סגירה מעורבת בת"א: המעו"ף רחוק ב-0.7% משיאו

ת"א 25 עלה ב-0.71%, ת"א 100 הוסיף 0.4%, והתל טק 15 ירד ב-1.08%. טבע עלתה ב-0.93% הפועלים ולאומי הוסיפו 1.94% ו-0.8% בהתאמה, אספ קפצה ב-3.77%, ומכתשים אגן עלתה ב-0.91%
דרור איטח |

לאחר פתיחה שלילית שאפיינה את שעות המסחר הראשונות, התהפכה המגמה ומדדי ת"א 25 ו-100 עברו לעליות שערים. כל זאת למרות אירועי הטרור שהתרחשו בסוף השבוע. מחזורי המסחר היו נמוכים מהממוצע והסתכמו ב-546 מיליון שקל, מתוכם 348 מיליון שקל נזקפו לזכות מדד המעו"ף.

במישור המאקרו כלכלי, נכונה לנו מחר החלטת הריבית של בנק ישראל לחודש אוגוסט. על פי הערכת מרבית כלכלני השוק הריבית צפויה להשאר גם בחודש זה ללא כל שינוי בגובה 3.5%. אך נשמעות הערכות המדברות על העלאת ריבית בגובה של 0.25% על מנת שישמר פער בין הריביות שקל-דולר, במידה והריבית הדולרית תעלה (ביום ה' הבא)

מדד ת"א 25 עלה ב-0.71% לרמת 685.02 נקודות, מדד ת"א 100 הוסיף 0.4% לרמת 695.07 נקודות, ומדד הטכנולוגיה, תל טק 15 ירד ב-1.08% לרמת 398.54 נקודות.

מניית טבע חתמה את יום המסחר בעליה של 0.93% תוך מחזור של 24 מיליון שקל. היום הותירו בבית ההשקעות אי.בי.איי שימרו את המלצת ה"קניה" ומחיר יעד של 40 דולר למניית החברה. בבית ההשקעות סבורים, כי השוק נותן משקל יתר לסיכונים ומשקל חסר להזדמנויות בכל הנוגע לטבע.

טאואר זינקה ב-5.17%, תוך מחזור של כ-2.5 מיליון שקל. ברקע, הסכם מימון עם הבנקים. יצרנית המעגלים המשולבים תקבל מהבנקים מימון של עד ל-30 מיליון דולר ובנוסף, תגייס סכום זהה. נכון להיום, חלק מבעלי המניות העיקריים הסכימו להשקיע במסגרת זו 23.5 מיליון דולר.

מניות הבנקים נסחרו על רקע הערכות, כי יידרשו לבצע הפרשה של כ-400 מיליון שקל בדו"חות הרבעון השני בעקבות קריסת רשת קלאבמרקט. הרשת חייבת לבנקים כ-500 מיליון שקל, מזה 225 מיליון לבנק לאומי ו-185 מיליון לבנק הפועלים. דבר אשר לא מנע ממניות שני הבנקים הגדולים לרשום עליות שערים.

מניית הפועלים עלתה ב-1.94%, מניית לאומי התרוממה ב-0.8%, מניית דיסקונט ירדה ב-0.05%, מניית המזרחי השילה 0.63%, ומניית הבינלאומי קפצה ב-2.51%.

מניית איתוראן ירדה ב-0.54%, למרות שהודיעה כי באמצעות חברת בת - טלמטיקס, חתמה על הסכם עם חברת "ויז'ן פלנט" מדרום קוריאה להקמת מערכת איתור של "איתוראן" בדרום קוריאה. היקף ההסכם כ-20 מיליון דולר לא כולל מכירת ציוד קצה, כאשר החברה הקוריאנית העבירה כבר בימים אלו לטלמטיקס מקדמה בשווי של כ-2.15 מיליון דולר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.