אור בקצה המנהרה? נחתם הסכם הזיכיון למנהרות הכרמל

רק 9 שנים חלפו להן והיום חתמו נתניהו ושטרית עם חברת כרמלטון על הסכם הזיכיון למימון, הקמה ותפעול של הפרויקט. העלות המוערכת: כמיליארד שקל
שרון שפורר |

שר האוצר, בנימין נתניהו, ושר התחבורה, מאיר שיטרית, חתמו היום (ראשון) עם חברת "כרמלטון" על הסכם הזיכיון למימון, הקמה ותפעול בשיטת ה-BOT של פרויקט "מנהרות הכרמל".

נתניהו אמר במעמד החתימה, כי "אחרי שנים ארוכות של סבך בירוקראטי רואים סוף סוף את האור בקצה המנהרה. שמנו לנו למטרה להתיר את כל החסמים ולסייע ככל האפשר ליזמים מהארץ ומחו"ל לקדם את השקעותיהם בפרויקטים בישראל, וכך אנו עושים. בשנתיים האחרונות אנחנו מקדמים פרויקטים בתחום התשתיות בהיקף כולל של כ-45 מיליארד שקל לרבות פרויקט פיתוח רכבת ישראל, הרכבות הקלות בת"א ובירושלים, בניית תשתית פרויקט הגז הטבעי, חתימת הזיכיון להקמת כביש 431, פרסום מכרז להקמת נתיב מהיר בכניסה לת"א, מתקני התפלה ועוד".

שטרית ציין, כי "יש שיתוף פעולה מלא בין משרד האוצר ובעיקר אגף החשכ"ל מול משרד התחבורה בקידום פרוייקטי תשתית נרחבים ובהם רבים בשיתוף המגזר הפרטי. פרוייקט תשתית דוגמת פרוייקט מנהרות הכרמל מהווה השקעה כלכלית שנותנת את התשואה הגבוהה ביותר, ופרוייקט בשיטת PFI או BOT מבטיח מהירות ביצוע לצד מחיר כדאי יותר". שטרית הוסיף ואמר, כי בזכות מדיניות זו של משרדי האוצר והתחבורה, שונתה האווירה העסקית במשק וחודשו יחסי האמון בין המגזר הציבורי למגזר הפרטי.

עלות ההקמה המוערכת הנה כמיליארד שקל (על חשבון הזכיין) בנוסף לזה ישלם הזכיין למדינה תמלוגים בגובה 266 מיליון שקל. על פי ההסכם, מעבר להכנסה מסוימת, ישלם הזכיין למדינה השתתפות ברווחים בגובה של בין 15% ל-70%, תלוי בגובה ההכנסה. העבודות על הכביש תחלנה באפריל 2006 והכביש צפוי להיפתח לתנועה בשנת 2010.

ההסכם שנחתם כולל שני יתרונות מרכזיים למדינה: הראשון - המדינה הצליחה במהלך המו"מ להפחית את גובה האגרה בכ-50% עבור נסיעה במנהרות, והשני - במידה והפרויקט יעמוד בתחזיות הביקוש ואף נמוך מכך, המדינה תזכה לחלק מרווחי היזם. בנוסף ליתרונות אלה, לפרויקט תועלת כלכלית למשק המוערכת במאות מיליוני שקל בשנה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.