אור בקצה המנהרה? נחתם הסכם הזיכיון למנהרות הכרמל

רק 9 שנים חלפו להן והיום חתמו נתניהו ושטרית עם חברת כרמלטון על הסכם הזיכיון למימון, הקמה ותפעול של הפרויקט. העלות המוערכת: כמיליארד שקל
שרון שפורר |

שר האוצר, בנימין נתניהו, ושר התחבורה, מאיר שיטרית, חתמו היום (ראשון) עם חברת "כרמלטון" על הסכם הזיכיון למימון, הקמה ותפעול בשיטת ה-BOT של פרויקט "מנהרות הכרמל".

נתניהו אמר במעמד החתימה, כי "אחרי שנים ארוכות של סבך בירוקראטי רואים סוף סוף את האור בקצה המנהרה. שמנו לנו למטרה להתיר את כל החסמים ולסייע ככל האפשר ליזמים מהארץ ומחו"ל לקדם את השקעותיהם בפרויקטים בישראל, וכך אנו עושים. בשנתיים האחרונות אנחנו מקדמים פרויקטים בתחום התשתיות בהיקף כולל של כ-45 מיליארד שקל לרבות פרויקט פיתוח רכבת ישראל, הרכבות הקלות בת"א ובירושלים, בניית תשתית פרויקט הגז הטבעי, חתימת הזיכיון להקמת כביש 431, פרסום מכרז להקמת נתיב מהיר בכניסה לת"א, מתקני התפלה ועוד".

שטרית ציין, כי "יש שיתוף פעולה מלא בין משרד האוצר ובעיקר אגף החשכ"ל מול משרד התחבורה בקידום פרוייקטי תשתית נרחבים ובהם רבים בשיתוף המגזר הפרטי. פרוייקט תשתית דוגמת פרוייקט מנהרות הכרמל מהווה השקעה כלכלית שנותנת את התשואה הגבוהה ביותר, ופרוייקט בשיטת PFI או BOT מבטיח מהירות ביצוע לצד מחיר כדאי יותר". שטרית הוסיף ואמר, כי בזכות מדיניות זו של משרדי האוצר והתחבורה, שונתה האווירה העסקית במשק וחודשו יחסי האמון בין המגזר הציבורי למגזר הפרטי.

עלות ההקמה המוערכת הנה כמיליארד שקל (על חשבון הזכיין) בנוסף לזה ישלם הזכיין למדינה תמלוגים בגובה 266 מיליון שקל. על פי ההסכם, מעבר להכנסה מסוימת, ישלם הזכיין למדינה השתתפות ברווחים בגובה של בין 15% ל-70%, תלוי בגובה ההכנסה. העבודות על הכביש תחלנה באפריל 2006 והכביש צפוי להיפתח לתנועה בשנת 2010.

ההסכם שנחתם כולל שני יתרונות מרכזיים למדינה: הראשון - המדינה הצליחה במהלך המו"מ להפחית את גובה האגרה בכ-50% עבור נסיעה במנהרות, והשני - במידה והפרויקט יעמוד בתחזיות הביקוש ואף נמוך מכך, המדינה תזכה לחלק מרווחי היזם. בנוסף ליתרונות אלה, לפרויקט תועלת כלכלית למשק המוערכת במאות מיליוני שקל בשנה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מותגי השנה - 2025מותגי השנה - 2025
המותגים של השנה

מסכמים שנה: 6 המותגים שנסקו ב-2025

שישה מותגים, שישה תחומי פעילות, ומכנה משותף אחד: 2025 הייתה השנה שבה מי שהצליח לחבר בין מוצר נכון, קמפיינים מדוייקים ולבסס קשר עם הצרכנים, השיג הרבה יותר משורת הרווח - מי המותגים שהובילו השנה ומה האתגרים שעומדים להם בדרך?

רונן קרסו |
נושאים בכתבה דירוג

כבכל שנה, יש מותגים שהשנה האירה להם פנים ושמה אותם במקום אחר לגמרי מנקודת הפתיחה. זה יכול להיות גורל הנסיבות וזה בפעמים אחרות תלוי יוזמה ותעוזה של המותגים עצמם. חלק עשו פריצת דרך של ממש וחלק פשוט בלטו יותר מהאחרים, בזכות רצף של מהלכים שיצרו עקביות ושיח ציבורי חיובי לאורך השנה. 

זה לא תמיד מתבטא בתוצאות הכספיות, "מותג השנה" זה מכלול של פעולות שהארגון עשה שהצליחו למקם אותו בתודעה הצרכנית. מפעילויות שיווק, מהלכי קד"מ מדויקים וגם ובעיקר החלטות אסטרטגיות שהקפיצו את המותג

השנה היו עשרות מותגים שניסו לתפוס מקום מרכזי, אבל בסופו של דבר צריכים להכתיר מנצחים. ורק שישה מהם - כל אחד מתחום אחר - הצליחו להתברג בקטגוריית "מותגי-העל" מבחינתנו ב-2025.

