סגירה מעורבת בת"א: המעו"ף רחוק ב-0.7% משיאו
לאחר פתיחה שלילית שאפיינה את שעות המסחר הראשונות, התהפכה המגמה ומדדי ת"א 25 ו-100 עברו לעליות שערים. כל זאת למרות אירועי הטרור שהתרחשו בסוף השבוע. מחזורי המסחר היו נמוכים מהממוצע והסתכמו ב-546 מיליון שקל, מתוכם 348 מיליון שקל נזקפו לזכות מדד המעו"ף.
במישור המאקרו כלכלי, נכונה לנו מחר החלטת הריבית של בנק ישראל לחודש אוגוסט. על פי הערכת מרבית כלכלני השוק הריבית צפויה להשאר גם בחודש זה ללא כל שינוי בגובה 3.5%. אך נשמעות הערכות המדברות על העלאת ריבית בגובה של 0.25% על מנת שישמר פער בין הריביות שקל-דולר, במידה והריבית הדולרית תעלה (ביום ה' הבא)
מדד ת"א 25 עלה ב-0.71% לרמת 685.02 נקודות, מדד ת"א 100 הוסיף 0.4% לרמת 695.07 נקודות, ומדד הטכנולוגיה, תל טק 15 ירד ב-1.08% לרמת 398.54 נקודות.
מניית טבע חתמה את יום המסחר בעליה של 0.93% תוך מחזור של 24 מיליון שקל. היום הותירו בבית ההשקעות אי.בי.איי שימרו את המלצת ה"קניה" ומחיר יעד של 40 דולר למניית החברה. בבית ההשקעות סבורים, כי השוק נותן משקל יתר לסיכונים ומשקל חסר להזדמנויות בכל הנוגע לטבע.
טאואר זינקה ב-5.17%, תוך מחזור של כ-2.5 מיליון שקל. ברקע, הסכם מימון עם הבנקים. יצרנית המעגלים המשולבים תקבל מהבנקים מימון של עד ל-30 מיליון דולר ובנוסף, תגייס סכום זהה. נכון להיום, חלק מבעלי המניות העיקריים הסכימו להשקיע במסגרת זו 23.5 מיליון דולר.
מניות הבנקים נסחרו על רקע הערכות, כי יידרשו לבצע הפרשה של כ-400 מיליון שקל בדו"חות הרבעון השני בעקבות קריסת רשת קלאבמרקט. הרשת חייבת לבנקים כ-500 מיליון שקל, מזה 225 מיליון לבנק לאומי ו-185 מיליון לבנק הפועלים. דבר אשר לא מנע ממניות שני הבנקים הגדולים לרשום עליות שערים.
מניית הפועלים עלתה ב-1.94%, מניית לאומי התרוממה ב-0.8%, מניית דיסקונט ירדה ב-0.05%, מניית המזרחי השילה 0.63%, ומניית הבינלאומי קפצה ב-2.51%.
מניית איתוראן ירדה ב-0.54%, למרות שהודיעה כי באמצעות חברת בת - טלמטיקס, חתמה על הסכם עם חברת "ויז'ן פלנט" מדרום קוריאה להקמת מערכת איתור של "איתוראן" בדרום קוריאה. היקף ההסכם כ-20 מיליון דולר לא כולל מכירת ציוד קצה, כאשר החברה הקוריאנית העבירה כבר בימים אלו לטלמטיקס מקדמה בשווי של כ-2.15 מיליון דולר.
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services -1.37% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
