סגירה מעורבת בת"א: המעו"ף רחוק ב-0.7% משיאו

ת"א 25 עלה ב-0.71%, ת"א 100 הוסיף 0.4%, והתל טק 15 ירד ב-1.08%. טבע עלתה ב-0.93% הפועלים ולאומי הוסיפו 1.94% ו-0.8% בהתאמה, אספ קפצה ב-3.77%, ומכתשים אגן עלתה ב-0.91%
דרור איטח |

לאחר פתיחה שלילית שאפיינה את שעות המסחר הראשונות, התהפכה המגמה ומדדי ת"א 25 ו-100 עברו לעליות שערים. כל זאת למרות אירועי הטרור שהתרחשו בסוף השבוע. מחזורי המסחר היו נמוכים מהממוצע והסתכמו ב-546 מיליון שקל, מתוכם 348 מיליון שקל נזקפו לזכות מדד המעו"ף.

במישור המאקרו כלכלי, נכונה לנו מחר החלטת הריבית של בנק ישראל לחודש אוגוסט. על פי הערכת מרבית כלכלני השוק הריבית צפויה להשאר גם בחודש זה ללא כל שינוי בגובה 3.5%. אך נשמעות הערכות המדברות על העלאת ריבית בגובה של 0.25% על מנת שישמר פער בין הריביות שקל-דולר, במידה והריבית הדולרית תעלה (ביום ה' הבא)

מדד ת"א 25 עלה ב-0.71% לרמת 685.02 נקודות, מדד ת"א 100 הוסיף 0.4% לרמת 695.07 נקודות, ומדד הטכנולוגיה, תל טק 15 ירד ב-1.08% לרמת 398.54 נקודות.

מניית טבע חתמה את יום המסחר בעליה של 0.93% תוך מחזור של 24 מיליון שקל. היום הותירו בבית ההשקעות אי.בי.איי שימרו את המלצת ה"קניה" ומחיר יעד של 40 דולר למניית החברה. בבית ההשקעות סבורים, כי השוק נותן משקל יתר לסיכונים ומשקל חסר להזדמנויות בכל הנוגע לטבע.

טאואר זינקה ב-5.17%, תוך מחזור של כ-2.5 מיליון שקל. ברקע, הסכם מימון עם הבנקים. יצרנית המעגלים המשולבים תקבל מהבנקים מימון של עד ל-30 מיליון דולר ובנוסף, תגייס סכום זהה. נכון להיום, חלק מבעלי המניות העיקריים הסכימו להשקיע במסגרת זו 23.5 מיליון דולר.

מניות הבנקים נסחרו על רקע הערכות, כי יידרשו לבצע הפרשה של כ-400 מיליון שקל בדו"חות הרבעון השני בעקבות קריסת רשת קלאבמרקט. הרשת חייבת לבנקים כ-500 מיליון שקל, מזה 225 מיליון לבנק לאומי ו-185 מיליון לבנק הפועלים. דבר אשר לא מנע ממניות שני הבנקים הגדולים לרשום עליות שערים.

מניית הפועלים עלתה ב-1.94%, מניית לאומי התרוממה ב-0.8%, מניית דיסקונט ירדה ב-0.05%, מניית המזרחי השילה 0.63%, ומניית הבינלאומי קפצה ב-2.51%.

מניית איתוראן ירדה ב-0.54%, למרות שהודיעה כי באמצעות חברת בת - טלמטיקס, חתמה על הסכם עם חברת "ויז'ן פלנט" מדרום קוריאה להקמת מערכת איתור של "איתוראן" בדרום קוריאה. היקף ההסכם כ-20 מיליון דולר לא כולל מכירת ציוד קצה, כאשר החברה הקוריאנית העבירה כבר בימים אלו לטלמטיקס מקדמה בשווי של כ-2.15 מיליון דולר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.

סמוטריץ ממשלהסמוטריץ ממשלה

הרחבת הפטור ממס על יבוא אישי תיכנס לתוקף עוד 21 יום

במסגרת המהלכים שמקדם שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' במאבק נגד יוקר המחיה, החליט השר להרחיב את הפטור ממע"מ על יבוא אישי; הרחבת הפטור ממס על יבוא אישי עד לסכום של 150 דולר תיכנס לתוקף עוד 21 יום 

רן קידר |

במסגרת המהלכים שמקדם שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' במאבק נגד יוקר המחיה, החליט השר להרחיב את הפטור ממע"מ על יבוא אישי. הפטור ממס על יבוא אישי לסכום של 150 דולר ייכנס לתוקף עוד 21 יום. "הצרכן הישראלי לא יכול להיות שבוי בידי טייקונים שמחזיקים במשק" אמר סמוטריץ'. 

שר האוצר מוביל שורה של צעדים להקלה בתחום יוקר המחייה ולתפיסתו פתיחת השוק תוציא מידי מונופולים וחברות ששולטות במשק את היכולת לגבות מהצרכן הישראלי מחירים גבוהים מרוב מדינות אירופה. כך למשל מחירי ההלבשה וההנעלה בישראל גבוהים ביחס לממוצע האירופאי. הפער במחירי המוצרים האלו מגיע לכ-28% מהממוצע ה-OECD. 

על פי ההערכות, ארבע חברות גדולות בתחום ההלבשה וההנעלה בישראל מחזיקות יחד בכ-40% מנתח השוק בסקטור זה ולמעשה קובעות רף מחירים גבוה ולא מוצדק לכל משקי הבית. על פי נתוני משרד האוצר כוח הקנייה של אזרחי ישראל נמוך מזה של רוב מדינות אירופה כאשר ישראל נמצאת במקום ה-22 מתוך 38 מדינות. הסיבה לכך היא רמת מחירים יקרה שמצמצמת את כוח הקנייה של האזרחים בישראל. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ': ״הצרכן הישראלי משלם יותר מחברו במדינות המערב. הסיבה המרכזית לכך נעוצה בעובדה כי סקטורים שלמים מוחזקים בידי מונופולים וטייקונים שמנצלים את המשק הסגור כדי לגבות מחיר יקר ולא מוצדק מהצרכן הישראלי. החלטתי להגביר את התחרות בתחום הזה ולהוזיל בכך את סל המחייה עבור משקי הבית בישראל". השר פירסם את הצו להערות הציבור לקראת כוונתו לחתום עליו. בעוד 21 יום יוכל השר לחתום וההוזלה תיכנס לתוקף. 

הצעד מוצג לציבור כעידוד תחרות, אך גורמי המקצוע באוצר מזהירים כי מדובר במהלך של כלכלת בחירות. וויתור על הכנסות ממסים בזמן שהמשק עדיין מתמודד עם עלויות המלחמה אינו צעד זהיר ובוודאי לא כזה שהדרג המקצועי תמך בו. בצמרת האוצר מדגישים כי שנים מדברים על ביטול פטורים, לא על הרחבתם, והמהלך הנוכחי הפוך לחלוטין לאג’נדה הרשמית של המשרד.