סגירה מעורבת בת"א: המעו"ף רחוק ב-0.7% משיאו
לאחר פתיחה שלילית שאפיינה את שעות המסחר הראשונות, התהפכה המגמה ומדדי ת"א 25 ו-100 עברו לעליות שערים. כל זאת למרות אירועי הטרור שהתרחשו בסוף השבוע. מחזורי המסחר היו נמוכים מהממוצע והסתכמו ב-546 מיליון שקל, מתוכם 348 מיליון שקל נזקפו לזכות מדד המעו"ף.
במישור המאקרו כלכלי, נכונה לנו מחר החלטת הריבית של בנק ישראל לחודש אוגוסט. על פי הערכת מרבית כלכלני השוק הריבית צפויה להשאר גם בחודש זה ללא כל שינוי בגובה 3.5%. אך נשמעות הערכות המדברות על העלאת ריבית בגובה של 0.25% על מנת שישמר פער בין הריביות שקל-דולר, במידה והריבית הדולרית תעלה (ביום ה' הבא)
מדד ת"א 25 עלה ב-0.71% לרמת 685.02 נקודות, מדד ת"א 100 הוסיף 0.4% לרמת 695.07 נקודות, ומדד הטכנולוגיה, תל טק 15 ירד ב-1.08% לרמת 398.54 נקודות.
מניית טבע חתמה את יום המסחר בעליה של 0.93% תוך מחזור של 24 מיליון שקל. היום הותירו בבית ההשקעות אי.בי.איי שימרו את המלצת ה"קניה" ומחיר יעד של 40 דולר למניית החברה. בבית ההשקעות סבורים, כי השוק נותן משקל יתר לסיכונים ומשקל חסר להזדמנויות בכל הנוגע לטבע.
טאואר זינקה ב-5.17%, תוך מחזור של כ-2.5 מיליון שקל. ברקע, הסכם מימון עם הבנקים. יצרנית המעגלים המשולבים תקבל מהבנקים מימון של עד ל-30 מיליון דולר ובנוסף, תגייס סכום זהה. נכון להיום, חלק מבעלי המניות העיקריים הסכימו להשקיע במסגרת זו 23.5 מיליון דולר.
מניות הבנקים נסחרו על רקע הערכות, כי יידרשו לבצע הפרשה של כ-400 מיליון שקל בדו"חות הרבעון השני בעקבות קריסת רשת קלאבמרקט. הרשת חייבת לבנקים כ-500 מיליון שקל, מזה 225 מיליון לבנק לאומי ו-185 מיליון לבנק הפועלים. דבר אשר לא מנע ממניות שני הבנקים הגדולים לרשום עליות שערים.
מניית הפועלים עלתה ב-1.94%, מניית לאומי התרוממה ב-0.8%, מניית דיסקונט ירדה ב-0.05%, מניית המזרחי השילה 0.63%, ומניית הבינלאומי קפצה ב-2.51%.
מניית איתוראן ירדה ב-0.54%, למרות שהודיעה כי באמצעות חברת בת - טלמטיקס, חתמה על הסכם עם חברת "ויז'ן פלנט" מדרום קוריאה להקמת מערכת איתור של "איתוראן" בדרום קוריאה. היקף ההסכם כ-20 מיליון דולר לא כולל מכירת ציוד קצה, כאשר החברה הקוריאנית העבירה כבר בימים אלו לטלמטיקס מקדמה בשווי של כ-2.15 מיליון דולר.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
