדשדוש נמשך והמדדים מאבדים גובה

מדד ת"א 25 יורד ב-0.56%, מדד ת"א 100 יורד ב-0.36%, המשקיעים מעכלים את הודעת הפד מאמש, מניות אסם יורדות ב- 1.7%, מניות פרטנר מאבדות 1%, אורמת עולה ב-1.5% לאחר ההמלצה האופטימית מזעירא
ליאור גוטליב |

נמשכות הירידות בבורסה לני"ע בתל אביב בצהרי יום המסחר. המדדים המובילים נחלשים מאז פתיחת המסחר כאשר ניכר שהשוק עובר סוג של עצירה או האטה ביומיים האחרונים. המשקיעים מעכלים את הודעת הפד, אלן גרינשפן מאמש על העלאת הריבית בארה"ב ב-0.25% ל-3.75%. כאמור, זאת הפעם הראשונה בהיסטוריה שריבית ארה"ב גבוהה מהריבית השקלית.

זה התחיל לפני יומיים כאשר בנק סיטיגרופ פרסם הורדת המלצה לשוק המניות שהעבירה את הבורסה בתל אביב לירידות. אתמול פתחה הבורסה בירידות שהפכו לעליות עם פרסום המלצה חיובית יותר מבנק מורגן סטנלי. היום נמשכת המגמה השלישית כאשר בשוק נוטים אולי ליחס לדו"ח הקודם חשיבות נוספת.

מדד ת"א 25 יורד ב-0.56% ל-730.24 נקודות, מדד ת"א 100 יורד ב-0.36% ל-737.69 נקודות, מדד התל טק 15 נחלש ב-0.15% ל-395.5 נקודות. המחזורים ערים למדי כבר בשעה זאת ומסתכמים בכ-513 מיליון שקל, רוב מניות מדד המעו"ף (21) נסחרות בירידות ובמימושים.

בקרב מניות מדד המעו"ף בולטות בצהרי היום, מניות אסם בירידה של 1.7%, מניות פרטנר מאבדות 1%, מניות פריגו יורדות ב-1.5%, ומניות כיל יורדות ב-1%.

מניות הבנקים הגדולים והביטוח הגדולות נסחרות במגמה מעורבת עם נטיה לירידות שערים. מניות הפועלים עולות ב-0.4% תוך מחזור הגבוה באחד העם של 93 מליון שקל, מניות לאומי יורדות ב-0.2%, מניות מגדל ביטוח עולות ב-0.55%, ומניות פניקס עולות ב-2.14%.

עוד בקרב הבנקים, מניות דיסקונט יורדות ב-0.66% תוך מחזור של 9.5 מליון שקל. כשברקע, ועד עובדי הבנק הודיע היום, כי פנה ליו"ר חטיבת עובדי הבנקים, ציון שמע, בבקשה להכריז על סכסוך עבודה בבנק, זאת לאחר שהמו"מ בין הועד להנהלה בדבר הסכמי השכר לשנים 2004-2005 ובדבר הבונוס, הגיע למבוי סתום.

מניות XTLbio עולות ב-0.4% תוך מחזור של 1.2 מליון שקל. כשברקע, החברה דיווחה היום על השלמת עסקת הרישוי ורכישת הנכסים שחתמה בחודש אוגוסט השנה עם חברת VivoQuest האמריקנית. העסקה מעניקה ל?XTLbio זכויות בלעדיות לקניין הרוחני ולטכנולוגיה של VivoQuest הכוללים מספר רב של מולקולות מבטיחות כנגד וירוס הצהבת מסוג C וספריית מולקולות ייחודית.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
צהל עזה חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל

החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית

אדיר בן עמי |

ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.

החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.

רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.


התנגדות חריפה להצעת החוק 

ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.

בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.


צהל עזה חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל

החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית

אדיר בן עמי |

ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.

החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.

רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.


התנגדות חריפה להצעת החוק 

ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.

בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.