אור בקצה המנהרה? נחתם הסכם הזיכיון למנהרות הכרמל
שר האוצר, בנימין נתניהו, ושר התחבורה, מאיר שיטרית, חתמו היום (ראשון) עם חברת "כרמלטון" על הסכם הזיכיון למימון, הקמה ותפעול בשיטת ה-BOT של פרויקט "מנהרות הכרמל".
נתניהו אמר במעמד החתימה, כי "אחרי שנים ארוכות של סבך בירוקראטי רואים סוף סוף את האור בקצה המנהרה. שמנו לנו למטרה להתיר את כל החסמים ולסייע ככל האפשר ליזמים מהארץ ומחו"ל לקדם את השקעותיהם בפרויקטים בישראל, וכך אנו עושים. בשנתיים האחרונות אנחנו מקדמים פרויקטים בתחום התשתיות בהיקף כולל של כ-45 מיליארד שקל לרבות פרויקט פיתוח רכבת ישראל, הרכבות הקלות בת"א ובירושלים, בניית תשתית פרויקט הגז הטבעי, חתימת הזיכיון להקמת כביש 431, פרסום מכרז להקמת נתיב מהיר בכניסה לת"א, מתקני התפלה ועוד".
שטרית ציין, כי "יש שיתוף פעולה מלא בין משרד האוצר ובעיקר אגף החשכ"ל מול משרד התחבורה בקידום פרוייקטי תשתית נרחבים ובהם רבים בשיתוף המגזר הפרטי. פרוייקט תשתית דוגמת פרוייקט מנהרות הכרמל מהווה השקעה כלכלית שנותנת את התשואה הגבוהה ביותר, ופרוייקט בשיטת PFI או BOT מבטיח מהירות ביצוע לצד מחיר כדאי יותר". שטרית הוסיף ואמר, כי בזכות מדיניות זו של משרדי האוצר והתחבורה, שונתה האווירה העסקית במשק וחודשו יחסי האמון בין המגזר הציבורי למגזר הפרטי.
עלות ההקמה המוערכת הנה כמיליארד שקל (על חשבון הזכיין) בנוסף לזה ישלם הזכיין למדינה תמלוגים בגובה 266 מיליון שקל. על פי ההסכם, מעבר להכנסה מסוימת, ישלם הזכיין למדינה השתתפות ברווחים בגובה של בין 15% ל-70%, תלוי בגובה ההכנסה. העבודות על הכביש תחלנה באפריל 2006 והכביש צפוי להיפתח לתנועה בשנת 2010.
ההסכם שנחתם כולל שני יתרונות מרכזיים למדינה: הראשון - המדינה הצליחה במהלך המו"מ להפחית את גובה האגרה בכ-50% עבור נסיעה במנהרות, והשני - במידה והפרויקט יעמוד בתחזיות הביקוש ואף נמוך מכך, המדינה תזכה לחלק מרווחי היזם. בנוסף ליתרונות אלה, לפרויקט תועלת כלכלית למשק המוערכת במאות מיליוני שקל בשנה.
בשנת 1996 פורסם על ידי מדינת ישראל מכרז לביצוע פרויקט "מנהרות הכרמל" בשיטת ה-BOT. במסגרת המכרז אמור היה הזכיין להקים ארבע מנהרות בהר הכרמל, לתחזקן, לתפעלן, לגבות אגרה ולאחר 35 שנים להעבירן לידי מדינת ישראל. בשנת 1997 זכתה במכרז קבוצת "כרמלטון" שכללה את אשטרום, דראגדוס הספרדית, נכסים ובניין ופיבי. בשנת 1999 הגיעה הקבוצה לסגירה פיננסית מול בנק דיסקונט והייתה אמורה להתחיל בהקמת הפרויקט, שלא החלה עד היום. בשל העיכוב בביצוע הפרויקט, החליטו חברות דראגדוס, נכסים ובנין ופיבי לסגת מביצוע הפרויקט ואת מקומן תפסה חברת שיכון ובינוי.