אלו השישה ששיחקו בליגה של הגדולים:



לאומי

השנה שבה הבנק עבר את רף מאה מיליארד השקלים והפך למותג הדומיננטי בשוק הבנקאות.

2025 הייתה בראש ובראשונה השנה של בנק לאומי. הבנק נהיה לחברה הציבורית הגדולה בישראל וחצה לראשונה שווי שוק של 100 מיליארד שקל. התוצאות שלו בתשעת החודשים הראשונים של מציגות רווח של 7.7 מיליארד שקל ותשואה על ההון של 17%, נתון גבוה גם בהשוואה בינלאומית. בנוסף, חילק לאומי דיבידנד רבעוני של 2 מיליארד שקל, הגבוה שנרשם אי פעם בבנק בישראל.

אלא שמעבר למספרים, המותג לאומי עצמו גם הוא המריא. המנכ"ל חנן פרידמן והסמנכ"לית מיטל שירן הראל בנו אסטרטגיית שיווק רחבה שהציבה את הבנק בנקודת פתיחה ברורה מול המתחרים. גל תורן הפך לדמות כמעט משפחתית בפרסומות, עומר אדם העביר את המסרים, ולאומי היה פשוט בכל מקום. הבנק גם הציב את השירות בקדמת הבמה, בפרט מול מזרחי טפחות, עם פתיחת מוקדים 24 שעות ביממה וחשיפת הטלפונים הישירים של מנהלי הסניפים.

מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

בנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות

מה העלות של חודש מילואים? ומה הנזק הכלכלי באי גיוס חרדים? ולמה בנק ישראל מבקר את הצעת החוק? על התמריצים (הקטנים), על הסנקציות (המעטות) ועל היקפי יעדי הגיוס (הנמוכים)
רן קידר |

בנק ישראל מתייחס לחוק הגיוס. הדברים ברורים וידועים, אבל הבנק נותן לזה תוקף, שם מספרים ומסביר בלשון פשוטה שזה "חוק השתמטות" ולא חוק גיוס. גיוס חרדים יוריד את העלויות למשק. בבנק מסבירים כי העלות הכלכלית המשקית של חודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הנה כ-38 אלף שקל. הרחבת הגיוס של גברים חרדים באופן משמעותי יכולה להפחית במידה רבה את הנטל הכלכלי המשקי והאישי הנובע מהשימוש הנרחב של הצבא באנשי מילואים.

על פי בנק ישראל, הגדלת מחזורי הגיוס השנתיים בכ-7,500 גברים חרדים, למשל, (שתתבטא בהוספת כ-20,000 חיילי חובה לאחר הבשלת התהליך), אשר תאפשר חיסכון ניכר בהיקף המילואים,  תקטין את העלות המשקית השנתית בלפחות 9 מיליארדי ש"ח (0.4 אחוז תוצר). זה מאוד משמעותי, וצריך לזכור שפוטנציאל הגיוס הרבה יותר גדול. 

"הצעת החוק שתכליתה להסדיר את נושא גיוסם של צעירים חרדים לצה"ל לוקה בחסר", מדגישה הנהלת בנק ישראל, "יעדי הגיוס שהיא קובעת נמוכים והתמריצים הכלכליים לגיוס שכלולים בה הם בעלי אפקטיביות נמוכה. חשוב לתקן את נוסח החוק באופן שיענה על צרכי הצבא ולשם כך יקבע תמריצים חיוביים ושליליים אפקטיביים.

"סוגיית גיוס הציבור החרדי מלווה את החברה הישראלית מזה עשורים רבים. במהלך עשורים אלה משקלה של החברה החרדית גדל מאוד, מאחוזים בודדים ליותר מעשרה אחוזים היום, ועל בסיס התפלגות האוכלוסייה בגילים 15-0 הוא צפוי לשלש את עצמו בעשורים הבאים. לאור העליה החדה בהיקף הנדרש של שירות במילואים מאז ה-7 באוקטובר 2023, הפכה סוגיית גיוס הגברים החרדים לנושא ביטחוני עם השלכות מקרו-כלכליות משמעותיות. על כן, אנו מוצאים לנכון להביא את התייחסותנו לסוגיה בעת הזאת.

"על פי אומדנים שגובשו בבנק ישראל, העלות הכלכלית המשקית המהוונת הנובעת מחודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הינה כאמור כ-38 אלף ש"ח. 80% מסכום זה מבטאים את העלות הישירה והמיידית מאובדן התפוקה בעת שירות המילואים והיתרה את הפגיעה העתידית בגידול הפריון כתוצאה מהפסד ניסיון ו/או קידום בעבודה.