לקראת הנאסד"ק: הרווח של איתוראן זינק ב-22% ל-14 מ'
חברת איתור כלי הרכב איתוראן מדווחת על הכנסות בהיקף של 95.8 מיליון שקל מול 85.9 מיליון שקל ברבעון המקביל. החברה רשמה דו"ח מוצלח במיוחד, אך עם זאת הרווח התפעולי של החברה בניהולה של משפחת שרצקי ירד ל-18.79 מיליון שקל, מול 19.7 מיליון שקל בתקופה המקבילה.
בשורה התחתונה הצליחה החברה להזניק את הרווח ב-22% להיקף של 14 מיליון שקל. מספר הלקוחות של החברה המשיך לצמוח ברבעון שחלף, ואף בקצב גדול יותר מברבעון שקדם לו. ההכנסות מדמי מנוי גדלו ב-4.9 מיליון שקל, וההנהלה צופה המשך במגמת השיפור שנרשמה בדוחות. נזכיר כי החברה נמצאת בשלבי הכנה מתקדמים לקראת הנפקה של מניותיה בבורסת הנאסד"ק.
אייל שרצקי, מנכ"ל משותף באיתוראן מסר: "אנו שבעי רצון מתוצאות הרבעון השני אותן אנו מציגים. במיוחד על רקע שני האירועים החריגים שהתרחשו (חגיגות העשור לחברה שקיימנו ללקוחותינו ועובדינו אשר הגדילו את ההוצאות והפסקת ההתקשרות עם פרטנר".
נתון חיובי נוסף מגיעה מההנהלה שהעריכה כי התוצאות ברבעון השלישי ישתפרו משמעותית עוד יותר ביחס לרבעון הנוכחי. בשוק ההון ממהרים להוון את ההערכות והצפי החיובי והמשקיעים שולחים את המניה לעליה של 1.6% במחזור ער של 4.6 מיליון שקל. מחזור זה הינו כמעט כפול מהמחזור היומי הממוצע של המניה בחודש שחלף, דבר שעשוי לשמש כאינדיקטור חיובי נוסף לגבי ההתעניינות של המשקיעים בחברה.
המנכ"ל אייל שרצקי הוסיף "השיפורים במרבית הפרמטרים, אשר ניטרלו לחלוטין את השפעת הארועים החד-פעמיים, יש בהם ללמד על איתנות החברה, על פוטנציאל הצמיחה הגלום בה ויש בהם להוות בסיס לציפיותנו לשיפור ולרווחיות בתקופה הקרובה".
תזרים המזומנים מפעילות שוטפת הסתכם ברבעון בכ- 25.2 מיליון ש"ח בהשוואה לכ- 15.3 מיליון ש"ח ברבעון המקביל אשתקד, גידול של כ- 64.7%. בניטרול השפעת אירוע פרטנר, חל גידול של כ- 77.5%.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
