לקראת הנאסד"ק: הרווח של איתוראן זינק ב-22% ל-14 מ'
חברת איתור כלי הרכב איתוראן מדווחת על הכנסות בהיקף של 95.8 מיליון שקל מול 85.9 מיליון שקל ברבעון המקביל. החברה רשמה דו"ח מוצלח במיוחד, אך עם זאת הרווח התפעולי של החברה בניהולה של משפחת שרצקי ירד ל-18.79 מיליון שקל, מול 19.7 מיליון שקל בתקופה המקבילה.
בשורה התחתונה הצליחה החברה להזניק את הרווח ב-22% להיקף של 14 מיליון שקל. מספר הלקוחות של החברה המשיך לצמוח ברבעון שחלף, ואף בקצב גדול יותר מברבעון שקדם לו. ההכנסות מדמי מנוי גדלו ב-4.9 מיליון שקל, וההנהלה צופה המשך במגמת השיפור שנרשמה בדוחות. נזכיר כי החברה נמצאת בשלבי הכנה מתקדמים לקראת הנפקה של מניותיה בבורסת הנאסד"ק.
אייל שרצקי, מנכ"ל משותף באיתוראן מסר: "אנו שבעי רצון מתוצאות הרבעון השני אותן אנו מציגים. במיוחד על רקע שני האירועים החריגים שהתרחשו (חגיגות העשור לחברה שקיימנו ללקוחותינו ועובדינו אשר הגדילו את ההוצאות והפסקת ההתקשרות עם פרטנר".
נתון חיובי נוסף מגיעה מההנהלה שהעריכה כי התוצאות ברבעון השלישי ישתפרו משמעותית עוד יותר ביחס לרבעון הנוכחי. בשוק ההון ממהרים להוון את ההערכות והצפי החיובי והמשקיעים שולחים את המניה לעליה של 1.6% במחזור ער של 4.6 מיליון שקל. מחזור זה הינו כמעט כפול מהמחזור היומי הממוצע של המניה בחודש שחלף, דבר שעשוי לשמש כאינדיקטור חיובי נוסף לגבי ההתעניינות של המשקיעים בחברה.
המנכ"ל אייל שרצקי הוסיף "השיפורים במרבית הפרמטרים, אשר ניטרלו לחלוטין את השפעת הארועים החד-פעמיים, יש בהם ללמד על איתנות החברה, על פוטנציאל הצמיחה הגלום בה ויש בהם להוות בסיס לציפיותנו לשיפור ולרווחיות בתקופה הקרובה".
תזרים המזומנים מפעילות שוטפת הסתכם ברבעון בכ- 25.2 מיליון ש"ח בהשוואה לכ- 15.3 מיליון ש"ח ברבעון המקביל אשתקד, גידול של כ- 64.7%. בניטרול השפעת אירוע פרטנר, חל גידול של כ- 77.5%.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
